סיקור מקיף

איך נוצר היקום? החידה אינה נצחית

האסטרופיסיקאי מייקל טרנר משוכנע שאנו חיים בתור הזהב של הקוסמולוגיה. רעיונות כבירים ומכשירים רבי עוצמה מקרבים קוסמולוגים להבנת התהליכים הבסיסיים שיצרו את היקום ועיצבו אותו. התשובות נמצאות בתוך מרק הקוורקים

בתוךך תעלת מאיץ ההדרונים הגדול בסרן, ז'נבה. צילום: CERN
בתוךך תעלת מאיץ ההדרונים הגדול בסרן, ז'נבה. צילום: CERN

מאת: מייקל ס' טרנר

היקום כה גדול, גם במרחב וגם בזמן, עד שלאורך רוב ההיסטוריה של המין האנושי הוא היה מחוץ להישג ידם של המכשירים ושל ההבנה שלנו. הדבר השתנה באופן דרמתי במאה ה-20. את ההתפתחויות הניעו במידה שווה רעיונות כבירים – מתורת היחסות הכללית של איינשטיין ועד תיאוריות החלקיקים היסודיים המודרניות – ומכשירים רבי עוצמה – מן הטלסקופים מחזירי האור בקוטר 100 ו-200 אינץ', שבנה ג'ורג' אלרי הייל, שלקחו אותנו אל מחוץ לגלקסיית שביל החלב ועד טלסקופ החלל האבל שהחזיר אותנו אל הימים שבהם נולדו הגלקסיות.

לפני 100 שנה היה היקום פשוט: נצחי, אין-סופי, לא משתנה, מכיל גלקסיה אחת ובה כמה מיליוני כוכבים נראים לעין. התמונה היום שלמה יותר ועשירה הרבה יותר. הקוסמוס נוצר לפני 13.7 מיליארד שנה במפץ הגדול. שבריר שנייה לאחר ההתחלה, היקום היה מרק חם וחסר צורה של החלקיקים היסודיים ביותר: קוורקים ולפטונים. כשהתרחב היקום והתקרר, נוצרו מבנים, רובד אחר רובד: נויטרונים ופרוטונים, גרעיני אטומים, אטומים, כוכבים, גלקסיות, צבירי גלקסיות ולבסוף צבירי-על.

החלק הנצפה של היקום מכיל כיום 100 מיליארד גלקסיות שכל אחת מהן מכילה 100 מיליארד כוכבים וכנראה מספר דומה של כוכבי לכת. הגלקסיות עצמן שומרות על לכידותן בזכות כוח הכבידה של החומר האפל המסתורי. היקום ממשיך להתפשט ומתברר שהוא עושה זאת בקצב הולך וגובר בשל האנרגיה האפלה, צורה מסתורית אף יותר של אנרגיה, שבה כוח הכבידה הוא כוח דוחה ולא מושך.

הנושא המרכזי בסיפור היקום שלנו הוא התפתחותו מן הפשטות של המרק הקוורקי אל המורכבות שאנו רואים היום בגלקסיות, בכוכבים, בכוכבי הלכת ובחיים. המאפיינים האלה התהוו זה לאחר זה במשך מיליארדי שנים בהנחייתם של חוקי הפיסיקה הבסיסיים. בראשית מסעם בחזרה לבראשית, עוברים הקוסמולוגים דרך ההיסטוריה המבוססת היטב של היקום עד למיליונית השנייה הראשונה. אחר כך, עד לחלק ה-10 בחזקת מינוס 34 של השנייה הראשונה, הרעיונות אמנם מגובשים אבל העדויות אינן מוצקות.

מעבר לכך, יש בידנו רק השערות לגבי מה שאירע ברגעים הראשונים ממש לאחר היווצרות היקום. אף על פי שהמקור המוחלט של היקום עדיין מצוי מעבר ליכולת התפיסה שלנו, יש לנו כמה ניחושים מרתקים, ובהם רעיון הרב-יקום על פיו היקום מורכב ממספר אין-סופי של תת-יקומים מנותקים זה מזה.

העידן האפל – חושך על פני תהום

אדווין האבל הראה ב-1924, באמצעות טלסקופ הוקר, הניצב על הר וילסון ושקוטרו 100 אינץ', שערפיליות מטושטשות, שנחקרו ועוררו תהיות במשך כמה מאות שנים, הן למעשה גלקסיות בדיוק כמו הגלקסיות שלנו. האבל הרחיב בכך את היקום המוכר לנו פי 100 מיליארד. כמה שנים לאחר מכן הוא הראה שהגלקסיות מתרחקות זו מזו בתבנית סדירה שאפשר לתארה באמצעות קשר מתמטי המוכר היום בשם "חוק האבל". על פי החוק הזה ככל שהגלקסיה רחוקה יותר, כן היא מתרחקת מהר יותר. "הרצתו" של חוק האבל אחורה בזמן היא המורה על מפץ גדול שאירע לפני 13.7 מיליארד שנה.

לחוק האבל נמצא פירוש נוח באמצעות תורת היחסות הכללית: המרחב עצמו הוא שמתפשט, והגלקסיות פשוט נישאות במרחב. גם האור נמתח, או מוסט לאדום – תהליך שמקטין את האנרגיה שלו ולכן, ככל שהיקום מתפשט הוא מתקרר. ההתפשטות מספקת את הסיפור המסביר כיצד נוצר היקום של היום. כשהקוסמולוגים מדמיינים הקרנה לאחור של הסרט המתאר את התפתחות היקום, הם רואים יקום שנעשה צפוף, חם, קיצוני בתנאיו ופשוט יותר. כשאנו חוקרים את ראשית היקום אנו בוחנים גם את דרכי הפעולה הסמויות של הטבע באמצעות ניצולו של מאיץ חלקיקים חזק יותר מכל מאיץ שנבנה על כדור הארץ – המפץ הגדול בכבודו ובעצמו.

כשאסטרונומים מתבוננים בחלל באמצעות טלסקופים הם מסתכלים אחורה בזמן. וככל שהטלסקופ גדול יותר, כן הם מציצים לזמן קדום יותר. האור המגיע מגלקסיות רחוקות חושף עידנים קדומים, ומידת הסטתו של האור הזה לאדום מורה עד כמה התפשט היקום בשנים שעברו מאז. שיא ההיסט לאדום הוא פי שמונה, והוא מלמד על תקופה שבה גודל היקום היה תשיעית מגודלו היום וגילו לא עלה על כמה מאות מיליוני שנים.

הדמיות מחשב מורות שהכוכבים והגלקסיות הראשונים נוצרו כשהיקום היה בן כ-100 מיליון שנה. לפני כן עבר היקום תקופה הקרויה "העידן האפל" שבה היה כמעט חשוך לגמרי. המרחב היה מלא אז בדייסה חד-גונית שהייתה מורכבת מחמישה חלקים של חומר אפל על כל חלק אחד של מימן והליום, שהלכה והידלדלה ככל שהיקום התפשט.

צפיפות החומר לא הייתה אחידה וכוח הכבידה פעל להגביר את הבדלי הצפיפות האלה: אזורים צפופים יותר התפשטו לאט יותר מאזורים פחות צפופים. כשהיה היקום בן 100 מיליון שנה, האזורים הצפופים ביותר כבר לא התפשטו לאט יותר מאחרים, אלא החלו למעשה לקרוס. מסת החומר בכל אזור כזה הייתה בערך כמסתן של מיליון שמשות. היו אלה הגופים הראשונים ביקום המוחזקים יחדיו בכוח הכבידה.

החומר האפל היה אחראי לרוב המסה של הגופים האלה, אבל, כפי שמרמז שמו, אין הוא מסוגל לפלוט או לקלוט אור, והוא נשאר אפוא בענן רחב ידיים. לעומת זאת, המימן וההליום הגזיים פלטו אור, איבדו אנרגיה והתקבצו במרכז הענן. בסופו של דבר קרס המרכז עוד ועוד עד ליצירת כוכבים.

הכוכבים הראשונים האלה היו מסיביים הרבה יותר מן הכוכבים של היום: מאות מסות שמש כל אחד. הם התקיימו זמן קצר מאוד, התפוצצו והותירו מאחור את היסודות הכבדים הראשונים. במשך כמיליארד השנים שבאו לאחר מכן קיבץ כוח הכבידה את העננים האלה, שמסתם כשל מיליון שמשות, ויצר את הגלקסיות הראשונות.

הקרינה שנפלטה מענני המימן הבראשיתיים, שהוסטה לאדום במידה רבה מאוד בגלל התפשטות היקום, אמורה להיקלט באמצעות מערכים ענקיים של אנטנות רדיו, ששטח האיסוף הכולל שלהם יגיע לקילומטר רבוע, בערך. כשייבנו, יוכלו המערכים האלה לראות את הכוכבים והגלקסיות של הדור הראשון מייננים את המימן ומביאים לקצו של העידן האפל.

ויהי אור: זוהר קלוש של התחלה חמה

מעבר לעידן האפל מצוי הזוהר של המפץ הגדול החם שהוסט לאדום פי 1,100. הקרינה הזאת, שהייתה במקור באור הנראה (זוהר אדום-כתום) עברה הסטה מעבר לאינפרה-אדום אל תחום גלי המיקרו. היום אנו רואים חומה של גלי מיקרו הממלאת את השמיים: קרינת הרקע הקוסמית בגלי מיקרו (CMB) שהתגלתה ב-1964 בידי ארנו פנזיאס ורוברט וילסון.

הקרינה הזאת מאפשרת הצצה ליקום הרך בגיל 380,000 שנה, בעידן שבו נוצרו אטומים. לפני כן, היקום היה מרק כמעט אחיד של גרעיני אטומים, אלקטרונים ופוטונים. כשהמרק הזה התקרר לטמפרטורה של כ-3,000 מעלות קלווין, נקשרו הגרעינים והאלקטרונים זה לזה ויצרו אטומים. אלקטרונים לא גרמו עוד לפיזור הפוטונים והם יכלו לחצות את המרחב ללא הפרעה. הפוטונים האלה חושפים יקום פשוט יותר, בתקופה שקדמה לכוכבים ולגלקסיות.

לוויין סוכנות החלל האמריקנית לחקר קרינת הרקע (COBE) גילה ב-1992 הפרשים קלים של כ-0.001% בעוצמת קרינת הרקע, המשקפים גבשושיוּת קלה בפיזור החומר. היה די בגבשושיות הבראשיתית הזאת כדי ליצור את זרעי הגלקסיות והמבנים הגדולים יותר שיתהוו מאוחר יותר בהשפעת הכבידה. המפה המרחבית של ההפרשים בקרינת הרקע, הפרוסה על פני השמים, מצפינה את התכונות הבסיסיות של היקום, כגון צפיפותו הכללית והרכבו, וגם רומזת על הרגעים הראשונים שלו. חקר מדוקדק של ההפרשים חשף מידע רב על היקום.

מנקודה זו, כשאנו מקרינים הלאה לאחור את סרט התפתחות היקום, אנו רואים את הפלזמה הבראשיתית נעשית חמה וצפופה יותר. לפני שהיקום היה בן 100,000 שנה הייתה צפיפות האנרגיה של הקרינה גבוהה מצפיפות החומר, והדבר מנע מן החומר להתקבץ. נקודת הזמן הזאת מסמנת אפוא את תחילת ההתארגנות הכבידתית של כל המבנים שאנו רואים היום ביקום.

תשובות במרק הקוורקים

מוקדם יותר ממיקרו-שנייה, אפילו פרוטונים ונויטרונים לא היו יכולים להתקיים והיקום היה מורכב ממרק של יחידות הבניין הבסיסיות ביותר של הטבע: קוורקים, לפטונים ונשאי כוח (פוטונים, בוזוני W, בוזוני Z וגלואונים). אנו יכולים להיות בטוחים שמרק הקוורקים אכן התקיים מפני שניסויים במאיצי חלקיקים יצרו תנאים דומים כאן על כדור הארץ היום.

כדי לחקור את העידן הזה, הקוסמולוגים אינם מסתמכים על טלסקופים גדולים וחזקים יותר, אלא על רעיונות רבי עוצמה בפיסיקה של החלקיקים. פיתוח המודל הסטנדרטי של פיסיקת החלקיקים לפני 30 שנה הביא להשערות נועזות, ובהן תורת המיתרים, המנסות לענות על השאלה כיצד מתאחדים חלקיקים יסודיים וכוחות הנראים שונים לגמרי זה מזה.

כפי שהתברר, לרעיונות החדשים האלה יש השלכות קוסמולוגיות חשובות לא פחות מן הרעיון המקורי של מפץ גדול וחם. הם רומזים על קשרים בלתי צפויים בין העולם של הדברים הגדולים ביותר לעולם של הקטנים ביותר. תשובות לשלוש שאלות מפתח: טבעו של החומר האפל, האי-סימטריה בין חומר לאנטי-חומר ומקורו של מרק הקוורקים הגבשושי עצמו, מתחילות להתבהר.

כעת נראה ששלב מרק הקוורקים המוקדם היה ערש הולדתו של החומר האפל. זהות החומר האפל נותרה עלומה, אבל קיומו מבוסס היטב. הגלקסיה שלנו וכל גלקסיה אחרת, כמו גם צבירי גלקסיות, מוחזקים בכוח הכבידה של החומר האפל הבלתי נראה. יהיה החומר האפל מה שיהיה, התגובה שלו עם החומר הרגיל חייבת להיות חלשה. אלמלא כן, הוא היה מפגין את קיומו בדרכים אחרות.

ניסיונות למצוא מסגרת מאחדת לכוחות ולחלקיקים של הטבע הביאו לתחזית על קיומם של חלקיקים יציבים, או ארוכי חיים, שאולי מרכיבים את החומר האפל. החלקיקים האלה אמורים להימצא היום בשאריות מרק הקוורקים ולקיים תגובות חלשות עם אטומים.

שלב מרק הקוורקים המוקדם אוצר בחובו גם את הסיבה לכך שהיקום של היום מורכב בעיקר מחומר ולא מתערובת של חומר ואנטי-חומר. פיסיקאים סבורים שהיקום הכיל במקור כמויות שוות של שניהם, אבל ברגע מסוים נוצר עודף קל של חומר: בערך קוורק אחד נוסף על כל מיליארד אנטי-קוורקים. הפרת האיזון הזאת הבטיחה שישרדו די קוורקים לאחר האיון (אניהילציה) שהתרחש כשקוורקים פגשו אנטי-קוורקים בעת שהיקום התפשט והתקרר.

לפני יותר מ-40 שנה חשפו ניסויים שנערכו במאיצי חלקיקים שחוקי הפיסיקה מעדיפים במידה קלה את החומר, ושבסדרה של תגובות בין חלקיקים שהתרחשה בשלבים המוקדמים מאוד של היקום, ושעדיין איננו מבינים אותה, הביאה ההטיה הקלה הזאת לעודף של קוורקים.

סבורים שמרק הקוורקים עצמו הופיע בזמן קדום במידה קיצונית, בפרץ של התפשטות קוסמית המוכר בשם תפיחה, או אינפלציה. התפיחה הזאת, שנגרמה בשל האנרגיה של שדה חדש (המקביל באופן גס לשדה האלקטרו-מגנטי) הקרוי שדה התפיחה, עשויה להסביר תכונות בסיסיות של הקוסמוס, כגון האחידות הכללית שלו והגבשושיות שזרעה את הגלקסיות ואת שאר המבנים ביקום. כששדה התפיחה דעך, הוא שחרר את שארית האנרגיה שלו אל הקוורקים ואל שאר החלקיקים, וכך יצר את החום של המפץ הגדול ואת מרק הקוורקים עצמו.

התפיחה מוליכה לקשר עמוק בין הקוורקים לקוסמוס: תנודות קוונטיות בשדה התפיחה בקנה מידה תת-אטומי התנפחו בהתפשטות המהירה הזאת לגדלים אסטרופיזיקליים ונעשו לזרעיהם של כל המבנים שאנו רואים היום. במילים אחרות, התבנית שאנו רואים בקרינת הרקע היא תמונת ענק של העולם התת-אטומי הזה. תצפיות בקרינת הרקע מאששות את התחזית הזאת, והדבר משמש כראיה החזקה ביותר לכך שתפיחה, או משהו דומה לה, אכן התרחשה מוקדם מאוד בתולדות היקום.

לידתו של היקום
כשקוסמולוגים מנסים ללכת עוד אחורה ולהבין את ראשית היקום עצמו, הרעיונות נעשים פחות מוצקים. היחסות הכללית של איינשטיין סיפקה לנו בסיס תיאורטי במשך מאה שנה של התקדמות בהבנת התפתחות היקום. אבל היא אינה עולה בקנה אחד עם עמוד התווך השני של הפיסיקה בת ימינו: תורת הקוונטים.

האתגר הגדול ביותר של התחום הוא לאחד בין שתי התורות. רק באמצעות תיאוריה מאוחדת נוכל לגשת ולטפל ברגעים הכי ראשונים של היקום, העידן הקרוי עידן פלנק, שהתרחש כשהיקום היה בן פחות מ-10 בחזקת מינוס 43 שניות והמרחב-זמן עצמו קיבל צורה.

ניסיונות זמניים ליצור תורה מאוחדת הביאו לכמה השערות מרתקות על אודות הראשית עצמה של קיומנו. תורת המיתרים, למשל, חוזה את קיומם של ממדים נוספים בחלל ואת האפשרות שיקומים אחרים מרחפים בחלל הגדול הזה. האירוע שאנו מכנים המפץ הגדול היה אולי התנגשות של היקום שלנו עם יקום אחר. שילוב של תורת המיתרים עם רעיון התפיחה הביא אולי לרעיון הנועז ביותר עד כה, רעיון הרב-יקום. על פי רעיון זה, היקום מורכב מאינסוף יחידות, המנותקות זו מזו, ובכל אחת מהן שוררים חוקי פיסיקה מקומיים.

רעיון הרב-יקום, המצוי עדיין בחיתוליו, מביא עמו שני ממצאים תיאורטיים. ראשית, המשוואות המתארות את התפיחה מורות בבירור רב שאם התפיחה התרחשה פעם אחת, היא אמורה להתרחש שוב ושוב וליצור לאורך זמן אינסוף אזורי תפיחה. שום דבר אינו יכול לנוע בין האזורים האלה, ולכן הם אינם משפיעים זה על זה. שנית, תורת המיתרים מציעה שבכל אזור כזה חלים פרמטרים פיסיקליים אחרים, כגון, מספר הממדים המרחביים וסוג החלקיקים היציבים.

רעיון הרב-יקום מספק תשובות חדשות לשתיים מן השאלות הגדולות ביותר במדע: מה אירע לפני המפץ הגדול ומדוע חוקי הפיסיקה הם כפי שהם (או כפי שניסח זאת איינשטיין באמרתו המפורסמת "האם לאלוהים הייתה ברירה" בבחירת החוקים). הרב-יקום מבטל את השאלה על מה שאירע לפני המפץ הגדול מפני שהיו אין סוף התחלות במפצים גדולים, וכל מפץ יצר פרץ תפיחה משלו. בדומה, גם תהייתו של איינשטיין נדחקת הצידה: באינסוף היקומים, כבר נוסו כל האפשרויות של חוקי פיסיקה, ולכן אין סיבה מיוחדת לחוקים השולטים על היקום שלנו.

לקוסמולוגים רגשות מעורבים לגבי הרב-יקום. אם באמת אין שום דרך לתקשר בין התת-יקומים המנותקים אז איננו יכולים לקוות לבחון את קיומם – נראה שהם שוכנים מחוץ לתחומי המדע. חלק בתוכי רוצה לזעוק: יקום אחד בכל פעם, בבקשה! אבל מצד אחר, הרב-יקום פותר בעיות רעיוניות רבות. אם הרעיון נכון, אז הישגו של האבל, שהגדיל את היקום רק פי 100 מיליארד, וסילוקו של כדור הארץ ממרכז היקום במאה ה-16 בידי קופרניקוס, נראים כצעדים קטנים בלבד בהבנת מקומנו בקוסמוס.

הקוסמולוגיה המודרנית לימדה אותנו פרק בענווה. אנו מורכבים מפרוטונים, מנויטרונים ומאלקטרונים, שביחד מרכיבים רק 4.5% מן היקום, ואנו מתקיימים רק בזכות קשרים חלשים בין הגדול ביותר לקטן ביותר. באותה מידה, הקוסמולוגיה יהירה מעצם טבעה. לכאורה, הרעיון שאנו יכולים להבין משהו כה גדול במרחב ובזמן כמו היקום שלנו הוא רעיון מגוחך. התערובת המוזרה הזאת של ענווה ויהירות קידמה אותנו מאוד במאה האחרונה בהבנתנו את היקום כפי שהוא היום ואת מקורו. אני סמוך ובטוח בהתקדמות נוספת בשנים הבאות, ונחוש בדעתי שאנו חיים בתור הזהב של הקוסמולוגיה.

מייקל ס' טרנר (Turner) היה חלוץ האיחוד הבין-תחומי של פיסיקת החלקיקים, אסטרופיסיקה וקוסמולוגיה ועמד בראש המחקר של האקדמיה הלאומית האמריקנית שהניח את הבסיס לחזון התחום החדש בראשית העשור הזה. המאמר המלא הופיע בגיליון האחרון של המגזין "סיינטיפיק אמריקן – ישראל " בהוצאת אורט

עוד בנושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

95 תגובות

  1. 90

    אפשר לייצר מוטות פלדה ארוכים רק בחלקים ולא- כחלק אחד שלם באורך של 40,000 ק"מ.

    אתה כותב "האם תיאורטית אוכל ליצר מוט פלדה ישר לחלוטין ומאוזן באורך של 40,000 ק"מ כהיקף כדור הארץ"

    תאורטית אתה יכול.
    פרקטית- לא!
    מכיוון שקודם כל אם היית יכול לא היית שואל שאלה זו.
    חוץ מזה, אי אפשר לייצר שום דבר באורך כזה מבלי להתחשב בכוח המשיכה שמושך את זה כלפי מטה.

    "…ולהניח אותו,כך שהוא אמור להקיף את הכדור ולפגוש את נקודת ההתחלה שלו עצמו."
    בשביל זה תצטרך לעקם את המוט, ואין לכך שום קשר למעגליותו של כדה"א.
    בשביל שכוח הכבידה יעקם את המוט באופן כזה שהמוט יתעקם בדיוק לפי מעגליותו של כדה"א מכוח הכבידה בלבד צריך שכוח הכבידה יופעל בלחצים שונים בכל מקטע לאורך המוט- וזה בלתי אפשרי מכיוון שכוח הכבידה (או קבוע הכבידה) הוא בעל נתון קבוע ואינו משתנה.

  2. לא מצאתי מענה עדיין לשאלה האם כדור הארץ באמת עגול?
    לפי השכל הישר והעובדות הוא ודאי כזה, אך האם תיאורטית אוכל ליצר מוט פלדה
    ישר לחלוטין ומאוזן באורך של 40,000 ק"מ כהיקף כדור הארץ, ולהניח אותו,כך שהוא אמור להקיף את הכדור ולפגוש את נקודת ההתחלה שלו עצמו.
    א. האם המוט פלדה יתעקם ויתעגל בהתאם למבנה הכדורי של הארץ?
    ב. אם המוט היה עשויי זכוכית הוא היה נשבר?
    ג. אם המוט יוצר בחלל,ואורכו כאמור 40,000 ק"מ, ואט אט ננחית אותו על כדור הארץ, מה יקרה?????

  3. על זה אני מדבר בן אדם, חכה לתוצאות ניסוי הLHC ברגע שיבינו את מה שהם יגלו יתחילו להמציא חוקים חדשים לפיזיקה (כנראה גם חדשה) שתתבסס על ננוטכנולוגיה שקיימת כבר היום.
    יהיה אפשרי לעשות מניפולציות על אטומים כמו שלא עשינו עד היום.
    הטכנולוגיה הולכת לקפוץ מדרגה כמו שקרא ב100 שנה אחרונות וב60 שנה אחרונות עם המחשבים.

  4. (המשך) כמו שאתה במעבדה מסתכל מבעד לעדשות המיקרוסקופ על המונח על משטח הזכוכית שעליו נימצא חומר כלשהו לבדיקה ( דם חיידקים וכו' ) זאת הדרך להסתכל להבחין ולהבין- אתה לא יכול להיות מרוח שם מתחת למיקרוסקופ כדי להבין מי אתה ומה אתה עושה שם. האדם למרות כל ההתקדמות והמאמצים עדיין "מרוח" על זכוכית הבדיקה ומנסה לפענח את חידת הימצאותו שם – אם תמצא הדרך להיות הצופה מבעד לעדשות המיקרוסקופ אז אולי יש סיכוי להבין.

  5. (המשך) כמו שאמר ארכימדס – שהוא זקוק לנקודת משען חיצונית ואז הוא יוכל להזיז את העולם – גם אנחנו זקוקים לנקודת משען חיצונית תיאורטית או אחרת… כדי להתחיל באמת להבין. זקוקים למין "אי " שבו חוקי הפיזיקה הידועים לא משפיעים – נקודת תצפית-השקפה חיצונית אובייקטיבית.האם הנקודה שבה חוקי הפיזיקה הידועים קורסים היא גם הנקודה שחוקי פיזיקה אחרים ולא ידועים מתחילים את השפעתם?

  6. (המשך) וכל זמן שאנחנו נימצאים במרחבים שמצייתים לחוקי הפיזיקה הידועים הבנת היווצרותנו והיקום מוגבלת – כדי להבין אנחנו אמורים להיות מחוץ למרחבי הזמן ואחרים מחוץ ליקום שמציית לחוקי הפיזיקה הידועים על התאוריות השונות שלו רב מיימדים תורת המייתרים ריבוי יקומים וכן הלאה- כל עוד אנחנו חושבים על המפץ הגדול כנקודת הייצירה של הכל חומר זמן ואותה נקודה במרחב הזמן היא הנקודה שגם כל חוקי הפיזיקה מתחילים וגם קורסים ואין לנו מושג מה גרם לאותה התרחשות להיווצרותו של היקום ומה קדם לו- חישובי המרחקים אם מדובר ב 13.5 או 27 מלייארד שנים היא מישנית.

  7. כולנו מקווים למצוא הסבר אבל התחושה שלי היא כמו אדם שנולד בתוך גוף של לווייתן ענק או ייצור ענק אחר וכל עוד הוא בתוכו אינו יכול להבין שהוא בתוך ואיך הוא הגיע לשם וכן הלאה – צריך להיות מחוץ לגופו של הלווייתן כדי לראות את הלווייתן וגם אז זאת תיהיה תחילת הדרך להבנה.

  8. רובי

    אני לא אפריך את הטענה שלך לגבי הארנב אלא להפך מצדיק אותה שהיא קיימת ואני אסביר:
    אם באותו "יקום תואם" קיים יותר חומר שמועבר מהיקום שלנו אז החומר כן מורכב מארנב והחומר כן מורכב ויכול להיות שקוף וגם יודע לבצע פעולה של שתיה וגם קיים גזר וגם יודע לשיר וגם יודע אידיש.
    וכיוון שהיקום התואם מתמלא בחומר עד 100 אחוז בנפח אז יכול להיווצר מצב שבו חי ארנב שקוף ששותה מיץ גזר ושר ביידיש (בגלל שכל החומר מתערבב עם עצמו).
    לגבי השאלה השנייה:
    בין ה"תיזה" שלי לשל חזי אי אפשר להבחין תצפיתית כיוון שה"תיזה" שלי לא מוכחת (גם המודל הסטנדרתי או מכינקה קוונטית לא מוכחות) ועדיין לא נבנו כלים שיוכיחו את ה"תיזה" שלי.
    אבל, ה"תיזה" שלי היא כמעט כולה אם לא כולה תאוריה פיזיקלית (אולי אפילו על גבול בדיוני)
    היום הפיזיקה היא ברובה תיאורתית, והמתמטיקה נחלצת לעזרת הפיזיקה כדי להוכיח אותה בעזרת משוואות מתמטיות שלאחר ההוכחה מאפשרת בניית ציוד וכלים מדעיים או טכנולוגיה חדשה.
    למתמטיקה מתווספים תמיד עוד ועוד משוואות שבאות לתאר באופן מדעי את המציאות הפיזיקלית.
    הפיזיקה המתקדמת תמיד הייתה על גבול בדיוני אם זה לפני 500 שנה או לפני 200 שנה או היום עם הנושא של טלפורטציה או מסע בזמן וכאלה…
    הפיזיקה צריכה משוואות מתמטיות חדשות כדי לתאר תהליכים "חדשים" בטבע שמבוססים על התנהגויות פיזיקליות בטבע. זה תמיד עבד ככה מבחינה מדעית.
    היום ,כפי שאני רואה את זה, המתמטיקה הגיע לגבול שבו היא מתקשה להוכיח את התופעות הפיזיקליות ה"חדשות" שנצפו למשל במדידות של חלקיקים תת-אטומיים. כלומר המדידות נערכות על בסיס פיזיקלי ומוכחות בעזרת משוואות מתמטיות, אבל, קיימות תופעות פיזיקליות שעדיין לא מוסברות מבחינה משוואתית מתמטית בגלל שהמשוואות לא מסתדרות ולא יודעות איך לחשב את הנתונים שמתקבלים באופן אמפירי במדידות. למשל מה היא אותה הפרעה במכשירי מדידה שמוכיחים אותה מתמטית אבל מבחינה פיזיקלית מסובך מאוד להסביר כמו חלקיק או יותר נכון אנטי חלקיק.
    מה שהבאתי כאן כ"תיזה" שלי זה ניסיון להסביר באופן תאורתי מבחינה פיזיקלית מה זה אותו אנטי חלקיק או חלקיק ואיך זה מסתדר ביקום שלנו אבל לא רק זה, ה"תיזה" שלי לא עוצרת בזה זה ממשיך עוד קצת וגם מסביר באופן הגיוני ופשוט איך זה מתחבר עם תאוריית המיתרים ועם עיניין הרב יקומים. בצורה שגם אתה תוכל להבין,
    העניין הוא שאם עד עכשיו לא הבנת אז הכל יהיה מבחינתך ממבו ג'מבו.

    אני אנסה לסביר עוד קצת את הרעיון אולי זה יגרום לך להבין יותר טוב מה שאני אומר:
    תנסה לדמיין שהיקום שלנו מורכב מנקודה סינגולרית שממנה והלאה מתרחש המפץ הגדול.
    אני טוען שקיימות שתי נקודות סינגולריות שמקיימות בינהן אינטרקציה שתי הנקודות הן כמו שני יקומים מקבילים שבו יקום אחד בטיפה (נגיד בחלקיק) שונה מהיקום התואם.
    תדמיין שבין שני הנקודות עובר קו – "מיתר" שעל ה"מיתר" קיימת העברה של חלקיקים מנקודה אחת לשנייה (נקודה סינגולרית) ובכך המיתר מקיים אינטרקציה בין נקודה א ל- ב.
    אם תסתכל על נקודה ומיתר ועוד נקודה על ציר X אז -בהיפוך של הציר- אתה תוכל לראות שהנקודה הופכת לקו (מיתר) והמיתר לנקודה והנקודה השנייה גם כן למיתר.
    מתקבל מצב שבו הנקודה מתחברת למיתר והמיתר מתחבר לנקודה השניה. וכל נקודה מתחברת למיתר וכל מיתר מתחבר לנקודה וכך נוצרת "רשת" שמורכבת מקו נקודה קו שמקיימת בין שני הנקודות אינטרקציה על גבי המיתר. וגם המיתרים מקיימים בינהן אינטרקציות.

    אני יכול להמשיך אך צריך להיות מטורף כדי להבין את זה (אני מקווה שלא יגנבו לי את התיזה ויעשו עליה דוקטורת) 🙂

  9. רובי,

    מסתבר שלא הבנתה מה אני חושב…

    אני דוקא טוען שמדע חייב להסתמך בראש-וראשונה על תצפיות…

  10. רוח רפאים

    תפריך את זה שיש יקום מקביל ובו חי ארנב שקוף ששותה מיץ גזר ושר ביידיש…

    אתה מבין, בניגוד למה שחזי חושב, מדע נבנה לא רק על "תיאוריות", אלא בעיקר
    על התצפיות שמובילות/מפריכות/מוכיחות ומאששות תיאוריות…
    לא שהבנתי מה אתה טוען בכלל, אבל בינך ובין עצמך, אם מה שאתה אומר נכון, איך
    ניתן להבחין מבחינה תצפיתית בין ה-"תיזה" שלך לזו של חזי לדוגמא…

  11. מי שיכול להפריך את ה"טענות" שלי מוזמן אבל בדרך כמה שיותר מדעית אפילו אם התיאורים שלי הם לא מדעיים ואולי נראים הזויים. אני בטוח שזה יהיה מסובך כי מסובך להפריך טענות כאלה. אז בבקשה.

  12. רובי, כפי שאני מבין בזמנים של לפני אלפיים שלוש ארבע וחמש אלף שנה ואולי יותר נהגו לחשב את הזמן לפני תנועות של גרמי שמיים. כשהמדע התפתח ועם זה הטכנולוגיה אז התחילו לחשב את הזמן בצורה יותר מדויקת, אבל עדיין התבססו על גרמי שמיים למדידה. היום כמו שאני מבין הזמן עדיין מתבסס על מדידה של גרמי השמיים אבל יש גם מתמטיקה מתקדמת שמסבירה את הזמן באופן הטוב ביותר עד היום.
    מבחינה פילוסופית-מדעית (כמו שהבנתי מההגדרה בויקיפדיה על מושג זמן) זה כשעצם נמצא במצב א ואותו עצם נמצא במצב ב אז ההבדל בין א ל- ב נמדד על ציר זמן (כנראה באיזה משוואה מתמטית) איך שהבנתי את ההגדרה המעבר ממצב א למצב ב, יוצר פער שהוא נמדד ב"זמן" ונקרא (אולי מבחינה פילוסופית) "תהליך".
    כלומר "זמן" הוא סוג של "תהליך" סוג של פעולה, אינטרקציה.
    מה שאתה טוען: מהי מהירות ללא זמן? (למשל) אני אומר ככה: אני לא אומר שאין זמן, אני אומר שהזמן קיים והוא עובד כמו שהוא עובד היום מבחינה מתמטית ופילוסופית ופיזיקלית.
    וכן לפי דעתי זמן זה סוג של אינטרקציה בין חלקיקים לחלקיקים אחרים (למשל אנטי חלקיקים).
    מה שנסיתי להסביר בתגובה 73 71 זה שלא הזמן מתעקם ומפסיק לעבוד בצורה כמו שהזה עובד היום ולא תיאור המושג משתנה , אלא המרחק הארוך ביותר במרחב מנקודה א עד נקודה ב משנה את הזמן מבחינה "מתמטית" (במשוואות וכל מיני מדידות כאלה) בצורה שבה הזמן מקבל במקום את הערך הכי גבוה- את הערך הכי נמוך ולהיפך. ניסיתי להסביר את זה ב"תיאור מטופש" על זה שליקום שלנו קיים אנטי-יקום (כמו אנטי חלקיק לחלקיק) והיקום שלנו מורכב ביותר אנטי חלקיקים מחלקיקים (כלומר יותר אנטי חומר מאשר חומר). ושהאנטי חלקיקים האלה משמידים את החלקיקים בעולם שלנו (שאנו רואים אותם כקרינה) והופכים אותם לחקיקים ב"אנטי-יקום שלנו" שהוא בהדרגה מתמלא בחומר בזמן שהיקום שלנו מתרוקן מחומר עד שהיקום שלנו הופך לנקודה סינגולרית וה"אנטי יקום" הופך לכולו (100 אחוז בנפח) לחומר ובנקודה הזאת הזמן משתווה עד שמה שהיה היקום שלנו הופך מנקודה סינגולרית ליקום שיש בו יותר חומר כתוצאה מהמעבר של החומר מאנטי יקום ליקום שלנו. ההוויה מתקיימת במצב כזה רק ביקום שיש בו יותר אנטי חומר שמשמיד את היקום כל פעם מחדש ויוצר מפץ גדול באופן קבוע (לנצח למשל).

  13. לחזי ולרוח רפאים, תאמינו או לא אני אפילו מבין את הרוח הכללית של מה ששניכם אומרים.

    אני מסכים עם ההערכה של חזי לגבי השקילות של חומר אנטי-חומר (והרבה מדענים מסכימים)
    אלא שבפועל (תצפיות) יש חוסר שקילות עצומה, גם לי יש תיאוריית חארטה בארטה שיכולה
    להסביר את זה, אבל אני לא מדען…וברור לי שדי סביר שזה חארטה בארטה…

    לגבי ההגדרה שלך (רוח רפאים) את הזמן…האמת היא שאין קשר בין מה שאתה אומר
    להגדרה כלשהי של זמן.
    בין אם זמן הוא מושג יסודי ובין הוא פועל יוצא של מושגי יסוד אחרים אין שום מצב
    שתוכל להגדיר אותו ע"י שימוש של פעולות/אינטראקציות/מהירויות/תנועה וכיו"ב
    כיוון שכל המושגים הללו נשענים על המושג של זמן – כלומר שההגדרה של מעגלית!
    אתה מגדיר את הזמן(מחרטט…) במושגים של תנועה/מהירות/פעולה ואז עולה השאלה
    מה היא תנועה ללא זמן, מה היא מהירות ללא זמן ומה היא פעולה ללא זמן…
    מקווה שהבנת…

    מעבר לזה חשוב לציין שלדעתי כל הדיון הזה ולמעשה גם לדיון המדעי הרציני
    אין אפילו קצה של חוט להסבר פיסיקאלי לקיומה של נקודת הווה!
    עד כמה המצב קשה? קריטי!!! אפילו ניסיון פילוסופי מתחכם לקרוא לתחושת
    הווה אשליה עדיין לא פותר את הצורך מדוע האשליה היא של רגע מסוים…

  14. חזי תראה לפחות אני מנסה לגבות את ה"טירוף" שלי על ידי "תיאורים מטופשים" ומסקנות "עוד יותר מטופשות". לפחות בשבילי זה מובן ואני משתדל להסביר את הרעיון שלי. אתה מה עושה? אני לא יודע.
    החומר אולי נוצר כמו שאתה אומר מהפרדה לאנטי חומר. אבל לפני זה הוא הופרד ממשהו שגרם לו להיפרד ומה שאני אומר מה שגורם לפירוד הזה זה האנטי חומר של החומר הזה. הוא גרם לפירוד של אותו החומר לחומר ואנטי חומר. ומה שאתה קורא "יש מאין" אז ה"אין" זה אותו אנטי חומר. אם ביקום שלנו היתה כמות שווה של חומר ואנטי חומר אז היקום לא היה יכול להיות קיים במצבו.
    אם ביקום קיים חלקיק אחד יותר מאנטי חלקיק אז יש יותר חומר ביקום אם זה הפוך מבחינת חלקיקים אז קיים יותר אנטי חומר (כלומר סוג של קרינה) ומצב שבו קיימת כמות שווה של חלקיק ואנטי חלקיק לא יכול לקיים מצב של היקום שלנו מפני שהיקום במצב כזה לא מייצר חומר ולא משמיד חומר ולא משתנה.

  15. רוח-רפאים:
    "אני אומר דבר כזה":

    ביקום שלנו יש כמות שווה של חומר ושל אנטי חומר…

    ההגיון פשוט: החומר נוצר "יש-מאיין" ע"י הפרדה לחומר ולאנטי חומר.

    לכן הכמות שלהם חייב להיות שווה..,

  16. אני אומר דבר כזה: ביקום שלנו יש יותר אנטי חומר וביקום המקביל של היקום שלנו (להלן "אנטי-יקום") יש יותר חומר. במצב כזה האנטי חלקיקים ביקום שלנו "משמידים" את שאר החלקיקים (תארו מצב שבו אורגניזם חי משמיד את עצמו ברמת החלקיקים) ואלה ("המושמדים") נעים במהירות שהיא מעל למהירות האור בריק והופכים לחומר ביקום המקביל לנו. במצב כזה היקום שלנו מתפרק עד שהוא הופך לנקודה סינגולרית והיקום המקביל ("אנטי-יקום" שלנו) הופך ל 100 אחוז חומר ואחרי שהוא נהפך לכזה הוא מתפוצץ כמו במפץ הגדול ומתחיל מהתחלה.

  17. רובי תראה מה שרשמתי היה נסיון לתאר חארטה ברטה. לפי דעתי המושג "זמן" הוא חרטה ברטה.
    הרעיון שלי לגבי "זמן" הוא כזה: לפי דעתי האנטי-חלקיקים הם חלקיקים שמייצרים חלקיקים אחרים הם גם מייצרים עבורם מסה. אותם החלקיקים כלומר – "אנטי-חלקיקים" נעים במהירות שהיא מעבר למהירות האור בהרבה ערכים, אולי בערכים אסטרונומיים, שהם פי כמה מונים מעבר למהירות האור בריק.
    בגלל שהאנטי-חלקיק עובר במהירות כזו את המרחב אז העין האנושית לא יכולה לראות אותו כיוון שגם אם המכשיר מדידה מגלה כזה חלקיק אין שום דרך לעין האנושית להסתמך אפילו על בדל אינפורמציה.
    האנטי-חלקיק שנע במרחב מעקם את הזמן כיוון שהחלקיק מופיעה במכשיר מדידה אבל זה לפני שמספיקים לקבל עליו אינפורמציה. וכשמנסים לבדוק אותו אז האנטי-חלקיק מגלה אופי של חלקיק ואז החלקיק נותן אינדיקציה לגבי כך שהוא קיים במרחב. אבל אותו החלקיק הוא בעצם האנטי-חלקיק של החלקיק שנמצא" במרחב" הכי קרוב אלינו, ובעצם מבחינת ה"זמן" נמצא בקצה השני של היקום הכי רחוק שאפשר ממקום המדידה. לכן ,אני חושב, שהזמן כן מתעקם מעבר למהירות שהיא מהירות האור בריק והאנטי-חלקיק מופיעה בעצם ביקום הנראה לנו והאנטי-חלקיק שלו נמצא בקצה הכי מרוחק ביקום.

    לפי דעתי, מה שאנו רואים זה בעצם האנטי חלקיקים של החלקיקים הקיימים מעבר ליקום שלנו (כמו "תמונת מראה" שמתקבלת כשמסתכלים על ה"יקום שלנו") וכשאנטי חלקיק עובר במהירות שהיא מעבר למהירות האור בריק הוא אינו נראה אבל מתגלה כשהוא מתנגש באותו חלקיק בדיוק (כלומר האנטי שלו) ובאותו מרחב בדיוק ביקום, רק בעל מרחק בעל ערך אסטרונומי מאיתנו מבחינת הזמן.

  18. מה שטוב כאן,

    שיש "מומחים" אשר חושבים את עצמם ברי-סמכה,
    רק בגלל שהם דקלמו נכון במבחני-האוניברסיטה,
    מה שהלעיטו אותם פרופסורים, שבעצמם אינם מבינים…

  19. ועוד דבר, כשאנחנו רואים גוף מתרחק מאיתנו, למשל כוכב שביט, אנחנו לא חושבים שהוא מתרחק כי המרחב מתפשט אלא שהוא נע במרחב, אז למה במקרה של הגלקסיות המתרחקות המסקנה היא שהמרחב עצמו מתפשט?

  20. אדי, תודה על תגובתך המפורטת – 59.
    אם אפשר עוד שאלת בור, אתה אומר ש: "המרחב אינו יכול להיות 'ריק' – שכן אז אי אפשר להבין כיצד פועל 'כח' הכובד. לשם כך דרוש 'תווך' – המעביר את הגרוויטציה. לכן דברו בעבר על 'אתר'."

    הרי אור וגלים אלקטרו מגנטים כן נעים בריק אז למה לא לחשוב שהגרויטציה היא משהוא דומה? למה חייב להיות תווך?

    תודה מראש

  21. אהוד,

    בענין של המפץ – כשאמרתי ש"ההתרחבות היא עובדה העולה מכל התצפיות" התכוונתי גם לגילוי קרינת הרקע ע"י ארנו פנסיאס ווילסון – ראיה דרמטית למפץ. היום קצת קשה לנו להבין מלכתחילה את התאוריה של המצב היציב (כי כ"כ התרגלנו לתאוריה של המפץ הגדול ולממצאים התצפיתיים לטובתה), אבל לטעמי היא היתה לא הרבה פחות סבירה מההשערה בדבר ה'חומר האפל' של היום…

    באשר למודל הסטנדרטי – טרם שהתברר ענינו/גורלו של ההיגס בוזון ברמה הנסיונית (והוא יתברר בטווח של חודשים או של השנה שנתיים הקרובות) אתה צודק שאין מה לדבר על 'עננות' בקשר למודל הסטנדרטי. ואכן, לא דברתי על 'עננות' כאלה בקשר אליו. אבל יש מקום לחוסר נוחות (להבדיל מחוסר נוחיות – כיון שאכן המודל עובד מצוין), ועל כך דברתי בתגובה הקודמת.

    אשר לפרופ' היגס עצמו – האינטליגנציה הבריטית (ולא רק היא) היא בחלקה אנטי ישראלית, לא אנטישמית מוצהרת – מפני שהיום זה לא פוליטיקלי קורקט להיות אנטישמיים.
    אבל שלא יהיו כאן טעויות – רטוריקה אנטי ישראלית קיצונית מאוד דוקא אצל אנשים כה משכילים ואינטלגנטים , כשאין עמה כל נסיון לראות דברים בפרופורציה או באיזון כלשהו, היא סימן בדוק לאנטישמיות סמויה, וגדולים וטובים ממני מאבחנים זאת. כשפרופ' היגס סרב לדרוך על אדמת ישראל כדי לקבל פרס יוקרתי, ומלווה את מחדלו ברטוריקה ארסית, ומצד שני אינו טורח ללמוד הסטוריה ואנו לא זוכים לשמוע כל ביקורת ממנו על ל"ו 'צדיקי העולם' – לא על החיזבוללה, לא על החמס, ואפילו לא על המשטר הסודני בענין דרפור, לא על רוסיה בענין צ'צ'ניה וגם לא על המשטר האירני שוחר האטום והמצהיר על שאיפתו לה שמדת העם (ה'יהודי' במקרה, שהוא לא רק סתם 'ציוני', כי הוא לפי השיעה טמא שבטמאים!) – זה אומר דרשני. מדובר בעוד אנטישמי סמוי, כמו אחרים מהמיליה התרבותי בבריטניה (ולא רק שם, אבל שם התופעה בולטת במיוחד).

  22. אדי
    בלי קשר למה שאני אומר זוהי תחנתו האחרונה של ההיגס.
    למיטב ידיעתי המאיץ יכול להגיע גם הרבה מעבר להיגס.
    מה שבטח לא ימנע מאף אחד לבנות מאיץ יותר גדול.
    אני מסכים שחגיגת הקונספירטורים עשויה להיות בלתי נעימה.

  23. פרקליטו של השטן, ב -61:

    הנחתי שב'שנתיים' יכסו את פער האנרגיה הנדרש (וזמן 'פציעות' בגלל התקלות – כלול בזה).
    לגבי העוצמה של האנרגיה שתופעל – שמעתי מספרים שונים, ויכול להיות שאני טועה בהערכה. אם זה כמו שאתה אומר, המשמעות היא שסרן הוא באמת ה'תחנה האחרונה' להופעתו, ויכול להיות שזה ענין של חודשים (אם ההפעלה של המערכת תהיה תקינה).
    נקווה שההיגס בוזון אכן יואיל להתגלות, אחרת שלוותנו(ולא רק שלוותם של ההוקינגים) תופר… תאר לך איזה תאוריות קונספירציה יופרחו לאויר (זה כבר התחיל – עם החברה שטוענים שההיגס 'לא רוצה' או 'לא יכול' להרשות לעצמו להתגלות) .

  24. אדי

    רק הערה לגבי ההסבר שלך על תאוריית המפץ הגדול. העובדה כי היקום התחיל בנקודה מתבררת מכך שקרינת הרקע הקוסמית היא בעלת טמפרטורה אחידה (מלבד פלקטואציות קוונטיות). בזמנו הייתה לתאוריית המפץ הגדול תאוריה מתחרה (תאוריית המצב היציב) שהניחה כי היקום קבוע וגלקסיות נוסף חומר בקצב קבוע היה די בקצב של אטום לשנה אם אני זוכר כראוי כדי להסביר את ההסט לאדום המתקבלת מהגלקסיות. התצפית שפסלה את תאוריית המצב היציב החולפי (של פרד הויל כמדומני) היה גילוי קרינת הרקע הקוסמית על ידי פנזיס ווילסון שקיבלו פרס נובל (1978) על תגילתם. קרינת הרקע האחידה מלמדת אותנו כי היקום היה בזמן כלשהו בעברו בשווי משקל תרמודינמי ומכאן שהכל החל בנקודה.

    לגבי המודל הסטנדרטי איני רואה שום עננות באופק העודה שטרם נמצא ההיגס לא מלמדת שהוא איננו אם היה נמצא בודאות כי הוא איננו אזי הייתה פורצת סופה אבל לטעמי האופק של המודל הסטנדרטי הוא בהיר וחסר עננות. העננות של הלורד קלווין נמצאות ביחס לגרויטציה שם יש לפחות שלוש עננות. דרך אגב למה אתה חושב שההיגס הוא אנטישמי סמוי?

  25. לרוח רפאים, לגבי הזמן:

    תראה מה רשמת:
    "אני חושב שהזמן הוא בהחלט סוג של "גוש אפל" שנמצא עטוף בתוך "סוג של אלקטרומגנטיות שפועל הפוך מהכוח האלקטרומגנטי שמייצר החומר" (אולי "אנרגיה אפלה")".

    עזוב לרגע שמה שאמרת הוא די מאמבו-ג'מבו מבחינה מדעית, אלא שגם מבחינה
    פילוספית הוא טאוטולוגי, אתה מגדיר את הזמן על סמך תיאור של פעולה
    האם פעולה יכולה להתקיים בלי זמן? מהי בדיוק פעולה בלי זמן?.

    או בקיצור…עדיין רחוקים מאוד…

  26. אדי
    ע"פ המודל הסטנדרטי להיגס יש גבול עליון לאנרגיה שהוא יכול להיות בה. ע"פ הנסיון עד היום יש לו גם גבול תחתון, שעד אליו שללו נסיונית. ל"שנתיים" שנתת אין שום משמעות, "ההחלטה" שהוא לא התגלה תהיה כשיסיימו לסרוק את כל האנרגיות בפער הזה עד הגבול העליון.
    לכמות העליה של הLHC גם אין שום משמעות, המשמעות היחידה מהבחינה של ההיגס היא לכך שיש למאיץ החדש מספיק אנרגיה כדי לסרוק את כל הפער הזה. (אני למשל הבנתי שאם לכל קרן פרוטונים יש TEV7 לעומת TEV אחד לכל קרן במאיץ הקודם, זה אומר שהוא סערך פי 7 חזק, אבל זה כאמור לא ממש משנה לחיפוש ההיגס).
    הרבה מעבר "לא יעזור לאיחוד הכוחות" אי מציאת ההיגס תפיל את המודל הסטנדרטי. למודל אין ממש זכות קיום ללא ההיגס. הסיבה שאנשים מאמינים שימצאו אותו נובעת מכך שמבין כל התיאוריות המדעיות, המודל הסטנדרטי היא כנראה הטובה והמדוייקת ביותר ברמת החיזויים שלה.

  27. ביחס לתגובה 51:

    לא טענתי שודאי לא ימצאו את ההיגס בוזון בסרן. אמרתי שזה 'ניחוש פרוע', אבל תודה שהעובדה שהוא לא התגלה עד היום, קצת מעיקה. וסרן, כמו שציינתי, מפיק אנרגיות העולות רק בכמה עשרות אחוזים מאלה שהופקו עד היום – ולא כזו העולה בסדרי גודל על הקיים.
    נכון שהמודל הסטנדרטי מוצלח מאוד בתצפיות בקנה המידה של המיקרו. גם הפיסיקה של לורד קלווין ב – 1900 היתה מאוד מוצלחת, בקנה המידה של המהירויות הנמוכות של פעם, – פרט ל'שתי עננות', ואנו יודעים איך הכרוניקה התפתחה מאותה נקודה.
    התאוריה הזו אינה מתחברת לכדי חלק מתמונה שלמה של הפיסיקה, ומבחינה מהותית עדיין אנו מובכים בכל מיני ענינים, ואיננו 'מבינים' מה באמת הולך שם – עם כל זה שאין להכחיש שאנו יודעים לעבוד איתה מצוין, והיא באמת 'עובדת' מהבחינה התפעולית והתוצאתית.
    אז יש סכוי כלשהו שדוקא מה שחסר למודל – ומתעקש עד כה שלא להתגלות – אינו דלת של עוד חדר בבית, אלא מבוי סתום, שאל מולו יש להסתובב ולחפש אחר 'קצה חוט' אחר (אולי 'מיתר' כלשהו); או שהוא בכלל פתח פתוח למשהו אחר – אולי לעולם אחר של ישויות שהוודאות הבעלביתית של דיירי הבית – זרה להן, בהיותה מצומצמת מכדי להכיל אותן.

    אבל גם אם הוא יתגלה – אשמח מאוד בשבילנו ובשבילו (ולא בעבור פרופ' היגס – הוא בעיני אנטישמי סמוי).

  28. רח,

    ראיתי את התגובה שלך (תגובה 43) רק עכשיו. אני חושב שאהוד מתאים יותר ממני לענות, אבל אנסה בכ"ז לומר לך את הבנתי.

    לנקודה הראשונה:

    המרחב אינו יכול להיות 'ריק' – שכן אז אי אפשר להבין כיצד פועל 'כח' הכובד. לשם כך דרוש 'תווך' – המעביר את הגרוויטציה. לכן דברו בעבר על 'אתר'.

    היום אנו מבינים שה'אתר' הזה הוא המרחב עצמו, המתעקם במימדים גבוהים ויוצר את הגרוויטציה. אנסה לפרט יותר

    אנו יכולים לנוע ביחס לגופים אחרים – אבל לא ביחס למרחב 'ריק'. זה הוכח בניסוי מיכלסון מורלי (הובחן כי מהירות האור אינה משתנה, בלי קשר למהירות הצופה –כדור הארץ- ביחס עליו). לכן יצא איינשטיין ביחסות הפרטית והניח שמהירות האור קבועה תמיד ביחס לכל נקודת יחוס וכי אין תנועה מוחלטת.
    בתורת היחסית הכללית איינשטיין מכליל יותר. כל גוף חומר/אנרגיה עצמו הוא 'גבשושית' (או 'מהמורה'. אין משמעות ל'למטה' לעומת 'למטה' בהקשר זה) ביריעת המרחב, וגבשושית כזו אינה נעה לכאן או לכאן באופן מוחלט, כלפי מרחב כלשהו, אלא רק יחסית לגבשושית אחרת.
    יתרה מזו, ככל שהמסה גדולה וצפופה יותר – המתיחה של יריעת המרחב חזקה יותר (נניח, כמו כדור ביליארד על יריעת גומי) והמשמעות היא שהמרחב האופף את הגוף המסיבי נמתח יותר והוא בעל 'כח' גרוויטציה חזק יותר כלפי הסביבה.
    לכן איינשטיין קבע ביחסות הכללית שני דברים יסודיים: חומר ואנרגיה מעוותים את המרחב, ועיוותי המרחב משפיעים על תנועות החומר והאנרגיה
    לכן למרחב זמן אין קיום משל עצמו, אבל בעצם גם לחומר אין קיום משל עצמו. יריעת המרחב נוצרת ע"י עצם קיומו של חומר/אנרגיה – ועקמימות המרחב היא עצם קיומו של חומר. ג'ון וילר קורא להשקפה כזו 'גאו תרמודינמיקה'. המרחב הוא מין 'אתר' – תווך רצוף המתעקם במימדים גבוהים (במימד רביעי, ובעצם – לפי מכניקת הקוואנטים – חתיכת חומר היא 'גבשושית' במרחב הילברט בעל אינסוף מימדים).

    ההתרחבות היא עובדה העולה מכל התצפיות. אבל מה מתרחב? התווך שדברנו עליו, הוא המרחב – זה מה שמתרחב, ולא 'חלל' 'ריק' אוביקטיבי כלשהו ש'בתוכו' נעים גופים (גלקסיות, למשל) במהירות מוחלטת כמו דגים בברכה. חלל כזה אינו קיים לאמיתו של דבר.

    בהקשר לנושא הנ"ל, ובהתייחס להערות של כמה מגיבים אחרים שהספקתי לקרוא בינתיים, אולי יש מקום לשתי הערות קצרות:
    החומר מעקם את המרחב, וכך, מסתבר שאם יש ביקום כמות מספקת של חומר (קבוע p), ושיעור העקמומיות הוא קבוע בקנה מידה גדול, העקמימות המצטברת תספיק לעיקום המרחב סביב עצמו. נוצר מין יקום שהוא על כדורי (כאן יש תוצאה מוזרה – כל על כדור שמתרחב יגיע לגודל מירבי, אבל מגמת 'התרחבותו' הנוספת תביא אותו בסופו של דבר לגודל נקודתי). – ומרחב בעל גאומטריה של כדור ארבע מימדי – זה מה שמתרחב.
    אם יש מספיק חומר, אבל שיעור העקמומיות אינו קבוע בקנה המידה הגדול – נקבל מרחב היפרבולי כלשהו, כלומר מרחב בעל ארבעה מימדים אבל בצורת 'חצוצרה'/ 'משפך' או 'אוכף' כלשהו. בגוף הארבע מימדי הזה יש קטעים שהם בעלי גאומטריה 'ישרה' או קרובה לישרה (החלק האמצעי של האוכף, או החלק הנמשך לכיוון הפיה של החצוצרה).
    אם אין מספיק חומר ביקום – בעקרון עדיין מדובר במרחב 'שטוח' כלומר תלת מימדי אאוקלידי – וזה מה שמתרחב.

    לנקודה השניה:
    בנושא המפץ הגדול – לפי מה שאמרתי לעיל ברור שהמפץ יצר מרחב (ליתר דיוק – מרחב זמן) שהוא סה"כ של כל היש הפיסיקלי. החומר כגבשושיות ביריעת המרחב 'כלול' בחשבון הזה.

  29. אני חושב שהזמן הוא בהחלט סוג של "גוש אפל" שנמצא עטוף בתוך "סוג של אלקטרומגנטיות שפועל הפוך מהכוח האלקטרומגנטי שמייצר החומר" (אולי "אנרגיה אפלה").

  30. לחזי
    תיאוריות מתמטיות אינם תיאוריות בכלל אם אין תצפיות, שום תיאוריה אינה מתבססת על הנכונות המתמטית שלה, אלא על תחזיותיה – קרי, תצפיות.
    אז גם במתודה המדעית אתה לא ממש מבין…תעשה טובה ולך קצת לחקור יותר בעניינים שאתה מדבר עליהם, לפתוח את הראש צריך אחרי שמבינים מה התיאוריות הקיימות ואיך הגיעו אליהם ואני די בטוח שאתה לא מבין!

    לאהוד
    זה תמיד היה קרוב וגם התוצאה האחרונה היא על סף הערך הקריטי אם כי כמו שארת היא קטנה מהערך הקריטי, אלא שבגלל שכל הסיפור תלוי בכמות החומר הנמצא ביקום ורוב החומר/אנרגיה ביקום כנראה אינו ידוע לנו נשאיר את התשובה כרגע על שטוח ואינסופי ונראה לאן מתקדמים עם החומר האפל והאנרגיה האפלה בשנים הקרובות…

    לרוח רפאים
    הבעיה של המדע עם הזמן היא אכן אחת מהבעיות היותר מסובכות במדע (לא ארחיב כרגע), אבל הבעיה אינה בפרשנות של המושג אלא בחיסרון בתיאור כיוונו מבחינה פיסיקאלית ומתמטית ובהסבר פיסיקאלי מניח את הדעת לתחושת רגע הווה – וכאן אין הכוונה לפעולה השיכלית שגורמת לתחושת הווה, אלא לסיבה פיסיקאלית מדוע "אתה" מרגיש שאתה נמצא בנקודה מסוימת בזמן ולא בכל אחת אחרת שהיית ותהיה בה…מה שאולי מעלה תהיות והרהורים לגבי תיאור הזמן כ-"גוש" או ממד.

    לדעתי עוד רחוקה הדרך לשם…

  31. אהוד
    אני מסכים איתך שיש הבדל בין מדע לפילוסופיה וזה בעיקר בגלל הפילוסופיה המודרנית. כפי הידוע לי המדע "צמח" מהפלוסופיה הרומית.

    קראתי באינטרנט על המשג שנקרא "סימטריית CPT" כמו שהבנתי זאת תאוריה שמסבירה בעזרת משוואות מתמטיות איך נוצר אנטי-חלקיק לחלקיק שקיים בטבע, למשל האלקטרון. במשוואות התאוריה אומרים שהאופרטור (מקדם) CP (מטען,זוגיות) גורם להיפוך הקטבים של האלקטרון. המקדם הופך את האלקטרון עם ספין מעלה לפוזיטרון עם ספין מטה. כך האלקטרון הופך לאנטי-חלקיק והחלקיק שבמקרה הזה אלקטרון- הופך לפוטון. אבל יש בעיה, הבעיה שנקראת "שבירת סימטריית CP" קובעת שיש ביקום יותר חומר מאנטי-חומר בגלל הכוח הגרעיני-החלש וזה לא מאפשר לתאוריה להיות שלמה, למרות שיש כמה הצעות לפתרון זה. אין ספק שפתרון הכוח הגרעיני החלש יביא לתוצאות משמעותיות בתחום הפיזיקה של החלקיקים כי זה יאשש את התאוריה של כל החלקיקים התת אטומיים שאנו מכירים ובכללם גם האנטי חלקיקים ואולי יתקבלו תשובות חדשות בקשר להבנה של "זמן" ואיך הוא פועל בשיתוף אם הכוחות האחרים.
    אולי תוכל להביא את דעתך בנושא?

  32. רח רפאים

    צר לי אך אינני מסכים איתך. לטעמי יש הבדל עקרוני בין מדע לפילוסופיה. מדובר בשתי מתודות שונות לחלוטין. במדע מעלים השערות ובוחנים את אמיתותם בכלים מדעיים: בניסוי או בהוחכות מתמטיות
    או מודלים נומריים.
    בפילוסופיה ישנה חשיבות גדולה להעלאת השאלה ולדיון בה וכמעט אין דרך להפריך או להוכיח דבר.
    החפץ לעסוק במדע חייב ללמוד את השפה שלו המתמטיקה והכלים הספציפיים לאותו מדע. העלאת
    טענות ללא יכלת להפריכן או להוכיחן לפחות מתמטית אינה מדע לטעמי ולכן גם הכתבה שמופיעה למעלה אינה מדעית בעיני.
    ניתן לדון פילוסופית במשמעות הזמן ויש לכך גם חשיבות אבל לא מדובר במדע ! אינשטיין לא היה
    במובן זה פילוסוף. מטענות לגבי הזמן הוא הסיק מסקנות לגבי העולם שניתן היה לבדוק אותם בניסוי.

  33. אהוד,
    ההסבר שלך מניח את הדעת. אני לא פיזיקאי ולא מתמטיקאי. כמו שאני מבין הפיזיקה ומתמטיקה המתקדמת של היום (התחומים הכי מתקדמים בהם) הם סמי מדעי-פילוסופי. בחלק המדעי, זה אם המשוואות המתמטיות, אני אישית לא כל כך מתמצא. אבל מהצד הפילוסופי יש הרבה אנשים שיכולים לקחת חלק ב"הרהורים". למעשה ביוון הקדומה ה"מדענים" נקראו "פילוסופים".
    באופן אישי, אני חושב שהבעיה היום בפיזיקה היא בהבנת המושג "זמן" ובפירוש של המושג.
    אני חושב ש (שוב, אין לי כמעט ידע בנושא) אולי קיים בטבע "מרחק" יותר קצר מ"אורך פלאנק" והפונקציה (נקרא כך) "זמן" עובדת באופן שונה במרחקים האלה. זאת אומרת כאשר המרחק קטן מ"אורך פלאנק" הפונקציית זמן של אותו חלקיק לא נהיית "-" (או 0) אלא הופכת למספר בסדר גודל אסטרונומי או משהו דומה. כמו כן הקבוע הפיזיקלי "מהירות האור בריק" גם כן יכול להיות שונה להיות בעל מספר הרבה יותר גבוה (ואולי אפילו בהרבה מאוד). ה"אורך פלאנק" מסתמך על ה"זמן", ה"זמן" מסתמך על מרחק וכוח אלקטרומגנטי או משהוא כזה, כמו שאני מבין (אני די חלש במתמטיקה ופיזיקה סליחה אם אני לא בקיא במשוואות). אני חושב ,ואני לא יודע עד כמה זה נכון, שהמושג זמן קשור בגרויטציה. בבקשה תקן איפה שטעיתי.

  34. אני חוזר לנושא המאמר.

    סליחה שאני מתעקש לקבל הסבר ממשי…

    לפי התגובות למעלה,
    אין הסכמה איך אנחנו רואים את היקום: אם בצורת חרוט או בצורה אחרת.

    אז יש לנו בעיה חדשה: איך ממפים גלקסיות רחוקות בעזרת טלסקופ האבל אם שום נקודה באופק אינה קבועה ?
    זה נשמע לי כמו "הוקוס פוקוס"…

  35. רובי

    אכן היה דיון שערך מספר שנים האם היקום הוא פתוח או סגור הדבר נבע מחוסר הסכמה תצפיתית לגבי קבוע הבל. בין שתי הקבוצות היה הבדל של פקטור 2 בקבוע הבל. על פי התצפיות כיום ברור כי התוצאה היא בין שתי ההערכות הקודמות וכיון שכך היקום הוא שטוח ואינסופי.

    אדי
    אני לעומתך סבור כי כן ימצאו את ההיגס בסרן. תאוריית החלקיקים האלמנטריים נראת כמו תאוריה
    מדוייקת ומתאימה בצורה מדהימה לתצפיות אין שום סיבה שהחלקיק החסר בפאזל החלקיקים לא ימצא.
    הגרויטציה היא כבר סיפור שונה לגמרי שם נראה כי קיימות בעיות עקרוניות, אבל לכך אין לטעמי קשר למה שימצאו בLHC. כמו שאתה כתבת אין סיבה שההיגס בוזון יפתור את בעית היסוד של איחוד הגרוויטציה עם יתר הכוחות היסודיים.

    לרח רפאים
    אני סבור כי אתה מתבלבל לגבי כמה מושגים ההיגס יתן לחלקיקים את המסה שלהם אבל אין הכוונה למסה הגרויטציונית שלהם! הכוונה לגבי הספקטרום של החלקיקים יחס התנע אנרגיה שלהם. ההיגס לא קשור לגרויטציה כיון שאין איחוד כיום של המודל הסטנדרטי של החלקיקים עם גרויטציה.

    ההבדל בין אינשטיין לניוטון לא קשור בתורת הקוונטים (אגב אינשטיין לא האמין כי תורת הקוונטים היא תורה שלמה). ההבדל בין ניוטון לאינשטיין אינו כרוך בתיקון קטן אלא בשינוי תפיסה מהותי. ניוטון ראה את החלל כמוחלט לא משתנה ואת הזמן כפרמטר. ראשית ביחסות הפרטית הראה אינשטיין כי החלל והזמן מאוגדים יחדיו בחחל-זמן ושנית הוא הראה כי המסה מעקמת את החלל זמן. כלומר בנוכחות מסה
    גדולה המרחק הקצר ביותר בין שתי נקודות שונה מקו שיר או מסה משנה את הגיאומטריה של החלל זמן.
    מצטער על ההסבר הצולע.

  36. מעניין גרמן, גם גלים אלקטרומגנטיים בתדירות שונה מהניראית אנחנו לא יכולים לחוש וראה איזה פלא, בנו מכשיר שכן יכול לחוש אותם קוראים לו רדיו. גם חיידקים אנחנו לא יכולים לתפוש בחושינו וראה איזה פלא בנו מיקרוסקופ.
    אפילו חלקיקי ניטרטנו הצליחו בשיטות מתוחכמות לזהות. אז למה שגם את אותו "כח" שאתה כל כך בטוח בקיומו (ולא ברור למה) לא נצליח למדוד או לזהות?

  37. נעם

    השינוי הוא במחשבות בכוונות ברצונות אתה משנה את התפיסה שלך את הטבע שאיתו נולדת

  38. נעם

    השתוות הצורה לאותו הכוח..אתה בונה בתוך עצמך חוש נוסף, ,כמו שמדענים בנו מיקרוסקופ שרק באמצעותו אפשר לראות חיידקים ובלעדיו איפשר,כך אתה משנה את עצמך, אתה הוא "החומר", אתה הוא "המכשיר" אתה חוקר את עצמך,כמו שכתבתי שאתה תופס הכול בחושים שלך וכול המציאות היא בתוכך ולא מחוצה לך,אתה הוא העולם ובלעדייך אין מציאות,אתה רואה הכול בתוך עצמך.

    אתה משתווה לאותו הכוח שברא את המציאות,אתה רוכש את הטבע שלו בנוסף לטבע שלך

  39. גרמן,

    מהיכן אתה שואב את הבטחון הזה?
    מה זה בדיוק השינוי הפנימי המופלא הזה?

  40. המאיץ החלקיקים יכשל משום שאותו הדבר שהמדענים רוצים לגלות אינו יכול להיתפס בחושים שלנו,משום שמאחורי "החומר" יש כוח שפשוט נעלם מהחושים שלנו,אין לנו אחיזה בו משום שאנחנו מוגבלים על ידי החושים שלנו.
    לא משנה איזה מכשיר חיצוני נבנה לא נגלה את הכוח הזה,אלא רק על ידי שינוי פנימי שנעשה בתוכנו.ובאמצעות השינוי הפנימי נתחיל לראות את הכוחות האלה פועלים בעולם שלנו..ונגלה מי אנחנו ובשביל מה אנחנו חיים,למה נולדנו ולאן כול החיים האלו מובילים אותנו..

  41. חזי
    החיסרון שלך הוא שאתה גם לא מכיר את מה שמלמדים באוניברסיטאות.
    החיסרון היותר גדול הוא שאתה חושב שמדענים לא חקרו ובדקו את שלל הרעיונות שאתה מעלה.
    הטעות שלך היא שאתה חושב שהמדענים הם הטיפשים (ולא נניח הלא-מדענים), ושאתה חושב שכולם שבויים בתפיסות, ורק אתה "open minded".

    במקרה שיתברר שהתיאוריות של אינשטיין לוקות, כמה מהמערכות שאתה משתמש בהם יחדלו לעבוד, דבר שעשוי להפריע לך, ואולי כן תהיה לך בעיה.

    אתה יכול להתחיל לפתח פיזיקה חדשהף במקום להתלונן שאף אחד לא עושה את זה בשבילך.

    בקשר לדיעות שלך, לא לגמרי ברור לי על מה אתה מבסס אותן.

  42. לרובי, לגרמן ולשאר המנסים לענות לי…

    לדעתי לפחות,
    הפיזיקאים מתעלמים מהמציאות ומפתחים תאוריות מתמטיות.

    לדעתי, זו טעות כיוון שמתמטיקה אינה תחליף לתצפיות ולעובדות על תהליכים בחלל.

    לא כל דבר ניתן לנסות במעבדה,
    ובמיוחד כאשר מדובר בחלל.

    הכשלון (בינתיים) של המאיץ הגדול בשויץ, הוא הוכחה לכך.

    היתרון שלי, שאני לא שבוי בתפיסות אשר מלמדים באוניברסיטאות.

    אין לי כל בעיה אם מחר יסתבר כי התאוריות של אינשטיין לוקות בטעויות חמורות.

  43. אדי,
    אולי תוכל לענות על שאלה שמעניינת אותי מזה זמן. להבנתי הקונצנסוס היום הוא שהמרחב עצמו מתפשט. מה העדויות לכך שזה המצב ולא שהגלקסיות פשוט מתקדמות בריק?למה תאוריית המפץ הגדול גורסת שהמרחב עצמו נוצר ולא רק החומר שבו?

  44. מי שרוצה לקבל תשובות על איך נוצר היקום, "האדם"-יש ספר שנקרא תלמוד עשר הספירות,שמבאר לנו את סדר השתלשלות של הבריאה עד העולם הזה,בצורה מדעית,זאת פיזיקה של העולם הרוחני..

  45. שום דבר לא נברא לפני האדם הכול הוא בתוך האדם כול מה שהוא רואה,אם הכול נברא לפני האדם,אין מישהו שיכול להגיד שזה היה קיים..
    אם אין אדם אין מציאות,אם אני מתנתק מ5 החושים שום דבר לא קיים,הכול הוא בתוך החושים שלנו קיים,כול העולם ומה שאנחנו רואים מסביבנו(כוכבים ,חורים שחורים וכו)
    המציאות שאנו חווים הינה סוביקטיבית כלומר תלויה לחלוטין ב5 החושים ומצבו הפנימי של המתבונן,כול מה שאנו רואים זה השתקפות חיצונית של רצונותינו הפנימים.

    האדם הוא העולם,הוא המציאות..ובלעדיו או לפניו לא היה מישהו שיכול להגיד משהו שקיים

  46. ענף המדעים המדוקים,פיזיקה,מתמטיקה וכו',מתחיל להתקשר לפילוספיה

  47. לחזי

    הסברים פופולארים הם הסברים פופולארים
    אם אתה רוצה להתעמק כמו שצריך תתעמק
    אבל לבצע "דיון" מדעי כביכול כשאתה
    מתנגח בהסברים פופולארים זה די טיפשי.

    לגבי תחילת היקום שמעתי גם על "גודל תפוז"
    ועוד כהנה וכהנה, למעשה מדברים על נקודה
    סינגולארית, מושגי גודל מרחב וזמן קורסים
    (זו המשמעות של המושג), קרי שאין שום הגדרה
    של "גודל" כלשהו שיתאים למצב הנ"ל.

    לגבי היקום הנצפה מהתגובות הקודמות שלך
    המפץ הגדול לא התרחש במקום מסוים, המפץ הגדול
    הוא ההיווצרות של מקום (היווצרות המרחב-זמן)
    אי לכך המפץ הגדול התרחש גם כאן וגם במה שאתה
    מכנה "קצה היקום"…
    אבל כן יש שאלה חשובה והיא לגבי הצורה של המרחב
    זמן שנוצר וממשיך להתפשט גם בימינו.
    הוא יכל להיות שטוח ואינסופי הוא יכול להיות מעוקם
    ועגול (כמו פני שטח שלכדור) ויש את גרסת הקונוס (יותר כמו אוכף למעשה)
    כל ה-"צורות הללו" הם יצוגים דו-מימדיים ליקום בעל מרחב תלת-ממדי + זמן.
    וצריך לתפוס את הרעיון (שמנוסח בצורה מדוייקת במתמטיקה) לפני שמבקרים
    אותו.

    אם זכור לי היטב אין תצפיות מספיקות כדי לקבוע כיום
    מה הגרסא הנכונה אם בכלל, אבל חוסר ההבנה/תפיסה שלך את הרעיון
    הכללי אינה הבעיה שעומדת על הפרק של תורת היחסות, כל אמירה ללא קשר
    לכמה "הגיונית" היא נתפסת בעינייך מתבססת על הגדרה מדוייקת מתמטית
    לפני שאתה מכריז על "סתירות" על סמך יכולת התפיסה שלך תנסה ללמוד
    את המתמטיקה שעומדת בבסיס האמירות הללו ואיך הם מתיישבות או לא
    עם התצפיות ואל תנסה להיות חוכמולוג ותסתמך על היכולת או אי יכולת שלך
    לדמיין את הנאמר במאמרי מדע פופולארים, וכמו שאתה יודע גם אני חוטא
    ב-"המצאת" "תיאוריות" בנפנופי כנפיים של חובב מושבע של מדע, אבל
    לא צריך גם להגזים…

    בפיזיקה

  48. אז איך נוצר היקום ?

    כמובןם: מהמפץ הגדול…

    מעניין שהגודל של "ראש סיכה"
    הוא נקוד מוצא לכל ההסברים הפופולריים…

    מדוע לא יותר קטן מראש סיכה ?

    אז כל החומר של היקום היה שם כל הזמן, או נוצר חדש ?

    על השאלות הפשוטות הללו אין לכם תשובה…

  49. תאמין לי לא יודע, אבל אולי יש אפשרות שההיגס בוזון ימצא ואולי החלקיק הזה שנותן מסה לחלקיקים אחרים יוכל לתת מענה מה זה בעצם כוח הכבידה (או החלקיק גרביטון) ואיך הוא מייצר מסה עבור חלקיקים אחרים (כמו שאני מבין נכון). וגם מה ששמתי לב זה שרוב התאוריות המובילות היום יש בעיה עם הגרביטציה והן מתקשות לפתור אותה. מה שהבנתי זה שהפיסיקה של איינשטיין שונה משל נייטון בכך שאינשטיין מסביר על הפיסיקה של מערכות קוונטיות בתיקון שלו לחוק המשיכה. העניין לפי דעתי שכל הנושא של חלקיקים תת אטומיים עדיין נמצא רק בתאוריה ועוד לא הוכח והנושא הזה סובל בעיקר משום שהוא לא מסתדר עם הנושא של כוח הכבידה. עד הגילוי נותר לנו רק לחכות (כתוב שזה עוד חצי שנה לפחות).

  50. רוח רפאים,

    לא ברור לי מדוע גילוי נסיוני של ההיגס בוזון יפתור את בעית היסוד של איחוד הגרוויטציה עם יתר הכוחות היסודיים.

    אגב, קצת מגזימים ביחס האנרגיות שייוצרו ב – LHC לעומת האנרגיות במאיצים גדולים אחרים. ההבדל הוא לא בסדר גודל, אלא בכמה עשרות אחוזים.
    סתם בניחוש קצת פרוע, ההיגס בוזון לא ימצא – אחרי שהוא לא נמצא עד היום או נניח תוך שנתיים מהיום. נניח שהניחוש ימצא כצודק; תאר לך איזו מבוכה תשתלט על כל ההוקינגים למיניהם – אלה החושבים שהמודל הסטנדרטי צריך רק תוספת קטנה כדי לספק לנו 'פיסיקה מושלמת'… מבחינה מסוימת, כשחידת מקור המסה ביקום תתעצם – נחזור באופן הכי פלסטי לתקופה הדומה לזו שבין ניסוי מייכלסון מורלי והופעת היחסות הפרטית (לדעתי – למעשה הפיסיקה מצויה במצב הזה כבר כמה עשרות שנים).

  51. אדי, אני חושב שצריך לחכות לניסוי הLHC שבתקווה יביא למציאת בוזון היגס שאם כן ימצא אולי יוכל לתת מענה יותר טוב לבעיית האנטי-חלקיקים ובכך גם לכוח הכבידה.

  52. רוח רפאים,

    לנקודה של פיסיקה או מתמטיקה:

    לאו דוקא. כל אחד יעשה מה שליבו חפץ. רק בקשתי לומר שהבעיה היום בפיסיקה אינה בעיה של מצאי כלים מתמטי.

    לענין תאורית ה – M :

    התאוריה היא פיסיקלית מאחר שהיא באה לענות על שאלות פיסיקליות, ומאחר שבבסיסה מערכת מושגית וטיעונית 'ריאלית' :
    הטענה הבסיסית של כל תאוריות המיתרים היא שכל 'מיתר' – סיב זעיר של אנרגיה, 'רוטט' באופן מתמיד לפי באופן ייחודי לעומת מיתר אחר, ועל ידי כך הוא רוכש תכונות אופיניות, והן אותן תכונות ש'המודל הסטנדרטי' מייחס ל – 54 (או ל – 55, אם כוללים ברשימה את ההיגס בוזון) החלקיקים היסודיים ה'נקודתיים' (לפטונים, קווארקים, גלואונים). ויטן בתורת ה – M קובע שיש למרחב-זמן עשרה ממדי מרחב (שלושה 'שרועים' ושבעה 'מכורבלים' בהם בקנה מידה זעיר). הוא מוסיף על המיתרים החד-ממדיים, גופים רוטטים דו-ממדיים, ממברנות ( membranes – קרומיות), וכן ממברנות בעלות ממדים גבוהים יותר .
    אז תורת ה – M היא פיסיקלית, אבל היא בכל זאת מיוחדת, מפני ש –
    1.היא מנסה להשתלט על כל הממצאים הפיסיקליים, ולהציע תורה של 'הכל' (ואין תורה אחרת השואפת לכך); וזאת –
    2.ע"י מישוג וטיעון בהקף יחסית מצומצם, אך עקבי וקוהרנטי, שעל כן היא חייבת להעזר במתמטיקה חזקה מכל מה שמצוי בתורות הפיסיקליות הסטנדרטיות.

    האתגר של התורה הזו כפול: מצד אחד – לבנות מערכת מושגית וטיעונית גמישה ומורכבת דיה, אך עקבית וקוהרנטית, ומצד שני – לבטא ולגבש אותה במבנה מתמטי עקיב ומלא.
    האתגר השני הוא מורכב, אך הוא בסופו של דבר זמין יותר, כיון שהכלים המתמטיים עקרונית קיימים, ורק (ונכון שה'רק' הזה הוא דבר בכלל לא קטן) צריך לשלוט בהם היטב (וויטן הוא רב יכולת בתחום זה) ולדעת להתאים ולהחיל אותם נכון.
    לעומת זאת – האתגר הראשון דורש יצירתיות ואפילו השראה מיוחדים, ואבני הבנין של היכולות האלה אינם, כידוע, זמינים כ"כ. ויטן בנה את המושג של הממברנה בעלות ממדים משתנים, אבל כדי לישב קושיות שונות המופנות כלפי תורת המיתרים – יתכן מאוד שמעשה יצירתי זה הוא רק ההתחלה, ויש צורך בקונסטרוקציות נוספות, הדורשות יצירתיות והשראה – כל אחת בתורה. משום כך התורה היא בלתי שלמה, חרף ההתקדמות המסוימת שלה ב – 15 השנים האחרונות בעיקר.
    לכך התכוונתי כשאמרתי שהבעיה כיום היא לא חסרונה של המתמטיקה, אלא חסרונה של 'פיסיקה' – כלומר יכולת פיסיקלית יצירתית והשראתית – חזקה דיה.

    נכון שתורת המיתרים אינה מייצרת עד היום חיזוי או תצפית העשויים לאשש / להפריך אותה. יש טעמים טכניים לכך שלא ניתן להעמידה במבחן תצפיתי (מדובר במיתרים זעירים – יישויות קטנות ביותר שהמיכון הקיים אינו מסוגל לגלות או לעקוב אחריהן), אבל אין ספק שהיא לא העמידה חיזוי כלשהו למבחן, ומסיבה זו תורת המיתרים אינה יכולה לחרוג, בזמן הנראה לעין מכלל מעמד 'השערה'. יותר מזה – היא בלתי שלמה עדיין, ולכן אינה יכולה אפילו לטעון למעמד של 'ההסבר להיסק הטוב ביותר' היאה להשערה טובה.
    אבל! רק תורת המיתרים מודגמת כ'תורת הכל' בפוטנציה, ולאורך 40 השנה האחרונות היא הוכיחה שרידות והתקדמות. נראה שהיא יכולה להבטיח גדולות בטווח הארוך – גם אם התקדמותה עד כה היא איטית . ובכך זכותה הגדולה.

    כך, תורת ה – M אינה שלמה עדיין ואינה חורגת מגדר של 'השערה מדעית', בינתיים; ועקרונית, עשויות להיות תורות אחרות של 'הכל'. אבל בינתיים אין לנו אלא מה שעיננו רואות – תורת מיתרים שיש טעם טוב ומספיק לתת לה את הצ'אנס להוכיח את עצמה.

  53. אדי, אז מה שאתה אומר זה שהמלומדים היום צריכים להתמקד יותר בפיסיקה מאשר במתמטיקה?
    ואותה תורת M היא תורה פיסיקלית? היא בכל מקרה מסתמכת על משוואות מתמטיות שבנתיים לא מצליחות לתת תשובה מלאה אפילו לא חלקית

  54. רוח רפאים,

    בכל שנה מוכחים בעולם המתמטי כ- 500,000 משפטים. אין לי מושג מדויק על מספר התאוריות המתמטיות החדשות הנוצרות בכל שנה – אבל הוא רב.

    הבעיה של עולם המתמטיקה אינה (וגם במאה שנה החמישים השנה האחרונות לפחות – לא היתה) חסרון או חוסר בכלים המתמטיים – בידי האינטלגנציה האנושית העילית מתמטיקה חזקה יותר ממה שאופק ההמשגה והדמיון היצירתי הפיסיקליים מסוגלים לרצות או לדעת להשתמש.

    אנו זקוקים היום לפריצת דרך במחשבה הפיסיקלית, ולדעת רבים הוריאנט המכליל של תאוריות המיתרים (תורת ה – M של ויטן) מורה לכיוון כזה (השערה זו זקוקה עדיים להשלמות. וכן היא צריכה להעמיד חיזוי במבחן נסיוני כדי שתתקבל לא רק כהשערה אלא כתאוריה תקפה). ואין זה אומר שזה הכיוון היחידי.

    פריצת דרך כזו נעשית כאשר ה'פיסיקה' חזקה לפחות כמו המתמטיקה. זוהי פריצת דרך הזקוקה לגאון ייחודי בסדר גודל של ניוטון או איינשטיין. ניוטון היה גאון פיסיקלי לא פחות ממה שהיה גאון מתמטי. איינשטיין היה הרבה יותר פיסיקאי מאשר מתמטיקאי. כשאיינשטיין עבד על היחסות המורחבת הוא התקשה להתקדם בפיתוח התאוריה, מפני שהיו חסרים לו כלים מתמטיים (בחשבון הטנזורים) מספיקים. הוא נזקק לעזרה מהמתמטיקאי היהודי האיטלקי טוליו ויצ'יטה לוי (תלמידו של קומבאסטרו). באמצעות חליפת מכתבים ביניהם הוא רכש את הכלים המתמטיים החסרים, ויכול היה להביא לידי ביטוי את תמונת העולם המושגית היצירתית שהיתה אצלו, ולקדם אותה. אבל לא הכלים המתמטיים הם אלה שיצרו אצלו את התובנות הפיסיקליות!
    (אגב, רק בהפרש זמן קצר של חודשים ספורים, הוא הצליח להקדים את דוד הילברט, המתמטיקאי, שידע לקלוט את הלך הרוח היצירתי של איינשטיין אבל היה בעל כלים מתמטיים עצמיים חזקים יותר. אבל חשוב לעניננו לראות מי 'קיבל' פיסיקה ממי).

    נראה לי שהוא הדין בנוגע לפריצה של תורת הקוואנטים; גם כאן הפיסיקה התקדמה לא בגלל שהמתמטיקה עשתה קפיצת דרך – הכלים המתמטיים היו מוכנים, ונדרש רק אופק מחשבתי פיסיקלי חדש ויצירתי.

    כיום המצב הוא שהפיסיקה דוקא אינה מספיק חזקה, ודאי לא בהשוואה למתמטיקה, ולכן כבר די הרבה זמן אין רואים התקדמות ביצירה של 'פיסיקה של הכל'- ולא מפני שיש בעיה עם המתמטיקה; וזה כמובן בשונה מהמקרה של תקופת הפריצה הגדולה של היחסות והקוואנטים ברבע הראשון של המאה העשרים.

    כמובן שעילוי כמו ויטן למשל, עוד עשוי להתגלות כאיזה מין 'איינשטיין' אם ישלים בהיבטים מסוימים את תורת ה – M ) – למרות שהעסק מתבשל אצלו כבר 15 שנה – וזה די הרבה זמן (אבל מצד שני – הרי גם לאיינשטיין לקח עשור שנים לבנות את היחסות המורחבת…).
    ואם לא הוא – יהיה זה מישהו אחר, אולי צעיר בהרבה, אולי אחד שהוא כיום נער, ויפרוץ בגיל 19-28, כמו שקרה לגאוני מדע רבים יחסית.

    על כל פנים, מוקדם מדי לבכות את הפיסיקה התאורטית, ובכלל – לעולם אל יתיאש אדם מן הרחמים…

  55. כמה חפירות…אם יש קבוע אחד עולמי זה שכל דור החברה החכמים של הדור בטוחים שהנה עוד מעט נדע הכל…ואז פותחים תיבת פנדורה של גילויים חדשים שלא יודעים מאיפה להתחיל להבין את האמת הבאה…

    רוב הסיכויים שהמלומד טועה בגדול…ועוד הרבה הרבה זמן נותר בין ההתקדמות האנושית לבין מציאת ופיענוח סוד הקסם הקיומי והיקומי שלנו…

  56. כלומר להיפתר מהאינסוף, וגם מן האפס, כי מבחינה פיזיקלית אין אינסוף ואין אפס. והאקסיומות של המתמטיקה של היום כוללות את המושגים האלה.

  57. לדעתי כדי לבנות תיאוריה של הכל צריך להשתמש באקסיומות שלא כוללות את המושג המתמטי אינסוף, כלומר שהסינגולריות של המפץ הגדול היא לא אינסופית קטנה או אינסופית דחוסה, וכך גם הסינגולריות של חורים שחורים.

  58. אדי
    אחד הזוכים בפרס נובל לפיזיקה ב2004 טען בכתבה (הכתבה בלינק) שתאוריית המיתרים מחייבת מתמטיקה חדשה. עברו חמש שנים מאז ועדיין לא רואים כמעט שום התקדמות. אני מסכים עם זה, ולא נראה לי שהתאוריה תעבוד עם החוקים של המתמטיקה המודרנית.

  59. למישהו יש מושג ויכול אולי להסביר תאוריה שנקראת "סימטריית CPT"? ועל התופעה בתאוריה שנקראת " שבירת סימטריית CP"?
    כפי שהבנתי (ולא הבנתי הרבה) זה משהו שקשור ליצירת אנטי-חלקיק מחלקיק? ואם כן, אז הבנתי (מההסבר בויקיפדיה כמו שכתוב שם) שקיימת בעיה עם "שבירת סימטריית CP" בגלל שביקום יש יותר חומר מאנטי-חומר. מישהו יכול לפרט קצת יותר על התאוריה?

  60. איתן,
    אני רואה הבדל עקרוני בין ההשערה בדבר החומר האפל לבין 'תאוריית המיתרים' (ויש כמה וריאנטים בהקשר זה).

    תאוריית המיתרים באה לאחד את תורות הפיסיקה על בסיס תשתית מושגית אחידה וקוהרנטית, במסגרת מתמטית מאוד מופשטת. היא אינה זקוקה למצאי עובדתי מעבר למוכר למדע בלי קשר אליה דוקא.
    לעת עתה, אף אחד אינו מתיחס אליה כאל 'תאוריה ' מדעית – היא השערה מושגית מתמטית ברמה הרחבה ביותר של הפיסיקה, שהכל מודים שהיא צריכה להפטר, בכל אחד מהוריאנטים שלה, מבעיות ואי שלמויות פנימיות שבה.

    ההשערה בדבר החומר האפל – מתיחסת לתחום ספציפי של תצפיות, ובאה לפתור אד הוק את הקשיים הנובעים מהן לגבי הבנת הגרוויטציה. השערה זו דורשת קודם כל אישוש תצפיתי ספציפי חדש, מעבר למוכר במדע באופן כללי. דומה שהיא מקבלת בפועל מעמד של של 'תאוריה' למרות שהיא מחדשת ישות חומרית חדשה מבלי להיות נתמכת באופן פוזיטיבי בראיות כלשהן, ולמרות שיש תאוריות אחדות, חלקן מוצלחות, המספקות תשובות לקשיים העולים מהתצפיות. ממאמרו של טרנר משתמע אפילו שרעיון החומר האפל הוא מעין 'אידיאה פיקס'.

    את התקוה להגיע לאיחוד התורות הפיסיקליות, לרבות באמצעות תאוריית המיתרים – כהשערות תאורטיות מתמטיות העשויות בעתיד להתגלות כסבירות ופוריות -יש לקדם בברכה. הרי שום תאורית מיתרים לא תחסום התקדמות מדעית – היא רק יכולה לתרום להסבר שלם יותר של הממצאים ולהיות בסיס לאופקים חדשים של מחקר.

    לעומת זאת: לעת עתה, את רעיון החומר האפל יש לקבל בערבון מוגבל בלבד, אם ובמידה שהוא מוצג כתאוריה ואפילו כ'אידיאה פיקס' ולא כ'השערה בלבד', ובמידה שההסברים אלטרנטיביים מודחקים מן התודעה המדעית (מאחר שהם פחות 'סקסיים' ולא יוצרים 'כותרות' מפוצצות ולא מזכים בתקציבי מחקר נדיבים). בהדחקה אופנתית זו של כיווני מחקר אחרים, ללא סיבה מוצדקת – יש כדי לגרום נזק למחקר המדעי.

  61. יש כאלה שאומרים (כפי שהבנתי אותם) שצריך היום רעיונות חדשים ומהפכניים בפיסיקה ומתמטיקה כדי שנוכל לקבל תוצאות שיקדמו את הבנתנו לגבי היקום. כי הרעיונות שקיימים היום לא מספקים את התשובות.
    אני לא יודע אם להסכים לזה או לא כי אין לי ידע כמעט בנושאים האלה. אבל אני חושב שזה שאלה של זמן עד שהכל יתחבר ונראה תשובות חדשות במדע.

  62. איתן

    הפיסיקה המודרנית סובלת מהצלחת יתר. במאה העשרים ההצלחות שלה היו כבירות: מתורת היחסות הפרטית והכללית לתורת הקוונטים ותאוריית החלקיקים האלמנטריים. רמת הדיוק של התחזיות היא מדהימה! נוצרה תמונה קוהרנטית המתארת את העולם מהחלקיקים הקטנים ביותר וכלה בסקאלות הקוסמיות. במסגרת ההצלחה הכבירה הזו הוצעו תיאוריות שבזמנן דומה כי הן על גבול המדע הבידיוני
    אך היום הן זכו לאישוש ניסיוני ותצפיתי. אזכיר רק מספר תיאוריות כאלה: מי היה מאמין כי מקור היקום הוא בנקודה בודדת? מי היה מאמין כי גרויטציה משפיעה על מדידת הזמן בשעון? מי היה מאמין
    כי האטום מורכב מגרעין המכיל חלקיקים טעונים חיובית וסביבו נעים אלקטרונים?

    עקב ההצלחה הכבירה הזו הפיסיקאים מנסים יום לענות על שאלות שבעבר לא ניתן היה לחשוב עליהם
    מה הוא מקור היקום מדוע קבועי הטבע הם כפי שהם. כיון שמדובר בשאלות שהן על גבול המדע התשובות
    הנמצאות להן הן לרוב סמי מדעיות. התיאוריות היום הן שונות מהתאוריות שאותן הזכרתי קודם. קשה עד בלתי אפשרי לנסח ניסוי שיוכל להפריך אותן. המקור שלהן הוא פילוסופי לרוב ולא מדעי.

    לא כל הפיסיקאים עוסקים בתיאוריות ספקולטיביות כיום והביטחון הרב שיש לאילו שכן נןבע מהצלחות העבר. לטעמי יש ללמוד את המסקנה ההפוכה מהצלחות העבר והיא שיש לנקוט במידה של צניעות בהתבטאותינו ובתיאוריות שלנו.

  63. החומר האפל והאנרגיה האפלה הם נסיונות להסביר תופעות לא מובנות ואין להן כל סימוכין.
    תאוריות המיתרים היא תאוריה מתמטית שבעזרתה מנסים פיסיקאים להציג מודל אחיד לכל חוקי הטבע, גם לתאוריות אלו אין כל סימוכין.
    היקומים הרבים הם בכלל מחוץ לפיסיקה כפי שהיא מוגדרת כיום.
    על כל אלו הפיסיקאים מדברים בביטחון רב כותבים מאמרים ומקבלים משכורות משרות פרסים וכיבודים.
    יתרה מכך הפיסיקאים מצהירים כמו במאמר זה , שאנו קרובים לפתרון על הבעיות העיקריות.
    כך שנראה שהפיסיקה התיאורטית כיום קצת איבדה את הצפון או עברה לפסים מקבילים למדע בדיוני.

  64. אהוד,

    אני מסכים, לרבות למסקנתך הנובעת מהניסוח מחדש של השאלה בדבר ה'מדוע' של החוקים הפיסיקליים במונחים של קבועים פיסיקליים.

    בעבר קיימנו שיח בנושא שאלת החומר האפל (סביב המאמר 'אבטיפוס של גלאי לחומר אפל), ואז התבטאתי כי מדובר בהשערה בלבד, וכל נסיון לשוות לה מעמד של תאוריה הוא סמפטום של 'מדע פרימיטיבי' ופתרון של 'דאוס אקס מכינה'. הצבעתי אז על פתרונות אחרים לקושיות העובדתיות תצפיתיות בסוגיה.
    (אגב, ניסוי CDMS-2 אינו החלטי, וקרוב לודאי שההכרזות המוקדמות אודות ראיות תצפיתיות כלשהן לחומר אפל – היו שגויות, כנראה עקב אי הערכה נכונה של רמת 'רעשי רקע') .

    אני סבור שהעלאת הרעיון הרב יקומי בתור פתרון 'מדעי', כמו שנעשה ע"י טרנר- הוא עוד סמפטום ל'מדע פרימיטיבי' , ובהקשר ספציפי נוסף – כאידיאולוגיה במסווה מדעי.

    מבחינה זו, דברי טרנר "שאנו חיים בתור הזהב של הקוסמולוגיה" דורשים סיוג מסוים.

  65. אדי

    אני מסכים איתך לדעתי רעיון הרב יקומים אינו רעיון מדעי. הבעיה בכתבה של טרנר היא שהיא מערבת מדע וספקולציות פרועות מבלי להבדיל בינהם. תורת החלקיקים האלמנטריים היא תאוריה מבוססת אבל
    לגבי גרויטציה ישנן הרבה שאלות שלטעמי הן פתוחות וניסיון להציג אותן כתאוריות בשלות הוא מטעה.
    החומר האפל טרם זכה לאישוש ניסויי וישנם רק ספקולציות לגבי מה הם החלקיקים שלכאורה מרכיבים אותו. לא נמצא מקור לאנרגיה האפלה, אינפלציה היא אוסף של תאוריות ולא מודל יחיד מבוסס. התנגשות בין יקומים היא ספקולציה פרועה. הכתבה של טרנר היא לטעמי יותר פולטית ממדעית ולטעמי בנושא הגרויטציה אנו נמצאים באותו מצב בו עמד הלורד קלווין וטען בתמימות כי הפיסיקה נגמרה מלבד שתי עננות באופק (מהעננות הללו צמחו תורת היחסות ותורת הקוונטים).

    יש לי רק השגה אחת על דבריך ניתן בעקרון להסביר מדוע חוקי הפיסיקה הם כמו שהם. השאלה אינה מוצגת כראוי ומדובר במין זרגון מקוצר של פיסיקאים אבל הכוונה מאחורי השאלה הזו היא מדוע קבועי הפיסיקה הם כפי שהם. לדוגמא שאלה שיש תקווה מדעית לענות עליה היא מדוע הגרויטציה הינה כח חלש
    הרבה יותר (בסדרי גודל) משולשת הכוחות האחרים.

    אבי
    אדם יכול לכפור בחוקי הגרויטציה ועדיין להבין שאם יקפוץ באויר לא ישאר תלוי שם, כפי שניתן לכפור בחוקי ניוטון. חוקי ניוטון עובדים טוב בתחום המהירויות הנמוכות אבל כשאר המהירויות מתקרבות לאילו של מהירותהאור יש צורך להחליפן התורת היחסות הפרטית. השאלה היא שוב למה מתכוון משהו שאומר כי הוא כופר בחוקי הגרויטציה.

  66. אבי,

    הנסיון להציג את היקוןם התלת מרחבי כקונוס,
    הוא נסיון שנתקלתי בו ראשונה.

    יש מסמך מפורט אשר מנסה להסביר זאת ?

  67. "רעיון הרב-יקום מספק תשובות חדשות לשתיים מן השאלות הגדולות ביותר במדע: מה אירע לפני המפץ הגדול ומדוע חוקי הפיסיקה הם כפי שהם"

    – רעיון הרב יקום אינו מספק תשובות, גם לא תשובות 'חדשות' לשום שאלה מדעית. המדע עונה לשאלות שהתשובות להן ניתנות לאישוש/הפרכה, ולו רק ברמה העקרונית. שאלות כמו מה היה 'לפני' (איזה 'לפני' היה יכול להיות להיות היווצרות מציאות מימדית כלשהי?) אינן מן הסוג הזה. בדומה לכך – גם שאלה כמו 'מדוע חוקי הפיסיקה הם כפי שהם' – אינן שאלות מדעיות, כיון שאין לנו שום נקודה ארכימדית מחוץ למרחב – להעריך אותן.

    נראה ש'רעיון הרב מרחב' שטרנר מחזיק בו אינו בא לשרת אינטרס מדעי, אלא הוא מין 'אמונה', אינטרס אידיאולוגי – כזה האומר שהמציאות היקומית אין לה 'ראשית' מוחלטת והיא אינה 'חידוש', אין לה מקור ישותי חוץ מימדי והיא בסך הכל תוצר 'מקרי' של חוקיות פיסיקלית שעדיין אינה ידועה לנו, או שהיא לפחות קימת גם אם היא אינה ידועה לנו; וש'הכל' הוא ' מדעי', כלומר ניתן לרדוקציה לשיטה ולמישוג מדעי, לפחות ברמה העקרונית.

    יתכן שטרנר עצמו מבין את ההצרכה הזאת, כשהוא אומר כי "הרב-יקום פותר בעיות רעיוניות רבות".

    אפשר להעלות השגות על טיבו ויעילותו של 'פיתרון' מעין זה – 'פיתרון' שהוא ספקולטיבי לחלוטין (ולדעתי הוא בעיתי מבחינה עקרונית, ובעצם עלול להזיק למחקר המדעי), אבל מה שבטוח הוא שזה לא פיתרון 'מדעי'.

  68. יכול להיות שפתרון כוח הכבידה יביא לתשובת בעיית התפשטות הגופים ביקום (זה שהגלקסיות מתרחקות מאיתנו) ואולי "כוח הכבידה" גם קשור איכשהוא למושג "זמן"!?
    כנראה אחרי שתהיה תשובה מה זה "החומר האפל" ו"האנרגיה האפלה" תהיה גם תשובה ל"גרביטציה" וזה יספק תשובות חדשות למדע.

  69. תמיד נופלים בדברים הפשוטים:
    "אנו מורכבים מפרוטונים, מנויטרונים ומאלקטרונים" במקום לדייק, "גופי מורכב מ…"

    לגבי רעיון הרב יקומים, זה כנראה עניין שלעולם לא יוכל להיפתר על הצד המדעי ולכן החידה תישאר נצחית.

  70. אתה יכול לכפור בתורת היחסות וגם בכוח המשיכה שתורת היחסות היא בין השאר הרחבה שלו. אני בטוח שאם תעלה לצוק ותמשיך ישר לא תיפול לתהום בגלל הכפירה הזו.

    לגבי החרוט אילו לא היתה הבעיה של הצפיה אחורה בזמן אפשר הי הלומר שאנחנו רואים לכיוון מוצא היקום (יש בעיה להגדיר אותו בגלל אותה הסבה בזמן לצפיה) היינו רואים 13.7 מיליארד שנות אור ואם היינו מסתכלים הצידה גם היינו רואים משהו כזה כי אנחנו על שפת החרוט ובכל כיוון היינו יכולים לראות עד 13.7 מיליארד שנות אור.
    כאן נכנסת לתמונה הבעיה של הצפיה אחורה בזמן. אנחנו רואים דברים כפי שהם היו בזמן שהאור שיצא מהם הגיע אלינו ולכן הוא כולל המון גלקסיות שיצאו מחוץ לאופק – חלקם ממש לכיוון הנגדי והרוב מן הסתם לצדדים. זו הסיבה שאנו עדיין רואים אותם ושהם נמצאים בקצה היקום למרות שנוצרו מאות מיליוני שנים לאחר המפץ הגדול.

  71. אבי,

    בבקשה בלי "למרוח"…

    מטריד אותי שהחלל אינו מסתדר עם תאוריית היחסות,
    ובכל זאת מורחים את הציבור…

    אני רוצה הסבר לוגי של החלל בלי "היחסות" ואופק האירועים…

    מותר לי לכפור בתאוריה זו ?

    איך נכנס היקום התלת ממדי שכולנו רואים לתוך "החרוט" שלך ?

  72. מה כל כך מטריד אותך? המרחק אליהן הוא 27 מיליארד שנות אור ואיננו יכולים לראות אותם אלא רק ככאלה שעדיין באופק שלנו. הנושא הזה של שילוב של מרחק וזמן מבלבל הרבה אנשים וקשה להסביר אותו. אנחנו רואים מעין חרוט אבל בגלל ממד הזמן הצורה שלו מתעוותת.

  73. אבי,

    זה פשוןט מאוד ?

    מזכיר לי שנכנסתי לפני מספר שנים לחדר של מרצה בכיר בפיזיקה באוניברסיטת ת"א,

    שאלתי אותו "באיזה כיוון היה המפץ הגדול" ?

    הוא הסמיק והתחיל להתבלבל,
    ואמר לבסוף שאי אפשר להצביע על הכוון…

    הייתי המום…

    אז מספיק עם הלוקשים הללו.
    זה אומר שאותן גלקסיות מרוחקות נשארו במקום שהתרחש המפץ הגדול ?
    ומה עם גלקסיות בכוון הפוך שגם הם בני 13 מליארד שנים ?

  74. לפני מספר ימים פורם שטלסקופ האבל המשודרג גילה באופק גלקסיות שנוצרו 600.000 שנים אחרי המפץ…

    אז איך הם הספיקו להגיע לקצה-היקום ?

    אשפי תורות-הנייחסות מתבקשים לתרץ…

  75. תיקון טעות

    ציטוט:-

    "אחר כך, עד לחלק ה-1034 של השנייה הראשונה, הרעיונות אמנם מגובשים אבל העדויות אינן מוצקות."
    סוף ציטוט.
    לדעתי צריך להיות ….עד לחלק העשר בחזקת מינוס 34 של השניה הראשונה, וכו'.
    סליחה אם אני טועה.

    שנה אזרחית טובה לכולם ובעיקר לאבי בליזובסקי על עבודתו הברוכה.
    סבדרמיש יהודה

  76. "הקוסמולוגיה המודרנית לימדה אותנו פרק בענווה…"
    אבל נראה שמר טרנר פסח על הפרק הזה.

  77. שום דבר חדש. למה לא מספרים איזה תוצאות הניב הLHC? או שעדיין אין תוצאות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן