סיקור מקיף

בתוך 10 שנים נמס הקרח בקוטב הצפוני ב1.8 מטר.

לאחרונה הודיעו מדענים כי בתוך 10 שנים נמס הקרח בקוטב ב1.8 מטר. תושבי האזור מרגישים את זה ואף החלו להשתזף

ריכוז ידיעות מגורמים שונים שהופיעו בשנים 1999-2001 וואלה – מדע וסביבה בזמן שמדענים ואנשי איכות סביבה מכל העולם עסוקים בלבחון את השפעות התחחמות כדור הארץ, ואת השינויים הנגרמים עקב כך, תושבי החוג הארקטי, (חוג הקרח הצפוני) מדווחים על שינויים בשל התחממות האזור. לדבריהם, ההבדלים ניכרים בכל תחומי החיים.הם לא בטוחים שמדובר בשינוי חיובי, בעיקר מעורר דאגה. לאחרונה הם אפילו החלו להשתזף. סטיבן קונליסי, תושב ניונאווט, עיר הסמוכה לקוטב הצפוני, המכיל 27 אלף איש על פני שני מיליון קמ"ר, הוא צייד, העוסק במרבית ימות השנה בחיפוש אחר חיות ים שונות. קונליסי לא צריך את המדענים בשביל לדעת מה קורה, הוא מרגיש. "בעבר שיצאתי לציד, הייתי צריך להתעטף כולי בלבוש חם, היום מספיק לי מעיל אחד". לדבריו, אפילו רכב השלג שלו מושפע ישירות מהמצב ולפעמים הוא מפסיק לעבוד כי "מתחמם יתר על המידה". קונוליסי מוכיח הלכה למעשה את מה שבודקים המדענים באזור. החודש, הודיעה קבוצת מדענים אמריקאים וקנדית כי במהלך ה- 10 שנים האחרונות נמסה שכבת הקרח בקוטב הצפוני ב1.8 מטר, כתוצאה מהתחממות כדור הארץ. ההשפעות הסביבתיות כתוצאה מהשינויים בטמפרטורה הגלובלית ניכרות גם במנהגי הנדידה של חיות באזור. קונליסי, "התחלנו לראות פה חיות שעד כה לא ראינו. בשנה שעברה אפילו ראיתי ברבור. הכל מעיד כי השמש מאד חמה. חמה מדי". חום השמש יצר אצל תושבי המקום בעיה חדשה, לאחרונה הם החלו להשתזף וחלקם אפילו 'נשרפים'. מוסיף הממונה על הפיתוח בניונאווט, פיטר קילאבוק, " אנשים מבחינים בחיות ומינים שלא היו מסוגלים לחיות בקוטב עד לא מזמן. מינים של דובים, זאבים וציפורים שהחלו להראות בסביבה. גם השלג אחר. עד לא מזמן הוא לא היה מפסיק עד יולי לפחות. אבל בשנים האחרונות כבר במאי מפסיק השלג ומתרכך הקרח. שינוי מזג האוויר כאן הם בולטים, עבורנו זה סיבה לדאגה". מחקר מגלה שמשטח הקרח של גרינלנד הולך וקטן גרינלנד נמסה והולנד מודאגת שירות "הארץ" ואשינגטון. משטח הקרח הגדול של גרינלנד המכיל כ-%10 מהמים הקפואים בעולם נמס בקצב של כ-19 קמ"ר בשנה, ולכן אחראי ל-%7 מעליית גובה פני הים ברחבי העולם. כך עולה ממחקר חדש שביצעו מדענים ממרכז תעופת החלל "גודארד" בנאס"א. המדובר בהערכה המדויקת ביותר שנעשתה עד כה בעזרת מד גובה מלייזר שהוטס סביב גרינלנד ומדד את השינוי בגובה משטח הקרח. ראשיתו של המחקר בסדרת מדידות שבוצעו בעזרת המערכת המוטסת בשנים '93 ו-.'94 בשנים '98 ו-'99 חזרו על המדידות בשנית. המחקר החדש מתבסס על השוואה בין הנתונים של שתי המדידות ומנסה בפעם הראשונה לחשב את איבוד הקרח תוך כדי התחשבות בעלייה בטמפרטורות שנמדדה לאורך זמן בכמה כפרים הנמצאים בסמוך לחופים. אבל יחד עם זאת יש לציין כי "מדובר בזמן קצר מאוד במונחים גיאולוגיים – מעין צילום", מודה ויליאם קראביל שפירסם עם עמיתיו את הממצאים בסוף השבוע שעבר. קראביל אמר שבגובה של 1,980 מטר מעל פני הים משטח הקרח הוא "יציב בצורה מדהימה, ואולם סביב השוליים נהיה הקרח יותר ויותר דק". הוא הוסיף שבכל שנה נמס הקרח לפחות במטר באותם אזורים בהם הוא זורם לאוקיינוס. מחקר שני באותו נושא – שפורסם על ידי קבוצה נוספת של "גודארד" – מאשר את ממצאי הקבוצה של קראביל. ואולם המחקר של הקבוצה השנייה ביסס את מסקנותיו על מערכת מדידות עולמית, שמראה כי בעשורים האחרונים לא נפגמו החלקים העליונים של משטח הקרח. הסיבה המדויקת לאיבוד המסה במשטח הקרח אינה ידועה, על אף שכרגע מדענים חושדים שלתופעה אחראי מה שמכונה בפי הגיאולוגים "שיעור הזחילה" – המהירות שבה נע משטח הקרח. "אם הקרח נמס בשכבה העליונה, המים מטפטפים דרך הסדקים לאורך השכבות ובסופו של דבר מסככים את הקרקעית במפגש בין הקרח לסלע היסוד", מסביר קראביל. מבחינה תיאורטית, הסיכוך הוא כנראה זה שמקל על תזוזת משטח הקרח כולו על גבי האי. דבר נוסף שאינו ברור למדענים הוא האם תהליך ההמסה התגבר בשנים האחרונות עקב ההתחממות העולמית. שאלה זו מטרידה מדעני אקלים ומתכנני ערים משום העובדה שיותר מ-%50 מאוכלוסיית העולם חיה בסמוך לחופי הימים. עלייה בגובה פני הים משפיעה על מדינות כמו הולנד ובנגלדש העלולות להפסיד חלקים נרחבים מאדמותיהן, וכן על עתידם של מיזמים רבים ברחבי העולם הנמצאים לאורך החופים. אך הנתונים שאספו המדענים מספקים מעט מאוד מידע לגבי הסיבות הגיאולוגיות וההידרולוגיות שבבסיס השינויים במשטח הקרח. ישנם גורמים נוספים העשוים להשפיע על גובה משטח הקרח. לדוגמה, השינוי השנתי בכמות השלג היורד מעל למשטח הקרח; וכן השינוי בכמות המשקעים באזורי החוף. ייתכן ששיגורו המתוכנן של לוויין נאס"א – שמטרתו לבדוק את מסת השלג ביבשת אנטרקטיקה ובחלקו הארקטי של כדור הארץ – אולי יצליח לענות על כמה משאלות המדענים בעניין. {הופיע בעיתון הארץ, 24/7/2000{ לראשונה מזה 50 מיליון שנה נמס הקרח שמכסה את האוקיינוס הארקטי חור של ק"מ וחצי נפער בקוטב הצפוני מאת ג'ון נובל וילפורד, ניו יורק טיימס קבוצת תיירים שהפליגה החודש לקוטב הצפוני זכתה לראות דבר שעין אדם לא שזפה לפניה: באופן זמני לפחות, נפער בקרח שבפסגת העולם חור ברוחב קילומטר וחצי. הקרח העבה שמכסה זה עידנים את האוקיינוס הארקטי באזור הפך למים. הפעם האחרונה שבה ידוע בוודאות שהקוטב היה מוצף מים היתה לפני יותר מחמישים מיליון שנה. הדבר מהווה עדות לכך שכדור הארץ אכן מתחמם. האונייה "ימאל", שעשתה דרכה לקוטב מספיטסברגן שבנורווגיה, ריסקה קילומטרים של קרח דק באופן מפתיע. כשהגיעה לקוטב לחכו המים את החרטום. בסופו של דבר נאלצה האונייה לשוט למרחק 10 קילומטרים כדי למצוא קרח עבה דיו כדי שהנוסעים יוכלו לומר שהיו בקוטב הצפוני. הם גם ראו שחפים שנהביים עפים – הפעם הראשונה, לדברי אוניתולוגים, ששחפים נצפו בקוטב. "זה היה לגמרי בלתי צפוי", אמר האוקינוגרף ד"ר ג'יימס מקרתי, שהדריך את הסיור. בשיט דומה לפני שש שנים, סיפר, הבקיעה האונייה כיפת קרח בעובי שניים עד שלושה מטרים בקוטב הצפוני. הפעם, הקרח היה דק כל כך שאור השמש יכול היה לחדור מבעדו ולהזין את ריכוזי הפלנקטון שמתרבים תחתיו. מקרתי הוא מנהל המוזיאון לזואולוגיה השוואתית באוניברסיטת הרווארד ושותף להנהגת צוות של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, שפועל בחסות האו"ם. הפאנל חוקר את ההשלכות הסביבתיות והכלכליות האפשריות של שינוי ניכר באקלים כדור הארץ. במשך המאה האחרונה עלתה הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ בערך בחצי מעלה צלזיוס, וקצב ההתחממות התגבר ברבע המאה האחרון. זו עלייה משמעותית בהתחשב בעובדה שטמפרטורת כדור הארץ כיום גבוהה רק בשתיים עד שלוש מעלות צלזיוס משהיתה בתקופת הקרח האחרונה, לפני 18,000 עד 20,000 שנה. "אולי אנשים מסוימים שמזלזלים בתאוריה של התחממות כדור הארץ יפקחו סוף סוף את עיניהם, משהתברר שאפילו הקוטב מתחיל להינמס, כמו בעידן האאוקן", אמר ד"ר מלקולם מקינה, פלאאונטולוג במוזיאון האמריקאי לידיעת הטבע שהשתתף אף הוא בשיט. האאוקן היה העידן הגיאולוגי שבו התחמם אקלים כדור הארץ באופן משמעותי. לפני כ-55 מיליון שנה, לפי עדות של משקעים ומאובנים, החלה צמחייה טרופית להתפשט בתוך חוג הקרח הצפוני ובחוג האנטרקטי. מים וג'ונגלים חלשו על הסביבות הקוטביות, ובעולם החמים באופן כללי, גדל לראשונה מספר היונקים, וחלה התפתחות במידותיהם ובסוגיהם. בדיקת תמונות לוויין כבר הראתה שקיימת נטייה להתחממות באזור הקוטב הצפוני, ומדענים העלו את האפשרות שכיפת הקרח תימס. מדענים במכון גודארד למדעי החלל, מרכז מחקרי של נאס"א במנהטן, השוו נתונים שהתקבלו מצוללות בשנות ה-'50 וה-'60 עם תצפיות משנות ה-.'90 התוצאות היו חד משמעיות: כיסוי הקרח מעל כל האגן הארקטי נעשה דק יותר ב-%.45 {הופיע בעיתון הארץ, 20/8/2000{ ומוסיף ומעדכן ד"ר דוד יששכרי, מנהל קהילת מדע ב:IOL בוודאי שאלתם את עצמיכם לא פעם כיצד ניראת כיפת הקרח של הקוטב הצפוני אשר נימצא חצי שנה בחושכה מתמדת, ובחצי השני בד"כ תחת מעטה עננים? ובמילה "ניראת" הכוונה היא כפולה כיצד מתבצעת תצפית זו ומה תוצאתה. ובכן התשובות לשאלות אלו ימצאת בטכניקה של הדמאה מלווינים, הנקראת "הדמאות מכ"ם". הללו פותחו, למרבה האבסורד, על מנת לפתח אמצעי חישה של כדה"א דווקא באיזורים הטרופיים המכוסים תדיר בעננות, ולא ניתנים לחישה ע"י לווינים המבוססים על קליטטת אנרגיית שמש חוזרת (ניראת ואינפרא אדום) או קרינת חום (א.א. רחוק). לוויני מכ"ם לעומת זאת מקרינים קרינת מכ"ם , וקולטים את ההד המוחזר, וכל זאת בארכי גל מילימטריים אשר אינם מושפעים מעננות ולכן הם פעילים ביום ובלילה ומתחת מעטה עננים. הלווין עצמו נקרא ראדארסאט והוא פרוייקט משותף של JPL(המעבדה להינע סילוני), רשות מחקר של אלסקה, וסוכנות החלל הקנדית. הוא שוגר ב- ,1995 ומתופעל ע"י הסוכנות הזו. JPL מעורבת בפרוייקט של מעקב אחר האוקיאנוסים והקרחונים בעולם כולו עבור נאס"א, במטרה לעקוב אחר שינויים גלובליים באקלים עקב פעילות אנושית. האוקיאנוס הארקטי שלעצמו הוא הקטן מבין ארבעת האוקיאנוסים המכסים את כדה"א, אולם הוא בעל חשיבות מרובה לקביעת מזג האויר העולמי (לפחות בחצי הכדור הצפוני) וכן הוא מושפע חזק משינויים בו. ניתן לאמר כי איזור הקוטב הוא ה"פריזר" של חצי הכדור הצפוני המאוכלס ביותר. הגששים שעל פני ראדארסאט מבחינים בשברים ובהעתקים בקרח עקב זויות ההחזרה השונות באזורים אלו, וכן הם מצטיינים ברזולוציה (כושר הפרדה) פי 100 מלווינים קונבנציונליים. כך מתאפשר לבצע הדמאות מפורטות מחד גיסא וכוללות של עובי שכבת הקרח וכך הצליחו מדעני JPL לקבוע כי כיפת הקרח הצטמקה ב- 20 השנה האחרונות. עובי הקרח שם הוא רק 3 מטר, אומר רונאלד קווק החוקר האחראי מטעם ,JPL ולכן הוא רגיש מאד לשינויי מזג אויר. עתה ניתן לקבוע היכן בדיוק נוצר הקרח והיכן הוא נמס, לדבריו. ההדמאות עצמן מתבצעות כל 3 ימים. ניתן לראות בהן שברים גדולים באורך של עד 2000 ק"מ. כידוע שכבת הקרח הזו מחזירה לחלל חלק גדול מהקרינה הנופלת עליה (אלבידו) ועם הצטצמותה , עלול להיות כאן מעגל משוב חיובי של חימום, אשר יגביר את אפקט החממה (תוספת שלי ד.י.). לפני שינוי אקלימי בלתי הפיך דאגה גוברת מהמסת הקרח בקוטב הצפוני לראשונה – נתיב ימי פתוח מצפון לקנדה יקצר את הדרך מאסיה לאירופה מאת לסטר בראון, הראלד טריביון אם היו מטיילים שרצו להגיע הקיץ ברגל אל הקוטב הצפוני – היה עליהם לשחות את הקילומטרים האחרונים. הדיווח של שוברת הקרח – שגילתה בקוטב באמצע אוגוסט חור מלא מים ברוחב קילומטר וחצי במקום שהיה אמור להיות קרח – הפתיע רבים בקהילה המדעית. ממצא זה, בצד מחקרים שנעשו באחרונה, מספק עדות נוספת לא רק להימסותו של מעטה הקרח של כדור הארץ אלא גם לקצב המואץ של ההמסה. מחקר של מדענים נורווגים חוזה שבתוך 50 שנה עלול האוקיינוס הארקטי להישאר בלי קרח בחודשי הקיץ. מעטה הקרח שלו קטן כמעט במחצית ב-40 השנים האחרונות. מחקר אחר, שעשו מדענים אמריקאים, מדווח על הימסותו של מעטה הקרח הנרחב של גרינלנד. כמות המים האובדת שם כל שנה שווה לכמות השנתית הזורמת בנילוס. גם הקוטב הדרומי מאבד קרח. מדענים מייחסים את ההמסה המואצת של הקרח לעלייה אזורית של 2.5 מעלות צלסיוס מאז .1940 אלה אינן הדוגמאות היחידות. מאסת הקרח והשלג מצטמקת גם ברכסים ההרריים המרכזיים בעולם: הרי הרוקי בארצות הברית, האנדים בדרום אמריקה, האלפים באירופה וההימליה באסיה. באלפים צופים שתימשך הצטמקותו של אזור הקרחונים, שמאז 1850 קטן ב-%.35-%40 קרחונים קדומים אלה עלולים להיעלם ברובם ב-50 השנים הבאות. גם הירידה במסת הקרח בהרי ההימליה הואצה באורח מדאיג. התופעה לא היתה צריכה להפתיע, משום שמדענים מזהירים מפניה זה זמן רב. כבר לפני מאה שנה כמעט הזהיר מדען שוודי ושמו סוונטה ארניוס, כי שריפת פחם, נפט וגז טבעי עלולה להעלות את שיעור דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה וליצור אפקט חממה. במקביל לעליית ריכוזי דו תחמוצת הפחמן עלתה גם הטמפרטורה של כדור הארץ. מ-1975 עד 1999 עלתה הטמפרטורה הממוצעת מ-13.94 מעלות צלסיוס ל-14.35. 23 השנים החמות ביותר מאז החל תיעוד הטמפרטורה ב-1866 נרשמו כולן אחרי .1975 החוקרים מגלים כיום, שעלייה צנועה בטמפרטורה בשיעור של מעלה או שתיים באזורים הרריים עלולה להגדיל במידה דרמטית את שיעור המשקעים היורדים כגשם ולצמצם את שיעורם כשלג. התוצאה היא יותר שיטפונות בעונת הגשמים ופחות שלג נמס המזין את הנהרות בעונה היבשה. תופעה זו תשפיע על אספקת המים לערים ולהשקיה באזורים התלויים במי נהרות. המאסה של קרח ושלג בהרי ההימליה היא השלישית בגודלה בעולם אחרי מאסת הקרח של גרינלנד והקוטב הדרומי. אם תוסיף להינמס, היא תשפיע על אספקת המים של חלקים רבים באסיה. כל הנהרות הגדולים באזור מקורם בהימליה. במקביל הקרח הנמס על פני האדמה מעלה את מפלס פני הים. במאה שעברה הוא עלה ב-30-20 ס"מ. במאה הזאת מצביעים מודלים אקלימיים על אפשרות של עלייה בשיעור של עד מטר. עלייה כזאת תשפיע על שפלות אסיה הנמוכות, המוצפות דרך קבע בשיטפונות נהרות ושבהן מיוצר חלק גדול מהאורז של האזור כולו. על פי ניתוח של הבנק העולמי, עלייה של מטר בגובה פני הים תעלה לבנגלדש במחצית מאדמות גידול האורז שלה. באיים רבים באוקיינוס השקט, ההודי ובימי אסיה יהיה הכרח לפנות את התושבים. התוצאה תהיה מיליוני פליטים במדינות כמו סין, הודו, בנגלדש, אינדונזיה, וייטנאם והפיליפינים. אל לנו לשבת בחיבוק ידיים לנוכח התחזיות הללו. יש לנו אולי עוד זמן לייצב את שיעורי דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה לפני שהמשך פליטת הפחמן תגרום שרשרת של שינויים אקלימיים שלא נוכל עוד להשתלט עליה. יש לנו יכולת לגייס אנרגיה סולרית, אנרגיה גיאותרמית ואנרגיה המופקת מהרוח יותר מכפי הדרוש לנו. אם נגלם את הנזק שגורם שיבוש האקלים בצורה של מס שיוטל כחלק ממחירו של הדלק המזיק – יעדיפו המשקיעים לעבור במהרה מסוגי דלק אלה למקורות אנרגיה שאינם מזיקים לאקלים. חברות מכוניות מובילות כבר עובדות על מנועים המבוססים על דלק תאים. חברת דיימלר קרייזלר מתכננת להתחיל בשיווק מכונית כזאת ב-.2003 הדלק שנבחר למנועים אלה הוא מימן. אפילו בכירים בתעשיית הנפט מכירים בכך שבהדרגה יצטרכו לעבור מכלכלת אנרגיה מבוססת על פחמן לכלכלת אנרגיה המבוססת על מימן. השאלה היא אם נספיק לעשות זאת לפני שמערכת האקלים של כדור הארץ תשתנה באופן בלתי הפיך. מחבר המאמר הוא יו"ר ,Worldwatch Institut העוסק בחקר נושאים סביבתיים {הופיע בעיתון הארץ, 10/9/2000{ וסוכנויות הידיעות מוסיפות למחרת כי הדרך בין אירופה ומזרח אסיה התקצרה בכ-8,000 קילומטרים. כך התברר לאחרונה בין היתר בזכות ספינת סיור קנדית. הספינה גילתה לאחרונה כי קרחונים כבר לא מהווים מכשול במעבר המקשר בין האוקיינוס האטלנטי לשקט. המעבר, במסלול הצפון מערבי, עובר בין קנדה לאיי ברי. ספינת הסיור הקנדית השלימה את הסיבוב בתשעה שבועות, פחות ממחצית הזמן הצפוי. קיצור הדרך פותח אפשרות לניצול מסחרי של המסלול. הסיבה להעלמות הקרחונים, טמונה ככל הנראה בהתחממות כדור הארץ. כך גם לטענת הנוסעים לאורך החוף של אלסקה וקנדה בצפון החוג הארקטי וכן מדענים. שוחרי איכות הסביבה חוששים שניצול מסחרי של המסלול שהתגלה, בייחוד על ידי ספינות המובילות נפט, יזיק באופן בלתי הפיך לסביבה, שרגל אדם לא דרכה בה קודם. החיפוש אחר מסלול נטול קרחונים, שיקשר ביןהאוקיינוס האטלנטי לשקט, היה מטרתם של ימאים מזה 400 שנה, ומאות מתו בניסיון לחפש דרך קצרה יותר בין אירופה למזרח הרחוק. מדענים העוקבים אחרי הקרחון הארקטי, אומרים כי הוא נמס בקצב מהיר, וגודלו ירד בשישה אחוז מאז .1980 עוביו של הקרחון ירד למחצית מעוביו לפני חמישים שנה. עדות בקרח: העשור האחרון היה החם באלף השנים האחרונות מדובר בהוצאת ליבת קרח מאחת מפסגות הרי ההימליה לאחרונה מצביע כל כך שהעשור האחרון היה החם ביותר מזה אלף שנים. לב הקרחון נמצא בקידוח של מדענים בגובה של 8,014 מטר על הפסגה הדרומית של הרמה הטיבטית. המדענים, אמריקאים וסינים, גילו כי שכבות הקרחון מספרות את סיפור של האקלים שנה אחר שנה לאורך המילניום האחרון כולו. "זהו מימצא מדהים המעיד על התחממות כדור הארץ במיוחד במהלך המאה האחרונה". אמר החוקר הראשי פרופסור לוני תומפסון. עדות נוספת, מדהימה אף היא שחושף הקרחון, היא עונת היובש הנוראית שפקדה את מזרח אסיה בסוף מאה ה-,18 ונמשכה שבע שנים ועלתה בחייהם של 600 אלף בני אדם. המדענים גילו כי השכבות שהצטברו במהלך המאה האחרונה מעידות על התחממות ניכרת ועל מגמה של התייבשות כלל עולמית. פרופ. תומפסון כי ניכרת מיד היכן מתחילה פעילות האדם על פני שכבות הקרחון. "אין ספק שרוב הסיבות, אם לא כולן, להתחממות כדור הארץ נעוצות באדם", אמר תומפסון. 16.9.2000 שיכבת הקרח מצטמקת ב-1 מטר בשנה כך עולה ממחקר ששילב צילומי לווינים וסיורים במסוקים 17/09/2000 חוקרים העוקבים אחר התמוססות הקרחונים בעיקר בחוג הארקטי (הצפוני) מצאו ששיכבת קרח-העד בגרינלנד מצטמקת בקצב של 1 מטר בשנה. המחקר שלנאס"א לעניין זה נעשה באמצעות לויינים ומטוס שצוייד במיכשור מיוחד. החוקרים טוענים שהתופעה אכן מאיימת על יושבי אזורי כל החופים בעולם. שיכבת הקרח בגרינלנד היא השניה בגודלה אחרי זו שבאנטארקטיקה (יבשת הקוטב הדרומי). עוביה יותר מ-3 ק"מ, והיא מכסה 10 מיליון קילומטר-מרובע. נאס"א השתמשה במטוס שצוייד באלטימטר לייזר – מיתקן המודד באמצעות קרן-לייזר את עובי שיכבת הקרח (ומספק פרופיל שלה). המטוס טס בגובה 400 מטר מעל שטח הפנים של האי, ביצע לראשונה מדידות כאלה לפני חמש שנים, ובשנה שעברה חזרו על המדידות להשוואת תוצאות. נבדקו גם מימצאי לויינים ממערך הג'י.פי.אס ואחרים. החוקרים טוענים שבין שתי הטיסות הצטמק עובי שיכבת הקרח בגרינלנד ב-5 מטרים. בצד המערבי של האי, השיכבה עלתה ובאזורים האחרים – ירידה, וכך נשמר למעשה האיזון. אלא שעובי הקרח באזורים המזרחיים התמעט באופן מאד משמעותי. עדיין לא ברורה הסיבה. ההערכה: ההתחממות הגלובלית. אבל התוצאה מהתפתחות זאת עלולה להיות הרסנית לחלקי תבל שונים. תהיה לכך השפעה על כמויות הגשמים שיירדו בעתיד באירופה ולמעשה על אקלים העולם בכלל. מדעני האו"ם: כדור הארץ מתחמם יותר מהמצופה; להתחממות כדור הארץ השפעה מקצינה על הגשם בישראל התחזית לשנים הקרובות: פחות גשם, יותר כבד עמירם כהן וסוכנויות הידיעות פאנל מדעני אקלים של האו"ם הודיע, כי בחמש השנים האחרונות הצטברו עדויות מוצקות לכך שפעולותיהם של בני האדם משפיעות על האקלים, וכי כדור הארץ מתחמם יותר מהמצופה. סיכום הדו"ח הופץ השבוע לגורמי ממשל ברחבי העולם, ופגישה של נציגי ממשלות בתחילת השנה הקרובה תדון בממצאיו לעומק. למעשה, הדו"ח מהווה סקירה מלאה ראשונה, המעגנת את מסקנות הפאנל שנפגש ב-,1995 וסיכם כי יש "השפעה אנושית ניכרת" על "אפקט החממה". אפקט החממה נגרם על ידי הגידול בכמות כימיקלים לוכדי חום באטמוספירה. למרות שעדיין יש אי ודאויות, מחקרים מהשנים אחרונות ומודלים ממוחשבים מראים כי יש היום עדויות מוצקות לכך שפעילות אנושית משפיעה על האקלים, וכי גז חממה מעשה ידי אדם תרם באופן משמעותי להתחממות הנצפית ב-50 השנים האחרונות. "הדו"ח מראה בבירור שהתחממות כדור הארץ היא בעיה אמיתית, ואנחנו גורמים לה. לכן אנחנו חייבים לקחת זאת בחשבון בתכניות העתידיות שלנו", אמר קווין טרנברת מהמרכז הלאומי למחקר אטמוספרי בקולו. "אם לא יופחת אפקט החממה יעלו הטמפרטורות הממוצעות על כדור הארץ בשיעור גבוה מהצפוי". האדם הוא האשם העיקרי בהתחממות אפקט החממה הוא תופעה פיסיקלית ידועה הנגרמת בשל הפיכת חלק מקרינת אור השמש הפוגע בפני כדור הארץ לקרינת חום (אינפרא אדומה). ככל שריכוזם של גזים מסוימים באטמוספירה עולה, כך עולה חלקה של הקרינה שלא מוחזרת לחלל אלא "נכלאת" באטמוספירה ומחממת אותה. גז החממה החשוב ביותר הוא אדי מים המהווים עד %2 ממסת האטמוספירה. אלא שריכוז אדי המים באטמוספירה הוא קבוע ואינו משתנה בדרך כלל. לעומת זאת, מאז ראשית המאה עולה בהדרגה ריכוזו של גז חממה אחר, הפחמן הדו חמצני. לטענת חוקרים, העלייה בריכוז הגז הזה נובעת מפעילותו של האדם, בעיקר משריפת דלקים כמו נפט ופחם. מדענים מעריכים כי הגידול בריכוז הפחמן הדו חמצני הוא אחת מהסיבות המרכזיות להתחממות. גז חממה חשוב נוסף הוא המתאן המשמש כגז בישול. גזים אחרים התורמים לחימום האטמוספירה הם האירוסולים למיניהם, בעיקר אלה המבוססים על מרכיבי כלור. {הופיע בעיתון הארץ, 27/10/2000{ השפעת החממה ניכרת גם בישראל השנים הקרובות יהיו גשומות מהרגיל או שחונות מהרגיל. בכל מקרה, כמות הגשם הממוצעת שתרד בישראל תלך ותרד. אלה הם הממצאים הבולטים במחקרו של פרופ' פנחס אלפרט מהחוג לגיאופיסיקה באוניברסיטת תל אביב, שבחן את השפעת התחממות כדור הארץ על שינויי האקלים בארץ ישראל. המחקר, המתפרסם בגיליון האחרון של הבטאון "מים והשקיה" מגלה גם כי צפון ארץ ישראל מתייבש יותר מדרומה, והאקלים בו "נוטה יותר לכיוון המדברי". זאת בעוד שהאקלים בדרום הארץ נעשה נוח יותר, "ונוטה לכיוון הממוזג". "אפקט החממה" הוא מודל תיאורטי המסביר את תופעת התחממות כדור הארץ המורגשת בעשורים האחרונים (לטענת מדענים, הקרחונים הנמסים והלילות החמים הם עדויות להתחממות העולמית הגוברת והולכת). מחקרי אקלים רבים מצאו כי טמפרטורת אטמוספירת כדור הארץ עלתה במאה האחרונה ב-2.5 מעלות צלסיוס (תחום השגיאה הסטטיסטית הוא מעלה אחת). התחממות כזו היא שינוי מהותי ביותר. כאשר יצא כדור הארץ מתקופת הקרח, שכיסה את מרבית שטחי אירופה ואסיה עד לפני 20 אלף שנה, עלתה הטמפרטורה בכ-8 מעלות. הגשמים העזים שירדו בימים האחרונים מלמדים על המגמה. בתל אביב ירדו ביום שלישי האחרון 101 מ"מ גשם, 80 מ"מ מהם בתוך 12 שעות, כאשר ממוצע הגשם הרב שנתי בתל אביב בחודש אוקטובר הוא 36 מ"מ. "אפקט החממה באזורנו מביא למצבים קיצוניים", אומר פרופ' אלפרט. "יש יותר ימי גשם כבד, אבל בסך הכל כמות הגשם בירידה". המחקר מראה כי המגמות הללו אינן בלעדיות לארץ ישראל. שינויים אקלימיים דומים דווחו על ידי חוקרים במדינות ים תיכוניות נוספות כמו איטליה, ספרד ותוניסיה. באזורים אחרים בעולם, לעומת זאת, המצב שונה. במרבית אזורי האקלים הממוזג, אירופה למשל, יורדים יותר גשמים. המגמה הזו בולטת במיוחד באזורים הצפוניים יותר של כדור הארץ בהם האקלים נעשה, במקביל, חם וגשום יותר. לא רק הגשמים האחרונים באזור מלמדים על השתנות האקלים. לפי רישומי השירות המטראולוגי בשנים ,1998-1950 חודש אוגוסט 1998 היה החודש החם ביותר בירושלים – 32 מעלות צלסיוס בממוצע נרשמו אז. במשך 15 שנה, בשנות ה-60 וה-,70 עברה הטמפרטורה את סף 35 המעלות בארבעה ימים בלבד. בשנות ה-80 וה-,90 לעומת זאת, התרחשו אירועי חום שכאלה בירושלים כמעט מדי שנה, ובשנים האחרונות שכיחות אירועי חום שכאלה רק הולכת וגוברת. ולא רק בירושלים, כמובן: במסגרת עבודת הדוקטורט של תהילה בן גיא על השינויים בטמפרטורה באזור חצור בדרום הארץ בשנים 96-65 התברר כי הטמפרטורה הממוצעת באיזור עלתה ב-0.2 מעלה מדי עשור. אחד מהפרקים במחקר עוסק בשינויים בעוצמת הגשמים, כמותם ותדירותם בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה האחרונה, והשפעת התחממות כדור הארץ עליהם. מהמחקר עולה כי בצפון הארץ, האזור הגשום ביותר בישראל, חלה הקצנה: מצד אחד עלתה השכיחות של שנים גשומות מאוד, בהן ירדו 900 מ"מ או יותר, אך במקביל עלתה שכיחות השנים השחונות בהן ירדו 400-230 מ"מ בלבד. עובדה זו קשורה, ככל הנראה, בכך שפחות ופחות שקעים ברומטריים, תנאי הכרחי לגשם באזורנו, פוקדים אותנו מדי שנה. במחצית המאה האחרונה עלתה גם שכיחות הימים בחורף שבהם ירד גשם כבד (64-32 מ"מ ביממה), אך גם עלתה שכיחות הימים שבהם לא ירד גשם כלל. ממצא אקלימי אחר – שלדעת פרופ' אלפרט ייתכן שגם הוא תוצר של אפקט החממה – הוא "בריחת" השקעים המטראולוגיים צפונה. פרופ' אלפרט הגיע למסקנה זו לאחר שנתונים על אירועי גשם בארץ הורצו במחשב תוך הכנסת השינויים הצפויים בהם, בשל השפעת אפקט החממה. מהבדיקה הזאת התברר כי אפקט החממה ישפיע בכיוון של "הזזת" השקעים (והמשקעים) צפונה. משמעות הדבר היא שתחול עלייה באירועי הגשם בטורקיה ובקפריסין וירידה באירועי הגשם בארץ ישראל. אם תתממש תחזית זו, הרי שיווצר שינוי לא חיובי בכלל במאזן המים של ארץ ישראל. {הופיע בעיתון הארץ, 27/10/2000{ מזג האוויר באירופה במאה ה-:21 גשום ומושלג בצפון ושחון בדרום שינויי האקלים ישפיעו גם על היבשת הישנה והחשובה סוכנויות הידיעות יותר ממחצית מהקרחונים ההרריים באירופה ייעלמו במהלך המאה ה-21 וחלקים מדרום היבשת יתחממו עד כדי פגיעה בענף התיירות- כך חוזה דו"ח מיוחד, העוסק בשינויי האקלים הצפויים באירופה במאה הקרובה. עוד טוען הדו"ח, שמומן על ידי האיחוד האירופי, שיותר הצפות צפויות בשנים הבאות בארצות הצפוניות, כמו בריטניה. עוד נטען בדו"ח, כי הטמפרטורות השנתיות באירופה יעלו ב-0.1-0.4 מעלות צלסיוס בכל עשור. חורפים קרים יהפכו נדירים יותר עד ,2020 וייעלמו כמעט לחלוטין עד .2080 כל קיץ יהיה חם יותר מקודמו, וגשמים ושלגים יתגברו בצפון אירופה ב-%1%-2 מדי עשור, בעוד כמויות הגשמים והשלגים יצטמצמו בדרום אירופה. הדו"ח מוסיף כי "סביר שתעלה תדירותם של אירועי אקלים קיצוניים, בעיקר בחורף", וכי ייגבר החשש לבצורת במרכז ודרום אירופה. סוכנויות הידיעות 0:17)3/11/2000) לצנן את הכדור ,מאת בוב הרברט אז מה אנו יכולים לעשות בעניין התחממות כדור הארץ? ראשית עלינולזכור את היעד – לשלוט בהתחממות, שביכולתה לגרום לקטסטרופה,באמצעות צמצום כמות גזי החממה – ובעיקר דו תחמוצת הפחמן – המשתחררים לאטמוספירה. אנשים רגילים יכולים לסייע מיד על ידי ניצול יעיל יותר של אנרגיה. החליפו את נורות החשמל הרגילות בנורות פלורסצנטיות, המחזיקות מעמד יותר זמן וזקוקות רק לרבע מהאנרגיה שצורכות הנורות הקונבנציונליות. נורות פלורסצנטיות הן אמנם יקרות יותר, אך בגלל אורך חייהן וניצולת החשמל הנמוכה הן בסופו של דבר זולות יותר. בקנותכם מכשיר חשמלי, בחרו בזה שיש לו שיעור גבוה ביותר של ניצולת אנרגיה. על המכשיר יש מדבקה המציינת את כמות האנרגיה שהוא צורך. ההבדלים בכמות האנרגיה שצורכים מכשירים בעלי מאפיינים דומים עשויים להגיע ל-%.30-%40 חשובה עוד יותר בחירת כלי רכב. כלי הרכב אחראים לכשליש מדו תחמוצת הפחמן הנפלט בארה"ב. אלה שהם בעלי ניצולת האנרגיה הגבוהה ביותר פולטים את הכמות הקטנה ביותר של דו תחמוצת הפחמן (יש יחס הפוך בין חיסכון בדלק לפליטת דו תחמוצת הפחמן. אם מכפילים את החיסכון בדלק, מקצצים במחצית את פליטת דו תחמוצת הפחמן). לדברי אנשי "הקרן להגנה על הסביבה", מכונית חדשה שנוסעת 16 ק"מ נוספים לגלון – בהשוואה למכוניתכם הישנה – תצמצם את דו תחמוצת הפחמן הנפלט בשנה אחת בכ-2,500 ליטרות (1,132 ק"ג). חברות הונדה וטויוטה מכניסות לשוק האמריקאי את המכוניות המשלבות מנוע שריפה פנימית ומנוע חשמלי המופעל על ידי סוללות. אלה מכוניות בגודל בינוני, החוסכות דלק פי שניים ממכוניות קונוונציונליות. לדברי ד"ר פול אפסטיין, סגן מנהל במרכז לבריאות ולסביבה גלובלית בבית הספר לרפואה של הרווארד, "הבעיה אינה מה אנו עושים, אלא איך אנו מתדלקים את מה שאנו עושים. זה הצעד הראשון". בטווח הארוך הדרישות שאפתניות יותר. לפי התסריט האידיאלי יתחולל במאה השנים הבאות שינוי עצום, ורוב האנרגיה לא תיוצר עוד באמצעות פחם ודלק אלא תושג ממקורות נקיים כמו השמש, הרוח, מימן ותאי דלק לא מזהמים. "כדי להשיג זאת במחיר שניתן לעמוד בו יהיה צורך בפיתוח מדעי ניכר", אומר ד"ר מייקל אופנהיימר, המדען הראשי בקרן להגנה על הסביבה. כדי לעבור מההווה הנחנק מזיהום שבו אנחנו חיים לעתיד שבו שינוי אקלים לא יהיה איום קיומי יידרש יותר מהצעד הראשון, החשוב מאוד אמנם, של אזרחים נאורים הקונים מכוניות נקיות יותר וכלי חשמל בעלי ניצולת אנרגיה גבוהה יותר. נדרשת פעולה קשוחה של הקונגרס והנשיא, ובמהרה. וגם שיתוף פעולה בינלאומי, והסכמים בני אכיפה החלים גם על העולם המתועש ובסופו של דבר גם על המדינות המתפתחות – יהיה הכרחי. הממשל הפדרלי יכול גם להציע סובסידיות ותמריצים שיעודדו את השימוש בטכנולוגיה קיימת של אנרגיה נקייה ואת הפיתוח של טכנולוגיות חדשות. והממשל יכול – וחייב – לפתח אסטרטגיות מתוחכמות יותר ודרישות מחמירות יותר לצמצום פליטת דו תחמוצת הפחמן. התחממות כדור הארץ היא הבעיה החמורה ביותר במאה ה-.21 בשבוע שעבר אמר מחקר שערך גיאולוג חשוב באוניברסיטת אי&אם טקסס – את מה שרוב המדענים אומרים זה כבר: שפעילות אנושית, לא גורמים טבעיים, היא הסיבה הראשונה במעלה להתחממות. אנחנו יצרנו את הבעיה, ובהישג ידינו מגוון של פתרונות פוטנציאליים. התעלמות מהם אינה רק הרסנית – משמעותה התאבדות. © פורסם ב"הארץ" בתאריך 07/18/2000 בחזרה ל"מי רוצה להיות מיליונר כדור הארץ במשבר; לא עושים מספיק לפני שיהיה מאוחר מאת בוב הרברט באחד הימים, קרוב לוודאי שאחרי אסון כלשהו שבו ייהרגו מאות אנשים, נתחיל להתייחס להתחממות כדור הארץ ברצינות. אחת לכמה חודשים אנחנו מקבלים עדכון מפחיד על התופעה ומתעוררת התחושה ש"טוב, אנחנו באמת צריכים לעשות משהו בנידון". אבל העניין דועך במהרה ואנחנו מפנים את תשומת לבנו בחזרה ל"מי רוצה להיות מיליונר" או משהו דומה. תמיד יש משהו יותר דחוף מהתחממות גלובלית. העדכון מהשבוע האחרון היה המפחיד ביותר עד כה. ההערכה האחרונה של "הצוות הבין-ממשלתי לבדיקת שינויי האקלים" קובעת לא רק שפעילות אנושית תורמת באורח משמעותי להתחממות כדור הארץ, אלא שההתחממות במאה הנוכחית עשויה להיות חמורה בהרבה מכפי שהעריכו עד כה. תקציר של ממצאי הצוות חולק לממשלות ברחבי העולם בשבוע שעבר. הצוות, שהוקם על ידי האו"ם כדי להעריך את ממצאי המחקר המעודכן ביותר בנושא התחממות כדור הארץ, סבור שהטמפרטורה הממוצעת בעולם במאה הנוכחית תעלה בשיעור של בין 3 ל-11 מעלות. זוהי עלייה אדירה. התחממות של 3 מעלות במשך מאה שנה תהיה ככל הנראה ההתחממות המהירה ביותר בהיסטוריה של הציוויליזציות. אם היא תתקרב ל-11 מעלות – חבל על הזמן. למדענים אין אפילו די נתונים תיאורטיים כדי לסייע לבני אדם להתחיל לתפוש את משמעותו של שינוי בקנה מידה כזה. עלייה ממוצעת של 11 מעלות תעלה את הטמפרטורה בכדור הארץ לגובה שבו היא היתה בתקופת הדינוזאורים. האם מישהו בכלל מקשיב? אין מדובר באסון שעומד להתרחש. הוא כבר בעיצומו. העשור של שנות ה-90 היה ככל הנראה החם ביותר באלף האחרון, ומעריכים ש– 1998 שהיתה חמה עוד יותר בשל תופעת אל ניניו – היתה השנה החמה ביותר שנרשמה אי פעם. אוקיינוסים עולים, קרחוני הרים מתכווצים, אזורי חוף נסחפים ומחזור העונות משתנה. היתה יכולה להיות תועלת רבה בהעלאת הנושא לדיון יסודי על ידי המועמדים לנשיאות, כדי להאיר את עיני הציבור ולעורר התלהבות שתסייע לחפש פתרונות פוטנציאליים. אבל הדבר לא קרה. סגן הנשיא אל גור תומך זה כבר בטיפול אגרסיווי בהתחממות הגלובלית שעמדה במרכז ספרו "."Earth in the Balance באחרונה הוא תיאר את ההתחממות כ"בעיה מוסרית". גור סייע לשאת ולתת על פרוטוקול קיוטו, אמנה שמטרתה לצמצם את פליטתם של דו תחמוצת הפחמן וגזים אחרים התורמים להתחממות. על הפרוטוקול חתמו יותר מ-150 מדינות, אבל הוא עדיין לא אושר על ידי ארה"ב או מדינה מתועשת אחרת. גור ערך כמה מסעות הסברה בנושא והציע להקים קרן נאמנות סביבתית, שבין השאר תספק תמריצים לפיתוח טכנולוגיות חדשות במטרה להקטין את פליטת הגזים המסוכנים. ג'ורג' וו. בוש הפגין התייחסות דו משמעית לנושא ההתחממות. הוא הודה שזו בעיה. אבל בעימות הטלוויזיוני השני עם גור אמר: "אני לא חושב שאנו כבר יודעים מה הפתרון להתחממות הגלובלית ואני לא חושב שאספנו את כל העובדות כדי שנוכל לקבל החלטות". בוש מתנגד לפרוטוקול קיוטו, שלדבריו "איננו הוגן כלפי ארה"ב". בכל זאת הוא העלה הצעה שתחייב צמצום של כל החומרים המזהמים הנפלטים מתחנות כוח לייצור חשמל, צמצום שבעיני מדענים ופעילים להגנה על הסביבה יהיה צעד חשוב במאבק נגד ההתחממות הגלובלית. יהיה מי שיהיה המועמד שייבחר לנשיאות, הוא יצטרך להתמודד עם הנושא בצורה אמיתית ובמהירות. התחממות כדור הארץ אינה פנטסיה. זהו משבר מואץ המאיים על הדור הצעיר האמריקאי ובני האדם בעולם כולו. {הופיע בעיתון הארץ, 1/11/2000{ שינויי האקלים יורגשו יותר במדינות העניות מאשר בעשירות מחקר בבריטניה צופה כי במרכז אסיה, בין קזחסטן לערב הסעודית, תעלה הטמפרטורה בחמש מעלות במאה הקרובה; לעומת זאת באנגליה וניו זילנד היא תעלה רק בשלוש; הקטבים יתחממו בשש מעלות 9/11/00 מדענים בבריטניה טוענים כי הם יכולים לחזות את השפעת שינויי מזג האוויר כמעט בכל מדינה בעולם במאה הנוכחית. על פי תחזיתם, מדינות מסוימות יתחממו פי שניים מאחרות. המחקר, שנעשה ב"מרכז טינדל לחקר שינויי מזג האוויר", מראה את שינוי מזג האוויר בכל מדינה במהלך המאה האחרונה, ואת השינויים הצפויים להתרחש בעתיד. מהמחקר עולה כי בחלקים ממרכז אסיה, באזור שבין קזחסטן לערב הסעודית, תעלה הטמפרטורה בחמש מעלות. גם מדינות במערב אפריקה, הסובלות כבר עכשיו מבצורת, ייפגעו בצורה קשה. מדינות נוספות בהן תעלה הטמפרטורה בארבע עד חמש מעלות הן הודו, מצרים, וארצות הברית, ואילו באזורי הקוטב של רוסיה וקנדה תהיה עלייה של 6 מעלות צלזיוס. המדינות בהן תהיה העלייה הקטנה ביותר במעלות החום, 3 מעלות בלבד, הן בריטניה, אירלנד, ארגנטינה צ'ילי וניו זילנד. לדברי מנהל המרכז, דוקטור מרק האלם, המדינות שייפגעו בצורה הקשה ביותר מהתחממות כדור הארץ, הן דווקא אלה המייצרות את הכמות הקטנה ביותר של גזים שככל הנראה גורמים לאפקט החממה. "המחקר מראה את הפער בין מדינות עשירות לעניות", אומר האלם, וקורא לדון בפערים אלה בכנס בנושא שינויי אקלים, שיפתח בשבוע הבא בהאג שבהולנד. מדענים סינים: בשל התחממות כדור הארץ, הר אוורסט מאבד גובה עלית הטמפרטורות מאיימת ליבש את עורקי המים הגדולים של אסיה אוורסט, ההר הגבוה בעולם, איבד מגובהו בשל התחממות מזג האוויר כך מסרה סוכנות הידיעות הסינית החדשה. לפי הדיווח, חוקרים במשרד הלאומי לקרטוגראפיה קבעו שעובי שכבת הקרח שעל ההר פחת ב-30 השנים האחרונות. החוקרים מאמינים כי תהליך זה קשור להתחממות מזג האויר. בהודעה לא נאמר כמה עובי איבדה שכבת הקרח. במחקרם, גילו המדענים הסינים שהר האוורסט "זז" ב 6-7 ס"מ מדי שנה כלפי צפון-מזרח. גלישה זו מקורה בשסע טקטוני שדוחף את תת היבשת ההודית לעבר נפאל וסין. שסע זה הוא גם סיבת היווצרותה של שרשרת ההימאליה, ומהווה מרכז להרבה רעידות אדמה. מומחה סיני טוען שעליית הטמפרטורה בהימלאיה וברמה הטיבטית עוברת את הממוצע בעולם, ומאיימת בכך לייבש את עורקי המים הגדולים של אסיה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן