כך אומר קרי הולי, מומחה במיחשוב קוגניטיבי ובעבר CTO של יבמ וסיסקו במליאת כנס iNNOVEX2017 שהתקיים אתמול במרכז הכנסים אווניו בקרית שדה התעופה
קרי הולי הוא מומחה במיחשוב קוגניטיבי. בכיר בחברת אופטקום העוסקת במיכשור רפואי הוא היה בתפקיד בכיר ביבמ – עמית יבמ, והיה CTO ביבמ וסיסקו.
בכנס iNNOVEX2017 שהתקיים אתמול במרכז הכנסים אווניו בראשותם של שלמה גרדמן מנכ”ל ASG וד”ר יוסי ורדי הוא התייחס להשלכות של התפתחות התבונה המלאכותית והמיחשוב הקוגניטיבי.
ועידת דאבוס 2017 עסקה במיחשוב קוגניטיבי. שנה קודם לכן דנה אותה ועידה בנושא המהפכה המיחשובית הרביעית. איך שלא יכנו את המהפכה – יש המכנים זאת סינגולריות, משמעותה המפגש בין העולם הפיזי הביולוגיה והדיגיטלי.
“לפני שתיים כבר, הצלחנו להדגים בניית חנות אינטרנטית בתוך חמישה ימים תוך שימוש ב-API ציבוריים: שטח איחסון באמזון, צילומי המוצרים (בגדים במקרה זה) באינסטגרם, תשלומים בפייפל ועוד. האתר מנצל את היכולות שיש היום באנליטיקה, ניידות, ענן, רשתות חברתיות ויכול לגדול למאות אלפי משתמשים ולא היינו צריכים לקנות תוכנה וחומרה מספקים. היום אולי אפשר היה לבנות את אותה חנות בזמן קצר בהרבה והיכולות של המערכות הללו – דוגמה יכולת הבנה של דרישות הלקוח באמצעות תבונה מלאכותית.”
“המהפכה המיחשובית הראשונה היתה הולדת המיינפריים בשנות השישים, המחשב האישי בשנות השמונים, שרת-לקוח בשנות התשעים, האינטנרט בשנות האלפיים וכעת העידן הקוגניטיבי המבוסס על עננים ומכונות וירטואליות, עולם שבו הארגון המודרני בונה תוכנה בדרך שונה מבעבר.”
“אנחנו גם בגל השני של דיגיטציה השלב הראשון הוא החדרת החיבוריות למוצרי צריכה קיימים אבל האינטנרט של הדברים נמצא רק בשלב ההתחלה. כשם שב-1995 לא הבנו את כל הפוטנציאל של האינטרנט שאנו רואים היום – היה לנו מעט מאוד דמיון על החברות ששולטות היום כמו פייסבוק גוגל ואמזון. אנחנו באותה נקודת מפנה ב-IOT.”
“אנו רואים התמזגות של שלושה עולמות: עולם מערכות ה-IT, עולם האנשים והעולם הפיזי שאנו חיים בו המקושר באמצעות מצלמות חיישנים ועוד. במשך עשורים העברנו את הנתונים לדטה סנטר ועשינו להם עיבוד מרכזי. היום דוחפים את המיחשוב החוצה בחזרה למפעל, לשדה או היכן שצריך אותו. צריכים כוח מיחשוב עצום כדי לבצע את העיבוד.”
“רבים שואלים מה ההבדל בין תבונה מלאכותית למיחשוב קוגניטיבי. אם תקשיבו לג’יני רומטי, מנכ”לית יבמ מגדירה מיחשוב קוגניטיבי כאיגום של הרבה רכיבי תבונה מלאכותית, אבל לדעתי הטמיעו בנו שתבונה מלאכותית היא איום ולכן מחפשים מינוחים אחרים.”
“באשר לאותו איום יש הבדל בין תבונה מלאכותית רכה לתבונה מלאכותית קשה. בתבונה מלאכותית קשה אנו ממש נתקשה להבחין אם פעולה מסויימת נעשתה בידי אדם או מחשב. אנו מתחילים לראות ניצנים של תבונה מלאכותית רכה כמו למשל סירי, אלכסה או קורטנה. אף אחד לא מצפה שהמערכות הללו יבינו מאה אחוז.”
“יהיה קשה להגיע לתבונה מלאכותית קשה, כשם שאיננו יודעים הרבה על שביל החלב – הגלקסיה שבה אנו חיים, כך אנו יודעים מעט מאוד על המוח האנושי. אנחנו לא יודעים אלא רק משערים כמה נוירונים וכמה קשרים יש במוח. ייקח המון זמן עד שנוכל לחקות את המוח האנושי. ב-2011, כשיבמ הציגה לראשונה את ווטסון הוא הכיל 2,500 מעבדים שרצו במקביל. היום אפשר לדחוס את אותה פעולה בפחות מקום וחייבים לעשות זאת משום שצריך יותר כוח עיבוד בקצה, אין מספיק רוחב פס להעביר עיבוד לענן. דוגמה לכך היא מכוניות האוטונומיות. העיבוד חייב להעשות בשברירי שניה במכונית עצמה. אין מספיק רוחב פס כדי לשלוח כל הזמן תמונות לענן שיזהה שמדובר ברוכב על אופנוע שחותך אותך במהירות של 120 קמ”ש.”
“תבונה מלאכותית הייתה בשנות החמשיים ולימוד מכונה קיים כבר משנות השמונים. היזהרו מספקים שאורזים טכנולוגיה של שנות השמונים כתבונה מלאכותית. ההבדל בין אז להיום: למידה עמוקה. אנו מתחילים לראות התחלות של זיהוי רגשות, כך למשל עיוור יוכל לדעת באמצעות משקפיים חכמות מהם הרגשות של מי שעומד מולו.”
“אנו מתחילים לראות זאת בתחומים כגון תחבורה, נפט, בריאות. משחקי מציאות מדומה, בוטים ועוזרים אישיים. למה חברות הטכנולוגיה משקיעות בתבונה מלאכותית כי הם רוצים להגיע לעולם שבו המיחשוב יוכל לחוש בנוכחותנו ולפעול יחד איתנו.”
“תקשורת ממכונה למכונה והאינטרנט של הדברים יהיו חובה בכל מפעל. החברת המסורתיות מתמודדות עם מהפכה תעשייתית, המביאה לכך שתעשיות שלמות מתמזגות וחברות שלא היו מתחרות פתאום מוצאות את עצמן בתחרות מול חברות שנחשבו לחברות בתחום רחוק. התחום בו ממליץ הולי להתמקד כעת בהחדרת תבונה מלאכותית הוא תחום הבריאות. יש בו הרבה כסף, ודרושים לו פתרונות רבים.”
