ישראל כמעצמת חלל

שר המדע הפורש, פרופ' דניאל הרשקוביץ פירט בכנס השנתי של בוגרי המכללה לבטחון לאומי את השגי סוכנות החלל הישראלית

שר המדע והטכנולוגיה פרופ' דניאל הרשקוביץ בכנס השנתי של בוגרי המכללה לבטחון לאומי, 4/12/12 . צילום ברק זוהר
שר המדע והטכנולוגיה פרופ' דניאל הרשקוביץ בכנס השנתי של בוגרי המכללה לבטחון לאומי, 4/12/12 . צילום ברק זוהר

"כשר המדע אני אחראי על סוכנות החלל הישראלית האחראית על הפן האזרחי של תוכנית החלל. בעולם כולו השימוש החלל התחיל מיישומים צבאיים היום הנתח האזרחי מטפס ובמדינות רבות הוא כבר עובר את ה-50% מהפעילות בחלל ." כך אמר שר המדע והטכנולוגיה הפורש, פרופ' דניאל הרשקוביץ, בכנס השנתי השני של בוגרי המכללה לבטחון לאומי שהתקיים השבוע במכון ויצמן.

"כשמדברים על חלל כולנו צרכנים של שירותים כגון חישה מרחוק, שירותי טלפוניה, שירותי טלוויזיה, GPS, מעטים יותר מסוגלים לשגר לוויינים או לייצר מערכות לווינים ומכלולים, תחנות קרקע, צלחות ואנטנות תקשורת. התעשייה הישראלית נוטלת חלק בכמה היבטים של שרשרת המזון בתחום החלל, ובין היתר גילת המספקת שירותי תקשורת לווינית לתחנות קרקע, חלל תקשורת המספקת שירות של לוויני תקשורת על התעשייה האווירית המייצרת לוויינים שלמים."

"יש כמה בעיות שמאפיינות את החלל ועושות אותו לעיסוק מסובך. החלל הוא סביבה מאוד לא ידידותית, בין היתר בגלל הבדלי טמפרטורה קיצונים המחייבים אותנו לעבוד עם חומרים מיוחדים. בעיה נוספת היא בעיית הקרינה – קרינת אולטרה סגול, קרני איקס, קרני גאמא וחלקיקים אנרגטיים – כל אלה מהשמש וכמובן קרינה קוסמית גלקטית. הלוויינים נשארים בקשר שוטף עם כדור הארץ, לווייני תצפית בגובה נמוך, לוויני GPS בגובה בינוני או לווייני תקשורת המקיפים את כדור הארץ בגובה 36 אלף קילומטר דורשים פתרונות תקשורת. לגלים יש תכונה שהם מאבדים מידע. אנחנו מתקשרים עם הלוויין והתקשורת הזו מאות או אלפי או עשרות אלפי קילומטרים ולנו חשוב לקבל את כל התקשורת, התשובה נמצאת במתמטיקה: אלגוריתמים של שחזור תמונה ותיקון שגיאות."
"מעצמות החלל כיום הן ארה"ב, רוסיה, סין, אירופה הודו, יפן וישראל. אירן הדגימה לאחרונה יכולת לשיגור לווינים ודרום קוריאה קרובה מאוד לעשות זאת."
בהמשך תיאר השר הרשקוביץ את הפרויקטים שבניהול סוכנות החלל הישראלית: "נתחיל מלוויני תצפית אזרחיים – כרגע מדובר בלווין ארוס בי (ולווייני אופק, אלא שאלו לא באחריות סוכנות החלל א.ב.), מה שמייחד את לווייני התצפית הישראלים הוא שבעוד שלוויין תצפית אירופי או סיני משקלו 2.5 טון, והאמריקנים הצליחו להוריד לטון ורבע אנחנו מדברים על לוויין שמשקלו פחות מ-250 קילוגרם. זה התפתח כהכרח – בגלל שמישראל אי אפשר לשגר מזרחה. שיגור מערבה יכול להעלות את מחיר השיגור ב-50% מולכן מקיטנים משקל בשימוש בחומרים מתקדמים קונסטרוקציות מתקדמות ומיזעור הציוד, מבלי לפגוע בביצועים.
לוויין נוסף שטרם שוגר הוא הלוויין ונוס – שיתוף פעולה ישראל צרפתי. מדובר בלוויין סופר ספרקטרלי הכולל, מערכות ייחודית ברזולוציה של ספקטרום רחב מזה של האור הנראה ובהיבט המרחבי. הלווין ישמש בין היתר לניטור חקלאי על ידי חישה מהחלל, יאתר זיהומי קרקע וזיהומי ים ועוד. ישראל אחראית על מעטפת הלווין והצרפתים על המצלמה אבל במכרז שלהם זכתה חברת אלאופ כך שמדובר למעשה בלוויין ישראלי לחלוטין.
הדור הבא של ונוס יהיה פרויקט משותף עם איטליה, ויסרוק את הקרקע ב-256 אורכי גל שמאפשרים חקלאות מדייקת, ניטור איכות סביבה, חיפוש מחצבים, ניטור גופי מים ועוד. לוויינים נוספים הם לווייני טקסאר המצלמים במכ"מ כאשר בתחום זה צפויה משימה בין פלנטרית ראשונה לישראל (אם לא מחשיבים את המקרר של ריקור במרקורי מסנג'ר) לוויין מכ"מ שיוצב על חללית שתקיף את כוכב הלכת עטוי העננים – נוגה.

וזאת בנוסף ללווייני התקשורת, כאשר לאחרונה זכתה התעשייה האווירית במכרז לייצור הלוויין עמוס 6, ופרויקטים עתידיים של ננו לוויינים כדוגמת פרויקט שמשון וכמובן SPACEIL – הצוות הישראלי המשתתף בתחרות לונאר אקס פרייז ומנסה להגיע לירח עד 2005.

השר הרשקוביץ הזכיר גם כי בזכות מעמדה של ישראל היא תארח בשנת 2015 את הכינוס השנתי של פדרצית האסטרונאוטיקה, כינוס אליו מגיעים כ-5,000 אנשים, רובם מתעשיית החלל.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. המון שגיאות כתיב ותחביר, יש משפטים שפשוט קשה להבין,
    כל כך קשה לקרוא את הכתבה פעם אחת לפני פרסומה ולתקן את השגיאות?
    זה קורה בכל כתבה שנייה באתר הזה!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן