מחקר / ג'אגלינג וקליפת המוח * לאחר שהתבקשו מושאי המחקר להפסיק ללהטט, דווח על הצטמקות החלקים שהתרחבו בקליפת המוח
ניקולס ווייד, ניו יורק טיימס, הארץ, וואלה!
מי שמרים משקלות דרך קבע, ייתכן שזרועותיו ייראו מרשימות יותר. מסתבר שבעזרת אימון נכון, ניתן לעשות את אותו הדבר למוח.
מחקר שנערך על ידי ד”ר ארנה מאי ועמיתיו באוניברסיטת רגנסבורג שבגרמניה, גילה שאצל אנשים שלמדו ללהטט (juggle) במשך שלושה חדשים, הסתמנה התרחבות של אזורים מסוימים בקליפת המוח – שכבה דקה של תאי עצב הפרושה על פני המוח, שבה ככל הנראה מתנהל תהליך החשיבה. שלושה חודשים לאחר שהתבקשו מושאי המחקר להפסיק לחלוטין את תרגילי הליהטוט, דווח על הצטמקות אותם חלקים שהתרחבו בקליפת המוח. את ההתרחבות וההצטמקות במוח ניתן לראות רק בעזרת מכשיר Magnetic Resonance Imaging) M.R.I – הדמיה בעזרת שדות מגנטיים).
התגלית, עליהשעליה דווח בכתב העת Nature, דומה לזו שנחשפה במחקר שנערך בין נהגי מוניות בלונדון לפני ארבע שנים. המחקר עקב אחרי נהגי מוניות מתלמדים בלונדון, נדרשו לזכור את מפת רחובות העיר בעל פה. במהלך ההתלמדות נדרש מהם לרכוש את “הידע” (“The Knowledge”) – תוכנית בת שנתיים שבה הם אמורים לשנן את כל הרחובות של הבירה הבריטית. המחקר, שפורסם ב-2000, נעשה גם הוא בעזרת סורקי MRI, וחשף אצל נהגי המונית שינוי בהיפוקמפוס (החלק במוח האחראי לאחסון זיכרונות שקשורים למקומות).
שני המחקרים מוכיחים עד כמה המוח הוא בר-עיצוב בעזרת אימון. הדבר הוכח כבר קודם, במחקרים שעסקו באופן שבו נעשה המיפוי המוחי של אברי הגוף השונים. אצל קופים שאומנו להפעיל את קצות אצבעותיהם לצורך ביצוע מטלות מסוימות, התרחב החלק במוח שאחראי למיפוי האצבעות. הדבר מרמז על כך שהמפות השונות שמייצר המוח ביחס לאברי הגוף הן “פלסטיות”, בלשון הנוירולוגיה, ולא קשיחות.
סריקות ה-MRI של המלהטטים ונהגי המוניות הראו התרחבות של החומר האפור – אזור במוח עשיר בתאי עצב, בהשוואה לחומר הלבן – המורכב בעיקר מחיווט ביולוגי המקשר בין תאים אלה. ואולם, מכשירי הסריקה אינם מגלים מה מתרחש ברמת תא העצב הבודד, ומשום כך לא ברור מה גורם להתרחבות קליפת המוח. השאלה אם צומחים במוח בוגר תאי עצב חדשים היתה סיבה לוויכוחים בעבר, ודעת הרוב כיום היא שתאי עצב חדשים נוצרים רק בהיפוקמפוס ובבלוטת חוש הריח.
ד”ר מאי אמר שהתרחבות קליפת המוח יכולה להיגרם בשל התווספות תאים חדשים, שנוצרו במקום או הגיעו ממקומות אחרים, או בשל חיבורים הדדיים של התאים. מאי הוסיף שהוא תומך בתיאוריית החיבורים ההדדיים. פאסקו ראקיץ', מומחה מוח מאוניברסיטת ייל, אישר את התפישה שלפיה המוח אינו סטטי מבחינת מבנית. ואולם לדבריו, לא ניתן להסיק מהמחקרים מסקנות כלשהן על הפעילות ברמת התא.
המוח מורכב מכ-100 מיליון תאי עצב, שלכל אחד מהם כאלף קישורים לתאים אחרים ובסך הכל כ-100 טריליון קישורים הדדיים. לימוד להטוט או ניווט ברחובות לונדון דורשים עבודת חיווט מחדש מאומצת בין התאים; כנראה שרצוי לתרגל אותם.
