נחתת הירח ההודית התרסקה דקות ספורות לפני הנחיתה המתוכננת

כאשר הנחתת היתה בגובה 2.1 ק"מ החל פתאום הקו הירוק המראה את מסלולה בפועל לסטות לעומת הקו האדום המתאר את המסלול המתוכנן * פעילות המקפת הוארכה משנה לשנתיים

הטלמטריה האחרונה שהתקבלה מהחללית ויקראם שהתרסקה ככל הנראה על הירח, 6/9/19. צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב INDIA TODAY
הטלמטריה האחרונה שהתקבלה מהחללית ויקראם שהתרסקה ככל הנראה על הירח, 6/9/19. צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב INDIA TODAY

שוב התנפצה תוכנית לנחיתה רכה על הירח. הפעם זו הנחתת ההודית ויקראם שיצאה מהמקפת צ'אנדראיאן 2. אופי התקלה היה דומה מאוד לזו שגרמה להתרסקות החללית הישראלית בראשית באפריל השנה.

נחתת הירח ההודית ויקראם לא הצליחה לנחות על הירח כמתוכנן – והתרסקה מגובה נמוך. טרם יצאה ההודעה הרשמית – אך ראש ממשלת הודו עזב את חדר הבקרה לאחר תדרוך שקיבל מראש ISRO.. דקות אחדות לפני שהיתה אמורה לנחות החל פתאום הקו הירוק המראה את מסלולה בפועל לסטות לעומת הקו האדום המתאר את המסלול המתוכנן.

ראש ממשלת הודו מודי צייץ בטוויטר: "הודו גאה במדענים שלנו. הם נתנו את המיטב שלהם ותמיד הביאו גאווה להודו. יש נם רגעים שצריך להיות אמיץ, ואנו נהיה אמיצים."
הנחתת היתה אמורה לנחות בין שני מכתשים במרחק של כ350 ק"מ מהקוטב הדרומי של הירח, וממכתש אטקינס, שבו גילתה לראשונה החללית צ'אנדריאן 1 מרבצי קרח בשנת 2008. גילוי מים יכול היה לסייע למשימות המאויישות שמתכננת נאס"א בקרבת הקוטב הדרומי בשנת 2024.

Chandrayaan-2 שוגרה לפני שישה שבועות – באיחור של יותר משנה מלוח הזמנים המקורי וכולל חללית שתקיף את הירח ונחתת, ויקראם, שבתוכה רכב בעל שישה גלגלים. מטרותיה העיקריות של המשימה הן לחקור את האיזור הלא נחקר עד כה של הקוטב הדרומי, ולאתר מים על הירח.

תהליך הנחיתה ההתבצע באופן אוטונומי לחלוטין. כאשר נמצאה ויקראם בגובה 35 ק"מ מעל פני הירח, הופעלו מנועיה כדי להאט את מהירות ירידתה של החללית מ-6 ק"מ לשניה לכמעט אפס. בגובה של כ-2,100 מטר ניתק הקשר עם החללית, המהירות האופקית והאנכית שלה היו גבוהות מהמתוכנן, וכאמור נתוני הטלמטריה הראו על סטיה מהמסלול המתוכנן (ראו תמונה).

הנחיתה האוטונומית – אחד הרגעים המפחידים

ראש סוכנות החלל ההודי, קיילסוואדיבו סיון, אמר במסיבת עיתונאים בחודש שעבר כי הנחיתה האוטומטית תהיה "הרגעים המפחידים ביותר" עבור הארגון.

Chandrayaan-2 נשאה 13 מכשירים מהודו ואחד מנאס"א שתוכננו לאסוף נתונים כדי למדוד בצורה מדויקת יותר את המרחק מכדור הארץ לירח ולהבין טוב יותר את מסלולו. מבין המכשירים ההודיים שמונה נמצאים על מסלול החללית האם שנפרדה מהנחתת ב -2 בספטמבר וכעת מקיפה את הירח. וכאמור, היתה אמורה לשחרר מתוכה רכב שטח שתוכנן לנסוע עד למרחק של 500 מטרים מהנחתת, ולספק נתונים נוספים. משימתם של הנחתת והרכב היתה אמורה לארוך יום ירחי אחד – 14 ימי כדור הארץ.

הארכת משימת המקפת משנה לשנתיים

כאמור כעת יאלצו בסוכנות החלל ההודית להסתפק במכשירים שעל המקפת, שמשימתה הוארכה משנה לשנתיים על מנת לפצות על המדע שאמור היה להיות מושג על ידי הנחתת והרכב. בין המכשירים ספקטרומטר הדמיה באור תת אדום הממפה את האור המשתקף מפני הירח במגוון רחב של אורכי גל, במטרה לזיהוי הרכב פני השטח. אותו מכשיר יבצע גם את המדידות הישירות הראשונות של חומרים נדיפים, כמו מימן ופחמן דו חמצני, בסמוך לקטבים. זה יעזור לחוקרים לחקור את מקורם, הרכבם והפצתם של נדיפים באזורים אלה, אומר ריאן ווטקינס, מדען ירח במכון למדעים פלנטריים בטוסון, אריזונה.

המקפת נושאת גם מכ"ם הפועל בשני תדרים לאיתור קרח מים בתוך מכתשים המוצלים תמידית, וכדי למפות את עוביים ומוליכותם החשמלית של סלעי ירח. זה יהיה מיפוי הרדאר הראשון מסוג זה במסלול סביב הירח.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן