סיקור מקיף

ישראל משגרת לחלל מחקר ביו-רפואי על גבי מעבורת החלל אנדוור במשימתה האחרונה

לקראת סיום תכנית החלל המאוישת של ארה”ב, משגרת ישראל שני ניסויים באמצעות מכון פישר, בשיתוף האוניברסיטה העברית ובתמיכת משרד המדע, שני ניסויים * בראש צוות החוקרים עומד ד”ר ערן שנקר ממכון פישר

האסטרונאוטים של מעבורת חלל אנדוור במשימה STS-134 בחזרה הכללית לקראת השיגור
האסטרונאוטים של מעבורת חלל אנדוור במשימה STS-134 בחזרה הכללית לקראת השיגור

עדכון: לקראת השיגור מחר בערב שעון ישראל – כל הצוותים מאשרים את השיגור.

צוות החוקרים הישראלים, בראשות ד”ר ערן שנקר, ישגרו השבוע לחלל תרבית תאי עצם במטרה ללמוד על מנגנון איבוד עצם בתנאים של חוסר כוח כבידה בחלל ולמצוא דרכים לטפל באנשים הסובלים ממחלת האוסטיאופרוזיס על כדור הארץ. כן שולחים החוקרים חיידקים פרו-ביוטיים ותמיסה מעושרת בסידן וויטמין D כאחת מהדרכים להתמודד עם תופעות הקשורות למערכת החיסון בתנאי חלל.

הניסויים ממשיכים את הניסויים ששיגרה ישראל בשנת 2003 במעבורת החלל קולומביה עם אל”מ אילן רמון ז”ל, כזכור בשנת 2003, יחד עם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל”מ אילן רמון ז”ל, שיגרה ישראל ניסוי רפואי לחלל שעסק במציאת נוסחה לייצור אבקת חלב מועשרת בסידן ופרוביוטיקה לשימוש האסטרונאוטים במשימות ארוכות טווח. כעת, לקראת משימת החלל המאוישת האחרונה של נאס”א, התבקש מכון פישר לשוב ולערוך את הניסויים במלואם. מנכ”ל משרד המדע, מנחם גרינבלום אמר כי הוא גאה בכך שמתאפשר לישראל, אשר שיגרה זה מכבר מספר ניסויים ביו-רפואיים לחלל על גבי מעבורות החלל של נאס”א בשלוש משימות שונות, להמשיך מחקר חשוב זה במשימת החלל האחרונה של אנדוור בראשותו של ד”ר ערן שנקר.

 

הניסוי הראשון שוגר בשנת 1996 ובחן השפעת היעדר כוח משיכה על תאי עצם. החוקרים הישראלים מצאו שתאים הבונים עצם, בהיעדר כוח משיכה, מתחלקים לאט יותר, הם בעלי מבנה שונה מזה של תאים תקינים וקצב המטבוליזם שלהם איטי יותר. ניסוי נוסף בחלל נערך בשנת 1998 בחן השפעת נגזרות של ויטמין D על רקמת העצם. זאת במטרה להפחית את תופעת איבוד העצם המתרחשת בחלל. הניסוי השלישי התקיים בטיסתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל”מ אילן רמון ז”ל, בשנת 2003, ונועד לבחון ביטוי גנים המשפיעים על בנית עצם בתנאי חוסר משקל.

ד”ר ערן שנקר מציין שלמחקר הרפואי הישראלי הנוכחי שותפים חוקרים מובילים בתחומם: מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ומבית החולים המובילים, הדסה עין כרם, רמב”ם והמרכז הרפואי בלינסון.

מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל נוסד ע”י עמותת חיל האוויר במטרה לפתח את החשיבה ואת השיח הציבורי במדינת ישראל בתחומי התעופה והחלל. פעילויות המכון כוללות ביצוע מחקרים ופרסום מאמרים וניירות עמדה. המכון מוכר בעיקר בזכות כנס החלל הבינלאומי השנתי לזכרו של אילן רמון ז”ל וצוותו הנערך בחסות המכון, משרד המדע וסוכנות החלל הישראלית. כיו”ר מכון פישר מכהן האלוף (במיל’) הרצל בודינגר, בראש מכון פישר עומד תא”ל (במיל’) אסף אגמון.

במסגרת המכון פועל המרכז לחקר רפואת תעופה וחלל, המקיים קשרים עם סוכנויות חלל ברחבי העולם ועם מכוני מחקר מקבילים. אנשי המכון פועלים בשיתוף פעולה עם חוקרים מובילים במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ. בראש המרכז לחקר רפואת תעופה וחלל עומד ד”ר ערן שנקר, רופא תעופתי, שהוכשר על ידי נאס”א (NASA) לתפקיד רופא חלל. משנות התשעים משמש בתפקיד החוקר הראשי של הניסויים הרפואיים והביולוגיים הישראליים על מעבורות החלל של נאס”א. שימש הרופא האחראי לאותם ניסויים במשימתו של אל”מ אילן רמון ז”ל במשימת “קולומביה” וכעת נבחר שוב על ידי האמריקנים ללוות את המחקר הרפואי הישראלי במשימת מעבורת החלל האחרונה ב-2011.

ג’פרי מאנבר הוא אחד מיזמי פרויקטים בחלל הידועים בעולם מזה מעל 20 שנה. מי שקישר, חיבר ורקם את הפעילות של תעשיות החלל האמריקאיות והרוסיות יחדיו, היה הראשון שפיתח את נושא תיירות החלל על תחנת החלל מיר, וייעץ לנשיאי ארה”ב רייגן, קלינטון ואובמה בתחום החלל. כיום הוא עומד בראש קבוצה המקדמת פעילות חלל בינלאומית אזרחית מסחרית ופרטית.

5 תגובות

  1. אבי אם יש ברשותך לינק למידע כל שהוא על הניסוי הזה (עדיף באנגלית)? מה שם הניסוי לפחות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.