חוקרים באוניברסיטת תל-אביב פיתחו מערכת לגילוי עצמי של סמי אונס

המערכת המבוססת על שינוי סיגנל אופטי מצליחה לזהות ב-100% את נוכחותם של סמי האונס הנפוצים ביותר F השלב הבא הינו מזעור המערכת בדרך לייצור המוני 

פרופ’ פרננדו פטולסקי וד”ר מיכאל יופה מבית הספר לכימיה ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, פיתחו חיישן המזהה נוכחות של סמי אונס בכוס שתייה, ולו גם בכמויות קטנות.

המערכת מבוססת על שינוי סיגנל אופטי. כאשר קרן אור באה במגע עם משקה הנגוע בסם אונס, חל שינוי בסיגנל והמערכת מתריעה על כך.

לדברי החוקרים, המערכת מזהה ב-100% ודאות (ללא התראות שווא) את נוכחותו בכמות מזיקה של סם האונס הנפוץ ביותר GHB וכן את הסם השני בתפוצתו: Ketamine.

החוקרים נעזרו בברמנים שרקחו 15 קוקטילים נפוצים, לאחר מכן הם ביצעו מבחן עיוור כאשר סמי אונס הוכנסו באופן אקראי ל-50 כוסות שהכילו קוקטיילים עם סמי אונס, כאשר החוקרים לא ידעו אילו כוסות הכילו את הסם. תוצאת הניסוי היתה שהמערכת דייקה ב-100% וזיהתה את כל הכוסות הנגועות.

סמי אונס (בשמם הלועזיor Club drugs Date Rape Drugs), הם קבוצה של חומרים פסיכואקטיביים: סמים ותרופות אשר משמשים כאמצעי לטשטוש, להרדמה עד אובדן הכרה ולפגיעה בזיכרון כדי לנצל מינית אחרים. מרבית הקורבנות הם בני נוער וצעירים במסיבות טראנס, מועדונים ובארים. התקיפה מינית בעזרת סמים אלו הופכת לבעיה גוברת בכל רחבי העולם. על פי פרסומי משרד המשפטים האמריקני, בשנת 2007 נאנסו בארה”ב לבדה כ-200,000 נשים בעקבות סם האונס . רק כ-16% מהקורבנות דיווחו על האונס לשלטונות.

הערכת המומחים היא ששיעור הנאנסות כיום גבוה אף בכ-80%-100% מנתון זה ועומד על כחצי מיליון נשים.

מלבד שימושם לתקיפה מינית, סמים אלו עשויים לשמש בביצוע עבירות פליליות אחרות, דוגמת שוד, במטרה להמם ולהרדים את הקורבנות.

“סמי האונס” הנפוצים הם כאמור (Gamma Hydroxybutyric Acid) GHB , היפנודורם או רוהיפנול (Flunitrazepam) וקטאמין (Ketamine Hydrochloride).ה-GHB שהוא הנפוץ ביותר, קל וזול לייצור, מסיס היטב בסביבה מימית והוא חסר צבע, ריח וטעם וכמות של 2.5 גרם ממנו עשויה להמית את הקורבן. Ketamine ,הוא תרופת הרדמה לרפואת חיות וילדים ותרופה פסיכיאטרית ואילו Rohypnol, סם האונס השלישי בתפוצתו הוא תרופת מרשם להרדמה והרגעה ממשפחת הואליום המיוצרת ע”י הופמן לה-רוש . חומר זה מסוכן במיוחד בצירוף עם אלכוהול.

“כיום המערכת מתרכזת באיתור GHB וקטאמין, ואנו שואפים להרחיב את המערכת כך שתאפשר גילוי סמי אונס נוספים.” אומר ד”ר יופה.

עד כה אין בידי המשטרה או גורמי הבריאות יכולת לזהות את הסם בזמן אמת. לדברי החוקרים, הסיבה לחוסר היכולת של גורמי אכיפת החוק להתמודד עם התופעה היא שעד כה לא פותח ציוד רגיש דיו לגילוי, ובוודאי לא כזה המופעל בפאבים עצמם בזמן אמת. כמו כן, שרידי הסם נעלמים לחלוטין כעבור מספר שעות, ולכן גילוי לאחר התאוששות הקרבן אינו אפשרי. החוקרים מקווים, כי העברת כוח הגילוי לידי הקורבן הפוטנציאלי לפני הצריכה תאפשר למנוע תקיפות באמצעות סמי אונס.

החוקרים רשמו פטנטים על כל היבטי המערכת באמצעות “רמות”, החברה ליישום מסחרי של אוניברסיטת תל אביב. השלב הבא הוא מזעור המערכת בדרך לייצור המוני. פרופ’ פטולסקי מציין, כי השאיפה היא להביא לייצור מכשיר שגודלו לא יעלה על ראש סיכה, כך שיאפשר למבלים בבר לבדוק את כוס השתייה שבידם מבלי שבני הזוג שלהם יבחינו בכך.