מתשעה לווינים בשלבי בניה שונים ב-2005, ללויין אחד בלבד ב-2009

תעשיית החלל חייבת הזרקה מיידית של תקציבים כדי להשוות את ההשקעה הלאומית בחלל לנפש, לזו של מעצמות אחרות ולתפוס נתח שוק של מיליארדי דולרים, אמרו משתתפי ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת * שר המדע הרשקוביץ: החלל מכרה זהב ואיננו כורים אותו ביעילות מספקת

‏ראשי תעשיית החלל הישראלית מתחילים לראות מגמות מדאיגות שעלולות, אם לא יינתן להן תשומת לב בהקדם האפשרי לפגוע במובילותה של ישראל בתחום ייצור המשגרים וחלקיהם, הלווינים, המצלמות ושאר הציוד שבהם היא בין המובילות העולמיות, אם לא תוזרם השקעה מיידית, בעיקר באמצעות בניית תשתיות, מימון פעילויות מו”פ והזמנת לווינים.

כך עלה בדיון שהתקיים אתמול (ג) בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא עתידה של תעשיית החלל הישראלית. בדיון השתתפו שר המדע, ח”כ פרופ' דניאל הרשקוביץ, יו”ר הוועדה ח”כ מאיר שטרית, יו”ר סוכנות החלל הישראלית פרופ' יצחק בן-ישראל, מנכ”ל סוכנות החלל הישראלית ד”ר צבי קפלן, ראש תוכנית החלל הצבאית ד”ר חיים אשד, חבר המולמו”פ משה אור-טס, וכן נציגי משרד הבטחון, תמ”ת, משרד התשתיות, המולמו”פ, התעשייה האווירית, מכון פישר לחקר החלל, נציגי מרכז שמואל נאמן בטכניון, נציגי ISERD, ממ”ג שורק, רפא”ל, נציגי האוניברסיטאות ועוד.

שר המדע, ח”כ פרופ' דניאל הרשקוביץ' אמר כי ישראל חברה במועדון האקסקלוסיבי של המדינות שיש להן יכולת ייצור ושיגור לוויין ועיבוד וקליטת המידע המתקבל ממנו. מקום התעשייה גדל והיקף המכירות הוא עצום, אולם הפוטנציאל העסקי אצלנו לא ממוצה. ישראל יושבת על מכרה זהב ואנו איננו כורים אותו ביעילות מספקת.

יו”ר הוועדה, ח”כ מאיר שטרית, פתח ואמר כי יש 'לשים את המדע על המפה' וציין את חתימת הסכם שיתוף הפעולה עם איטליה בתחום החלל, שנחתם ע”י שר המדע לפני מספר שבועות.

פרופ' בן ישראל סקר את תעשיית החלל בישראל שנבנתה בראשית על הצורך הבטחוני, אולם יש לה משמעות תעשייתית, מדעית וטכנולוגית רבה. בן ישראל ציין כי ההשקעה הממשלתית עומדת על כ- 60 מליון דולר בחלל האזרחי בשנת 2008 וכי על ישראל, שהיא אחת מ- 7 יצרניות לוויינים צריכה להעמיד את סכום ההשקעה על סך 150 מליון דולרים בשנה.

לפי תוכניתו של בן ישראל התקציבים יתחלקו בין היתר לצורך השתלבות ישראל כחברה בסוכנות החלל האירופית (התעריף – בין 5 מיליון דולר לחברות חלקית ל-20 מיליון לחברות מלאה). חברות זו תאפשר לחברות ישראליות לגשת למכרזים של הסוכנות בלא הגבלה, ולמדענים הישראלים תהיה גישה לטלסקופים ולציוד מדעי אחר.

עוד כ-50 מיליון דולר לשנה יוקדשו לבניית לווינים. בן ישראל מפריד בין לוויני מחקר ולויינים ליישומים אזרחיים. באשר ללוייני מחקר, על פי ההערכה, עלות פיתוח לווין היא 100 מיליון דולרים והיא נמשכת על פני ארבע שנים, אם רוצים לשגר לווין אחד בכל שנתיים, יהיו בכל רגע נתון שני לווינים בשלבים שונים של פיתוח. השאיפה היא לפתח לווינים בשיתופי פעולה בינלאומיים ובאיגום משאבים בתוך המדינה.

לווינים ליישומים אזרחיים (תקשורת, צילום) יזכו לפי בן ישראל לתקציב שנתי של 50 מיליון דולרים, גם כאן התפיסה היא שיתוף פעולה בינלאומי, וכן אפשרות לנצל את הלווינים לשימוש כפול – אזרחי וצבאי.

תקציבים קטנים יותר של 5-10 מיליון דולרים לכל נושא יוקדשו להשקעה במחקר ובתשתיות מחקר וכן בתשתיות תעשייתיות בתחום החלל. עוד סכום דומה יוקצה לפעילויות שוטפות ובהן הכוונת מחקר ייסומי, תפעול וניהול הלווינים האזרחיים, העסקת כוח אדם מקצועי בתחום החלל, פעילויות שיווק, הסברה וניהול ידע ועוד.

עוד הוסיף בן ישראל כי החלל הוא מכשיר חיוני להגנת החיים על פני כדור הארץ; מפתח להכרת היקום כדור הארץ וסביבתו; מנוף לקידום טכנולוגי; מפתח לקומה של חברה מודרנית וכלכלה מפותחת המבוססת על ידע; מוקד משיכה לכח אדם מדעי וטכנולוגי איכותי.

הסיבות להשקעות לאומיות בתחום החלל מיועדים לצרכי הבטחון הלאומי כנגד איומים חיצוניים ופנימיים, קידום התעשיה והכלכלה, קידום המדע והטכנולוגיה, רווחת האזרח וטובת החברה, שיפור המעמד הגיאופוליטי של המדינה, הרחבת הידע האנושי, סיפוק הסקרנות האנושית וחיזוק הגאווה הלאומית.

פרופ' חיים אשד, הדגיש כי תוכנית החלל הישראלית, שהוקמה לפני כ- 30 שנה, היתה בזמנו נועזת ושאפתנית ותרמה לפיתוח הטכנולוגי, המדעי והכלכלי של ישראל. ישראל היא מובילה עולמית, אולם, לצערנו, התעשייה שרויה במשבר עמוק. התשתיות ישנות ושחוקות, אין תמיכה ממשלתית במו”פ ויש גל פיטורין. אין השקעה בדור הבא ודבר זה מונע התקדמות ותחרות. על המדינה לסייע, בייחוד במחקר תשתיתי. מתחוללת לנגד עיננו פגיעה ביכולת הכשרת מהנדסי החלל של הדור הבא, תחום זה מתכווץ ויש ירידה מתמשכת במספר הסטודנטים. אנו בתהליך מהיר של אבדן יתרון בעולם בשל הירידה בתמיכה הממשלתית באקדמיה והתעשייה אינה יכולה לשאת לבדה בעלויות הכבדות. אשד סיים ואמר כי נדרשת הסתכלות חדשה על מקומה של ישראל בחלל תוך ראיה לאומית היום וכי על ישראל לאמץ את תוכנית החלל כתוכנית לאומית.

“בתחומים בהם בחרנו להתמקד משיקולי תקציב וצורך תעשיית החלל הישראלית היא מובילה עולמית אך כמי שיזם וקידם את תחום החלל בשלושים השנים האחרונות התעשיה נמצאת במשבר.”

בין היתר מנה פרופ' אשד את בניית הלווין עמוס 5 ברוסיה ע”י חברת חלל, לאחר שממשלת רוסיה סיבסדה למעשה את הלווין ואת המשגר בכ-50 מיליון דולרים כדי לספק עבודה לתעשייות החלל הרוסיות: “ישראל הובילה עד לאחרונה ודורגה על סמך הישגי העבר כמובילה בעולם במספר הפרסומים לנפש בעולם. במדינת ישאל הוקמה בתחום החלל לאורך 30 השנים תשתית אקדמית מרשימה וגם תשתית תעשייתית הכוללת 30 מפעלים עם צבר הזמנות של 200 מיליון דולר שהושקעו חזרה בתוך המפעלים אבל זה לא מספיק וישנו תפקיד לממשלה לתמוך בתשתית במחקרים ובכ”א בתחום החלל.”

“תחום החלל הוא תחום חשוב, פורץ דרך, שמביא קדמה ופיתוח אך הוא מתוקצב בכל העולם הודות להשקעות ממשלתיות גם כיום השחקניות המרכזיות בתחום החלל הן מדינות המשקיעות את המשאבים הדרושים כי התעשייה לבדה לא יכולה לשאת בעלויות של המו”פ בלי תמיכה ממשלתית. זו הסיבה שאנו נמצאים היום בצומת. השקעות העבר סופם לחלוף מהעולם בהעדר השקעה ממשלתית.”

לסיכום אומר אשד כי הדחיפות גבוהה: “לפני שנתיים בישיבה דומה אמרתי כי לחלל חשיבות רבה במדינת ישראל לחינוך למדע ובטכנולוגיה ופיתוח ההון האנושי והתרעתי שיש להפוך את התחום לתחום לאומי. חייבים להתמודד עם הבעיה אחת ולתמיד. תחום החלל ראוי לבחינה ברמה לאומית. גם מבקר המדינה אמר שחייבים להתייחס לחלל כאל פרויקט לאומי ולא שמעו לי.”

משה אורטס, כאמור חבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח – המולמו”פ הסביר כי: “היכולות שצברה ישראל בתחום החלל אפשרו לה להשתלב בפרויקטים בינלאומיים מחקריים וטכנולוגיים, היוו “המלצה” לסוכנויות חלל אחרות כמו של ארה”ב , צרפת, רוסיה, גרמניה אוקראינה והודו לחתום אתנו על הסכמים שונים לשת”פ.”
“סוכנות החלל הישראלית, על אף תקציבה הקטן בהשוואה לתקציבי סוכנויות חלל אחרות בעולם, מתמודדת עם האתגר הלאומי לפתח קשרים בינלאומיים באילוצים כספיים קשים ,כדי לממן פרויקטים מחקריים בארץ, ובכך לקדם את נושא החלל בארץ”.

שיקולים במיקוד ברמת “הצורך המבצעי” וב”רמת הבידול” וסוגיות ארוכות טווח לבחינה. הנושא הראשון בו מציע אורטס להתמקד הוא תחום המודיעין החזותי: “תעשיית החלל בישראל מיצבה את עצמה בחזית הטכנולוגית המובילה, בתחום המודיעין החזותי:האלקטרואופטי, והמכמי SAR)). תחום זה העניק למדינת ישראל עומק אסטרטגי ,באמצעות יכולת לצפות מהחלל ,על כל איזור רלוונטי, בכל תנאי מזג אויר ,יום ולילה.”
תחום נוסף הוא התרעה ומודיעין אותות: יכולת של מדינה, בכל מלחמה עתידית, לקבל התרעה מוקדמת על שיגור טילים בליסטיים ארוכי טווח לעברה,והיכולת להשיג שליטה על מודיעין אותות מהחלל מעניקה לה עליונות חשובה. למיקוד בתכנית שתיועד להעמקת תשתית המודיעין משקל חשוב ביותר. – להיתוך מידע שמקורו במודיעין חזותי מהחלל עם מידע שמקורו במודיעין התרעה ומודיעין אותות מהחלל, ומידע ממקורות אחרים משמש מכפל כוח לעליונות מודיעין.

תחום חשוב בו יש לישראל הישגים מרשימים הוא בתחום ההנעה והשיגורים לחלל. יש למקד מאמץ בתכנית אשר תשפר ביצועי המשגר ברמת:: משקל הלווין, אמינות,ניידות, גובה מסלולים,ובמקביל לבחון משמעויות ארוכות טווח לפיתוח יכולות של שיגור מהאוויר עבור לווינים במסלול ארץ נמוך.

תחום “מיקרולווינים ייעודיים” בחלל , לרבות בתחומי השיגור,הפלטפורמה והמטעדים,חייב להיבחן בראייה כוללת וארוכת טווח של 10 שנים. וועדת העל לתכנית החלל” תידרש לקבוע רמת החשיבות בכניסה לתחום,ואבני דרך עיקריים בתכנית ארוכת טווח.
לקראת עידן עתידי של “חלל אלים” . כיצד על ישראל להיערך בעשור הקרוב
-סוגיית סכנת הפגיעות בלווינים בחלל מצד גורמים עוינים,הועלה לסדר היום החללי על ידי מדינות בעולם.
סכנת פגיעות בחלל מתייחסת כנגד איומי פגיעה פיסיים,סנוור חוזי,חסימות קשר,חסימת אותות ,בנוסף נושא שעלה לכותרות מאז החלה תכנית מלחמת הכוכבים,קשור לתחום השליטה בחלל המשלב מערכות גילוי מסלולי איומים – יכולת רכישה ומעקב-שליטה ובקרה – ומערכות לנטרול איומים.גם בנושא זה וועדת העל לתכנית החלל” תידרש לקבוע רמת החשיבות בכניסה לתחום,ואבני דרך עיקריים בתכנית ארוכת טווח.

נציגי התעשיות אישרו את קיומו של המשבר וקראו לממשלה לנקוט פעולה דחופה למניעת קריסה.

חיים רוסו – סמכ”ל בכיר למצוינות טוכנולוגית באלביט: “באלביט פעילות החלל היא זניחה, חצי אחוז. זה לא מובן מאליו שאם היתה תעשית חלל עד היום היא תמשיך להיות בהמשך. הדבר שהכי מטריד אותנו זו העובדה שההקפים הם קטנים, שאין רציפות ואין תוכנית ברורה שמישהו יודע מה יקרה מחר. את המקים תשתית ידע שלא נלמדת בשום אוניברסיטה, בונה במשך 20 שנה. שנה או שנתיים שיש הפסקת רציפות של פעילות אנשים יקומו ויילכו. אי אפשר יהיה להקים מחדש.”
יוסי וייס – סמנכ”ל התעשיה האווירית: “משבר מתפתח בתעשיית החלל הישראלית. מכיון שהתעשייה האווירית היום היא הגורם הדומיננטי ביותר במדינה שעוסק בחלל, אצלנו מדובר לא בשבריר אחוז אלא 6-7% מהמחזור. כשאצלנו יש בעיית תקציב זה משליך על כלל התעשייה האווירית. שיגרנו 13 לווינים, בנינו 3 תחנות קרקע המעסיקות עשרות אנשים במשך 24 שעות ביממה. התמזל מזלי ורק לפני שבוע הייתי בהודו. למדתי שמשנה שעברה להשנה, גדלה ההשקעה של הודו בחלל ב-20% והגיעה למיליארד דולר, עם כל העוני והצרות שלהם.”
“תעשית החלל בישראל מעסיקה ישירות כאלף עובדים ועם כל קבלני המשנה מגיעים ל,1,500 עובדים באקדמיה, בתעשייה, הלהט בעיניים. משמשת קטר מוביל לפיתוח טכנולוגיות אחרות. קיבלנו החלטה ברגע מסוים להתמקד בבנית הלווינים ולא להתעסק בשירותים. הוקמו שתי חברות לנצל את השירותים המשווקים בעולם. אבל גם שם אנחנו מגיעים לשוקת שבורה. אימג'סאט לא הזמינה לווין מ-2004. גם משרד הבטחון לא הזמין לווין מאותה שנה לערך, וכאמור גם חברת חלל, הזמינה לווין ברוסיה. היכולת הטכנולוגית היחידה שנמצאת היום בפיתוח עומדת בפני עצירה מחוסר יכולת לממש את היכולות של מדינת ישראל. תעשיה של 140 מיליארד דולר תחסם בפנינו.” סיכם וייס.

