ישראל מפגרת אחר ארה”ב ומערב אירופה במעבר לכלכלה החדשה המבוססת על טרנספורמציה דיגיטלית ואפליקציות

לדברי האנליסט ד”ר ג’ימי שוורצקוף, מנכ”ל חברת המחקר STKI בטווח הארוך התעלמות זו תפגע בכושר התחרות של חברות ישראליות

“ישראל מפגרת אחר ארה”ב ומדינות מערב אירופה בכל הקשור למעבר לכלכלה החדשה המבוססת על טרנספורמציה דיגיטלית ואפליקציות, דבר שעלול בטווח הארוך לפגוע בכושר התחרות של חברות ישראליות בשוק העולמי” כך אומר ג’ימי שוורצקוף, מנכ”ל חברת המחקר STKI. “בעוד חברות רבות בארה”ב ומערב אירופה משקיעות מאמצים בהתאמת המודלים הכלכליים ומתודולוגיות הניהול שלהן לכלכלה הדיגיטלית ולכלכלת האפליקציות, מרבית המנהלים בישראל אינם מודעים למהפיכה הדיגיטלית קות ואינם מתאימים את ארגוניהם לעקרונות החדשים”.

“אנו נמצאים בתחילתו של עולם חדש שבו כללי התחרות נקבעים על ידי יכולתן של חברות לבנות את עצמן סביב מערכות תוכנה, שהן לא רק תומכות בפעילות העסקית אלא גם יוצרות אותה ואת ההכנסות לעסק” אומר שוורצקוף. “הבעיה היא שבחו”ל המעבר לכלכלה החדשה הזו נמצא בעיצומו ובישראל אפילו עדיין לא המציאו מלים בשפה העברית למונחים בסיסיים כגון digital disruption שהיא השינוי שעובר העסק עקב המהפיכה הדיגיטלית ו-agility – הזריזות והגמישות המאפיינות את תחומי הפעילות של העסקים המודרניים”.

“יש גם בארץ ניצנים של חברות הפועלות על פי עקרונות כלכלת האפליקציות והטרנספורמציה הדיגיטלית, אבל רובן הן חברות סטארטאפ כגון GetTaxi, וכן ‘איים’ של טרנספורמציה דיגיטלית במוסדות פיננסיים. אולם, מרבית החברות הגדולות והוותיקות בארץ עדיין נצמדות לכלכלה הישנה” מציין שוורצקוף. “הייתי מציע לחברות אלו לאמץ בינתיים, למספר שנים, גישה היברידית שבהן יפעלו המתודולוגיות הישנות והחדשות זו בצד זו, וכך המעבר לכלכלה החדשה יהיה חלק וללא תקלות”.

לצורך ההתאמה לעקרונות כלכלת האפליקציה והכלכלה הדיגיטלית, החברות מאמצות טכנולוגיות ענן ואסטרטגיות של מימשקי תכנות ישומים (API) כדי ליצור תקשורת עם כל העובדים, הספקים והלקוחות. כמו כן יותר ויותר חברות בחו”ל מאמצות את טכנולוגיית ה-Blockchain המאפשרת פעילות עסקית ואימות טרנזקציות ללא צורך בישות ניהול מרכזית. בנוסף לכך מאמצות חברות רבות Chatbots – רובוטים וירטואליים לשיחות צ’אט בין הלקוחות לחברה, וכן תוכנות המבוססות על קוד פתוח, בתוספת טכנולוגיות קוגניטיביות ואלגוריתמיות. “אנו רואים יותר ויותר כלים לפיתוח תוכנות למכשירים ניידים, המיושמים על ידי חברות וארגונים וכן “קונטיינרים” של תוכנה המיושמים בחברות וארגונים” אומר שוורצקוף.

נשיא הטכניון: נרדמנו במגדל השן ולא קלטנו את השינויים המהירים של המהפכה התעשייתית הרביעית