סיקור מקיף

כחול ולבן בחלל ב' – סוכנות חלל קטנה ותעשיה גדולה

חלק שני בסדרת מאמריו של טל ענבר על ישראל בחלל שפורסמו בגליון 122 של כתב העת גלילאו, אוגוסט 2008 לרגל מלאת עשרים שנה לשיגור אופק 1

מימין לשמאל אופק 1 ודגם של הרקטה שביט 2. תצלום: טל ענבר
מימין לשמאל אופק 1 ודגם של הרקטה שביט 2. תצלום: טל ענבר

סוכנות החלל הישראלית

סוכנות החלל הישראלית (בשמה הקודם והמוכר: סל"ה – סוכנות לניצול החלל), הוקמה בהחלטת ממשלה מיום 23 בינואר 1983, כגוף ממלכתי הפועל ליד משרד המדע. מנכ"ל הסוכנות כיום הוא ד"ר צבי קפלן. הכוח המניע להקמתה היה פרופ' יובל נאמן ז"ל, ששימש במשך שנים כיו"ר סל"ה. סוכנות החלל הישראלית נועדה לגבש תכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של הפעילות הישראלית בתחום החלל, ולהוציאן לפועל במסגרת המשאבים שיוקצו לכך.

התע"א היא בית היוצר ללווייני ישראל. לאחרונה הודיעה תע"א על חתימת עסקת ענק עם ממשלת ישראל לאספקת לוויין התקשורת עמוס .4

להשגת המטרות הללו פועלת סוכנות החלל הישראלית בתכניות משותפות עם התעשייה והאקדמיה בישראל, בשלל סוגי מחקר, פיתוח וייצור של משגרים, לוויינים ותת-מערכות. פעילות זו מלווה בשיתוף פעולה עם סוכנויות חלל של מדינות אחרות. המטרה שהציב יו"ר סוכנות החלל הישראלית, אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן-ישראל, היא להגדיל את היתרון היחסי של ישראל ולהציב אותה בקבוצת חמש המדינות המובילות בעולם בחקר החלל וניצולו. כדי להשיג את המטרה הוא מציע לעסוק בתחום בניית מערכות של לוויינים לחקר החלל ולמחקר כדור-הארץ מהחלל (דוגמת לווייני תצפית, לווייני תקשורת, לווייני ניווט, לוויינים זעירים ומערכות לוויינים במסלולים מתואמים).

כמו כן, על ישראל לשמר לעצמה יכולת שיגור והנעה. בטווח הארוך יותר, סבור פרופ' בן-ישראל כי יש לפעול להצבת אדם בחלל (בשיתוף עם סוכנויות חלל אחרות, ככל הנראה במסגרת תחנת החלל הבינלאומית). חזון סוכנות החלל הישראלית הוא: "לשמר ולהרחיב את היתרון היחסי של ישראל ולהציב אותה בקבוצת חמש המדינות המובילות בעולם בחקר החלל וניצולו."

פרויקט מרכזי בשנים האחרונות, שבו מעורבת ומובילה סוכנות החלל הישראלית, הוא לוויין התצפית ונוס. ונוס נועד למשימות ניטור הסביבה (וראו: "חקלאות מדויקת – מהחלל"). זהו פרויקט ישראלי-צרפתי לבניית לוויין מדעי קטן. הלוויין ייבנה בהובלה ישראלית, במימון משותף של שתי המדינות, ויהיה מדגים טכנולוגי לפרויקט GMES, המיזם האירופי לניטור גלובלי של הסביבה למגוון צרכים. הלוויין יתבסס על מבנה לוויין ישראלי (הלוויין בעל המרכב הגנרי שעליו מבוסס גם טכסאר, ויכלול מצלמת חלל שפותחה בישראל, מנוע חשמלי ישראלי להנעת הלוויין בחלל, וכן אלגוריתמים מיוחדים שפותחו בישראל.

מלבד סוכנות החלל הישראלית שותפים לפרויקט גם המדען הראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה; רפא"ל; התעשייה האווירית ואל-אופ. על פי התכנון, ישוגר הלוויין בשנת 2010. הלוויין אמור להיות משוגר באמצעות המשגר ההודי PSLV, אותו משגר ששיגר את הלוויין טכסאר בינואר 2008.

פעילות החלל בתעשייה האווירית

בשנת 1984 הוחלט על הקמת מוקד הידע הלאומי בנושא חלל בתעשייה האווירית (תע"א), ונחתם חוזה בינה לבין משרד הביטחון לפיתוח תשתיות ופרויקט לוויין תצפית ראשון. הוקמה מִנהלת פרויקט בתע"א, שבראשה עמד במשך שנים רבות ד"ר משה בר-לב. המִנהלת מפעילה היום 6 לוויינים מבצעיים במסלול באמצעות 3 תחנות קרקע. בשנים הקרובות צפויה מגמה זו להימשך: ייבנו וישוגרו כ-9 לוויינים נוספים.

התע"א היא כאמור בית היוצר ללווייני ישראל, ובפיתוחם ובייצורם של הלוויינים והמשגרים מעורבים כמה חטיבות ומפעלים. מפעל מבת-חלל אחראי על התכנון, הבנייה והבדיקה של הלוויינים; מפעל אלישרא אחראי על פיתוח מטעדים מתקדמים, דוגמת מטעד המכ"ם של הלוויין טכסאר, ומספק מערכות נוספות ללוויינים; מפעל תממ אחראי על חלק ממערכות הלוויין, כגון מערכות בקרת ההכוון; ומפעל מלמ אחראי על האינטגרציה של משגר הלוויינים שביט (ששני המנועים הרקטיים המותקנים בו, בשלבים הראשון והשני, מיוצרים במפעל גבעון של תעש), וכן על הרכבת התאים הסולאריים ללווייני ישראל השונים.

התעשייה האווירית שיגרה לאחרונה בהצלחה את לוויין התצפית המתקדם אופק 7, שכבר החל לספק תצלומים בכושר הפרדה גבוה. כמו כן חשפה לאחרונה התעשייה האווירית לוויין תצפית אופטי חדיש ומתקדם, OptSat 3000, הנמצא בפיתוח. מפעל מבת-חלל של התע"א גם מפתח ומייצר את סדרת לווייני התצפית המסחריים ארוס, המספקים תצלומים ברזולוציה גבוהה, עבור חברת אימג'סאט (ImageSat International Ltd., ISI). ארוס A וארוס B, הראשונים בקבוצה, פועלים בו-זמנית במסלולים הֶליוסינכרוניים (מסונכרנים עם סיבוב השמש), ומספקים ללקוחות חברת אימג'סאט תמונות של אזורי עניין במרווחי זמן קצרים.

הלוויין טכסאר (TECSAR), אשר שוגר ב-21.1.08, מתבסס על טכנולוגיות המכ"מ והמזעור החדישות ביותר של אלתא, מהווה פריצת דרך טכנולוגית וישלים יכולות מודיעין שהטכנולוגיה האלקטרו-אופטית אינה מסוגלת לספק. לאחרונה הודיעה תע"א על חתימת עסקת ענק עם ממשלת ישראל לאספקת לוויין התקשורת המתקדם עמוס 4, בהיקף של מאות מיליוני דולרים.

עמוס 4 ישתייך לסדרת לווייני התקשורת עמוס, המוצבים בחלל ומספקים שירותי תקשורת למגוון רחב של לקוחות. כמו שאר לווייני תע"א, יישלט עמוס 4 על-ידי תחנות הקרקע של תע"א, הממוקמות תחת קורת גג אחת בחטיבת מערכות, טילים וחלל. חטיבה זו מקיפה את כל תשתיות התכנון, הפיתוח, האינטגרציה, הבדיקות והעקיבה של כל הלוויינים, ומשמשת כמרכז החלל הלאומי של מדינת ישראל.

הלוויין עמוס 4 יאפשר גידול ניכר ביותר בנפח התקשורת, בחסינותה לשיבושים ובהתאמתה למגוון יישומים שכיום אי-אפשר להשיג באמצעות הלוויינים האחרים. משקלו בזמן השיגור יהיה כ-3.4 טונות, כלומר לוויין תקשורת במשקל בינוני, והוא יישא מספר רב של משיבים (הרכיבים בלוויין תקשורת המעבירים את השידור) בתחומי Ku ו-Ka (תחומי תדר המאפשרים תקשורת רחבת-פס ומאובטחת). הלוויין ייתן שירות ללקוחות חברת חלל-תקשורת ולממשלת ישראל.

פעילות החלל ברפא"ל

לאחר ההחלטה כי מפעל מבת-חלל של התעשייה האווירית יהיה מוקד הידע הלאומי בתחום הלוויינות, הפכה רפא"ל ליצרנית רכיבים ומערכות ללווייני ישראל. החברה אחראית על פיתוח וייצור מערכות הנעה ללווייני התצפית של ישראל, וכן היא מייצרת (בחטיבת הטילים שלה) את מנוע השלב השלישי של משגר הלוויינים שביט, המכונה "אזוב".

שתי חברות ישראליות עיקריות מעניקות שירותי חלל ללקוחות בארץ ובעולם: חברת חלל תקשורת וחברת אימג'סאט אינטרנשיונל.

נוסף על כך אחראית רפא"ל לפיתוח מנוע חשמלי ללוויין ונוס, בשיתוף המרכז למחקר גרעיני שורק. החברה מתעתדת לפתח מיקרו-לוויינים ומשגר לוויינים קטן שישוגר ממטוסים. רפא"ל, בסיוע ישיר ועקיף של סוכנות החלל הישראלית, השתלבה בשוק העולמי בכמה פרויקטים, ובהם ונוס וסלושסאט ((Sloshsat, לוויין מחקר הולנדי שבחן את תופעת השכשוך של נוזלים בחלל (תנועת דלק במכלי הדלק של לוויינים גורמת בעיות ייצוב ויש לה לפיכך חשיבות מעשית רבה). ביוני 2005 חתמו רפא"ל והתעשייה האווירית על הקמת חברה משותפת לייצור לוויינים קטנים.

איור קונספט של מיקרו-לוויינים מפיתוח רפאל
איור קונספט של מיקרו-לוויינים מפיתוח רפאל

חברת מיקרוסאט ישראל

שחקן חדש בזירת החלל הישראלית הוא חברת המיקרו-לוויינים מיקרוסאט ישראל (MicroSat Israel) שהוקמה כמיזם משותף לתעשייה האווירית ולרפא"ל. חברה זו היא בבעלות ממשלתית מלאה ומצויה בשלבים מתקדמים של גיבושה ותחילת פעילותה.

מטרת החברה היא פיתוח, ייצור ושיווק של מיקרו-לוויינים מתקדמים, שיתאימו לשיגור אווירי ולפעילויות חלל מהירות וזריזות – כגון שיגור על פי דרישה בעת הצורך. החברה תעשה שימוש במורשת החללית המוכחת של התעשייה האווירית ורפא"ל, ותתמקד בשוק הצבאי מחד גיסא ובשוק המסחרי/אזרחי מאידך גיסא.

אחת ממטרות החברה היא יצירה של מערך לוויינים שיפעלו במשותף תוך טיסת מבנה בחלל, במסלול נמוך סביב כדור-הארץ. מערך לווייני זה ישיג כיסוי רציף של אזורי עניין למשתמש.

תעשיות ישראליות בחקר החלל

  • אלאופ (מקבוצת אלביט מערכות) פיתחה בין השאר את אחת ממצלמות החלל הטובות בעולם, ששולבה בלוויינים הישראליים. נוסף על כך פיתחה אלאופ, בשיתוף פעולה עם מדענים מאוניברסיטת תל-אביב וסוכנות החלל הישראלית, את טלסקופ החלל TAUVEX. כמו כן מפתחת אלאופ מצלמות זעירות ללוויינים קטנים וזעירים. לוויין הטכניון טכסאט 2 מצויד במצלמה נמוכת-רזולוציה כזאת. אלאופ פיתחה, בסיוע ישיר ועקיף של סוכנות החלל הישראלית, גם מצלמה מולטי-ספקטרלית למטרות מסחריות. מצלמה זו מצלמת כ-12 צבעים ברזולוציה של 5 מטרים.
  • אלישרא מערכות אלקטרוניקה פועלת בתחומי טכנולוגיות מתקדמות של תקשורת בלוויין ותקשורת סלולרית, עיבוד תמונה, ניטור למטרות ביטחון ועוד. החברה מעורבת בתכניות הלוויינים של ישראל בנושא תקשורת.
  • תעש (לשעבר התעשייה הצבאית) – יצרנית השלב הראשון והשני של משגר הלוויינים שביט (מיוצר במפעל גבעון).
  • תדיראן ספקטראלינק מייצרת ציוד תקשורת ללוויינים.
  • אקיוביט מייצרת שעונים אטומיים ללוויינים.
  • רוקאר מייצרת מערכות GPS ללוויינים.
  • רמון צ'יפס מייצרת שבבים ורכיבים אלקטרוניים ליישומי חלל (קרויה על שם אילן רמון ז"ל).

שירותי חלל

שתי חברות ישראליות עיקריות מעניקות שירותי חלל ללקוחות בארץ ובעולם: חברת חלל תקשורת, המחזיקה בבעלות על לווייני התקשורת מסדרת עמוס ומספקת שירותי תקשורת לוויינים למגוון לקוחות; וחברת אימג'סאט, המספקת שירותי צילום באמצעות צמד לווייני ארוס מתוצרת התעשייה האווירית.

חלל תקשורת היא ספקית שירותי לוויין ישראלית, המשווקת כאמור את שירותי הלוויינים מסדרת עמוס. היזמים הראשונים של לוויין תקשורת ישראלי היו האלוף במילואים מאיר עמית (יו"ר חלל תקשורת כיום ושר התקשורת לשעבר) וחזי כרמל, שהגו את הרעיון בתחילת שנות השמונים. חלל תקשורת, אשר נוסדה בתחילת שנות התשעים, היא שיזמה את פיתוח לוויין התקשורת עמוס 2, הנמצא כיום בבעלותה המלאה. עמוס 3 שוגר לחלל בהצלחה באפריל 2008.

אימג'סאט אינטרנשיונל (ImageSat International) היא חברה בינלאומית המספקת תצלומי לוויין ללקוחות שונים. החברה הוקמה על-ידי התעשייה האווירית, אלביט ומשקיעים שונים, ורשומה באנטילים ההולנדיים, דבר המאפשר לה למכור ללקוחות שלא היו מעוניינים לקיים קשרים מסחריים גלויים עם ישראל. החברה מפעילה שני לווייני תצפית מתוצרת מפעל מבת-חלל של התעשייה האווירית: ארוס A, ששוגר בשנת 2000, וארוס B, ששוגר בשנת 2006.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. באמת מרשים. הרבה יותר מתעשיית המכוניות הישראלית
    שכולנו היינו רוצים להתגאות בה….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן