מפאת אורכו, מפורסם הפרק בחלקים. לפניכם החלק הרביעי.
אמנת הPCT- הינה אמנה בה חברות למעלה מ80- מדינות בעולם, בהן כל המדינות המפותחות כגון ארה”ב ומדינות הקהילה האירופית.[1] האמנה מאפשרת למבקש הפטנט להגיש בקשת פטנט בו זמנית בכל או בחלק מהמדינות החברות לפי בחירתו, ובמקביל ליהנות מתקופה של עד שמונה עשר חודש נוספים מעבר לתקופת השנה המוענקת על ידי אמנת פריז, בטרם יאלץ לשלם במלואן את כל הוצאות התרגום והגשת הבקשות במדינות בהן בחר, למנות עורכי פטנט מקומיים וכו’ (זו התקופה ה’בינלאומית’ של בקשת הפטנט).
במשך תקופה זו מקבל המבקש דו”ח חיפוש ודו”ח הערכה המסייעים לו בהערכת סיכויי הבקשה להירשם כפטנט. דוחו”ת אלו מסייעים גם למשרדי רשמי הפטנטים השונים במידה והחליט המבקש להמשיך לרישום פטנט במדינות היעד (זו התקופה ‘הלאומית’ של בקשת הפטנט).
חוק הפטנטים, תשכ”ז- 1967 תוקן בשנת 1995,[2] ובין שאר התיקונים הוסף לחוק פרק ג’1, המסדיר בחוק את מנגנון ההצטרפות לאמנת הPCT-. חברות ישראל באמנה הינה בתוקף החל מיוני 1996.[3]
3.6 המחלוקת בין מצדדי ומתנגדי הגנת הפטנט על תוכנה
המספר הגדל והולך של בקשות ופטנטים המוענקים לתוכנות או המצאות הקשורות לתוכנה, בעיקר בארה”ב, מעורר מחלוקת קשה בין אנשי המחשבים והמשפט בארה”ב ובעולם באם התגברות הנטייה להענקת פטנט על תוכנה תועיל או תזיק לענף התוכנה, והאם תוכנת מחשב בכלל ראויה להגנת הפטנט; להלן ידונו בקצרה יתרונותיה וחסרונותיה של הגנת פטנט על תוכנה לעומת הגנת זכויות יוצרים לפי המשפט האמריקאי, ואחריהם עמדות שני הצדדים.
3.6.1 יתרונות רישום פטנט על תוכנה לעומת הגנת זכויות יוצרים
א. הגנה על אלגוריתם
הפטנט מעניק הגנה גם על האלגוריתם העומד בבסיס התוכנה ולא רק על אופן או צורת ביטויו בתוכנה או במסכים כהגנת זכויות יוצרים. כך נמנעת הבעייתיות המתעוררת בקשר להיקף הגנת זכות היוצרים, אשר תוארה לעיל, והיכן שאלגוריתם זה הינו מרכיב בעל ערך רב בתוכנה, כגון שהוא חדשני ומיוחד, אך הוא ניתן לביטוי במספר דרכים שונות, הגנת הפטנט היא בלעדית ובעלת ערך רב, כיוון שייתכן שלא תתאפשר הגנת זכות יוצרים בפני ביטוי האלגוריתם בדרך אחרת.
ב. הגנה כנגד פיתוח עצמאי ומניעת תחרות
הפטנט מעניק כאמור מעין מונופולין על תחום ההמצאה, ולכן גם אם מוצר מפר פותח בנפרד אין הדבר מהווה הגנה בפני תביעת הפרה. אין גם צורך להוכיח העתקה בפועל כדי להצליח בתביעה, להבדיל מתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.
ג. ודאות לגבי היקף ההגנה ואי צורך בשמירה על סודיות
הגנת הפטנט מוענקת לכל המרכיבים המופיעים בבקשה ואין כאו את אי הודאות הקיימת בקשר להיקף הגנת זכויות היוצרים; כיוון שלא קיימת אי הודאות בקשר להיקף ההגנה אין צורך בשמירת סודיות והחתמת מורשי שימוש על הסכמי סודיות. הדבר מקל על סיחור התוכנה והפצתה.
קלות אכיפה וסעדים זמניים
עקב המרכיבים שצוינו לעיל אכיפת ההגנה קלה יחסית. בעבר נדרש בעל פטנט להוכיח מעבר לכל ספק את הפרת הפטנט כדי לקבל סעד זמני (כגון צו מניעה זמני). אולם לאחר הרפורמה שבוצעה ב1982- מהווה בית משפט אחד את ערכאת הערעור לגבי כל תחומי הקניין הרוחני (ה -U.S. Court of Appeals for the Federal Circuit). בימ”ש זה קבע כי הסעדים הזמניים המוענקים לבעל פטנט צריכים להיות זהים לאלו המוענקים לבעל קניין רוחני אחר.[4] כתוצאה מכך עליו להוכיח ב’אופן ברור’ את ההפרה, כאשר לטובתו עומדת חזקת הרישום, ועל המתגונן נטל ההוכחה להראות את אי תקפות הרישום ולהראות כי ‘מאזן הנוחות’ נוטה לטובתו.
3.6.2 חסרונות רישום פטנט על תוכנה לעומת הגנת זכויות יוצרים
א. אי בהירות בקשר לתוכנות הניתנות לרישום
קיימת עדיין אי בהירות בקשר לסוג התוכנות הניתנות לרישום כפטנט תחת ה”Statutory Subject Matter”-, כלומר אלו תוכנות ניתן לרשום כ”תהליך” (“Processes”) או כ”מכונות” (“Machines”), ואלו אינן ניתנות לרישום (ראה לעיל). מצב זה גורם לכך שלעיתים קבלת או דחיית בקשה תלויה יותר בפרטים ה’קוסמטיים’ שברישום הבקשה מאשר במהותה, ובמומחיות עורכי הפטנטים הרושמים אותה.
ב. זמן רישום ארוך
ההגנה מוענקת רק ממועד הרישום והלאה. הרישום אורך בארה”ב בין מספר חודשים למספר שנים, כאשר זמן הרישום הממוצע הוא בערך שנתיים. בהתחשב באורך החיים המסחרי הקצר של מרבית התוכנות, ובכך שלא ניתן לקבל פיצויים לגבי המועד הקודם לרישום, דבר זה מהווה חיסרון רציני לעומת הגנת זכויות יוצרים הקיימת מזמן היצירה ללא צורך ברישום.
ג. עלות רישום גבוהה יחסית
גם עלות הרישום עצמה מהווה חיסרון לעומת הגנת זכויות יוצרים, בייחוד עבור חברות קטנות, שכן מדובר על כ2,000-$ עלות האגרות הממשלתיות לבדן, ללא שכר טרחת עורכי הפטנטים ועורכי הדין שיכול להגיע עד מעל ל10,000-$.
ד. אי תחולה על מאגרי נתונים ועל תיעוד
הגנת הפטנט לא תחול על תוכנה המשמשת כבסיס למאגר נתונים וגם לא על תיעוד נילווה לתוכנה.
ה. איסור יצירת מונופולין
בעל פטנט כפוף לאיסור שימוש לרעה בפטנט, כגון רישום פטנט על למנוע שימוש של אחר בלבד, ויכול להיות מחוייב לתת רשיון שימוש בתנאים סבירים כדי למנוע היווצרות מונופול.
3.6.3 עמדת המתנגדים להענקת פטנט על תוכנה
למגמה הגוברת של הענקת פטנטים לתוכנה קמה התנגדות חזקה מאוד הן מצד משפטנים והן מצד אנשי תוכנה. חששם העיקרי של המתנגדים הוא כי מגמה זו תפגע קשות בהתפתחותו של ענף התוכנה הדינאמי והיצירתי, מהסיבות הבאות:
חשש ממונופול או קרטל של החברות הגדולות: הענקת בעלות על האלגוריתמים המהווים את בסיס התוכנה מונעת כל אפשרות של התפתחות והפרייה הדדית בין יצרני תוכנות שונות. בעיקר חוששים המתנגדים מרישום פטנטים על עקרונות אלמנטרים בתכנות, אשר ימנעו מיצרני תוכנה אחרים להשתמש בהם ללא הרשאה מבעל הפטנטים (ואף נטען כאילו הדבר דומה לרישום פטנט על התווים הראשונים בסימפוניה של בטהובן).
החשש הוא בעיקר מהשתלטות חברות גדולות, שלרשותן עומדים סכומי הכסף, המשפטנים והזמן הדרוש על שוק התוכנה באמצעות רישום פטנטים על כל תוכנה חדשה אפשרית, תוך דחיקת וחניקת חברות התוכנה הקטנות. כך לדוגמה עולה מראיון עיתונאי[5] כי חברת MICROSOFT החלה כבר ב1989- להגיש כל תוכנה חדשה כדבר שבשגרה לרישום במשרד הפטנטים, במקהיל לרישומה במשרד זכויות היוצרים.
מצב של אי ודאות: עד עתה, טוענים המתנגדים, ידע כי כל מחבר תוכנה כי הוא בעליה. מעתה המצב אינו ברור שכן ייתכן ומחבר תוכנה חדשה הפר מבלי לדעת פטנט קיים, והוא צפוי לתביעת הפרה ומתן פיצויים מבלי שאף ידע על ההפרה. אי ודאות זו אף מתחזקת בשים לב למספר הרב של בקשות הנמצאות בשלבי רישום ולזמן הרישום הארוך יחסית.
אי הודאות קיימת גם מבחינת מבקש הפטנט: תנאי לרישום הוא שעל הבקשה להיות חדישה (Novel). פטנט המבוסס על מידע שכבר פורסם בכל מקום ואופן בעולם ביום פרסומו לא יהיה תקף. לצורך כך, די למתנגד לרישום, אף לאחר שהפטנט כבר נרשם, להוכיח כי פורסם user manual, מאמר או קטע source בעיתון מקצועי וכו’ כדי לפסול את הפטנט. מבקש הפטנט אינו מסוגל מבחינה פרקטית לעבור על כל המידע האמור מפאת היקף החומר בו מדובר, בעוד שלמתנגד לרישום גישה למידע המוכיח כי ביום הגשת הבקשה, האלגוריתם ו/או הטכניקה כבר היו ידועים ומפורסמים כיוון שעקב השימוש בו הוא נתבע או מתנגד לרישום.
אי מיומנות אנשי משרד הפטנטים בבחינת בקשות לרישום תוכנה: ההכרעה בבקשת רישום פטנט על תוכנה דורשת ידע נרחב במחשבים ותוכנה, עקב ההבחנות הדקות הנדרשות על פי החוק והפסיקה. לאנשי המשרד אין ידע כזה, ולכן גורל הבקשות תלוי במידה רבה באופן רישום הבקשה.
3.6.4 עמדת המצדדים להענקת פטנט על תוכנה
המצדדים ברישום פטנט על תוכנה מבין המשפטנים טוענים כי נוצרה היסטריה לא מוצדקת סביב הנושא, כיוון שתנאי הרישום המחמירים מאפשרים רישום רק של תוכנות המהוות התקדמות המצאתית מועילה וחדישה, כאמור לעיל, וכי אלגוריתמים אינם ניתנים לרישום כלל בתור שכאלה.
לטענתם המונופולין המובטח על ידי רישום הפטנט אינו פוגע אלא דווקא מעודד יצירתיות כדי לזכות בתמורה הכספית הצפויה. כמו כן תעודד הבלעדיות והתמורה הכספית הצפויה משקיעים מחוץ לענף התוכנה להשקיע כספים במחקר ופיתוח.
ההגנה המוענקת לכל רכיבי בקשת הרישום וגילויה המלא ביומן הפטנטים תשים קץ לאלמנט אי הודאות באשר להיקף ההגנה המוענקת לתוכנה (האם כוללת גם את תרשימי התוכנה, צורת המסכים, הממשקים וכו’) ותפסיק את אווירת החשדנות ושמירת הסודיות המאפיינת את ענף התוכנה, כאשר לרוב מתגלים הסודות המסחריים לאחר זמן ממילא.
באשר לחוסר מיומנות אנשי משרד הפטנטים מודים המצדדים כי זוהי בעיה רצינית, אך טוענים כי כפי שהכשיר עצמו משרד הפטנטים לעסוק בחומים טכנולוגיים מסובכים אחרים (כגון ביוכימיה וכימיה מולקולארית) אין מניעה כי כך יעשה גם בתחום התוכנה. בקשר לכך הם מציינים כי משרד הפטנטים הגדיל את מספר העוסקים בקשות אלו ועורך קורסי הדרכה בנושא.
3.6.5. סיכום
ההכרעה בין הצדדים היא ללא ספק סבוכה וקשה לפיתרון, כיון שהבעייתיות המשפטית הנוצרת בהגנה על מתוכנת המחשב וההתפתחות המהירה הענף אינה מוצאת את פתרונה המלא לא בהגנת זכויות יוצרים ולא בהגנת הפטנט, שנוצרו שתיהן למטרות אחרות.
כיוון שהפתרון של חקיקה ייחודית (Sui Generis) להגנה על תוכנת מחשב נדחה למעשה, יש להעדיף לדעתנו את הגנת זכויות היוצרים על פני הגנת הפטנט כאשר מדובר על הגנת התוכנה בפני עצמה, ללא היותה חלק מתהליך או חומרה כללית.
פתרון זה הינו גם הפיתרון שנבחר על ידי הקהילה הארופית ומהווה את ההגנה העתידית על תוכנת מחשב באירופה. למרות שגם באירופה ניתן בתנאים מסוימים לרשום פטנט על תוכנה, עדיין יכול השוני. בין הגישות בארה”ב ובאירופה ליצור קשיים ואי ודאות בקרב חברות תוכנה ומשפטנים.
למרות הבעייתיות והויכוח החריף בארה”ב נראה כי את מגמת ההרחבה ברישום פטנט על תוכנה שם ניתן לעצור או להסדיר רק באמצעות חקיקה של הקונגרס. אולם למרות כוונות לביצוע שינויים ורפורמה בחוקי זכויות היוצרים והפטנטים לא ברור מתי וכיצד יעשו שינויים אלו שייתכן ורק יגדילו את אי הודאות הכללית.
[1] שמה המלא של האמנה הוא Patent Cooperation Treaty. האמנה נחתמה בוושינגטון ב1970-, ותוקנה ב- 1979 וב- 1984.
[2] ס”ח 510 תשכ”ז, ע’ 148; ס”ח 1538 תשנ”ה ע’ 402. נושא כשירות המצאה בכלל וכשירות תוכנת מחשב בפרט להגנת פטנט לא השתנה בעקבות התיקון.
[3] תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים), תשנ”ו1996-, ק”ת 5757, ע’ 948.
[4] Atlas Powder Co. v. Ireco Chemicals, 773 F.2d 1230 (F. Cir. 1985).
[5] Businessweek , May 13 1991, p.64.
תגובה אחת
תודה רבה על פוסט מעשיר ומעניין
אחזור בשנית.
מור