האבל צפה ואישר כי העצם החשוד הוא אכן שריד של התנגשות אסטרואידים

העצם שהתגלה לפני חודש נמצא בחגורת האסטרואידים דומה במבנהו לשביט משום שהוא נמצא במרכזו של זרם אבק וחצץ, שאריות מהתנגשות בין אסטרואידים קטנים שהתרשה לא מזמן.

P/2010 A2 - אסטרואיד דמוי שביט
P/2010 A2 - אסטרואיד דמוי שביט
טלסקופ החלל האבל צפה בעצם המוזר המכיל רסיסים בצורת X וזנב ארוך של אבק שמדענים שגילו אותו לפני כחודש צפו כי מדובר בשריד של התנגשות בין אסטרואידים. האסטרונומים סברו כי חגות האסטרואידים היא זירה להתנגשויות, אך לא צפו עד כה בהתנגשות כזו.

העצם, המכונה P/2010 A2 עליו דיווחנו עם פרסום התגלית התגלה בידי המצפה האוטומטי לינאר Lincoln Near-Earth Asteroid Research ב-6 באוקטובר. האסטרונומים סברו שהוא "שביט של חגורת האסטרואידים" מקרה נדיר של שביט הנע בחגורת האסטרואידים. האבל צילם את העצם הזה ב-25 וב-29 בינואר, ובצילומים אלה נחשפה התבנית המורכבת בצורת X של רסיסים ליד הגלעין.

"זה די שונה ממעטפת האבק החלקה של שביטים נורמליים" אומר החוקר הראשי דייויד ג'וויט מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. "הרסיסים עשויים אבק וחצץ שנזרקו ככל הנראה לאחרונה מתוך הגלעין. כמה מהחלקיקים בערמת העפר הזו הועפו בחזרה בידי לחץ הקרינה מאור השמש ויצרו פס של אבק המשולב ברסיסים הנעים ביחד, שמקורם כנראה מגופים שהתנגשו ואשר לא נצפו עד כה.

האבל גילה כי P/2010 A2 עצמו נמצא מחוץ להילת האבק. דבר זה לא רנאה עד כה בעצמים דמויי שביט. קוטרו של הגלעין מוערך בכ-200 מטרים.

שביטים רגילים הנופלים לתוך מערכת השמש הפנימית ממאגרי הקרח בחגורת קויפר ובענן אורט. כאשר השביטים מתקרבים לשמש הם מתחממים, הגלעין שלהם מתאדה וחומרים נפלטים מהקרקע הסלעית באמצעות הסילונים. ואולם P/2010 A2 עשוים להגיע ממקור אחר. הם נשארים באיזורים החמים הפנימיים של מערכת השמש בחגורת האסטרואידים, שם שכניהם הקרובים ביותר הם עצים סלעיים הנעדרים חומרים נדיפים.

הדבר משאיר פתוחה את ההשערה שזנב השרידים הללו מקורם בהתנגשות בין שני גופים, ולא סתם בקרח שנמס מתוך הגוף האם שלו.

אם פרשנות זו נכונה, שני גופים קטנים שלא היו מוכרים עד כה, התנגשו לאחרונה ויצרו גשם של שרידים שגורר אחריו זנב מאתר ההתנגשות באור השמש. אמר ג'וויט.

התנהגשות אסטרואידים הם תופעה עתירת אנרגיה, המתבצע במהירות ממוצעת של 20 אלף קמ"ש פי 5 מכדור רובה. הגלעין העיקרי של ה- P/2010 A2 הוא השריד של ההתנגשות במהירות הגבוהה.

המראה מלא הרסיסים של P/2010 A2 שונה מכל מה שראינו בתצלומים של האבל עד כה של שביטים נורמליים, והוא נגרם בשל תהליכים שונים לחלוטין" אמר ג'וויט. ההשערה של גופים שהתנגשו עשויה להיות עבית עם העדר גז ברשומות הספקטראליות שתועדו בידי הטלסקופים הקרקעיים."

חגורת האסטרואידים מלאה בעדויות להתנגשויות עתיקות שקרעו גופים גדולים לרסיסים קטנים. מסלולו של P/2010 A2 עקבי עם היותו חבר בקבוצת אסטרואידי פלורה שנוצרו בשל התנגשות שהתרחשה לפני 100 מיליון שנה. אחד הרסיסים של הקבוצה העתיקה הוא ככל הנראה זה שפגע בכדור הארץ לפני 65 מיליון שנה וגרם להכחדת הדינוזאורים, ואולם אף התנגשות אסטרואידים לא נתפסה בזמן פעולה – עד כה.

בזמן שבו ביצע האבל את הצילומים היה האסטרואיד מרוחק 280 מיליון קילומטרים מהשמש ו-150 מיליון ק"מ מכדור הארץ. התצלומים בוצעו באמצעות המצלמה הפלנטרית מס' 3 – שהותקנה בהאבל ב-2009.

לידיעה באתר נאס"א

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. משהו פה לא מסתדר לי. הרי מהירות האסטרואידים היא באותה מגמה
    כך שהמהירות היחסית בינהם קטנה בהרבה מהמהירות המצויינת בכתבה 20,000 קמ"ש. לפיכך צפוי לכאורה כי המשיכה הגרוויטציונית דאווקא תקרב ואף תצמיד את האסטרואידים זה לזה.

  2. האם זה לא האסטרואיד שעליו דיברו בני המאיה? היכונו ל12 לדצמבר 2012!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן