התעשיה האווירית מפתחת קונסטלצית ננו לווינים לזיהוי מיקומם של מטוסים מעל האוקיאנוסים

כך הכריז מאיר חן, מנהל פיתוח לנושאים עתידיים בחברת מבת של התעשיה האווירית בכנס החלל הבינלאומי בהרצליה

בתעשיה האווירית מפתחים בימים אלה קונסטלצית ננו לוויינים שתפעל בתקשורת צרת סרט, ותבצע משימות שונות מהחלל. כך סיפר מאיר חן, מנהל פיתוח לנושאים עתידיים בחברת מבת-חלל של התעשיה האווירית, שייצג את מפעל מבת בכנס החלל הבינלאומי הרביעי ע”ש אילן רמון שערכו בשבוע שעבר מכון פישר ומשרד המדע לציון יום השנה השישי לאסון המעבורת קולומביה, בו נהרג אל”מ אילן רמון.

חן אומר כי ללווין בודד, תהא אשר תהא מורכבותו יש מגבלות. אפילו לווין כמו טקסאר, שהוא הישג טכנולוגי בפני עצמו כלווין המצלם בתחום המכ”מ ומאפשר תצפיות בכל מקום ובכל תנאי מזג אוויר, אינו מסוגל להביא את התמונות בזמן הקצר ביותר ללקוח, כי הוא לווין בודד. מגוון החיישנים האפשרי לתצפית מהחלל הוא אינסופי, ואנו לעיתים רוצים לצפות באתרים מסוימים במגוון חיישנים במהירות האפשרית ולכן הפתרון הוא שילוב של חיישנים על כל לווין ובעיקר – שילוב של לוויינים שונים שיצפו על אותה נקודה באורכי גל שונים. מסביר חן.

בהרצאתו בכנס החלל אמר חן: “קונסטלטציה תאפשר לפתור חלק מהמגבלות של לווין בודד, אפשר לכוון אותם לאיזור רלוונטי, לחוש בכמה סנסורים את אותו איזור. אני יכול לבנות את הלווינים הללו ולסדר את הקונסטלציה כרצוני. אני יכול לשלב סנסורים ולקבל יכולות חדשות שקודם לא חלמנו אליהם.”

לדבריו, התפיסה החדשה המכונה RIMON מאפשרת מגוון יישומים. אחד מהם הוא מיפוי תלת ממדי. 4-5 לווינים יצלמו את אותו איזור בהפרשי זמן קטנים ובתוך שנה ניתן יהיה להרכיב מפה תלת ממדים ברזולוציה גבוהה של כל כדור הארץ. אפשרות נוספת היא שיגור קונסטלציה של לווינים קטנים מאוד בתקשורת צרת סרט כדי להעביר את נתוני המסלול והמיקום של כל המטוסים שטסים בעולם בזמן אמת והמידע יועבר למרכזי הבקרה. היום לא ניתן לדעת באמת היכן כל מטוס נמצא, בפרט כשטסים מעל האוקיאנוס, באיזורים הנרחבים שאינם מכוסים בידי מגדלי פיקוח.”

אפשרות אחרת היא צילום תכוף באמצעות לווינים בלהקה, באתרים מועדים לפורענות ולנטר אותם באופן שוטף, ולא רק לצלם בדיעבד. כך לדוגמה ניתן לעקוב אחר קו הלבה המתקדם במורדות הר געש או לנטר את ענני הגופרית הנפלטים מההר ועלולים להפריע לתעופה האזרחית החולפת באיזור. מדובר בשינוי לגמרי של תפיסה.

“אם ניקח את היכולות שכבר פותחו או מפותחים כרגע כמו הטקסאר או אופסאט3000 שנמצא בשלב הפיתוח, ביחד עם ונוס – הלווין הסופר ספקטראלי אפשר לבנות קונסטלציה שאין לכל לווין בנפרד – למשל לניטור אסונות. אפשר להשתמש בטקסאר לצורך גילוי שינויים, בלוויין ונוס כדי לחקור מה קרה שם למים לאדמה או לגזים; ובאופסאט 3000 כדי לצלם ברזולוציה גבוהה.

בעולם קיימות כבר קונסטלציה כזו – למשל סדרת לוויני DMC שמדינות רבות בעולם, רכשו כדי לעקוב אחר משאבי הטבע שלהן (אלג'יריה, ניגריה, סין, בריטניה), אך הלוויינים הללו מסוגלים גם לעבוד ביחד כקונסטלציה. יש את מערכת Rapid Eye הכוללת חמישה לווינים, TRAIN של נאס”א הכוללת שבעה לווינים, GMES האירופית שתוכל לנטר הכל – מקרחונים ועד שירותים אורבניים, ובתכנון קונסלטצית RADARSAT וכמובן RIMON המפותחת בתעשיה האווירית לתקשורת צרת סרט.

ואולם לדברי חןן, אחת הבעיות היא שהקונסטלציות מעבירות הרבה מידע שעלול ללכת לאיבוד. “פיתחנו בתעשיה האווירה עמדה ירוקה – עמדה פשוטה שתקלוט מידע מכלל הסנסורים ותאפשר לאזרח הפשוט או לרשות המוניצפילי לקבל דוחות סטנדרטיים על הנושאים המעניינים אותם כגון איכות האוויר, ריכוז דו תחמוצת הפחמן, מצב האוזון על הקרקע וכמעט כל נתון שנאסף מהחלל.”

לסיכום אמר חן כי לישראל יש מה להציע בתחום קונסטלציות הלווינים: “יש לנו בתעשיה הישראלית הרבה מאוד יכולות שכבר היום אפשר להשתמש בהם תפיסת העולם החדשה, גם בתחום האלקטרו-אופטי, המכ”מי, התחנות הקרקעית, עיבוד אות. אנו רואים עצמנו משתלבים בעשייה העולמית בתחום ומשתפים פעולה עם גופים בינלאומיים אחרים בנושא.”