פרופ' אהרן צ'חנובר, חתן פרס נובל לכימיה, ביום עיון "ידע פתוח – חירות הרוח" של האוניברסיטה הפתוחה: "יש להפוך את החינוך לערך לאומי ולמרכיב בחוסן הלאומי הפנימי של המדינה"
"בעוד מדינה כמו יפן שמה לעצמה מטרה להשיג בתוך עשר שנים שלושים פרסי נובל, וכך גם קוריאה ומדינות אחרות, ולשם כך רואים היפנים את החינוך כמטרה, מדינת ישראל נמצאת בתהליך ההפוך. הורדנו את החינוך כערך מסדר היום. חינוך זה לא רק כסף, אלא יש להפוך אותו לערך לאומי ולמרכיב בחוסן הלאומי הפנימי של המדינה".
כך אמר פרופ' אהרון צ'חנובר, חתן פרס נובל לכימיה, ביום עיון מיוחד שכותרתו "ידע פתוח – חירות הרוח" שהתקיים באוניברסיטה הפתוחה ברעננה לציון חנוכת האולם החדש ע"ש צ'ייס.
ביום העיון הוצגו ההיבטים ההגותיים וההשלכות התרבותיות של תפיסת עולמה של האוניברסיטה הפתוחה: גישה פתוחה ומזמינה לאוצרות הידע, המעודדת את הרוח החופשית, היצירתיות והחקירה העצמית. הנושא נבחן במספר תחומי דעת: בתחום המשפט, מדעים הטבע, מדעי היהדות ומדעי המדינה.
"בכל פרמטר בתחום החינוך: מעמד המורה, שכרו, מעמד האוניברסיטאות, וגם יחס לאדם ברחוב, אנו במורד לאורך שנים – גם אם יש הבדלים בין ממשלה זו לאחרת,, אמר פרופ' צ'חנובר. "למדינות כמו ישראל, ואפילו למדינות עשירות כמו סעודיה, אין זכות קיום בלי חינוך שמתחיל בגן ילדים. חינוך הוא בריאות, והתרופה הטובה ביותר נגד עוני, מאחר שיש קו ישר בין השכלה להכנסה".
"בשנות ה- 50 המנהיגים בישראל ראו את הדברים אחרת", הוסיף חתן פרס נובל. "היום יש ערכים אחרים על שולחננו. אם לא נחזיר את החינוך במלוא עוצמתו אל ראש מעיינינו, לא רק תקציבית כי אם ערכית, לא יהיה בישראל ידע".
בהרצאתו המרתקת, שכותרתה "בקרת איכות בגוף האדם – מרעיון תעתועים ועד למיטת החולה ולפיתוח תרופות, הביא פרופ' אהרון צ'חנובר כדוגמא כללית לחופש הרוח, נושא יום העיון, את המהפכה הגנטית, שמאז גילוי מבנה ה- DNA ומנגנון העברת הידע מדור ודור, לא חדלה להיות נושא לויכוחים אינסופיים בין גופים וגורמים שונים.
"הסיבה לכך שהמהפכה הגנטית לא התקבלה בידיים פתוחות, טמונה בפחד הארכאי שמישהו הולך להתערב במעשה הבריאה, וכי למדענים יהיה כוח לעשות מעשים רעים מעבר לדמיון האנושי.
היום כל סטודנט מתחיל ל- BA עושה שינויים כאוות נפשו בחיידקים, וכל הפחדים היו כלא היו", אמר פרופ' צ'חנובר, שהביא כדוגמא שניה להתנגדות קשה לחופש הרוח את חשיפת הגנום האנושי לפני מספר שנים.
"הגנום האנושי – סך כל האינפורמציה עלינו כגורמים אנושיים, הביא עמו מחשבות כי אולי יש בו סכנות ממשיות גדולות. עצם הנזק הפוטנציאלי הוא בידיעת הרצף הגנטי של כל אחד מאיתנו, ויכולת פריסה בתוך דקות של כל הידע עליו", אמר פרופ' צ'חנובר. "נוכל לאסוף מידע על מיליוני אנשים ולדעת מי מהם חולה בסכיזופרניה, מחלת לב, סרטן ערמונית או סרטן שד, ונחפש בספריית המידע שלו את השוני שגרם לו לחלות במחלה. אז נוכל לנבא מראש לעובר בטרם לידתו מה יהיה עתידו, וההשלכות לכך הן כיד הדמיון: האימא תאמר שאינה רוצה עובר זה – ותפיל אותו, או תוכל לתכנן אותו מראש, ולהשמיט מראש מהזרע או הביצית תכונות הלא רצויות. צהל ירצה לגייס לשורותיו רק נבחרים בעלי תכונות מסוימות, וחברות ביטוח ירצו לבטח רק בעלי סיכון נמוך ובעלי תעודת בריאות טובה. ומה בדבר בני הזוג? האם לא ירצו לבחור זו את זה לפי "תעודת זהות" כתובה מראש? אנו על סף מהפכה זו, והדילמה היא מה לעשות עם ידע זה".
"יש מספר אפשרויות", אמר פרופ' צ'חנובר. "אפשר להפסיק את המחקר. אם כך, האנושות תצעד במהירות אל ימי הביניים. הידע הזה הביא תועלת עצומה לאנושות. אם לא נחקור, לא נדע.
אנו במערכת עדינה ביותר של שיווי משקל בה יש לחצים להפסיק מחקר, מול רצון מדענים עצמם להמשיך במחקר. לאחרונה ניסתה תנועת הירוקים בשוויץ להעביר במשאל-עם הפסקת שיבוטים גנטיים, מה שיהווה גזר דין מוות על המידע השוויצרי המתקדם. גרסת ביניים לכך הנה בהחלטת הנשיא בוש להפסיק שימוש בתאי גזע – התקווה הגדולה של המחקר לשנים הבאות. המדע האמריקאי נמצא אכן במצב קשה ביותר, תוך ניסיונות למצוא חורים בחקיקה כדי לקדם את המדע ולהגיע אל ריפוי של חולים".
"מה הפתרון?", שאל פרופ' צ'חנובר. "אין להשתמש באמצעי הגבלה תחיקתיים על מחקר ביולוגי ויצירת ידע, כי ידע יכול להיקנות. מישהו ימצא תמיד דרך לעשות דברים לא טובים.
הדרך להגבלת הנושא היא דו-שיח מתמיד בין מדענים, פילוסופים, אנשי דת ואנשי חוק, תוך איזונים ובלמים של משטרים נאורים. חובה לאפשר למדענים מחקר, כי נושאים אלה נמצאים על סדר יומה של האנושות כולה. אם לא נחקור, לא נדביר סרטן, אלצהיימר, פרקינסון, או חיידקים אלימים. אם נגביל את המחקר נכרות את הענף עליו יושבת כל האנושות".
"פתיחת הידע למחקר חופשי עם הגבלות, היא אבן קיומנו. לא נוכל לאפשר כחברה הגבלות תחוקתיות/חברתיות שיאמרו כי נושאים מסוימים הנם מחוץ לתחום", אמר פרופ' צ'חנובר, שהביא כדוגמא את המחקר שביצעו בטכניון לפני 30 שנה פרופ' הרשקו ותלמידיו, ביניהם צ'חנובר.
"המחקר שלנו בתחום בקרת איכות – איך גוף האדם הורס את חלבוניו הוא ובונה אותם מחדש,
הוא דוגמא למעבר מרעיון עוועים לתרופה מרפאת סרטן", אמר פרופ' צ'חנובר על הרעיון שהוביל בטכניון למחקר על עכבר, משם נמשך המחקר ע"י חוקר בארה"ב ובוצע על אדם, ובהמשך פיתחה חברת תרופות בארה"ב תרופה למלנומה הספציפית שנחקרה ע"י חוקרי הטכניון.
"הכל קרה בזכות ידע פתוח, שאם מישהו היה עוצר אותו, גילוי התרופה מצילת החיים לא היה מתרחש"
את יום העיון "ידע פתוח – חירות הרוח" של האוניברסיטה הפתוחה אותו הנחתה פרופ' אורה לימור, סגנית הנשיא לעניינים אקדמיים, פתח נשיא האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' גרשון בן שחר. פרופ' אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון, נשא הרצאה מיוחדת בנושא ידע פתוח והמשפט; כלת פרס ישראל לחקר המקרא פרופ' שרה יפת מהאוניברסיטה העברית, הרצתה על משנת קהלת לשעתה ולדורות; פרופ' בנימין נויברגר מהאוניברסיטה הפתוחה הרצה על יציבותן של דמוקרטיות; ואת הערב סיכם ד"ר דניס שרביט מהמחלקה למדעי המדינה, האוניברסיטה הפתוחה.
