דינוזאור ג'וניור

שלד בעל שיניים חדות כסכין, חוטם ארוך וטפרים מעוקלים באורך של כ-30 ס"מ זוהה כסוג חדש ואימתני של דינוזאור טורף דגים, ששלט בחלק מאפריקה לפני כמאה מיליון שנה

שלד בעל שיניים חדות כסכין, חוטם ארוך וטפרים מעוקלים באורך של כ-30 ס"מ זוהה כסוג חדש ואימתני של דינוזאור טורף דגים, ששלט בחלק מאפריקה לפני כמאה מיליון שנה.

בשבוע שעבר התפרסמה התגלית במאמר בכתב העת "."Science פליאונטולוג מאוניברסיטת שיקגו, פול סרנו, סיפר, כי מדובר במין שלא היה ידוע קודם לכן. מדובר ביצור באורך של כ-12 מטר, שלפי ההערכה הילך אימים אף על הטיראנוזאורוס-רקס הנודע – מלך הדינוזאורים הטורפים, שחי בעיקר בצפון אמריקה.

"היו לו ממדים מרשימים", אמר סרנו כשהציג את שלד הדינוזאור. הוא כינה אותו בשם " ."Suchomimus tenerensis"אדם שהיה עומד לידו היה רואה מול עיניו את הברך שלו. הוא בעל ממדים דומים לזה של ה'טי-רקס', וכנראה מדובר בשלד של דינוזאור שטרם הגיע לגודלו המלא". דינוזאור בוגר, מעריך סרנו, היה גבוה בעוד כמטר.

אף שנראה כי הסוצ'ומימוס ניזון מדגים, הוא היה מסוגל לאיים כמעט על כל יצור בסביבה. "עם הזרועות שלו והלסתות שלו, הוא היה מסוגל לגבור כמעט על כל אחד", אמר סרנו. "הוא היה הטורף השליט של זמנו".

הדינוזאור דומה לטי-רקס מבחינת מבנהו הכללי: שתי רגליים אחוריות גדולות, זנב מסיווי, זרועות וגולגולת מלאת שיניים. אך הסוצ'ומימוס נמנה עם משפחת דינוזאורים אחרת, הספינוזאורים, שחיה בעיקר באזורים שכיום הם יבשות אפריקה, אירופה ודרום אמריקה, לפני כ-120 מיליון שנה. באותו זמן הטי-רקס רק החל להופיע בצפון אמריקה. שלדים של שלושה ממיני הספינוזאורים כבר נמצאו, אך סרנו מתעקש כי הסוצ'ומימוס הוא מיוחד.

"התגלית מספקת הסברים חדשים על האבולוציה ועל הסתגלותם של דינוזאורים מקבוצת הספינוזאורים", אמר תומס הולץ, חוקר מאוניברסיטת מרילנד במאמר ב"."Science

המאובן נמצא בניגריה שבמרכז אפריקה, בקצה הדרומי-המערבי של הסהרה. באזור זה שררו תנאי אקלים שהתאימו לדינוזאורים, והוא היה עשיר בצמחייה, כך שמינים רבים של דינוזאורים הצליחו להתקיים בו.

המאפיינים הבולטים ביותר של הדינוזאור הם אורכו ופיו המחודד, ובו כ-100 שיניים. בקצה הפה יש בליטה מחודדת, כמו תוספת לסנטר, המכונה רוזטה, ובה נמצאות השיניים הגדולות ביותר. השיניים התחתונות והעליונות משולבות יחד כדי להבטיח שהטרף לא יישמט מהן. מבנה זה מצוי אצל חיות רבות הניזונות מדגים.

"מבנה הפה מזכיר פה של תנין. הוא מיועד ללכידה ולבליעה", אומר סרנו. השיניים של הסוצ'ומימוס אופייניות גם לתנינים הניזונים מדגים. הן מעוקלות ונראות כקרסים, ואינן מיועדות ללעיסה. האגודלים היו באורך כ-40 ס"מ כל אחד, ולהם טפרים שאורכם כ-30 ס"מ, מעוקלים כחרמש. בשתי האצבעות הנוספות שהיו לחיה בכל יד היו טפרים קצרים ומעוקלים פחות. "היד מדהימה. היא היתה בוודאי מושלמת לדיג, לתפיסת הדגים הגדולים".

נסיבות מותו של הסוצ'ומימוס, ששלדו התגלה כעת, אינן ברורות. משערים, כי הוא נסחף לנהר, התהפך שוב ושוב, ואז נקבר תחת האדמה. הוא נמצא במדבר רק לאחר שהרוחות הסיעו את החול שכיסה אותו ב-100 מיליון השנים האחרונות. ממאובנים אחרים שנמצאו בקרבת מקום אפשר ללמוד, כי האזור היה שופע צמחייה, מים ודגים. לפחות ארבעה מיני דגים, שאורכם עד 1.8 מטר, חיו במים והשביעו את רעבונו של הסוצ'ומימוס.

גם תנינים ענקיים נמצאו. סרנו: "המין ששלדים שלו היו הנפוצים ביותר באזור היה של תנין ארוך מאוד. אספנו גולגולת באורך של כמעט שני מטרים, ואורך התנין היה כנראה בערך 15 מטר". סביר להניח, שהתנין הענקי והסוצ'ומימוס התחרו על אותם דגים גדולים.

מעל האזור ריחפו דינוזאורים מעופפים, בעלי מוטת כנפיים של כ-3.5 מטרים, שארבו לטרף. הם הכריעו אותו בעזרת שיניים וטפרים חזקים. בין המינים הרבים שחיו באזור נמצאו גם מאובניהם של חיות אלה, אבל סרנו הנלהב מאמין כי הסוצ'ומימוס שלט בכולם.

("הארץ" 19/11/98) – אתר הידען היה עד שנת 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן