ד"ש מאחימלך ויהוחיל מנטופה שביהודה

טביעות חותם ממלכתיות נתגלו בחפירת רשות העתיקות באום טובה שבדרום הרי ירושלים

טביעות חותם ממלכתיות, צילום: מריאנה סלצברגר, רשות העתיקות
טביעות חותם ממלכתיות, צילום: מריאנה סלצברגר, רשות העתיקות

בחפירת הצלה שניהל זובייר עדויי מטעם רשות העתיקות בכפר אום טובה שבדרום ירושלים (בין צור בהר לשכונת הר חומה), לפני עבודות בנייה של יזם פרטי נתגלה מבנה גדול מתקופת הבית הראשון ומתקופת הבית השני ובו עושר מפתיע של כתובות.

בהתחשב בשטח המצומצם של החפירה ובאופיו הכפרי של המבנה שנחשף, הופתעו החופרים לגלות בזו אחר זו טביעות חותם ממלכתיות מימיו של חזקיהו מלך יהודה (שלהי המאה השמינית לפני הספירה). ארבע טביעות מן הסוג המכונה "טביעות למלך" נתגלו על ידיות של קנקנים גדולים שנועדו לאגירת יין ושמן במרכזי מינהל ממלכתיים, ועמן נתגלו גם טביעות חותם של שני פקידים רמי דרג במערך המנהלי של הממלכה. שמו של האחד – "אחימלך בן עמדיהו" והשני – "יהוחיל בן שחר". טביעת החותם של יהוחיל נטבעה על גבי אחת מטביעות "למלך", לפני צריפתו של הקנקן בכבשן, וזה אחד המקרים הנדירים מאוד שבהם שתי טביעות כאלה מופיעות יחד על ידית אחת.

כתובת עברית נוספת, מאוחרת ב 600 שנה מטביעות החותם של ממלכת יהודה, התגלתה על גבי שבר של צוואר קנקן מהתקופה החשמונאית. בחרט ברזל דק נחרתו מתחת לשפת הכלי אותיות האלף בית כסדרן, בכתב היהודי האופייני לתחילת התקופה החשמונאית (שלהי המאה השנייה לפני הספירה). בשבר שרדו האותיות ה' עד י' וקטע קטן של האות כ'. כתובות דומות של רצף אותיות האלף בית נתגלו בעבר בדרך כלל באוסטרקונים (כתובות בדיו על גבי שברי חרסים), או בחריתה על גבי גלוסקמאות (תיבות קבורה מאבן). כתובת האלפא-ביתא שנתגלתה עתה ייחודית ומשמעותה עוד דורשת מחקר: האם היה זה "תרגיל כתיבה" של סופר-מתלמד או שיש לייחס לה משמעות מאגית?

שרידי המבנה הגדול כללו מספר חדרים סביב חצר. בתחום החצר נחצבו בורות, מתקנים חקלאיים וממגורות תת-קרקעיות. בתוך המכלול הבנוי נתגלה גם כבשן לייצור כלי חרס; מערת קולומבריום (שובך יונים) גדולה, שמתוכה נחצבה מחילת מסתור; כלי חרס ועוד. כלי החרס שנמצאו בהריסות המבנה מעידים כי ראשיתו בשלהי תקופת הברזל (תקופת הבית הראשון), במאה השמינית לפני הספירה. לאחר חורבנו עם חורבן ירושלים וכל ארץ יהודה בכיבוש הבבלי, חזרו להתיישב בו יהודים בתקופה החשמונאית (המאה השנייה לפני הספירה) והוא התקיים כמאתיים שנה עד חורבן הבית השני. בתקופה הביזנטית חזרו למקום כחלק מהתיישבות כפרית נרחבת של מנזרים וחוות במרחב שבין ירושלים לבית לחם.

בקרבת מקום נחפרו לפני כשלוש שנים שרידים מרשימים של מנזר מתקופה זו, אשר יחד עם השרידים מהחפירה הנוכחית מאשרים את זיהוי המקום כ"מטופה" הנזכרת בכתבי אבות הכנסייה מן התקופה הביזנטית. שמו של הכפר הערבי "אום טובה" הוא אפוא גלגול לשוני של "מטופה" הביזנטית שהיא "נטופה" המקראית, הנזכרת כמקום מוצאם של שניים מגיבורי המלך דוד (שמואל ב, כג: כח-כט).

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. ל Q
    לפי כתב דעץ יוצא:
    (א) (ח/ה) מ ל כ ע מ (ד) י ה
    מה שבסוגריים זה אותיות שלא ברורות די הצורך בחותם.

    לנקודה:
    אני לא "מישהו" 🙂 אבל אתה מתכוון לשימוש באחת מאותיות אהו"י כאם קריאה.
    נראה שמדובר בתהליך שהחל כבר בתקופת בית ראשון.
    ראה:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94

  2. איזה מסכן הקבלן. בגלל בוכטה של אנשים שהסתובבו של לפני אלפי שנים עכשיו כל הפרנסה שלו נתקעת. כאילו שאנחנו לא יודעים שהיתה פה ממלכה עברית קדומה. תנו לחיות לחיות, תנו למתות למות.

  3. סתם כתרגיל שאהבתי לעסוק בו בצעירותי
    ניסיתי לפענח מה כתוב בחותם לפי כתבים עבריים עתיקים, מואבי,פיניקי,עברי קדום וממש הסתבכתי;)נראה לי שמשאיר החותם (שבצילום הנלווה)התרשל,,;)או היה מתלמד,או סימן מהר וכלאחר יד, או ילד שהתאמן ,ואולי בדומה להיום,פשוט קשה לדייק ידנית על חימר.
    בכל אופן השמות/וכן האותיות המצויינים בכתבה אינם לקוחים מאותו צילום הנלווה למאמר.
    במיוחד התקשיתי עם אות חמישית מימין בשורה העליונה,ואות שלישית מימין בשורה התחתונה,וגם שתי הסופיות משמאל,,(?)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן