מחקר ישראלי שפורסם בנייצ'ר: ניתן לחזות עוצמת הוריקן לפי פעילות הברקים

פרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל-אביב ועמיתיו פרופ' יואב יאיר וד"ר מוסטפה עספור מהאוניברסיטה הפתוחה מצאו קשר מפתיע בין פעילות הברקים בענני ההוריקן לבין עוצמת הרוחות בלב-הסערה, שיאפשר לדעת לאיזו עוצמה להתכונן זמן רב לפני שההוריקן מגיע לחוף

ההוריקן אייק בדרכו לטקסס
ההוריקן אייק בדרכו לטקסס

פרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל-אביב ועמיתיו פרופ' יואב יאיר וד"ר מוסטפה עספור מהאוניברסיטה הפתוחה מצאו קשר מפתיע בין פעילות הברקים בענני ההוריקן לבין עוצמת הרוחות בלב-הסערה. במאמר שעתיד להתפרסם ב-6 לאפריל בכתב העת Nature Geosciences.

המדענים הישראלים חקרו את הפעילות החשמלית ב-58 סופות הוריקן מהדרגות החזקות שהתרחשו בין 2005 ל-2007 ומצאו שב-56 מתוכן נמצא מתאם חיובי גבוה ומשמעותי בין עוצמת ההוריקן לבין פעילות הברקים בתוכם. בנוסף לכך, נמצא שב-70% מהסופות שנחקרו, פעילות הברקים הגיעה לשיאה והקדימה את הזמן בו הרוחות בהוריקן הגיעו לעוצמתן המרבית, עובדה שמציעה סימן אפשרי לחיזוי מקדים של התעצמות הסופה. הברקים בהוריקן הגיעו לשיאם כיממה שלמה לפני שהרוחות בסופה הגיעו לשיא עוצמתן.

סופת ברקים
סופת ברקים

כיום ניתן לעקוב באמצעות רשתות עולמיות אחרי סופות ברקים בזמן אמת בכל כדור-הארץ באמצעות מספר קטן יחסית של גלאים המחוברים זה לזה דרך האינטרנט ומסונכרנים במדויק על בסיס זמן GPS. אחת מתחנות הרשת ממוקמת בתל-אביב, ומציגה תמונת זמן-אמת של סופות ברקים בעולם הניתנת לצפייה חופשית באתר http://wwlln.net/. מכיוון שניתן לעקוב באמצעות רשת זו אחרי פעילות הברקים בתוך הוריקנים בכל מקום בכדור-הארץ, הדבר יאפשר להיעזר בעתיד בנתוני הברקים על מנת לשפר את התחזית על עוצמתם של הוריקנים.

הוריקנים הם מהסופות הקטלניות ביותר בכדור-הארץ, הגורמות לנזקים עצומים ולאובדן חיים רבים ברחבי כדור-הארץ בכל שנה. יש גם עדויות לכך שעוצמתן ותדירות הופעתן של סופות הוריקן חזקות גוברת עקב התחממות האקלים. בשל העובדה שהם שוהים חלק ניכר ממשך קיומם בלב האוקיינוסים הטרופיים שם הם נוצרים, מקום שבו גם אין בני-אדם וקיימות תצפיות מועטות, הוריקנים ממשיכים להוות תעלומה. למרות זאת, התקדמות ושיפורים משמעותיים ביכולת האיתור של סופות ברקים ברחבי העולם, מאפשרים לחוקרים לזהות את "פעימות-הלב" החשמליות של סופות מפלצתיות אלה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. למעשה אפשר להגיד שנייצ'ר הוא אחד מהירחונים החשובים והמפורסמים ביותר, אם לא הכי מפורסם ושרוב המדענים יתנו לא מעט כדי לפרסם בו.

    עם זאת (ובלי קשר) לא כל מה שמפורסם שם הוא בהכרח נכון.

  2. נייצ'ר הוא לא עיתון מדע פופולרי אלא עיתון מדעי הנסקר ע"י עמיתים. אני מניח שניתן יהיה לקרוא את המאמר המלא בכתב העת עצמו ולא בידען.

  3. ניצ'אר הוא ירחון מדעי פופולרי (וכך גם הידען) והם מבוססים על מזקים מדעיים ולא יורדים לעומקם של דברים. הדבר נועד כדי לקרב את הקהל הרחב למדע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן