סיקור מקיף

היבול החדש של קפלר: 11 מערכות שמש חדשות ובהן 26 כוכבי לכת

במרבית המערכות התגלו שני כוכבי לכת המקיפים את אותה השמש ובמערכת אחת – חמישה כוכבי לכת בבת אחת

מעבר של כוכב לכת מלפני השמש שלו. איור מתוך סרטון של נאס"א
מעבר של כוכב לכת מלפני השמש שלו. איור מתוך סרטון של נאס"א

11 מערכות שמש חדשות, ובהן 26 כוכבי לכת התגלו לאחרונה בידי טלסקופ החלל קפלר, ואושרו על ידי הגופים העוסקים באישור זה. הנתונים הללו מכפילים את מספר כוכבי הלכת ומשלשים את מספר השמשות שיש להן יותר מכוכב לכת אחד החולפים בין השמשות לבינינו.

זהו עוד שיא בהבנת נושא כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש. מדובר בכוכבי לכת המשתרעים החל מפעם וחצי מגודלו של כדור הארץ ועד לגודלו של צדק. מאלו 15 נמצאים בתחום שבין כדור הארץ לכוכב הלכת הגדול ממנו הבא בתור – רהב (נפטון) אך יידרשו תצפיות מעקב כדי לגלות את המבנה שלהם. הגופים החדשים מקיפים את השמשות שלהם במסלולים הנעים בין 6 ל-143 ימים וכולם איפוא קרובים לשמשות שלהם יותר מאשר נוגה לשמש שלנו.

"קודם למשימת קפלר, הכרנו כ-500 כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, אומר דאג הודג'ינס, מדען בתוכנית קפלר במטה נאס"א בוושינגטון. "כעת, בתו שנתיים של צפיה בטלאי קטן בשמים, קפלר גילה למעלה מ-60 כוכבי לכת ולמעלה מ-2,300 מועמדים לכוכבי לכת. הדבר מראה לנו כי הגלקסיה שלנו מלאה בכוכבים בכל הגדלים והמסלולים."

קפלר צופה שוב ושוב ב-150 אלף כוכבים והוא מסוגל לזהות תנודות זעירות המתרחשות
כאשר כוכב הלכת חולף בינינו לבין השמש שלו. המערכות המתועדות החדשות מאחסנות 2-5 צללים של גופים החולפים לפניהם. משמעות הדבר היא כי חלק מהגופים הללו נמצאים בקצה המרוחק של מסלולם בעוד אחרים בקרבת השמש – שינויים שמדעני קפלר מכנים Transit Timing Variations (TTVs). עבור כוכבים בעלי TTV קיצוניים במיוחד, אין צורך בתצפית נוספת מכדור האר כדי לאשר את קיומם של כוכבי הלכת. הטכניקה מאפשרת לקפלר לאשר את נוכחות מערכות שמש סביב כוכבים רחוקים וחוורים יותר.

חמש מערכות שמש שזכו לכינויים, קפלר-25, קפלר-27, קפלר-30, קפלר-31 וקפלר-33 מכילות כוכבי לכת שמסלול אחד מהם כפול ממסלולו של השני, כלומר כוכב הלכת החיצוני מקיף את השמש שלו במשך זמן כפול מזה שלוקח לכוכב הלכת הפנימי. לעומת זאת קפלר-23, קפלר-24, קפלר-28 ו-קפלר-32 מכילים כוכבי לכת המקיפים את השמש פעמיים על כל שלוש הקפות של כוכב הלכת הפנימי.

"תצורות אלה מסייעות להגביר את האינטאקציות הכבידתיות בין כוכבי הלכת" אומר ג'ייסון סטפן, עמית פוסט דוקטורט במרכז פרמילאב לאסטרופיזיקת חלקיקים באילינוי, והחוקר הראשי במאמר המאשר ארבע מהמערכות.

קפלר-33 הוא שיאן במספר כוכבי הלכת. זוהי שמש זקנה ומעט מאסיבית יות ר מהשמש, והיא מכילה, לפחות לפי התגלית של קפלר, חמישה כוכבי לכת בגדלים שבין גודלו של כדור הארץ ל-1.5 פעמים כדור הארץ. ואולם כל כוכבי הלכת מקיפים את השמש במסלול קצר יותר מזה שכוכב חמה מקיף את השמש שלנו. בזכות התכונה הזו הצליח קפלר להבחין ולהבדיל בין כוכבי הלכת. הירידה בבהירות השמש ואורך הזמן שלוקח לכל כוכב לכת לעבור לפניה משחקים תפקיד חשוב בקביעת נוכחות כוכבי הלכת, כאשר כמה חתימות שונות נרשמות כמקיפות את אותו הכוכב, הסיכוי לטעות אינו סביר.

"הגישה ששימשה לאישור כוכבי הלכת של קפלר-33 היא בעלת אמינות גבוהה" אומר ג'ק ליסאסור, מדען פלנטרי במרכז איימס של נאס"א בקליפורניה, והחוקר הראשי במאמר על קפלר-33 "אימות באמצעות ריבוי" מכונה השיטה.

 

להודעה של נאס"א

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

11 תגובות

  1. גיא,

    יש כוכב כזה -קפלר 22(למרות שהוא רחוק -20 שנות אור) אבל אני התכוונתי שמה יכול לקרות יותר פעמים מערכת שמש כמו שלנו שהיא עם הרבה כוכבים גם גזיים וגם סלעיים או מערכת שמש עם כוכב אחד או שתיים ,מתמטית שלנו תחשב יותר "נדירה" כי יש בה יותר גופים עכשיו השאלה שלי היא אם רוב מערכות השמש יהיו עם כוכב שתיים או כמו שלנו

    אני לא כל כך טוב בזה אז סליחה על הבורות
    תודה 🙂

  2. לחסוי:

    יש כמה טעויות בהבנה שלך..
    אנחנו בהחלט מסוגלים "לראות" כוכבי לכת אחרים בגודל של כדור הארץ ובמרחק שלו מהשמש, פשוט עוד לא מצאנו אחד כזה.. (בוודאי נמצא המון המון המון בקרוב)..

    כרגע לא נתגלתה עוד מערכת עם 11 כוכבי לכת (אגב – לנו יש 10.. תלוי אם מחשיבים את פלוטו או לא), אבל בכל מקרה זה לא רומז על נדירותה או על שכיחותה בשלב זה, מכיוון שקפלר מסתכל על "נתח" מאוד קטן בשמיים ובוהה רק בו (לך יראה האיזור כמו 5X5 סמ' בערך בשמים..) אז יש בעצם עוד מלאאאאא לגלות ולחקור, האנושות עוד נמצאת בחיתוליה בהקשר זה.

    מיקי:
    מה שאתה אומר נכון – קפלר חייב לחכות את כל הזמן שכוכב אחר ישלים שנה. יתרה מזו, הוא לרוב צריך 3 מעברים של אותו כוכב כדי לאושש את קיומו, אבל קפלר נמצא שם בשביל להשאר והחוקרים שמפעילים אותו אמרו בפירוש שידרשו 10 שנים ממתי שיתחיל לעבוד ועד לתוצאות ממשיות, עברו 3 ותראה כמה גילינו, אבל יש עוד המון שלא. קפלר לא יגלה רק כוכבים עם שנה קצרה או מהירה, לאט לאט הוא יגלה גם כאלו שלוקח להם 5 שנים שלנו להקיף את הכוכב שלהם..

  3. מישו:
    לשמש הרבה צעים תלוי באיזה ספקטרום אתה מתבונן… תלוי מה אתה מסנן
    לעין אנושית אתה יודע את הצבע… היא ירוקה כמו שהיא לבנה ובX היא בצבע אחר…

  4. מאיר,
    הקטע עם החיים אני יודע אני דיברתי על זה שלא ידוע על הרבה מערכות שמש שיש להם 11-13 כוכבים בגלל זה שאלתי אם שלנו נחשב שכיח או לא שכיח

    תודה

  5. קיימות שיטות נוספות לגלות פלנטות שאנו לא נמצאים במישור המלקה שלהן (אלא רק לקרבתו): ע"י מדידת התנודה של השמש כתוצאה מסיבוב הפלנטה סביבה.

    אבל זה נכון שכיום אנחנו מסוגלים לראות רק את הפלנטות שנמצאות "מתחת לפנס": הגדולות יחסית, או הסמוכות לשמש שלהן (ורצוי שניהם): כיום אנו עדיין לא מסוגלים לראות כוכב במסת כדוה"א במרחק דומה למרחק של כדוה"א מהשמש.

  6. יש בהם הרבה יותר משני כוכבי לכת, זה שקפלר לא רואה אותם, זה לא אומר שהם לא נמצאים.
    בעקרון מערכת השמש שלנו לא אמורה להיות נדירה.

    וגם בהם יש חיים לפחות על כוכב לכת אחד בכול מערכת שמש.

  7. האם קיימת שיטה תיאורתית כלשהי כדי לגלות פלנטות (במע' שמש אחרות) שלא חגות באותו המישור איתנו?
    הרי זה ברור שסטטיסטית התוצאות של קפלר יניבו:
    1. פלנטות עם "שנה" קטנה מאוד. מכיוון שאחרת צריך מעקב מאוד ארוך על שמש אחת.
    2. פלנטות בעלות מסה יחסית גדולה. מכיוון שיהיה קשה באופן הזה למצוא פלנטות קטנות שכן הן מסתירות הרבה פחות את הקרינה מהשמש.
    ובנוסף את העובדה שבכלל מפספסים הרבה מאוד פלנטות אחרות שלא באותו מישור סיבוב.
    יש תכונה מעניינת לצמחים על כדו"א שהם למעשה מחקים את צבע השמש, כן השמש שלנו בעצם ירוקה, פשוט העין שלנו לא רגישה מספיק לצבע הזה בבהירות כזאת ולכן היא נראית לנו צהובה.
    אולי אפשר להשתמש בתכונה הזאת כדי למצוא אפילו פלנטה עם חיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן