ראש מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל מהאוניברסיטה העברית, מראה כי לא קיים הבדל בסיכויי התמותה בין אנשים שפרשו מוקדם משוק העבודה לבין אלו שפרשו בגיל הפרישה
בשוק העבודה התובעני של שנות האלפיים מתגברת המגמה של יציאה מוקדמת לגמלאות ונשאלת השאלה האם פרישה מוקדמת אכן מטיבה עם הפורשים ומובילה לחיים ארוכים יותר? עכשיו יש לכך תשובה מדעית. מחקר שערך פרופ' הווארד ליטווין, ראש מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל מהאוניברסיטה העברית, מראה שגיל הפרישה אינו משפיע על אריכות ימים. תוצאות המחקר העלו כי לא קיים הבדל בסיכויי התמותה בין אנשים שפרשו מוקדם משוק העבודה לבין אלו שפרשו בגיל הפרישה.
בשני העשורים האחרונים אנו עדים בישראל לתופעה של פרישה מוקדמת ממקום העבודה הנובעת מתוכניות פנסיה נדיבות המוצעות לפורשים מוקדם. מחקר חדשני של פרופ' ליטווין, שפורסם בכתב העת Ageing and Society, ניסה להבין את הקשר בין פרישה מוקדמת לבין אורך החיים בכך שלקח בחשבון את גיל הפרישה ואת הסיבה לפרישה.
מחקרים בעולם המערבי הראו כי הסיבות העיקריות לפרישה מרצון משוק העבודה הן מצב בריאותי רעוע, עבודה תובענית במיוחד וחוסר שביעות רצון ממקום העבודה. הקשר בין מצב סוציו-אקונומי לגיל הפרישה מורכב יותר. מחקר מסקוטלנד מצא למשל שבעלי הכנסה נמוכה אינם מתכוננים כראוי לפרישה מסיבות כמו משפחה, היסטוריה אישית, גורמים תרבותיים וגישה לחיים. מצד שני, טוען המחקר כי הכנסה נמוכה עשויה להוות תמריץ להמשיך לעבוד בכל מקרה.
גם מגדר הוא גורם משפיע. מחקרים מצאו כי נשים עם ילדים נוטות לדחות את זמן פרישתן, במיוחד אלו שילדו בגיל מאוחר יחסית. לעומת זאת מחקר דני מצא כי גברים שפרשו מוקדם האריכו חיים.
במחקר הנוכחי נעשה שימוש במאגר נתונים מתוך סקר בני 60+ של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-1997. המדגם כלל 2,374 בני 60+ מקרב האוכלוסייה היהודית בישראל. הנתונים כללו את סיבת הפרישה וגיל הפרישה תוך פיקוח על מגדר, גיל, הכנסה, השכלה ותחלואה והוצלבו עם שיעורי התמותה בשנת 2004 שנלקחו מקבצי הנפטרים. בעזרת הנתונים נבדק הקשר בין גיל הפרישה, הסיבה לפרישה מוקדמת וסיכון התמותה בטווח של שבע שנים.
התוצאות הראו כי רק 57% מהמשיבים שפרשו ''בזמן'' ציינו שסיבת הפרישה מהעבודה הייתה הגעה לגיל הפרישה, ועוד כ-25% מהם ציינו שהפרישה לא הייתה מרצון. אלו שפרשו לפני גיל הפרישה התחלקו לשלוש קבוצות שוות לפי סיבת הפרישה: בריאות רעועה, אילוץ לפרוש והגעה לגיל הפרישה (במקרה של מקצועות בהם מקובל לפרוש לפני גיל 65, או שציינו שהרגישו שהגיע זמן לפרוש). עוד נמצא כי נשים מהוות את הרוב מבין המשיבים שעזבו את העבודה מוקדם כדי לטפל במישהו במשפחה.
לאחר שהמגדר, סיבת הפרישה והמצב הבריאותי נלקחו בחשבון בניתוח הנתונים, נמצא כי אנשים שפרשו לפני גיל הפרישה (65 אצל גברים ו-60 אצל נשים בזמן הסקר) לא היו בעלי סיכוי גבוה יותר להאריך חיים בהשוואה לאלו שפרשו בגיל הפרישה. לעומת זאת, נמצא קשר חיובי בין עבודה פעילה לבין סיכויי הישרדות כעבור 7 שנים.
מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל שבראשו עומד פרופ' ליטווין הוא מיסודו של משרד המדע והטכנולוגיה ונתמך כעת על ידי המשרד לענייני גמלאים.
תגובה אחת
לא פלא שאף אחד לא הגיב עד כה.
מעניין אם עורכי הסקר כלולים..בנתונים..
מתי נערך המחקר??