סיקור מקיף

פרס ישראל לחקלאות ומדעי הסביבה לפרופ' יעקב קטן שפיתח מערכת להדברת מזיקים בסיוע אנרגית השמש

חתן פרס ישראל בתחום חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה ניתן לפרופ' יעקב קטן מהפקולטה לחקלאות באוני' העברית

פרופ' יעקב קטן. צילום: האוניברסיטה העברית.
פרופ' יעקב קטן. צילום: האוניברסיטה העברית.

שר החינוך, שי פירון, הודיע על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה לשנת תשע"ד – פרופ' יעקב קטן וברך אותו. שר החינוך אישר את המלצת ועדת הפרס בראשות פרופ' גדעון דגן.

בנימוקי הועדה ציינו חבריה כי: " פרופ' קטן נבחר על הישגיו המדעיים בתחום מחלות קרקע והשלכות על מחלות צמחים. פרופ' קטן המציא ופיתח שיטה ייחודית לחיטוי קרקע הקרויה חיטוי סולארי שלא באמצעים כימיים. על תרומתו לקהילה המדעית במחקר הבסיסי והיישומי. מחקריו והישגיו מיושמים לא רק בארץ אלא גם במדינות העולם ביניהן מדינות ערב."

פרופ' גדעון דגן שימש כיו"ר ועדת הפרס ולצדו חברי הועדה – פרופ' יונתן גרסל ופרופ' זכריה מדר.

פרופ' קטן נולד בעיראק ב-1936 ובשנת 1951 עלה לארץ והצטרף לביה"ס החקלאי מקווה ישראל.

את השכלתו האקדמאית (תואר מוסמך ודוקטור) רכש באוניברסיטה העברית, בפקולטה לחקלאות ברחובות. לאחר חזרתו מהשתלמות באוניברסיטת משיגן, התמנה באותו מוסד למרצה (בשנת 1969), מרצה בכיר (1972), פרופסור חבר (1976) ופרופסור מן המניין (1979). שהה בהשתלמות באוניברסיטת ליברפול ובשבתון בארצות הברית באוניברסיטת ויסקונסין, המכון למחקר חקלאי בבלטסביל, ובאוניברסיטת מינסוטה.

פרופ' קטן כיהן כראש המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה בשנים 1986-9 וכן שנית בשנת 2001/2. כראש החוג להגנת הצמח (1973-5) ועוד.

"בקורות החיים שלו שצורפו להודעה לעיתונות של משרד החינוך מפרט פרופ' קטן: "הנני חוקר מחלות צמחים (פיטופתולוגיה) ושטח התמחותי העיקרי קשור בחקר מחלות שורשים הנגרמות ע"י פתוגנים של קרקע (soilborne pathogens), עם דגש על פיתוח אמצעי הדברה ידידותיים לסביבה. הנני חוקר, ביחד עם תלמידי ועמיתי, היבטים שונים של הביולוגיה של קבוצה זו של גורמי מחלות: אקולוגיה, אינטראקציה עם מיקרואורגניזמים ועם חומרי הדברה, גנטיקה, אינטראקציה עם צמחים, הדברה ביולוגית ועוד. מאז שנות ה- 70 הנני מתמקד במיוחד בפיתוח שיטת החיטוי הסולרי להדברת פגעי קרקע, ע"י שימוש באנרגית השמש כתחליף לחומרי הדברה המזיקים לסביבה. שיטה זו פותחה לראשונה בישראל ע"י קבוצתנו (פרסום ראשון ב-1976) והמחקר עליה התפשט ליותר מ- 70 מדינות: ארצות הברית, המזרח התיכון, דרום אירופה, המזרח הרחוק (במיוחד הודו), אוסטרליה ומרכז ודרום אמריקה ועוד. "

"בנוסף לישראל, שיטה זו התבססה היטב בארצות כמו ירדן, עיראק, מרוקו, טורקיה, איטליה, יוון, ארצות הברית ומכסיקו. המעבדה שלנו היא המובילה בעולם במחקר זה. חקרנו, בהשתתפות תלמידי מחקר ועמיתים מתחומי מחקר רבים, היבטים בסיסיים, ישומיים, טכנולוגיים וכלכליים של השימוש בשיטה זו. במיוחד נחקרו השינויים המיקרוביאליים, הכימיים והפיסיקליים המתחוללים בקרקע בעקבות החיטוי הסולרי וכן ההשלכות הסביבתיות של השימוש בו. זוהי, לעת עתה, השיטה היחידה לחיטוי קרקע שלא באמצעים כימיים אשר מיושמת בקנה מדה רחב ברחבי העולם. פרסמנו בנושא זה יותר מ-80 פרסומים מדעיים רבים (מאמרים בעתונות הבינלאומית המבוקרת, מאמרי סקירה) וכן ערכתי ביחד עם פרופ' J. DeVay את הספר המרכזי הראשון בנושא זה (1991). ספר שני בנושא זה בעריכה משותפת עם פרופ' א' גמליאל יצא לאור בשנת 2012. הנני שואף לשלב מחקר בסיסי עם מחקר ישומי יעודי. מחקרי ממומנים ע"י מענקי מחקר מהארץ ומקרנות בינלאומיות תחרותיות. פרוייקט מחקר משותף עם עמיתים מצריים (על פי הזמנת שר החקלאות המצרי) בנושא זה החל בשנת 1981 וקשרי המחקר נמשכו עד לאחרונה. מאמרים מדעיים משותפים לנו ולחוקרים מצריים פורסמו בעתונות המדעית הבינלאומית ובהם הובאו תוצאות מחקרינו המשותפים."

"המחקרים שלי דנים גם בנושאים נוספים, מעבר לחיטוי סולרי, אשר קשורים במחלות שורש ובהיבטים סביבתיים: התנהגות חומרי הדברה בקרקע והאינטראקציה שלהם עם מיקרואורגניזמים, אקולוגיה וגנטיקה של פתוגנים, השתתפות בטיפוח זני צמחים עמידים למחלות ועוד. "

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. יעקב קטן איש גדול!
    גם אני זכיתי ללמוד אצלו לפני כ-20 שנה ועד היום אני רוחשת לו רגשי כבוד והערכה.

  2. יעקב קטן איש משכמו ומעלה!
    אדם יקר וצנוע שגידל דורות של תלמידים ואני בניהם!
    זכות גדולה נפלה בחלקי, להכיר את יעקב ולהיות תלנידה שלו!
    יישר כח!
    שרית זיו
    גן יבנה

  3. המחקר החקלאי צמח מתוך צורך קיומי.אלה שבניגוד לתעשיה הצבאית נשאר מוגבל.ידוע לי שרוסיה מוכנה לקנות כל כמות של גזר ותפוחי אדמה מישראל( משרד החקלאות אפילו לא חושב להגדיל כמויות).שבאירופה ורוסיה שלג ,בארץ הירקות גדלים.אם ק"קל תשקיע מהמילירדים שלה בחקלאות ישראל תהייה יותר עשירה,ויותר עצמאית.

  4. הולנד היא אחת מיוצואניות המזון ומוצרי החקלאות הגדולות בעולם.וזאת למרות צפיפותה ושטחה הקטן ( בדומה לישראל).לעומת הולנד היצוא החקלאי בישראל הוא זניח. וזאת למרות יתרונות מדעיים ואקלימיים .לצערי רוב המחקר מיושם בח"ול ,ולא תורם לכלכלה הישראלית כמו שהוא יכל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן