סיקור מקיף

ציפור? טינקרבל?

אף אחת מהאפשרויות איננה נכונה. אלו שלוש גלקסיות שהתסדרו לנו יפה בקו הראייה

גלקסית הציפור הקוסמי- צילום: מצפה הכוכבים האירופי הדרומי בצ'ילה
גלקסית הציפור הקוסמי- צילום: מצפה הכוכבים האירופי הדרומי בצ'ילה
פעם קראו לגלקסיה הזו ESO 593-IG 008. היום הקומפלקס הזה מכונה IRAS 19115-2124. האסטרונומים סברו כי הוא עצם לא כל כך ייחודי. אף כי המדענים האמינו שהוא נוצרה ממיזוג של שתי גלקסיות , האחת ספיראלית והשניה בלתי סדירה, אך כעת, גילה צוות בינלאומי של אסטרונומים כי מדובר במקרה נדיר של שלוש גלקסיות הנמצאות בשלבי מיזוג, כאשר הגלקסיה השלישית, החדשה לפי סדר הגילוי, נמצאת בתהליך מואץ של ייצור כוכבים חדשים.

האסטרונומים השתמשו במערכת האופטיקה המתקנת של הטלסקופ הגדול מאוד (VLT) במצפה האירופי הדרומי, וכך הצליחו לחדור דרך ענני האבק של העצם שזכה לכינוי “הציפור” משום שהוא מזכיר יצור מכונף. באמצעות האופטיקה המתקנת (מכשיר המכונה NACO), התגלו מספר פרטים עדינים.

“דוגמאות כאלה של שלוש גלקסיות דומות בגודלן הן נדירות” אומר פטרי ואיסנסן, המדען המוביל בפרסום שהופיע בכתב העת של האגודה האסטרונומית המלכותית. “רק תצפית בתחום האינפרה אדום הקרוב באמצעות ה-VLT איפשרה לזהות את אופי העצם – קרי את המיזוג המשולש של המערכת במקרה זה.”

העצם שצולם בידי ציוד NACO, הנראה כמו ציפור פרושת כנפיים או טינקרבל, חושף שתי גלקסיות ברורות היוצרות את הגוף והכנפיים של “הציפור”. האסטרונומים הופתעו כאשר בתמונה החדשה זיהו גלקסיה שלישית, כדורית, היוצרת את הראש. גלקסיה זו, שהיא בלתי סדירה אך למרות זאת די מאסיבית, יוצרת כוכבים באופן רצחני – קצב של 200 מסות שמש לשנה. נראה שהיא המקור לבהירות הגדולה של המערכת בתחום האינפרה אדום, אף כי היא הקטנה מבין שלוש הגלקסיות. שתי הגלקסיות אחרות נראות בשלב שקט יותר מבחינת יצירת כוכבים. העצם כולו נמצא במרחק 650 מיליון שנות אור, כאשר הכנפיים לבדן משתרעות למרחק 100 אלף שנות אור, הקוטר של שביל החלב שלנו.

תצפיות מעקב באמצעות הטלסקופ הגדול החדש של דרום אפריקה, ותמונות ארכיון שצילם טלסקופ החלל שפיצר, אישרו את הטבע הנפרד של “ראש הציפור”, אך הוסיפו הפתעות חדשות – ה”ראש” וחלקים נרחבים מה”ציפור” נפרדים זה מזה בקצב של למעלה מ- 400 קילומטרים לשניה (1.4 מיליון קילומטרים לשעה). תצפית על מהירויות כאלה היא עצמה נדירה גם לגבי גלקסיות מתמזגות אחרות.

לידיעה ב-universe today

8 תגובות

  1. לד. פרץ:
    כפי שגליליאו כבר הוכיח, גופים כבדים וגופים קלים נעים בשדה הכובד בדיוק באותו אופן. ךכן אין כל סיבה שהחורים השחורים ינדדו ממרכז הגלקסיות למקום אחר.
    לעומת זאת יש סיבות רבות להתנגשויות של כוכבים באזור המגע בין הגלקסיות כי בניגוד לכוכבים סמוכים בגלקסיה יחידה הנעים כולם בצורה מתואמת (אחרי מיליארדי שנים של "הסתגלות הדדית"), הכוכבים של שתי גלקסיות שונות אינם מתואמים ונמצאים במסלולי התנגשות.
    כאשר יסתיים המיזוג ותחלוף תקופה מספיק ארוכה יהפוך המיכלול של שלשת הגלסיות לגלקסיה אחת הנראית ככל גלקסיה אחרת ותנועות הכוכבים בה תהינה שוב מתואמות.

  2. אגב מישהו הבין מה הכוונה במשפט: " העצם כולו נמצא במרחק 650 שנות אור, כאשר הכנפיים לבדן משתרעות למרחק 100 אלף שנות אור, הקוטר של שביל החלב שלנו."
    מרחק ממי? מאיתנו? זה לא הגיוני ואם התכוונו לאורך למה לכתוב מרחק !!
    למיכאל..אני מניח שאתה צודק אבל אני מתייחס לתמונה כאל צילום אם כי דמיינתי מדיי באשר למקום אותם תופסים החורים השחורים כפי שהעיר בצדק עמי בכר ..ובכל זאת יש כאן פעילות פי כמה מאות מאשר בשאר איזורי הגלקסיות (לפי התמונה) כמעט באורך של כמה אלפי שנות אור (אם אורך השובלים הוא מאה אלף שנות אור.. אז זה ביחס אליהם) והשאלה היא למה הכוכבים מתרכזים באיזור כל כך קטן ? ואיך הגיעו לשם ? ואולי אחת התשובות היא הכח האדיר של החורים השחורים המושכים אליהם חומר וכפי שהודענו בכתבה אחרת הם גם יוצרים כוכבים !!
    לכן בהחלט ייתכן כי החורים השחורים מחוללים תהליך אדיר של יצירת כוכבים כקטליזטורים או התנעה ראשונית ואח"כ העסק רץ מעצמו ! בכל מקרה זה נראה כמו בית חרושת עצום לייצור כוכבים שמעניין אם במשך הזמן נפלטים החוצה אל המרחב ויוצרים מערכות משלהם כמו השמש שלנו !
    אני מניח שיש תשובות ובדקו את הנושא הזה ומה לעשות הכתבות האלה מוגבלות במקום ובצדק ..למי יש ראש לכתבות ארוכות !

  3. ל ד. פרץ

    אמנם מדובר בצבעים מלאכותיים (כי התצלום עצמו כנראה כלל גם תחומי קרינה שהעין האנושית אינה מזהה) הרי שעל פי הנוהג המקובל בצביעת צילומים כאלה האזורים המוארים הם האזורים ה"חמים יותר" – אלה שבהם יש יותר פעילות של התנגשות בין כוכבים ישנים, התפרקותם, והיווצרות כוכבים חדשים.
    מטבע הדברים תופעות אלו מתרחשות יותר באזורי המפגש בין הגלקסיות.

  4. ליהודה סברדמיש שלום,
    יהודה ,ראה נא שאלותי בכתבות-על האסטרואיד מ23.12
    ועל חוזק היהלום מ25.12.

    שמא תוכל להיות נחמד ולענות לי ולכולנו על השאלות?

  5. אם אני לא טועה הגודל של החורים השחורים הסופר מאסיביים במרכזי גלקסיות אמור להיות מזערי ביותר ביחס לנוף הגלקסיה ובתמונה מסדר גודל כזה אין שום סיכוי לראות או לזהות חור שחור סופר מאסיבי שכזה בעין בלתי מזוינת.

  6. בעין החובבנית שלי אני רואה את רוב האוק מגיע מהמרכז..ומכיוון שלכל גלקסיה יש חור שחור עצום במרכזה (כמקובל נכון לעכשיו) והיות וחורים שחורים יוצרם את הבזקי האור האלה ע"י סחיפת חומר אליהם ..האם זה רומז לכך שהחורים השחורים קרובים או קרבים יותר מהר ומתמזגים לפני ענני האבק והכוכבים ??
    ומעניין אם ניתן יהיה לנחש איזו צורה ילבש מרכז הגלקסיה בעתיד בחישוב הכוחות השונים הפועלים בין שלושת החורים השחורים הענקיים !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.