הגשושיות היפניות שנחתו על אסטרואיד חידשו את הקשר עם כדור הארץ ושידרו תמונות ונתונים

החלליות נפרדו אתמול (21/9/2018) מחללית האם היאבוסה 2, אך רק היום יצרו כאמור קשר

 תמונה דינמית זו צולמה על ידי הגשושית 1A ב-22 בספטמבר בסביבות 11:44 שעון יפן (15:44 שעון ישראל). בתמונה נראים פני השטח של האסטרואיד ריוגו במהלך קפיצה. במחצית השמאלית של התמונה נראים פני השטח של ריוגו ואילו הכתם הבהיר בצד שמאל נוצר כתוצאה מחשיפה לאור השמש. צילום: פרויקט היאבוסה 2, סוכנות החלל היפנית JAXA.

תמונה דינמית זו צולמה על ידי הגשושית 1A ב-22 בספטמבר בסביבות 11:44 שעון יפן (15:44 שעון ישראל). בתמונה נראים פני השטח של האסטרואיד ריוגו במהלך קפיצה. במחצית השמאלית של התמונה נראים פני השטח של ריוגו ואילו הכתם הבהיר בצד שמאל נוצר כתוצאה מחשיפה לאור השמש. צילום: פרויקט היאבוסה 2, סוכנות החלל היפנית JAXA.

אחרי למעלה מיממה של נתק בתקשורת, התברר שהגשושיות הרובוטית נחתו בהצלחה על האסטרואיד ריוגו ושידרו תמונות גולמיות מביתם החדש.

החלליות נפרדו אתמול (21/9/2018) מחללית האם היאבוסה 2, אך רק היום יצרו כאמור קשר.

בהודעה בטוויטר מסרה סוכנות החלל היפנית כי אנשיה מצטערים על כך שגרמו לכל העולם לחכות. אנו מאשרים כי MINERVA-II1 המורכבת משתי גשושיות רובוטיות – 1A ו- 1B נחתה על האסטרואיד ריוגו. מצבן של הגשושיות טוב והן משדרות תמונות ונתונים. אנו גם יכולים לאשר כי הן נעות על פני השטח. #asteroidlanding

היאבוסה 2 הגיעה לריוגו (1999JU3) ביוני השנה לאחר מסע של שלוש שנים וחצי בחלל. ב-3 באוקטובר היא אמורה לשחרר חללית נוספת בשם מאסקות שפותחה בידי סוכנות החלל הגרמנית (DLR) ביחד עם סוכנות החלל הצרפתית – CNES (שמחשב הטיסה שלה פותח ונבנה בחברת רמון צ'יפ הישראלית) ולקראת סוף אוקטובר היא אמורה לרדת בעצמה אל פני הקרקע ולאסוף דגימות קרקע שהמדענים מעריכים שנשמרו מתקופת היווצרות מערכת השמש, לפני כ-4.5 מיליארד שנה  כדי להביאם לכדור הארץ.

לפני שתעזוב את ריוגו בשנה הבאה, תשחרר ספינת האם Hayabusa2 נחתת זעירה נוספת.
המדענים מקווים כי חקר האסטרואיד שאורכו קילומטר, המורכב מחומר ראשוני כפי שהיה בימיה הראשונים של מערכת השמש, יסייע להם להבין את המקורות והאבולוציה של כדור הארץ וכוכבי לכת אחרים. כפי שמעיד שמה, זו המשימה השניה בסדרה, כאשר החללית היאבוסה 1 "בז" ביפנית, היתה חללית שהצליחה לאסוף דגימות מאסטרואיד ולהחזירן לכדור הארץ לפני כארבע שנים, בתום מסע רצוף תלאות ותקלות הן במהלך הירידה החטופה לצורך השגת הדגימה והן בדרכה חזרה הביתה.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. עוד רכיב מרכזי ישראלי בפרויקט
    בתוך MASCOT יש עוד רכיב ישראלי מרכזי של חברת "ריקור מערכות"
    מקרר קריאוגני K508 שמקרר גלאי אינפרה-אדום בתוך מיקרוסקופ MicrOmega
    hyperspectral infrared microscope for in situ mineralogical analyses of the ground, developed by the IAS (Institut d'Astrophysique Spatiale)

    לינק לתיאור MicrOmega:
    https://mascot.cnes.fr/en/MASCOT/GP_micromega.htm

    תמונות:
    https://mascot.cnes.fr/en/MASCOT/photos_instruments.htm

  2. על אחת מהגשושיות שנחתו יש מקרר קריאוגני תוצרת חברת ריקור בקבוץ עין חרוד איחוד.
    נמצא בתוך מקרוסקופ אינפרארד לבדיקת מינרלים על האסטרואיד

  3. האלגוריתמים מתחום בקרה אופטימלית המשמשים לצורך הנחתת כלי על כוכב והשבתו בחזרה לחללית האם
    תוכננו במקור בשנות השישים לפחות בצד האמריקאי, ע"י המתימטיקאית מנאסא שדמותה מופיעה בסרט על 3 הנשים השחורות שסדקו את תקרת הזכוכית של נשים שחורות בנאסא. קתרין ג'והנסון.
    האלגוריתם מופיע בספרו המדעי של KIRK על בקרה אופטימלית למשל. מתימטיקה שימושית במיטבה. בסרט לא נכנסו לתיאוריה מטעמים מובנים, אז פחות ברור מה הרעש הגדול בתיאוריה שלה. היא הגדירה ופתרה את הבעיה: הבא את רכב הנחיתה למצב שבו יפגע בכוכב במינימום מהירות, הבא את רכב הנחיתה למצב סמוך לרכב האם, תוך שימוש בפרמטרים של בקרה: תנע של מנועים ובכיוונם. זו בעיה בבקרה: נדרשת הפעלת תנע אופטימלית, תוך הגדרת אילוצים על הבעיה. היום זה תחום מחקר מתקדם מאד, ספציפית ללוויינים וחלליות. הבא מערך לוויינים לתנועה מסונכרנת זה ביחס לזה. לא קל כמו שכולם חושבים.

  4. היכולת להנחית על אסטרואיד בתנועה שמורה עד כה לאירופה ויפאן. נחיתה על כוכב כוללת את המעצמות.
    יכולת טכנולוגית מרשימה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן