סיקור מקיף

כמה זמן יקח להגיע לכוכב הקרוב ביותר?

אתר יוניברס טודיי נשאל מדי פעם את השאלה הזו. כמה זמן יקח לטוס לכוכבים? האם אדם יוכל לעשות זאת בימי חייו? ישנן תשובות רבות לאפשרות הזו, כמה מהן פשוטות, אחרות נמצאות בתחום המדע הבדיוני

פרויקט אוריון משנות החמישים - חלליות מונעות באמצעות פיצוצים גרעיניים
פרויקט אוריון משנות החמישים - חלליות מונעות באמצעות פיצוצים גרעיניים

כדי להקל על התשובה, נענה כמה יקח להגיע לכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש, פרוקסימה קנטאורי. לרוע המזל, כל דרך שניקח אל הכוכבים תהיה איטית, גם אם נשתמש במנועים הגרעיניים החזקים ביותר הקיימים כיום.

במאמר קודם בחנו כמה זמן יקח להגיע לירח..לקחנו כדוגמה את החללית ניו הוריזונס שהמריאה בדרכה לצדק, וחלפה על פני הירח בתוך 8 שעות ו-35 דקות. הראנו כדוגמה הפוכה את החללית סמארט-1 שהונעה במנוע יונים ועברה בדיוק את אותו מרחק ב-13 חודשים. לפיכך אנו רואים כי יש לנו כמה אפשרויות לטיסה למרחקים קצרים. אנחנו יכולים כמובן גם להשתמש בטיסות בתוך מערכת השמש בצדק או בשבתאי שיתנו לנו דחיפה קלה. ואולם האם ניתן לבנות חללית יעודית שתבצע משהו יותר אקסטרים?

הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ הוא השמש שלנו. היא נחשבת לכוכב ממוצע. השמש שלנו יציבה באופן מפתיעה ומספקת לכדור הארץ את אור השמש הנדרש לחיים להתפתח ולשגשג. אנו יודעים כי יש כוכבי לכת המקיפים כוכבים אחרים בקרבת מערכת השמש, אך האם הם יוכלו לתמוך בחיים באופן יעיל כמו השמש? בעתיד במידה והאנושות תרצה לעזוב את מערכת השמש, האם יהיה לנו מבחר של כוכבים שנוכל לנסוע אליהם, וכמה מהם יספקו את התנאים הנכונים לחיים לשגשג? אבל להיכן לנסוע וכמה זמן תארך הנסיעה לשם?

הבחירה הראשונה תהיה פרוקסימה קנטאורי, הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש ומהווה חלק ממערכת כוכבים משולשת בשם אלפא קנטאורי. פרוקסימה נמצא במרחק 4.22 שנות אור מכדור הארץ. אלפא קנטאוריהוא הבהיר מבין שלושת הכוכבים במערכת ולפיכך היא נקראת על שמו. אלפא קנטאורי עצמו והכוכב המלווה אותו קרוב נמצאים במרחק 4.37 שנות אור מכדור הארץ, אך פרקוסימה קנטאורי, העמום מכל השלושה, הוא ענק אדום מבודד במרחק 0.15 שנות אור מהזוג. ננסים אדומים מייצרים הרבה פחות אנרגיה מהשמש שלנו לפיכך אנו חייבים לחפש כוכבי לכת במסלול קרוב יותר לענק האדום כדי שיוכל לקיים חיים כפי שאנו מכירים אותם.

מסע בין כוכבי מעלה באוב כמה תיאוריות מוזרות באשר לטכנולוגיות שישמשו אותנו להגיע לשם. עיקום המרחב בנוסך מסע בין כוכבים ייצטרך להשאר בתחום המדע הבדיוני לעת עתה. סביר להניח כי מסע בין כוכבים ידרוש כיום דורות, לא ימים. לפיכך נתחיל עם אחת מהדרכים האיטיות למסע בחלל ונראה כמה יקח להגיע לפרוקסימה קנטאורי? זכרו, כרגע הכל ניחוש אין כרגע כל נקודת התייחסות אמיתית למסע כזה , בניגוד למסע לירח.

המסע האיטי – הנע יונים, 81 אלף שנים

הרעיון של הינע יוני הועלה במדע הבדיוני לפני עשרות שנים. בשנים האחרונות הטכנולוגיה עברה מהתאוריה למעשה בגדול. החללית סמארט-1 של סוכנות החלל האירופית לדוגמה השלימה בהצלחה משימה מסביב לירח לאחר שעשתה מסלול ספיראלי בן 13 חודשים מכדור הארץ. סמארט-1 התשמשה במנועי יונים המופעלים באנרגית השמש, כאשר האנרגיה החשמלית הדרושה להפעלת המנוע נקצרה מקולטי השמש. רק 82 קילוגרם של זנון נדרשו כדי להניע את סמארט-1 לירח, קילוגרם אחד של זנון סייע בהעלאת המהירות ל-45 מטרים לשניה. סוג יעיל מאוד של הינע, אך המחיר כמובן – באיטיותו.

אחת המשימות הראשונות שבהן נעשה שימוש בטכנולוגית הינע יוני היתה דיפ-ספייס 1 לשביט בורלי ב-1998. DS1 השתמשה גם במנוע יונים מונע זנון, שצרך 81.5 ק”ג של דלק. מעל 20 חודשים של הפעלת המנוע איפשרה לחללית להגיע למהירות של 56 אלף קמ”ש.

מנועי יונים הם איפוא יעילים ממנועים קונבציונליים ואולם לוקח להם הרבה יותר זמן להאיץ למהירות סבירה. מכיוון שהמהירות המרבית של חללית מבוססת מנוע יונים תלויה בכמות הדלק (זנון) שגם אם היא קטנה בהרבה מהכמות המקבילה הנדרשת של דלק קונבציונלי אך מספיק גבוהה כדי שתספיק לתקופות ארוכות וביכולת ייצור האנרגיה (למשל כור כוח גרעיני). אמנם אין עדיין חלליות בינכוכביות מונעות במנוע יוני, אך ניקח כנקודת התייחסות את החללית דיפ-ספייס-1 על אף שלא תוכננה לצאת ממערכת השמש.

בהמנחה ש-81.5 ק”ג של זנון איפשרו להגיע למהירות מרבית של 56 אלף קמ”ש, בהנחה שאין גורמים אחרים המשפיעים על המהירות כגון התקרבות לכוכבי לכת ושהמהירות תישאר קבועה לאורך כל המסע, יידרשו לדיפ-ספייס-1 לא פחות מ-81 אלף שנים לגמוע את המרחק של 4.3 שנות אור (1.3 פרסק) מכדור הארץ לפרוקסימה קנטאורי. כדי להכניס את התקופה הארוכה הזו לפרספקטיבה, מדובר ב-2,700 דורות אנושיים. לכן ניתן באורח קטגורי לומר שמשימה בין כוכבית מבוססת מנוע יוני תהיה איטית מכדי לשמש תשתית למשימה בין כוכבית. ואולם במידה ומנועי היונים יהיו גדולים וחזקים יותר, ניתן יהיה לקצץ בתקופה הארוכה הזו.

המהיר ביותר – סיוע כבידתי, 19 אלף שנה

משימת הליוס 2 בשנת 1976 שוגרה במטרה לחקור את התווך שבין 0.3 יחידות אסטרונומיות למסלול כדור הארץ. באותה התקופה הליוס 1 (שוגר ב-1974) והליוס 2 שברו את השיא של ההתקרבות הגדולה ביותר לשמש. ואולם עד היום הליוס 2 שומרת על השיא כחללית המהירה ביותר שטסה בחלל. הליוס 2 שוגרה באמצעות טיל טיטאן קונבציונאלי של נאס”א (החללית עצמהנבנתה בגרמניה), והוצבה במסלול אליפטי קיצוני סביב השמש. בשל האקסצנטריות (e=0.54) היא הקיפה את השמש ב-190 ימים, ובפרהיליון (הנקודה הקרובה ביותר) הגיעה מהירותה ל-240 אלף קמ”ש. המהירות המסלולית הושגה בזכות הדחיפה הכבידתית של השמש לבדה.

סיוע כבידתי הוא טכניקה שימושית מאוד להינע חלליות, בפרט אם משתמשים בכבידת כדור הארץ או כוכבי לכת מאסיביים כדי להאיץ את החללית למהירות גבוהה יותר. החללית וויאג'ר לדוגמה השתמשה בכוח המשיכה של צדק ושבתאי למהירותה הנוכחית 60 אלף קמ”ש. מהבחינה הטכנית מהירותה של הליוס 2 בפרהיליון איננה דחיפה כבידתית, זוהי המהירות המסלולית המרבית, אך היא עדיין מחזיקה בשיא של העצם המהיר ביותר מעשה ידי אדם.

לפיכך אם וויאג'ר 1 היתה נוסעת בכיוון של הננס האדום פרוקסימה קנטאורי יידרשו לה לא פחות מ-76 אלף שנים (או מעט יותר מ-2,500 דורות) לחצות את המרחק. ואם נצליח להגיע למהירות המרבית של הליוס 2, כזכור 240 אלף קמש- יקח לה להגיע 19 אלף שנים (מעל 600 דורות) לגמוע 4.3 שנות אור. ושוב, מהירויות אלה הן עדיין איטיות .

המהיר ביותר – הינע גרעיני, 85 שנים

אם נתעלם משיטות הינע שנמצאות תחת הכותרת מדע בדיוני (חורי תולעת, קפיצות חלל וטלפורטציה), נשארנו עם הינע גרעיני. באופן תיאורטי מנוע גרעיני יכול לשמש לשיטת ההינע המהירה ביותר (כיום משתמשים בטכנולוגיות גרעיניות לצרכי אספקת חשמל בחלליות בלבד). הרעיון להשתמש באנרגיה גרעינית להינע הועלה לראשונה ב-1947 וב-1958 הוסד פרויקט אוריון שנועד לחקור את המסע הבין כוכבי. בגדול, הפרויקט ביקש לנצל את הכוח של הפיצוצים הגרעיניים למסע בחלל כדי לספק לחללית דחיפה אדירה בדחף עצום וממוקד. זוהי ההתקדמות הגדולה ביותר להפיק אנרגיה מרבית מהדלק של החללית ולמזער את העלות ואת הטווח המרבי, ולפיכך דחף גבוה וממוקד יכול לאפשר חלליות מהירות יותר ובעלות טווח ארוך יותר בהשקעה המינימאלית.

ההסכם שאסר על ניסויים גרעיניים ב-1963 הוא הגורם לביטול פרויקט אוריון (בשל העובדה שכמות עצומה של פסולת גרעינית תידרש להישאב החוצה לחלל, אך אילו מהירויות יכולה לספק חללית בעלת הינע גרעיני? ההערכות מדברות על 5% ממהירות האור (5,400 מיליארד קמ”ש). בהנחה שהיא תוכל לנסוע כל הזמן במהירויות כאלה יקח לחללית כזו כ-85 שנה להגיע מכדור הארץ לפרוקסימה קנטאורי.

לסיכום, אם אתם מקווים לטוס לכוכב הקרוב בתקופת חייכם, התחזית איננה כל כך טובה. ואולם אם האנושות תבקש להקים תיבת נוח בין כוכבית המכילה קהילה המפרנסת את עצמה, היא יכולה להגיע לשם בפחות ממאה שנה, אם נפתח עבורה טכנולוגית פולסים גרעיניים. באופן כזה, צאצהיהם יוכלו לנחות על כוכב לכת המקיף את פרוקסימה קנטאורי (במרחק קרוב בהרבה מכדור הארץ). אך עד שלא נגיע לפריצות דרך במסע הבין כוכבי ואם המדע הבדיוני לא יהפוך למדע אמיתי, ניתקע עם התעבורה האיטית הזו לעתיד הנראה לעין, וכנראה גם לעתיד הרחוק.

לכתבה באתר יוניברס טודיי

61 תגובות

  1. לעניות דעתי יש טעות במאמר – כתבת: “ההערכות מדברות על 5% ממהירות האור (5,400 מיליארד קמ”ש)”
    בשעה יש 3600 שניותX מהירות האור בשנייה אחת- 299,792.00= מהירות האור בשעה אחת- 1,079,251,200 קמ”ש.
    5% מ 1,079,251,200=53,962,560 מליון קילומטר בשעה

  2. מים נושפים.
    תתאר לנו ניסוי אחד שעשית. אולי נשכיל קצת. בכל מקרה מחכה לך ליד הבית ניידת לטיפול נמרץ קוגנטיבי. הוגין ומונין תהיה שם. כולה ערגה וכיסופים לבחיר ליבה.

  3. מים נושפים
    תתאר לנו לפחות ניסוי אחד שעשית. אולי נשכיל קצת. בכל מקרה מחכה לך ליד הבית ניידת לטיפול נמרץ קוגנטיבי. הוגין ומונין תהייה שם. כולה ערגה וכיסופים.

  4. אבל אני לא חייב לאף אחד כלום , עשיתי ניסויים , הבנתי מה שהבנתי והרווחתי מה שהרווחתי

  5. נוגין ומונין
    תיקון בשורה אחרונה צריך להיות ” אני רואה אניכם הולכים יד ביד לעבר השמש השוקעת. אידיליאה מוחלטת

  6. הוגין ומונין
    ההבלים שאת פולטת הן בכמויות מסחריות. אם היית מקבלת פרס נובל היית עושה הרבה הרבה כסף ובהון זה היית יכולה לממן את טיפול הפסיכולוגי את זקוקה לו באופן נואש ואת הכדורים שאת זקוקה להם. בכל מקרה ברכותי לקראת נישטאיך עם בחיר ליבך מים נושפים. אני רואה את שניכם הולכי יד ביד לעבר השמש השוכעץ.

  7. מים נושפים
    כאשר עושים ניסויים צריך לעשות בתנאים מעבדתיים ובתנאים מבוקרים ואחר כך לפרסם זאת כמאמר בכתבי עת כמו ה – . Science. לא עשית זאת לא עשית כלום. בכל מקרה הניסויים שלך נראם כאילו שהייתה תחת השפעה של סמיי הזייה. בכל מקרה אתה נשמע כמו total loss/

  8. מר חיים הנכבד , היפה בניסוים שעשיתי שאם גם אתה הייתה עושה אותם , כל היום הייתה מדבר בלי סוף . בכבוד

  9. המהפכה
    יש מקרה אחד שלא מתאים למה שאתה אומר (לא שאני לא מסכים איתך!).
    בסוף שנות ה-90 רישתו את העולם בסיבים אופטיים שהיו מהירים בסדרי גודל מהמהירות של יחידות הקצה.
    כל מהפכת האינטרנט של השנים האחרונות היא תוצאה של רישות זה. אנשים בהחלט ניבאו, למשל, את מהפכת המסחר באינטרנט.
    אבל שוב, כמו שאמרת, הסיכוי לכך קטנטן.

  10. מים נושפים
    כמה פעמים צריך להגיד לך שהקשקשת שלך עוברת כל גבול. מתי תתחיל להפסיק להתמרח? האובססיביות שלך מעידה על בעיה נפשית שדורשת התייחסות מקצועית. אני לא יכול לעשות זאת.קטונתי . אתה והוגין מונין יכולים להיות צמד חמד. מה דעתך על השידוך?

  11. יצא לי הכבוד לעשות ניסויים גם בוורפ , אחרי החזרות זמן , ויצא לי , בכבוד

  12. מכל האסטרו חרטטים למינהם. חנן סבט דיבר לעניין.
    סיכוי קטנטן לחזות טכנולגיות עתידיות פורצות דרך (והדגש על פורצות דרך), על סמך הטכנולוגיה הקיימת כיום.
    זהו פרדוקס כי בעצם האימרה נסמכת על סמך הידע שידוע לנו עד היום והיא ש…
    כל פריצת דרך מהותית לא נסמכה על טכנולוגיה קיימת (ראה דוגמת אוניית המפרש לעומת אוניה ממונעת) אלא על חשיבה מחוץ לקופסא ויצירת טכנולוגיה חדשנית ושונה לחלוטין מהידוע לפניה..

  13. כל הניסיונות לחזות את העתיד, על סמך ידע קיים – נכשלו!

    התקדמות טכנולוגית וקפיצות טכנולוגיות הגיעו, כשדברים נעשו אחרת ולא כתוצאה מפיתוח של טכנולוגיות קיימות – כדי לחצות את האוקינוס מאירופה לאמריקה, עשו פעם שימוש באוניות מפרש במסע של חודשים. אוניות ממונעות שחצו את האוקינוס במספר שבועות, אינן פיתוח של אוניות מפרש. מטוסים שחוצים את האוקיאנוס במספר שעות, אינן פיתוח של אוניות ומעבורת החלל, החוצה את המרחק בכמה דקות, איננה פיתוח של מטוס. מדובר בטכנולוגיות שונות בתכלית….. לכן כפי שנאמר ובצדק – הנבואה ניתנה לשוטים.

  14. האנושות הוכיחה שיש לה יכולת פיתוח של טכנולוגיות שעולה על דימיון של כל אדם בנקודת זמן נתונה. מי שחי בשנת 1850 לא יכול היה להבין למשל תקשורת סלולארית למשל כורי הינע גרעיניים. מאידך קיימים היום חורים שחורים בהבנתנו למשל את התקשורת העל חושית, את נושא הטלהפורטציה ועוד. נקודה נוספת היא העובדה שהתפתחות אינה נעה באופן ליניארי אלא בקפיצות טכנולוגיה שהולכות ומואצות בקצב חזקתי. לכן כל חישוב אינו רלוונטי וקיים סיכוי סביר לקיום אמצעים הן לתקשורת והן להינע שאינן עולים על דעתנו בתוך 50 או 100 שנה קדימה. שימו היום את הסלולארי הכי משוכלל בקפסולת זמן ובעוד 25 שנה כל אדם יצחק מכם.

  15. אין דבר כזה ולעולם גם לא יהיה דבר כזה אפס זמן!!
    המידע זורם במהירות האור,הקוונטים או פוטונים או אלקטרונים או מה שלא יהיה שמסתם אפסית נעים במהירות האור בלבד.
    גופים גדולים כמו חללית ככל שהם נעים מהר יותר מסתם גדלה יותר וכך גם ההתנגדות העצמית גדלה.
    מהירות האור 300,000 ק"מ לשעה או מעל מילארד קמ"ש או 9.5 טרליון ק"מ לשנה
    ולא כפי שנכתב 5400 מילארד קמ"ש מה המהירות הזו??

  16. הוגין
    אני יכול להמליץ לך על פסיכיאטר
    דבריך מעלים ריח חריף ותחושה לא מבוטלת של תסביך רדיפה עם שיגעון גדלות
    דברים בסגנון זה נשמעים באספות מחבתים ע"י מצליפיהם השונים
    איומים מרומזים של שליטה בכוחות האופל דיבורים בלתי ברורים מן בזאז מזמזם המהום בלתי ברור חפשי לך מטרות אחרות לכשפייך הפשפשים רעדו כבר.

  17. טוב,נראה לי ,שאיזה יצור "אנוכי"..או יצורת..ועוד איזה, תעלול ,כפילי,ל"פרוייקט"..מסויים,שם את חותמו פה ,באתר,,ומשפיע בצורה כלשהי,
    על הלך הרוחות,שהיה כאן לפני כן..
    מקווה שהכתבות הבאות,יאפשרו תמריץ להמשך יותר אמין,מבחינתי,בכל-אופן.
    כל טוב

    ולהיגס,אל תדאג,תור עוד יפתיע אותך,באיזה שהיא צורה…תתפלל להיות בזכות כלשהי
    לכשתגיע ההנחתה.

  18. הוגין ואודין
    את הטקסט הזה את כתבת או תוכנת מחשב אוטומטית ליצירת הגיגים?
    מענין איך את משחקת פינג פונג עם פטיש או מטקה?
    ואיפה תור?

  19. טוב,תודות לכתבה זו המאפשרת לנו "גל נושא"ותודות לכלל המגיביסטים:

    מיתרים הם הרטט שלי לניגון השחקים הרוטטים,מיתרים.
    ניגונם הנוגה,צלילותם השקופה,הם הפאנטום שלי,לגילוי החידה.
    רטטים…רטטים….
    אם ירצה איש לנסוק,אל גלקסיות רבות..
    עליו להשיל מעליו,לחומרת הנסיבות,,וינסוק..
    רטטים,הם היצר שלי לגילוי תעלומת יקומי..רטטים…
    ואם מי פה יחפוץ,אל גלקסיה לנשוב,עליו להשיב מעצמו את כולו..בנגונים..
    רטטים..הם הקוונטום לשמו ,לאוקטבות תאוריית ה-בל..בצלילים..
    ואם תחפרו,ועל ההדק תתישבו..לאנרגיה אטומית תתבלבלו..זה הסוף.
    רטטים..הם התדר החוץ ,לחוצן גם נחוץ…רטטים
    ואם מישהו ייגע,במקור הסיבה,יש ואולי גם ידע לסיבוביו.-זה חשוב.
    רטטים..הם הצוהר שלי בשבילכם להבין..למהויות..
    והשמש תזרח,גם על טל ומטר,ומים רבים יזרמו בנהר..לכולם..
    אך,חזון זה רחוק,ואולי גם קרוב..
    תלוי הדבר,גם בכם..לרצוניכם החופשי..התלוי..
    רטטים,הם התדר שלי..ממקום הרחוק ביותר..בנשגב..הרוחש..לכולכם.
    אאאפ-צ"י..UP-TSHEE …לכולם.#####

    כמובן,שלעתיד,כאשר יתגלו הננו-חלקיקים החבויים,כגורמים חבויים בנוסחאות-המדע,
    ונפשותיכם יעברו לפאזה מעודנת יותר בתוככיכם,תוכלו לקבל אליכם ,גם את הילדים
    הבנויים ברוחם,למצב הוויתי הרצוי.תנאי קיומם יהיו תלויים ביכולתכם הכשירה להכילם.
    אם חס,תפגעו בהם בכל צורה,בגלל בורות-משוחצנת גסה,ותאביסו עליהם את כובדיכם
    הספקני-הנוגד,לעקרון העליון ,הרוחש לחיים מואצלים,הוא יסנן את אלו המפריעים ליצירותיו
    להמשיך בתכליתו ,הספונטנית הטבועה בו מקדמת -דנא. את חוקיות הגרביטציה,לעקרון
    משיכת כוחות- לאחיזתינו,מנהלות מחשבות סרק,מתרוצצות וצולבות, לכאורה,בנסיבתיות מתבקשות,בעיתויי הזמנים..והיפכא לכך,,מיצוי פוטנציאל רחיפתי.. מתאפשר..בזמן שפרמידת האבולוציה,המצויה היום בצוואר ,שבין ,ההורדה והעליה ..הלולייני או הלולאתי
    מגיעה לקודקודה..וכמו שכולנו מכירים לשעון החול..בהיפוך,הציר של האמצא(הקצה בין
    שני הקונוסים המחוברים,משנה לסיבובו הספירלי,הטבעי..(ראו דפוסי תבניות,הזברה,חילזון
    ואפקט תבניות הטבע בפרחים ופרפרים).
    וכן גם ,במצבי צלילות תודעתית,כלומר,סוג של אבסורד השולל את השלילה..כמו צחוק ,מרקיע.(שחקים)..
    או מצבי רטיטות ננו-דקיקות,כמו למשל כאשר אתם מקשיבים למוסיקה שמיימית
    המחלחלת אל תוך ורידיכם,וצמרמורת של נשגבות,כאילו מרימה אותכם.

    גורל-הטבע,אם כך,הוא המרכיב של כולם,כולל תוצריו בשרשרת ההאצלות היורדות עד
    החומרה הקשיחה ביותר שאנו נעזרים בשרותה. .למעשה,טווח הבחירה בתוכו ,נתון למקצביו,גם אם אתה מודע לכך,וגם אם לא..כמובן שבתהליך הדואליות בו שרויים הארועים
    בשלהי תחתית הפרמידה ההתפתחותית,ישנה האשליה שהחבל ארוך,,אלה ,שלא מודעים
    לקוד תכלית העליון,ונוגעים בקצה גבול טבעו-הגורלי,נהדפים,אם למטה,למרבה המזל,
    ואם לעזיבת גופם,,ולא ניכנס לעומק העניין הזה.,ולמוכבותו-במרכיב ההדדיות לזויות אין
    ספור במכלולים,ולקידודים היוצאים מן הכלל שאף הם כלולים וכוללים בסדר תת-קוסמי,
    עד רב גלקטי היקפי.בלתי נפרד במהותו.כמו גוף טבע שאין לו שעור בגודלו עוצמתו
    ותעצומותיו,למירב דפוסים ,פולסים,מתפשטים ומתכווצים היוצרים תבניות,שאתם רואים
    במערכות השמשות הכי רחוקות והקרובות ביותר,ועד מבנה אותם דפוסי פולסים של פלנטה
    ארץ,שיש לה את אותם פולסים נושמים ,למרידיאנים,וזרמי פולסים מימיים,לזיקה מגנטית
    השראתית-רטטית,רוחשת נושמת וחיה.כך גם כל התאים החיים ועד המצבים התת-תת
    אטומיים,הבנויים מטבעם,על אותו דפוס..טבעי,טבוע וחתום של חוקיות הרוח,לירידה
    במצבי צבירה מתגבשים,ובחזרה בהיפוך לפירורה,ומיחזורה למקורה.

    יוצא,שכולנו-כאינדוידולים ורבים,כאחד-לאחדות נשגבת,שותפים למשחק-לכאן ולכאן,
    לתרחישיו ופועליו-ושותפים שווים לתוצאותיו,במשחק הבומרנג,או הפינג-פונג של העקרונות.
    כמובן,שתמיד רצוי להתבונן על כל הפעולות מהיטל גבוה..כלומר,להיות הצופים המרוממים
    של עצמיכם.כך קל יותר לראות היקפים רחבים ומעגליים.
    סגלו לעצמכם עיניים ביניקולריות,המאפשרות לראות בו בעת לכמה כיוונים,התכונה הזו
    מצויה,בגנים של כולם.
    זהו בינתיים..
    בהצלחה לאלה המבינים עניין.

  20. גם אם הטיסו חלקיקים במהירות גבוהה ממהירות האור עדיין לא נוכל לעשות זאת בעצמנו
    אי אפשר להאיץ למהירות האור צריך להגיע למהירות הזאת באופן מידי כך גם החקיקים אשר שברו את מהירות האור מהירות הפתיחה שלהם הייתה מהירות האור לפחות

  21. מוטי גלבוע:
    אמרת גם כמה דברים נכונים אבל הרשה לי להקשות ולשאול מהו לדעתך שידור קוונטי?
    אני מציע שלפני שתענה תקרא את התגובות הקודמות.
    את דבריך בנושא חוצנים כדאי שתחזור ותעלה בדיון על חוצנים (למרות שאותם רעיונות כבר עלו בהם לא פעם)

  22. כל הידע המצוי היום ביד האדם הוא בן אלפי שנים בלבד. הפתרון הישים טמון לא במנועים אלא בשידור קוונטי כי אפילו מהירות האור אינה פרקטית עבור חקר מעמיק של החלל לכן עד אז אנו מוגבלים וצריכים להתנהג בהתאם ז”א להתעסק עם החלל הקרוב החל מכדור הארץ עד קצה מערכת השמש כשהיתרונות לאנושות עצומים ובטוחים ממסעות לקצי היקום או אפילו לגלקסיה קרובה שכן המסע ארוך מאד( 56 שנה במהירות האור לאנדרומדה הלוך ושוב) ואפילו אם האדם שרד הוא חוזר לפלטנה אחרי מיליוני שנים שספק אם היא מאוכלסת ואם כן במה?

    לגבי חוצנים:
    דברי נכתבים בהשראת סטיבן הוקינג.
    *ההיסטוריה הוכיחה כי כאשר תרבות מתקדמת פוגשת תרבות נחותה בדרך כלל המפגש הרה אסון עבור התרבות הנחותה וכל זאת מדובר באותו מין.

    *הטבע מסביר שכאשר מין חזק פוגש מין חלש ממנו הוא מייחס אליו כמשאב זמין ותו לא (כמו הנאצים שעשו מאנשים סבונים).

    אם זאת אנו רואים כי האדם הרס את הטבע והכחיד מינים מתוך חוסר מודעות או תאוות בצע ואילו במאה האחרונה כשהמודעות האקולוגית עלתה צצו מגיני טבע למינהם (ירבו כמותם).

    *מדוע נאסא לא מספרת לנו על קיום חיזרים?
    א.היא לא יודעת כלום!!!
    ב.היא יודעת אך טרם נוצר קשר מסודר ובשל כך אין טעם בהודעה לציבור
    וזה מתאים לתכניות החלל השונות כשהמטרות מראות בברור קידום האנושות יותר מאשר מרדף חיזרי אבל שאני שוקל זאת שוב אני רואה שאכן מנסים ליצור קשר עם מישהו ואם סיפור אפולו 20 נכון אז בכלל…

    לסיכום: אנו יכולים לקוות לחיזרים נאורים או להתכונן משהו אחר אבל כל עוד לא היתה הודעה חיזרית לכלל האנושות סביר להניח כי אנו לא שווים הרבה במושגי חלל או … שאנחנו הכל.

  23. התבלבלתי בהסתייגות. ניסיון חוזר:
    משפט בל לא מוכיח שאין משתנים חבויים במובן הרחב. אלא שכל תאוריה של משתנים חבויים צריכה להיות לא מקומית .
    לא מקומית=מאפשרת קורלציות בין חלקיקים מרוחקים
    קורלציה=בניגוד לסיבה-תוצאה שנשארת מקומית- דטרמיניסטית-(משתנים חבויים), ובהקשר של השיחה, מעבר מידע עדיין מוגבל למהירות האור.

    ואכן ישנם תאוריות תקפות מבחינת המכניקה הקוונטית שהן בעצם תאוריות משתנים חבויים. אחד מהם הובא לפני מספר חודשים באתר הידען (היקום כהולוגרפיה)

  24. נקודה:
    אתה מדבר על פרשנות של תורת הקוואנטים באופן כללי ולא על משפט בל.
    משפט בל אינו מאפשר משתנים חבויים. נקודה 🙂
    אילו היו משתנים חבויים המכתיבים את התוצאה לא הייתה מתאפשרת גם התפצלות היקום ליקומים מקבילים עם תוצאות שונות כי בעברם של כל אותם יקומים היו המשתנים החבויים זהים ולכן הייתה מתחייבת גם תוצאה זהה.

  25. לפי מה שזכור לי, ממשפט בל יתכנו כמה פשרנויות לתוצאות, אחת מהם היא שיש משתנים חבויים אך יש גם יקומים מקבילים שבכל אחת מהם נוצרת קריסה אחרת. משהו כזה…

  26. נקודה:
    נדייק: מוכיח.
    משפט בל (משפט זו ישות מתמטית עם הוכחה) טוען שתוצאות מסוימות אינן יכולות להתקבל כשיש משתנים חבויים ובניסוי תוצאות אלו מתקבלות.

  27. לדייק. ניסוי בל זה לא מוכיח שאין משתנים חבויים. רק מחזק את התפיסה הזו בהנחות מסוימות.

  28. ב:
    זה אכן מצביע על קיום קשר לא מקומי אבל למיטב ידיעתי זה לא מצביע על האפשרות להעביר אינפורמציה – זה רק מאפשר לוודא שאינפורמציה שלא ידענו מלכתחילה אכן מתואמת בין שני חלקיקים.
    לכן שאלתי אותך גם על הקישור לטלהפורטציה של תמונה כי זה סותר את מה שאמרתי (כי תמונה זו אינפורמציה) ואם זה אכן קרה זה מאד מעניין אותי – מה גם שזה ימצא בסתירה מובהקת עם תורת היחסות הפרטית וידוע שאין סתירה בין תורת היחסות הפרטית לבין תורת הקוונטים.

  29. מיכאל
    אם יורשה להעיר, ניסוי ה-EPR ביוזמת איינשטיין נועד להצביע על בעייתיות עקרונית בתיאורית הקוונטים.
    עפ"י הטיעון הבא: כיוון שהכל מסכימים שמהירות האור היא חסם עליון למעבר מידע. הדרך היחידה שנותרה להסביר את ה-EPR היא שקיימים משתנים נוספים שקופים/חבויים שהתאוריה הקוונטית איננה כוללת אותם בתוכה. ובהכרח עפ"י ההסכמה הנ"ל הם נותנים הסבר מקומי לתופעה שנראית כאילו סותרת את עיקרון מהירות האור.
    תוצאת הטיעון: תיאורית הקוונטים איננה שלימה.
    משפט בל הוכיח שאין משתנים כאלו. ולכן התיאוריה תקפה.
    תוצר לוואי של המשפט מצביע מפורשות על קיום קשר לא מקומי ממרחק בין שני אובייקטים כרוכים קוונטית. בלי לשבור את מגבלת מהירות האור.
    האם ניתן להשליך את התופעה על מסע בין כוכבים ימים יגידו.

  30. מאיר שמואל:
    קראת את הקישור שנתתי לך?
    מה שאמרתי כתוב שם בדיוק.
    אין זו חכמה לנופף בשם של משפט ששמעת עליו מבלי שהבנת אותו.

  31. מיכאל –
    מה זאת אומרת אין משתנים חביים?
    עצם העובדה שמדידת ערך של חלקיק בנקודה א שינתה ערך של חלקיק בנקודה ב מעידה על מעבר אינפורמציה ללא זמן.

    אני לא מדבר על מעבר של חומר. מה שאני טוען הוא שאם נצליח להעביר אינפורמציה בדבר שקול למסע במרחב. כיוון שיתאפשר (בעתיד) ע"י ציוד מתאים לדמות את הסיבה החומרית.

  32. לא מסובך:
    המשתתפים: הצופה על כדור הארץ (נייח..), חללית, כוכב לכת.
    המתואר בהמשך הוא ביחס לצופה:

    הכוכב לכת נע במהירות קבועה. החללית נעה במהירות קבועה לפני המפגש.

    אם החללית מגיעה במהירות מנוגדת למהירות הכוכב ובכיווןמיקום, הנכונים, אז הכוכב יסובב את החללית כך שתנוע בכיוון הנגדי (זה לא באמת יהיה מנוגד 180 מעלות, כי אז זה אומר שהחללית קרובה מידי ולא תוכל להינתק) לכיוונה ההתחלתי.
    והתוצאה:
    1) ביחס לכוכב: החללית תיפלט באותה מהירות שבה היא הגיעה (אין הפרה של שימור אנרגיה), אך עם כיוון שונה (מנוגד, החללית לקחה תנע מהכוכב).
    2) ביחס לצופה, החללית קיבלה תוספת מהירות של פעמיים מהירות הכוכב (הכוכב הוריד מהחללית את כל המהירות בכיוון אחד והוסיף לה אותו בכיוון המנוגד).

  33. לא מבין:
    אגב, לא סתם נתתי את הקישור באנגלית כי ההסבר שם הרבה יותר ממצה.
    אז…אם כבר… אז תעשה את המאמץ לקרוא את מה שמפנים אותך אליו במקום לחפש קישורים בלתי מועילים רק כדי לתרץ את עצלותך.

  34. לא מבין:
    כדי להבין צריך להתאמץ.
    ההסבר כתוב באופן מאד מפורט בקישורים ואת המאמץ השכלי איש לא יוכל לחסוך ממך.
    כמובן שהפתרון של תיאור העניין כקלישאה מטופשת יותר קל ליישום.

  35. אם כבר אז יש קישור בעברית זה נקרא "מקלעת כבידתית" –

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA

    אבל זה עניין לא ברור, למה חדש – הרי אין אנרגיה "יש מאין", אם הכוכב מושך אליו את החללית כשהיא בדרכה אליו אז באותה מידה ובאותו כוח בדיוק הוא ימשוך אותה גם כשהיא הולכת ומתרחקת ממנו, אני לא מבין מדוע העיקרון הזה שונה אם הוא מסתובב סביב השמש….

    בכל מקרה מאחד וההערה הזו מופיעה באתר הזה לא מעט פעמים בלא מעט כתבות ראויי לדעתי שפעם אחת ולתמיד מישהו יסביר את העניין הזה בצורה ברורה יותר, אולי שווה אפילו לכתוב איזה מאמר קצר שיבהיר את העניין! אבי לתשומת ליבך…….

  36. ללא מבין
    לפי מה שאני מבין החללית שמתקרבת לכוכב לכת מגבירה את מהירותה בגלל כח המשיכה של הכוכב ובנוסף היא מקבלת עוד רכיב מהירות מהתנועה הסיבובית של כוכב הלכת מסביב לשמש
    המהירות הסופית של החללית היא מהירות התחלתית שלפני שהיא נכנסת לכח המשיכה של כוכב הלכת ועוד רכיב של המהירות הסיבובית של כוכב הלכת (חיבור המהירויות הוא וקטורי).
    למעשה כוכב הלכת מאבד חלק דטן מאוד מהאנרגיה הקנטית שלו לטובת החללית לאחר שהתרחקה.
    זהו פחות או יותר.

  37. כמו מעין, אני יודע שזה נכון ומביא להאצת החללית, אבל אני לא מבין כיצד זה נעשה. אז אם מישהו יודע באמת כיצד זה נעשה אז נישמח אם הוא יסביר זאת למען כל מגיביי הידען.
    שבוע טוב
    סבדרמיש יהודה

  38. לא מבין יקר,
    זה שלא מבינים משהו לא אומר שהוא אווילי או קלישאה מטופשת.
    אותי מעניין על חשבון מה מגיעה האנרגיה להאצת הלווין.

  39. מישהו יכול להסביר לי פעם אחת את פשר הקלישאה המטופשת הזו שטוענת שחללית יכולה "להאיץ" את מהירותה על ידי מעבר ליד כוכב בעל כוח משיכה חזק?? הרי באותה מידה שהכוכב מאיץ אותה כשהיא מתקרבת אליו הוא גם ימשוך אותה חזרה ויאט את מהירותה כאשר היא תחלוף אותו ותתחיל להתרחק ממנו, אז מדוע חוזרים שוב ושוב על הטענה האווילית הזו מישהו יכול להסביר לי פעם אחת את העניין הזה?

  40. פרט חשוב שנשכח, החלל הוא לא ריק, לכן, כל חללית תתפרק ותתאדה הרבה זמן לפני שתגיע לכוכב הקרוב ביותר.

  41. ב:
    אגב – אני קראתי בזמנו על טלה פורטציה של חלקיק בודד אבל לא נתקךתי במידע על טלה פורטציה של תמונה.
    יש לך קישור לידיעה שהזכרת?

  42. ב:
    איינשטיין לא אהב את כל רעיון ה entanglement ובטא זו בניסוי המחשבתי שכונה EPR (על שמו ועל שם פודולסקי ורוזן).
    אותה התנגדות פחות או יותר עמדה גם מאחרי הרעיון להסביר את ה entanglement על ידי משתנים חבויים ומשפט בל הראה שלא זה המצב ושאין כאן משתנים חבויים.
    משפט בל לא יצר אפשרויות טלה פורטציה חדשות כמו שגם לא ביטל אף אחת מאלו שהיו.

  43. מיכאל
    בקישור הנ"ל כתוב "local hidden variables"
    מקומי בעיברית.
    המשפט אכן שולל את האפשרות שקיימים משתנים "מקומיים".
    ופותח פתח לפעולה לא מקומית מה שאיינשטיין לא אהב.
    בניסויים שנערכו לאחרונה הצליחו להעביר תמונה ממרחק באופן הזה.
    לא מן הנמנע שיהיה לזה המשך גם בהעברת חומר בעתיד.

  44. בתגובתי הקודמת דיברתי כמובן על דברי מאיר גל.
    דבריו של מאיר שמואל אינם נכונים מכיוון שאין כל דרך להעביר חומר במהירות העולה על מהירות האור אפילו אם משתמשים במילים כמו "למטרקס".
    משפט בל לא שייך לעניין והוא בסך הכל נועד להראות שבשזירה הקטוונטית לא מעורבים משתנים חבויים.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Bell%27s_theorem

  45. מאיר:
    הכיוון הזה אכן נחקר כבר כיום ואפילו יש התקדמות מסויימת – לא בהקפאה אלא בהשראת היברנציה – שינה ממושכת הדומה לתרדמת חורף של בעלי חיים.
    טכנולוגיה זו רלבנטית מאד גם לניתוחים שונים ולטיפול בנפגעי תאונות – כאשר רוצים להאט את המטאבוליזם כולו כדי להגדיל משמעותית את זמן הטיפול העומד לרשות הרופאים.
    לדעתי סביר מאד שטכנולוגיה שימושית מסוג זה תהיה בעתיד הלא רחוק.

    אייל א:
    מה המיזאנתרופיה הזו?
    יש הרבה מאד אנשים שחושבים מחוץ לקופסא בלי שום בעיה.
    רובם אמנם אנשי מדע וטכנולוגיה – כאלה שמי שאין לו מושג אוהב להשמיץ – אבל תסתכל כמה העולם שאתה יחי בו שונה מזה שבו חיו לפני 100 שנה ( על 200 או 300 שנה כבר בכלל אין מה לדבר)

  46. הפרוקסימה קנטאורי, בהיותו ענק אדום, הינו כוכב בסוף חיו. השמש שלנו היא כוכב במחצית חיו ויש לנו בערך עוד כ- 4
    מיליארד שנים עד שתהפוך לענק אדום. כיוון שכך, כדאי, לדעתי, לרכז מאמץ, בשלב זה של המחקר, בשני כיוונים עיקריים :
    האחד- מציאת דרך להביא מיים אל המאדים. ע”י שביטי קרח למשל. הרי המאדים, לפי הבנתנו כעת, הוא המועמד מס’ 1 להעתקת החיים.
    השני- איתור,מדוייק ככל האפשר,של פלנטות דמוי ארץ-מאדים בקרבת אחד הכוכבים הקרובים. הרי אם תפותח טכנולוגיית מסע למרחק 4 שנות-אור היא תהיה טובה גם למרחק 6 או 8 שנות אור.

  47. 1. המהירויות הנתונות בכתבה, יחסיות למה בדיוק? לשמש? או אולי למהירות ההתחלתית שהוגדרה כאפס ונלקחה בחשבון כל האצה?

    2. כתבתי על כך בעבר בכתבה מסוג זה על התוצאות שיושגו בהאצה קבועה שגודלה כגודל ההאצה שאנו מרגישים כרגע בעודנו יושבים וקוראים מילים אלה-אחד ג’י. נכון, הרעיון לא קיים טכנולוגית. אבל העיקרון שיכול להתאים הוא באמת מנוע מסוג הינע יוני, רק יעיל הרבה יותר או לחלופין הנעה גרעינית מרוסנת-כלומר פיצוצים גרעיניים רציפים עד כמה שניתן כך שכוח הדחף שהם מייצרים כל שנייה לא יעלה (גם לא יירד) על ג’י אחד.

    3. מאיר- אהבתי את מה שכתבת. לא ייתכן שמכיוון שאנחנו מגדירים את עצמנו יצורים תבוניים ומשתמשים לתקשורת ארוכת טווח באמצעות גלים אלקטרו-מגנ’, נסיק שכל תרבות תבונית משתמשת גם בגלים א”מ להעברת תשדורות לטווח ארוך. סליחה על הביטוי, אבל יש לנו טבע ממש מחורבן שמאופיין בחוסר דמיון אומלל ובחשיבה מקובעת להחריד. מעטים האנשים במהלך ההיסטוריה שהצליחו ממש לחשוב מחוץ לקופסה. לכן מאות ואלפי שנים אחריהם, שמם חי ומורשתם בועטת. מהם צריך ללמוד.

  48. במהלך פיתוח ההינע הגרעיני תפותח גם טכנולוגיה להקפאת הגוף.

  49. האזור הכי מבטיח לחקירה שתביא את קפיצה הטכנולוגית הוא תורת הקוונטים.
    לפי תאורמת בל (שהוכחה בניסוי) יש אפשרות להעברת מידע באפס זמן לכל נקודה במרחב
    העברת מידע היא אקוויולנטית למסע במרחב, כיוון שניתן לדמות (למטרקס) העברת חומר בשני הכיוונים.

    לכן לדעתי, בטווח של 50 עד 100 שנה נבצע מסעות בחלל. גם לטווחים של מיליוני שנות אור (בין גלקטי) בזמן של דקות בודדות.

    וכן לדעתי, ברגע שנמצה דרך להשתמש בתאורמת בל לתקשורת נגלה "להפתעתנו" שאנחנו לא לבד. כיוון שערוץ התקשורת בו משתמשים יצורים תבוניים לא מוגבל במהירות האור, כפי שאנשי סטי מנסים ללא הצלחה. אלה בערוץ המאפשר להעביר מסרים באפס זמן. ביום בו נפעיל את הערוץ התקשורת הקוונטי נקבל מסרים מאלפי תרבויות חוצניות.

  50. הגעה למקום חדש צריכה להעשות בתוך זמן חיים אחד או 2-3 לכל היותר. נדמה לי שבשביל יותר מזה, הסיכוי שמשהו ישתבש בדרך והמשימה תיכשל גדול מדי. כמובן שיש לחשוב על זה ולעשות ניסויים בכלים שבעתיד יוכלו להיות רלוונטים. ניצול גרעיני כמו גם ניצול כבידתי גם יחד ובנוסף מערכות שמשתמשות במימן חופשי או באנרגיית אור עשויות להוות מקור כח סינרגיסטי, גם אם פחות יעיל מבחינת כמות דלק ליחידת דרך ליחידת זמן (יש שיקראו לזה מהירות).

    "כיום משתמשים בטכנולוגיות גרעיניות לצרכי אספקת חשמל בחלליות בלבד"

    אני חושב שמנועים גרעיניים ליצור חשמל נמצאים גם בצוללות ולא רק בחלל, כפי שנכתב בכתבה.

  51. לאבי

    חייב להיות בימי חייו או לא חייב?

    ערב טוב
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.