ההתחממות וגרורותיה

האם יש קשר בין ההתחממות לבין רעידות אדמה, התפרצויות הרי געש, מפופות, גלי צונאמי? חוקר מבריטניה טוען למציאת קשרים כאלה

רבות דובר וניכתב על תוצאות ההתחממות העולמית: שיטפונות, תקופות בצורת, סופות, גלי חום (וקור), עלית מפלס הים ועוד, עכשיו מתפרסמים מחקרים נוספים שמקשרים להתחממות אירועים שונים ותופעות נוספות. רעידות אדמה, התפרצויות הרי געש, מפולות, גלי צונאמי, אלה תופעות שבעקבות מחקרים מקושרים גם הם להתחממות העולמית. הקשר בין שנויי אקלים קיצוניים לאירועים טקטוניים ידוע ממחקרי העבר הגיאולוגי של כדור הארץ. ידועה ומוכרת התופעה בה בעקבות נסיגת הקרחונים (לפני כ 20.000 שנים). בצפון אמריקה, אסיה ואירופה עלו/גבהו פני הקרקע.

בעקבות סקרים ומחקרים חדשים מתבררות הסיבות והגורמים לקשר זה.

על פי ביל מגוויר מהקולג' אוניברסיטה בלונדון (Bill McGuire University College London's Hazard Research Center) באזורים גיאוגרפיים רבים מהווים הקרחונים ושכבות הקרח מייצבים/מאזנים ללחצי מגמה ממעמקי האדמה. בגלל התמוססות הקרח יורד הלחץ/המשקל מפני שטחים נרחבים בקטבים, בחוג הקוטב הצפוני והדרומי וכן בראשי הרים נמסים קרחונים ונפחם פוחת.

ירידה בנפח כלומר ירידה במשקל, מפחיתה את הלחץ ומאפשרת לקרום כדור הארץ “להתנפח”, הלחץ התת-קרקעי גורם לשחרור מתח ע”י “עלית פני הקרום”, התנפחות / עליה שבעקבותיה התפרצויות געשיות, התנפחות שכזאת משחררת לחצים בקרום הכדור, שחרור שמשפיע על קווי שבר גיאולוגיים.

למשל: באיסלנד מכסה שכבת קרח עבה איזור נרחב, חלק גדול משכבה זו נמצא בתהליך המסה, תחת לשכבת הקרח הרי געש, בשלב מסוים כאשר משקלה של שכבת הקרח יפחת ישתחרר הלחץ והרי הגעש יתפרצו. באותה מידה תגרום ההמסה למפולות במצוקי החוף, מפולות שיגרמו לגלי צונאמי. (קיימים סימנים כי בסוף עידן הקרח -לפני כ 20,000 שנה היו אירועים כאלה בחופי סקנדינביה). כלומר בגלל ההתחממות העולמית והמסת קרחונים גדל הסיכוי לשורה של אירועים גיאולוגיים.

צורה נוספת בה תשפיע ההתחממות תהיה בחופי האוקיאנוסים והימים:מים שמקורם בקרח נמס מגיעים לאוקינוסים,

בנוסף לכך יעלו פני המים בגלל התחממותם (thermal expansion). כלומר יותר מים יותר משקל, יותר משקל על קווי שבר בסמוך לחופים, משקל נוסף גורם ל”כיפוף” קרום הכדור הארץ, כיפוף שעלול לגרום לרעידות אדמה ולהתפרצויות געשיות ב סמיכות לקו השבר. כך למשל, הר הגעש פבלוף שבאלסקה מתפרץ עונתית בכל חורף כאשר פני הים גבוהים יותר.

ב-1997 התפרסם ב נייצ'ר מחקר של מגוויר שבדק את הקשר בין השנויים בפני הים-התיכון לבין התפרצויות געשיות ורעידות אדמה ב 80.000 השנים האחרונות, על פי ממצאיו התגברו הפעילויות הססמיות ב 300% עם עלית פני הים. בהתאם טוען החוקר כי עלית פני הים בימינו מהירה יותר ממה שראינו ב 15,000 השנים האחרונות, לכן הסכוי לפעילות ססמית גדלה והולכת.

מכוון אחר ומאיזור אחר מגיעים ממצאים שמראים איך משפיעה העלייה ברמת דו-תחמוצת-הפחמן באטמוספירה על צמחיה, ההנחה המקובלת היא כי: יותר צמחיה קולטת יותר גאז ובכך מקילה על ההתחממות, אלא שיש מילכוד. מסתבר כי רמות גבוהות יותר של גז נותנות יתרון לצמחים בעלי עצה (עצים ושיחים), בשדות המרעה של דרא”פ גדלים צמחים עשבוניים המהווים מזון לצאן ובקר, אלא שבגלל עלית רמות דו-תחמוצת-פחמן באוויר הולך ומשתלט על השדות שיח שאינו אכיל, לשיח (מין לענה) יתרון סביבתי וככזה הוא משמיד את העשב האכיל וגורם נזק כלכלי לרועים, הפתרון ? השמדה מתמשכת של הלענה כדי לאפשר גידול עשב… .

הקשר שבין רמות דו-תחמוצת-פחמן באטמוספירה להתחממות העולמית ידוע, כך גם ידוע כי צמחיה/חרשים/יערות סופגים את הגז ובכך מנטרלים חלק מההתחממות. בבדיקה שערך דר' ריצ'רד בטס מהשירות המטאורולוגי האמריקני ( Dr Richard Betts from the Met Office) הסתבר כי ככל שריכוז דו-תחמוצת-הפחמן גבוהה כך סוגרים עלי הצמחים את פיונותיהם (הפיוניות משמשות לקליטת גזים לצורך הטמעה). הפיוניות (שמשמשות גם לאידוי מים) הסגורות מעבדות פחות מים, לכאורה חיובי… אלא שעיבוד פחות מים פרושו פחות ספיגת מים מהקרקע, כלומר בקרקע נותרים מים לא מנוצלים… באיזורים חצי יובשניים ויובשניים זה אולי יתרון ?

באיזורים גשומים תהליך זה יגרום יותר זרימות עיליות, כלומר יותר שטפונות . וכך רואים אנו איך המשך פליטות גזים לאטמוספירה יגרום להרבה יותר מאשר התחממות עולמית .

אצלנו: גופים פרטיים וחברות מצטרפים למאבק העולמי נגד ההתחממות והופכים להיות “ירוקים” ע”י השתלבות בשוק העולמי לגזי חממה, ע”י פעילויות למיחזור, ע”י ייצור חשמל נקי, ע”י טיפול נכון בשפכים. לעומת זאת, מי שאמור להוביל ולכוון פעילות ירוקה – שר המשרד להגנת הסביבה עסוק בהבלים ובפליטת שטויות: חדשות לבקרים מתפרסמות “אימרות-שפר” של השר שאמור להיות אמון על הגנת סביבתנו, שר שבמקום להיעזר בגופים הירוקים מפנה את חרצובות לשונו (העילגת) כנגדם, שר שמחלק היתרי זיהום במקום לסגור מקורות מזהמים, שר שהבנתו בתפקידו… לא קימת, שר שאינו מבין את פרוש שם מישרדו… שר שמוטב היה אילו לא הינו נאלצים להכיר את מיומנותו… כאשר שר כזה עומד בראש המשרד אין צורך להוסיף ולהסביר עד כמה מצבנו גרוע.