האורח המרכזי, בנוסף לאסטרונאוטים בכנס מדע וחלל בישראל 2006, היה מפקד חיל האוויר או כפי שהוא נקרא כיום זרוע האוויר והחלל של צה”ל, האלוף אליעזר שקדי.
אבי בליזובסקי
האורח המרכזי, בנוסף לאסטרונאוטים בכנס מדע וחלל בישראל 2006, היה מפקד חיל האוויר או כפי שהוא נקרא כיום זרוע האוויר והחלל של צה”ל, האלוף אליעזר שקדי.
“ייעוד זרוע האוויר והחלל הוא לפעול בתווך האווירי ובחלל להגנת מדינת ישראל, להשתלב בהרתעה מפני מלחמה ובהשגת מטרות המלחמה.” אמר שקדי.
“המשמעות היא שבראייתי למילה זרוע יש משמעות עמוקה בשני היבטים – בניין כוח והפעלת כוח. אנחנו כזרוע האוויר והחלל אחראים על בניין הכוח באוויר ובחלל ועל הפעלתו. האנלוגיה של חיל האוויר במובן של בנית כוח אווירי על כל המשמעות בכך צריך להיות גם בנוגע לחלל.
היעד הכי עמוק שלנו הוא הכיוון של רלוונטיות מבצעית היא סוגינה מהותית שאנחנו חייבים להתקדם אליה. אנחנו חייבים לפתח את היכולת האסטרטגית לטקטית ולעבור ממוד של מחקר ופיתוח לשימוש מבצעי”
למה חלל? שואל שקדי ומשיב: “יבשה וים הם ממד אחד, התווך השני הוא האוויר והממד השלישי – החלל. בנקודת הזמן הזו, להערכתי ממד החלל מאפשר למדינת ישראל עומק אסטרטגי שפשוט אין לנו. הממד מאפשר לנו להבין את המצב קרוב מאוד לגבולות, בטווחים בינוניים מהגבולות ובטווחים רחוקים. לנושא של שחרור מריבונות יש משמעות, אפשר לפעול באופן מלא ללא מגבלות ריבונות של מדינות שסובבות אותך בעיני יש לו משמעות מבצעית עמוקה גם בהכנה לפעילות מבצעית וגם בפעילות עצמה.”
“עוד יש להתחשב בשרידות, נגישות וגמישות בהפעלת הכוח. במובן הכי עמוק של הדברים בעיני ממד החלל עצמו הוא זירת פעולה מאוד משמעותית לנו כחיל האוויר והחלל ולהערכתי למדינת ישראל. יש ויכוח האם אוויר וחלל חד הם או שאוויר הוא תווך העומד בפני עצמו והחלל תווך העומד פבני עצמו. אנחנו צריכי םלודא שאין כבלים, מוסכמות או דברים אחרים כל מה שנפתח עבור החלל יהיה משוחרר מקבעונות עבר.”
כיוונים ליישומים מבצעים בחלל: איסוף מודיעיני תוך כיסוי זמין, רציף במרחב הזמן בכל הספקטרום, ביום , בלילה ובכל מזג אוויר; תקשורת – קישוריות גלובלית רחבה, מיידית וחסינה;
ניווט – ריבוי מערכות גלובליות, חסינות. לייצר לעצמנו אי תלות במערכת אחת שעלולים לסגור לה את השאלטר; הכיוונים לשימור נכסי החלל – תמונה חללית כדי להבין מה קורא. אנחנו צריכים יכולת שו”ב – פיקוד וטלמטריה; תחזוקה בחלל – תדלוק, תיקון, שידרוג; ולבסוף, יהיה לנו צורך לחשוב על דרכים להגנה עצמית ותגובה כנגד נכסי חלל מאיימים. הסוגיה הזו עלולה לעמוד לפתחנו.
כיונים להגעה ותמיכה במשימות חלל – חייבים להתמודד עם סוגית השיגור. אנחנו חייבים להגיע ליכולת שיגור על פי דרישה, ובאמצעים יתירים (בפרט שיגור מהאוויר) וכן למצוא דרכים להיתוך, עיבוד והפצת מידע חללי. – אנחנו חייבים להעביר את האינפורמציה היתוך כזה שהוא יכול להפוך לאינפורמציה שימושית מבצעית. אנחנו בפתחו של עולם שיסתמך יותר ויותר על מידע. אם לא נדע להעביר את הידע הזה היתוך לימוד והפצה מבצעית רלוונטית אנחנו טועים בגדול. לסיכום סעיף זה אמר האלוף שקדי כי יש צורך בפיקוד חלל אחוד.
שקדי מתח ביקורת על כך שעדיין אין תפיסת עולם מגובשת באשר לחלל, ויש צורך ביצירת תפיסת בניין כוח והפעלה הנוגעת גם לזרוע האוויר והחלל, מערכת הבטחון ולכלל מדינת ישראל. “אנחנו רחוקים מאוד מפיסת העולם ארגונית, מבצעית וכוללת בנוגע להפעלת כוח בחלל, כל החיבור בין המערכות דורש הסדרה מהירה. ביקשתי שכל הסוגיות הקשורות בחלל בהקשרים המקצועיים יופיעו בתוכניות העבודה של חיל האוויר. בנוגע למבנה הארגוני של חיל האוויר והחלל אנחנו רחוקים בתחום החלל מהמצב שאנו נמצאים בו בכל הנוגע לכלי טיס אוויריים. שלא יובן שהמינהלות לא עושות עבודה טובה, וגם התעשיה עושה עבודה טובה. רב השיח בין הצרכים , המינהלת במשרד הבטחון והתעשיה הישראלית עדיין לא מוגדר.
“ישראל צריכה לשאוף לעליונות המידע . המידע מרכיב מרכזי בלחימה המודרנית. שליטה בחלל הוא תנאי יסוד לשליטה בגל המידע. מי שלא קורא את התמונה בנוגע לעליונות מידע עושה שגיאה חמורה. לא ניתן להגיע לעליונות במידע ללא כניסה אמיתית מובנית לתחום החלל.”
“יש מספר תחומים שמדינת ישראל חייבת לפתח בהם יכולות עצמאיות בגלל חשיבותם האסטרטגית לאורך הרבה מאוד שנים. תחום החלל הוא מהתחומים הספורים שכדאי להציב כיעד של מדינת ישראל. המצב שמישהו חבר שלך ועוזר לך ובנקודת זמן אחרת הוא יכול לסגור את השלטר הוא מצב לא רצוי. אנחנו צריכים לפעול כדי שזה לא יקרה. יש לנו את היכולת להתפתח בכיוונים הללו.
הדבר הבא הוא היכולות המבצעיות – מודיעין, שליטה, אש מדויקת. יכלת לסגירת מעגל אופרטיבי מבצעי מלא ומהיר “אנחנו צריכים לשאוף לבצע כל משימה, בכל מקום, בכל זמן”.
וכמובן שנדרשים לכך משאבים: כמה מדינת ישראל צריכה להשקיע בממד החלל. בעיני אנחנו לא בנקודה הנכונה ולכן יש צורך בשינוי בפרופורציות השקעות וחלוקת משאבים של מדינת ישראל. העליה בכוח האווירי ובמשמעות של החלל מחייבת החלטה פנימית לגבי פרופורציות ושינויים בפרופרוציות של ואויר וחלל ביחס לממדים אחרים.”
לסיכום מנה שקדי סעיפים נוספים: האתגר הוא להפוך את השיגור, בניית פלטפורמה ומטענים ייועדיים באורח בר השגה לקנה המידה של ישראל. לשם כך יש למצות את היתרונות היחסיים של ישראל בתחום הטכנולוגיה – בעיקר בתחום המיזעור וכלי טיס בלתי מאוישים. אנו נמצאים בעידן חדש ובמימד לחימה חדש עם טכנולוגיה משלו, המחייב פיתוח תורות לחימה ותפיסות הפעלה משלו. לא ליפול בפח שהסוגיה היא רק סוגיה טכנולוגית. בעיני השמים הם לא הגבול.”
בתשובה לשאלה מהקהל, מהי המשמעות של היכולת של סעודיה ואיראן לשגר לווינים לחלל אמר האלוף שקדי כי הלוינים הנוכחיים אינם מהווים סיכון לישראל. “עם זאת, יש הבנה לגבי משמעות החלל בהקשרי עליונות המידע גם במקומות שלא חשבנו שמודעים באותה עוצמה. מי שחושב שהחלל הוא עניין למעצמות בלבד טועה טעות גסה. החלל הוא ביזניס שמי שיחליט להיות בו ויגדיר את סוגית יכולת ההשגה יהיה שם וכדאי שנגדיר את זה.”