מנהל סוכנות החלל הישראלית ד”ר צבי קפלן: “אחד מתפקידי סל”ה הוא להמליץ לשר המדע ובאמצעותו לממשלה על מדיניות החלל של מדינת ישראל בתחום האזרחי. כשאתה חושב באיזה דרך ללכת צריך תחילה לראות את המצב בעלום. העולם הולך להיות מעורב בנושא החלל בקצב הולך וגדל ולא הפוך. אם ההערכה הזו נכונה אנחנו עתידים בעוד כמה שנים לבכות שהיה לנו בסיס לכניסה ולחדירה, יש לנו משאבים ויכולות ואנחנו הולכים לאבד אותם.”
“ניקח לדוגמה את תוכנית אפולו שהיתה בחדשות השבוע. התוכנית הסתיימה כי לא היתה חשיבה מה הצעדים הבאים אבל בהובלת ארה”ב העולם הכריז שהוא רואה בחלל את הסביבה הקרובה הראויה למחקר ויש לה פוטנציאל גם לשרידות כדור הארץ, גם למשאבים כלכליים – אנרגיה נקייה, כריית משאבים, תעשיות. על בסיס החלל יקומו כלכלות שעדיין לא קיימות. יש עליות יש ירידות, לפעמים חוזרים יותר לסביבת כדור הארץ להגן על הפלנטה אבל שמענו את ראש נאס”א החדש שהוא מחוייב לכיוון התגליות.”
“מדע לבד לא קיים, מאוד קשה לתמוך בו בצורה מאסיבית בלי קטר שמושך והתגליות בחלל הן קטר שמושך את המדע ומאפשר לנאס”א להשקיע כ-7 מיליארד דולר בשנה במדע והתחרות הפוליטית בעולם היא המפוח שמחזיק את הלהיטות הזו להמשיך את החלל. אירופה פתרה את הבעיות ע”י מסגרת האיחוד, גלילאו ותוכניות של ESA בהרבה מיליארדים והשאפתנות במזרח אסיה – סין, הודו וגם באירופה שביצעו או מדברות על תוכנית חלל מאוישת. בעולם הולכת להיות הזדמנות גדולה ואם לא נמצא את הדרך הדורות הבאים ישאלו אותנו איפה היינו והחזקנו את ביצת הזהב ולא הלכנו את הצעד הנוסף.”

מרסל שטאון מנכ”ל ISERD – הגוף המקשר בין ישראל לתוכניות המסגרת של האיחוד האירופי: “בתוכנית המסגרת יש סעיף חלל המתוקצב ב-1.5 מיליארד יורו לאורך שבע שנות התוכנית. הסכום הזה נגיש גם לגורמים ישראלים כי אנו שותפים מלאים לתוכנית המסגרת היארופית.. אנחנו מקיימים קשרים הן עם סוכנות החלל והן עם פרופ' אשד בניסיון להשתמש בתקציבים הללו. יש בעיה של תרבות שיתוף פעולה מצד אירופה, שאלת החלל מעלה הרבה רגישויות המקשות על שיתוף הפעולה זו. בעיקר הם מוכנים להשתתף איתנו באפליקציות אך לא במו”פ. חברות ישראליות פעילות גם בסוכנות החלל האירופיות וגם בפרויקט גלילאו.