עגולשון שחור גחון – צפרדע נכחדת ו"מאובן חי" עושה קאמבק בישראל

ממחקר שהתפרסם בכתב העת נייצ'ר מאת חוקרים ישראלים גרמנים וצרפתים עולה כי קרוב המשפחה של הצפרדע הישראלית נחשב כנכחד מזה 15 אלף שנה

עגולשון שחור גחון. צילום: פרופ' שריג גפני, המרכז האקדמי רופין
עגולשון שחור גחון. צילום: פרופ' שריג גפני, המרכז האקדמי רופין

העגולשון שחור הגחון הדו-חי הראשון שהוכרז באופן רשמי על הכחדתו לאחר שלא נראה במשך כ-60 שנה ע"י האיגוד הבינלאומי לשמירת טבע (IUCN) והתגלה מחדש בצפונה של ישראל לפני כשנתיים הוכרז כ"מאובן חי" ייחודיף שאין לו קרובים ישירים בקרב היצורים החיים היום.

כזכור, העגולשון התגלה מחדש בנובמבר 2011 בידי פקח שמורת החולה יורם מלכה במהלך סיור שגרתי. העגולשון שחור הגחון קוטלג בתחילה בסוג דיסקוגלוסוס (Discoglossus) כאשר התגלה בעמק החולה בשנות הארבעים של המאה ה-20. הצפרדע הוכרזה כמין שנעלם עם ייבוש שמורת החולה בסוף שנות החמישים ובשנת 1996הוכרזה רשמית ע"י ה-IUCN. כתוצאה מכך, הסיכוי לגלות עוד אודות ההסטוריה הביולוגיה והאקולוגיה של המין נחשבו כנמוכות.

ואולם חוקרים מישראל גרמניה וצרפת מדווחים בכתב העת נייצ'ר אודות ניתוח מדעי מעמיק של מין הדו-חיים החידתי הזה. את המחקר הובילו הפרופסור שריג גפני מהמרכז האקדמי רופין והפרופסור אלי גפן מאוניברסיטת תל אביב. השניים הסתייעו בחוקרים מגרמניה ומכון ויצמן וכן ברבקה ביטון וד"ר רבקה רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית ובאנשי רשות הטבע והגנים.

בהתבסס על ניתוח גנטי של פרטים שהתגלו כאמור מחדש וניתוח מרופולוגיה של עצמות צפרדעים מאובונות המסקנה היתה כי העגולשון שונה באופן מובהק ממינים חיים קרובים לו – הצפרדעים המצויירות מצפון ומערב אפריקה. במקום זאת, העגולשון קרוב יותר לסוג של צפרדעים מאובנות – לטוניה (Latonia), שמאובניה התגלו בכל רחבי אירופה, והם מתאורכים לתקופה הפרהסטורית ונחשבו כנכחדים מזה מיליון שנה.

תוצאות המחקר מראות כי הצפרדע המצויירת מהחולה היא לא עוד מין נדיר של צפרדע אלא למעשה הנציגה היחידה של ענף עתיק של צפרדעים (clade – קבוצת צאצאים של אב קדמון משותף).

לדברי החוקרים, המין הישראלי של העגולשון נוצר לפני 40-50 מיליון שנה, והמינים האירופים רק לפני 25 מיליון שנה. הלטוניה היה המאובן ה'צעיר' ביותר של המין והוא נחשב כמין שנכחד לפני 15 אלף שנה ומסתבר ששלוחה אחת שלו חיה עד עצם היום הזה באגם החולה.

תוכניות להצפה מחדש של חלק מאגם החולה ושיחזור סביבת הביצות נמצאת בעיצומה, והדבר עשוי להרחיב את גודל אוכלוסית העגולשון ולהבטיח את עתידו.

להודעה של החוקרים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. מסכים לחלוטין עם המגיבה!
    אבי, האפשרות שתוכן שיווקי מופיע באתר זה במסווה של מאמר מדעי בלי שניתן יהיה להבחין בכך (וחמור מזה, דווקא ה"מאמר" השיווקי מוגן מתגובות!) היא מזעזעת ופירושה הרס כל המפעל שבנית בשנים רבות.
    כדאי שתתעשת ותבהיר את העניין בפני הקוראים.
    יש מקום גם להתנצלות.

  2. ממש לא כדאי שהאתר המצוין יהיה חופשי רק למשלמי דמי כניסה! בהחלט עדיף שיהיו כתבות פרסומיות.
    אבל בכל זאת- ראוי לשים לפחות רמז קטן שמדובר בכתבה פרסומית-בפרט בנושא טעון כל כך. הרי יש כאן הטעיית הציבור! גם בעיתונים "רגילים" יש כלל, שעל כתבות פרסומיות צריכה להיות כותרת כמו: "מדור פרסומי". אחרת אנשים עלולים להבין שלמומחי אתר "הידען" יש תובנה מדעית שהביטוח הרפואי הגנטי באמת מועיל לצרכן, והרי זה לא כך באמת!

  3. מדוע נחסמה האפשרות להגיב לכתבה "הלב הולך אחרי הגנטיקה"? זו מודעה פירסומית במסווה של כתבה, ולא יאה לאתר "הידען" להסוות כתבה פירסומית כאילו שהיא מידע מדעי.
    האמת היא, שאחזקת מידע גנטי בידי חברות הביטוח הוא בעיה אתית. לאנשים המבוטחים לא ברור מהם הסיכונים שבמתן מידע כזה. למשל: 1. חשיפת מידע רפואי של אדם אחד חושפת גם את קרוביו. 2. אדם מוסר את ה DNA שלו לבדיקה ולא יכול להתחרט- כל מידע עתידי, שעכשיו אפילו לא ידוע על קיומו- נחשף. 3. ככל שיש בידי חברת הביטוח יותר מידע רפואי "מחשיד"- כך עלות הביטוח של המבוטח תגדל. אולי לא היום- אבל בעתיד הלא רחוק. 4. גם ם חברת הביטוח מבטיחה חסיון- ידוע היטב עד כמה מאגרי המידע פרוצים.
    אלה רק דוגמאות.
    לא ראוי לחסום כתבה כזו בפני תגובות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן