סיקור מקיף

מבוא לדיני הקניין הרוחני – פרק מן הספר "דיני מחשבים – דיני הייטק ומידע" חלק חמישי

מפאת אורכו, מפורסם הפרק בחלקים. לפניכם החלק החמישי והאחרון.

priceline - תבעה את מיקרוסופט על שיטת המכרז ההפוך
priceline - תבעה את מיקרוסופט על שיטת המכרז ההפוך
3.7 הגנת פטנט על שיטה לביצוע פעולה עסקית

במקביל לויכוח בין מצדדי ומתנגדי הגנת פטנט על תוכנה, חלה בשנים האחרונות מהפכה זוטא בהתייחסות בתי משפט למתן הגנה של פטנט על שיטות לביצוע פעולות עסקיות ולניהול עסקים.

3.7.1 פרשת State Street Bank [1]:

בפרשה זו היה זה בנק הנקרא State Street אשר תקף פטנט שניתן לגבי שיטה ממוחשבת לניהול חשבונות, המשמשת לניהול מבנה השקעות של קרנות נאמנות, בטענה שהפטנט אינו תקף  ואינו ניתן לאכיפה. בית המשפט District court במסצ'וסטס קיבל את טענתו של הבנק ופסק לטובתו.

לאור פסיקה זו ערער בעל הפטנט (Signature Financial Group), ובערכאת הערעור נקבע כי הפטנט נרשם ביחס למכשיר ולא ביחס לתהליך, כי ההמצאה, בניגוד לטענת הבנק, אינה נכנסת לקטגוריה של אלגוריתם מתמטי, (אשר הוא אינו ניתן לרישום כפטנט) וכי אין כל מניעה שבחוק לרשום את השיטה האמורה כפטנט.

בתמצית, פסק הדין קובע כי שיטות לביצוע עסקים נתונות לאותם קריטריונים הנדרשים בחוק לצורך רישום כל תהליך או שיטה, ובלבד שאלה יענו על כל שאר הקריטריונים הנדרשים כאמור.

חשיבותו התקדימית של פסק דין זה כפי שנקבע ע"י ערכאת הערעור הינה בכך כי זוהי הפעם הראשונה בה נקבע בצורה חד משמעית כי שיטה לביצוע פעולות עסקיות הינה ברת רישום כפטנט וראויה להגנה ככזה.

3.7.2 פרשת PriceLine – Microsoft:

מקרה דומה לזה שנדון בפרשת State Street Bank, עוסק ברעיון עסקי הקרוי Conditional Purchase Offer שמהותו "מכרז אלקטרוני הפוך", דהיינו מעין מכרז אשר בו הלקוח פונה לחברה מסחרית, למשל חברת תעופה, ומציע לרכוש כרטיס טיסה ליעד מסוים, בתאריך מבוקש ובמחיר נקוב על ידו. החברה בודקת את מצאי המושבים הפנויים שבידה ובמידת האפשר נענית להצעתו של הלקוח.

חברת PriceLine היא זו אשר פיתחה את המודל האמור, כחלק ממגוון רחב של שירותים אותו היא מספקת, כך שאתר האינטרנט שלה ישמש כ"מתווך" בין הלקוח לבין חברת התעופה אליה הוא בוחר לפנות.

לאחר פיתוח הרעיון ורישומו כפטנט בארה"ב, יצרה החברה קשר עסקי עם חברת מיקרוסופט לצורך הקמת מיזם משותף לשתיהן.

במקביל להתנהלות העסקית שבין שני הצדדים, ובטרם נחתם ביניהן חוזה מחייב לשיתוף פעולה, יצאה מיקרוסופט, בסמיכות זמנים מפתיעה משהו, עם שירות אינטרנטי משלה אשר מאפשר לגולשים ברשת להשתתף במכרז בו הם יציעו הצעות מחיר להזמנת חדרים בבתי מלון, כל זאת בצורה המזכירה במידה רבה את הרעיון העסקי של חברת Priceline כאמור לעיל.

חברת Priceline, הידועה כמי שמגנה בצורה עיקשת ועקבית על זכויותיה ועל קניינה ככל שהדברים נוגעים לעקרונות שפיתחה להתאמה בין מוכרים לקונים, מיהרה כצפוי להגיש תביעה משפטית ב U.S. District Court  בקונטיקט כנגד חברת מיקרוסופט, תוך שהיא טוענת טענות הפרה ביחס לאחד משלושה פטנטים הרשומים על שמה ואשר עוסקים בשירותים הקשורים לנקיבת מחיר ע"י צרכן תוך שימוש במערכת של מכרז.

הפרשה הגיעה לאחרונה לסיום על דרך של פשרה במסגרתה פיצתה מיקרוסופט את Priceline בתשלומי Royalities.

3.7.3 פרשת Amazon.com Ltd. V. Barnes & Novel Ltd

ב- 28 בספטמבר 1999, נרשם לזכותה של חברת אמזון (Amazon.com) פטנט אמריקני שמספרו 5,960,411 שמטרתו לפשט את תהליכי הרכישה ברשת האינטרנט. הפטנט מאפשר לגולשים-קונים שרכשו כבר באתר הקניות של אמזון, לרכוש מוצרים מהאתר בלחיצה אחת (1-Click) , וזאת במקום לעבור מספר מסכים בדרך לקנייה.

זמן קצר לאחר שהוענק לה הפטנט, הגישה אמזון תביעה לצו מניעה כנגד יריבתה הגדולה, בארנס ונובל (Barnes & Novel), אשר הפעילה שיטת מכירה דומה, בגין הפרת זכויותיה של אמזון בפטנט, צעד שהביא לסערה גדולה בעולם המשפטי, לכשניתן לאמזון צו מניעה המבוקש ע"י הערכאה הראשונה. מתן צו המניעה הביא ללחץ ציבורי אדיר על אמזון לוותר על הפטנט שלה או לפחות על אכיפתו. תחת הלחץ, פרסם מנהל אמזון, ג'ף בזוס, מכתב פומבי[2] ללקוחות החברה, בו הוא מציע רפורמה בדין הפטנטים האמריקני, במסגרתה תינתן הגנה לפטנט על שיטה עסקית של 3-5 שנים בלבד.

צו המניעה שהוצא כנגד אמזון בוטל על ידי ערכאת הערעור ב- 14 לפברואר 2001, בשל ספיקות משמעותיים שהצליחה בארנרס ונובל להעלות באשר לשאלת היותו של הפטנט ראוי להגנה מלכתחילה. ספיקות דומים הועלו ע"י משרד הפטנטים היפני אשר סירב לרשום את הפטנט של אמזון ביפן[3]. יחד עם זאת,

ערכאת הערעור לא הכריעה בשאלת תקפות הפטנט, ושאלת תקפותו נשארה פתוחה ותתברר רק אם תבחר אמזון להמשיך בתביעה, או להגיש תביעות נוספות בגין הפרת אותו הפטנט.

יחד עם זאת, פרשת אמזון הביאה למודעות אדירה בארה"ב ובעולם באשר למדיניותו של משרד הפטנטים האמריקני לאפשר רישום פטנטים על פיתוחים עסקיים, ולהצפה במספר בקשות לפטנטים כאלו המוגשות ומתקבלות מדי שנה.

3.7.4 ת.א. 1350/98 מארווקס בע"מ נ' חן-אילת

במרץ 2000 בית המשפט המחוזי בירושלים קבע, בדומה לפרקטיקה הנהוגה בארה"ב, קבע שמערכת ממוחשבת המפעילה תוכנת מחשב שמגלמת פונקציה תפעולית כלשהי, כשירה לרישום כפטנט.

מכאן יוצא, שכל אימת שמערכת ממוחשבת או אמצעי ממוחשב מובילים לאפקט שימושי, חדש ומתקדם מבחינה המצאתית, יש להכיר בפועלו של הממציא ולהעניק פטנט בגין הפיתוח הממוחשב.

3.7.5 בקשה לביטול פטנט 142049 Girafa.com Inc. נגד עודד מלניק, וואלה! תקשורת בע"מ ונטוויז'ך בע"מ.

ב 28 בדצמבר, 2005 ביטל כבוד הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ פטנט שניתן בעבור "שיטה ותצוגה הכוללת רשימת אצרי אינטרנט". בהחלטה, מכריע כבוד הפוסק שהפטנט לא עמד בדרישת סעיף 4 לחוק הפטנטים [4] ("החוק") שם מוגדרת דרישת החידוש כך:

"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה יפי פרטי התיאור;

(2)על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל המקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנועדו בדרך זו."

הטענות המשפטיות שהובילו לביטול נבעו מכך שהטכנולוגיה לתצוגה של אתרי אינטרט בצורת Thumbnails היתה קיימת במספר פרסומים קודמים בין השאר ב Windows 2000, אינטרנט אקספלורר, Cockburn [5] ומספר מקורות נוספים המפורטים בפרוטרוט בהחלטה.

התקבלה גם הטענה שפטנט לא עמד בדרישת ה"התקדמת ההמצאתית" כפי שמוגדרת בסעיף 5 לחוק כך:

"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפי תאריך הבקשה בדרכים האמורות בסעיף 4"

על אף שביטול הפטנט כשלעצמו נעשה לאור הטענות לעיל, הפוסק גם מנהל דיון בעניין פטנטביליות של תוכנת מחשב מול ההגנה שניתנת לתוכנות בגין זכויות יוצרים.  במקרה זה אומר כבוד הפוסק "עניין לנו באמצאה שהיא בתחום התוכן, ודוק, לא תכנת מחשב אותה השווה החוקק ליצירה ספרותית, אלא בתוכן מובהק הלא הוא רעיון לתצורת פלט מחשב. ככזו אין האמצאה מהווה מוצר או תהליך טכנולוגיים ואינה כשירת פטנט."

3.7.6 בקשת פטנט 131733 ע"י המבקש אלי תמיר

החלטת רשם הפטנטים בפרשה הזו הינה החלטה מקיפה העוסקת במתן פטנט לפעולה עסקית וממנה ניתן ללמוד על המגמה הנוכחית בישראל לגבי רישום פטנטים על שיטה לפעולות עסקיות.

ב 21 בספטמבר, 2006 נתן כבוד רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ד"ר מאיר נועם, החלטה מפורטת ומלומדת בעניין מגמת הרשם לאשר פטנט לשיטה לעשיית עסקים בישראל. החלטתו סוקרת את המצב בעולם כיום ואת הגישות השונות לסוג זה של פטנט בדגש על הגישות האמריקאיות והאירופאיות.

החלטת הרשם מבחינה בין פטנט לפעולה עסקית לבין פטנט "היבריד", ומתייחסת באופן מפורש למגמות הרשם בעניין מחשבים, שיטות עסקיות ופטנטים היברידים בפרק ד של ההחלטה. ניתן ללמוד מההחלטה שתוכנת מחשב כשלעצמה איננה ניתנת לרישום כפטנט. הרשם מפנה לחוק זכויות יוצרים להגנה על הקוד של תכנת מחשב (תוך כדי ציטוט ספר זה) ומפנה לתיקון לחוק זכויות יוצרים אשר כוללת בהגדרת המנוח "יצירה ספרותית" גם קוד המחשב. על אף האמור לעיל, הרשם מכיר במערכת ממחושבת כמעיין "יצור כליים" הזכאית לטיפול "מיוחד" כאמצאה היברידית.

"אמצאה היברידית הינה אמצאה שחלקה מצוי במרחב אמצאות כשירות הפטנט וחלקה במרחב האמצאות שאינן כשירות פטנט" [6].

הרשם רואה במערכות הממוחשבת אמצאות היברידית ולכן קובע כי "בתחום השיטות העסקיות המבוססות על מערכות מחשוב, בהן השיטה העסקית כשלעצמה אינה כשירה לפטנט אך מערכת המחשוב בכללותה המשמשת לביצוע השיטה העסקית היא כשירה לפטנט" [7].


[1] State Street Bank & Trust Co. v. Signature Financial Group, Inc., 149 F.3d 1368 (Fed. Cir. 1998)

[2] http://www.amazon.com/patents

[3] http://www.thestandard.com/article/0,1902,24439,00.html

[4] חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967

[5] Cockburn A. Greenberg S. (1999), "Issues of Page representation and Organsiayion in weeb browers's revisitation Tools, Proceedings of the OZCHI'99 Australian Conference on Human Conference on Human Computer Inteaction November 28-30, Wagga Wagga, Australia.

[6] ראה  בקשת פטנט 131733 ע"י המבקש אלי תמיר, ע"מ 20  וראה גם:

http://www.computer-law.co.il/content/publications/content/articles/pictureEng.aspx?table=tblArticlesHeb&id=1

[7] ראה לעיל.

קישור לחלק ראשון בסדרה

קישור לחלק שני בסדרה

קישור לחלק שלישי בסדרה

קישור לחלק רביעי בסדרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן