סיקור מקיף

חייבים לחסן את הבתים מפני רעידות אדמה * יש שיטות זולות אבל הקבלנים מעדיפים לבצע פרויקטים יקרים ולא משתמשים בהם

כך אומר ד”ר יורי ריבקוב מהמחלקה להנדסת בניין במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון בעקבות רעידת האדמה הקשה שהתרחשה אתמול בלילה במרכז איטליה

מוקד הרעש באיטליה אתמול. מתוך אתר השירות הגיאולוגי האמריקני
מוקד הרעש באיטליה אתמול. מתוך אתר השירות הגיאולוגי האמריקני

אתמול, בשעה 03:32 שעון הקיץ במרכז אירופה (04:32 שעון ישראל), פגע רעש אדמה בעוצמה של 6.3 בסולם ריכטר באזור ל'אקווילה, כ-95 קילומטרים מרומא, ובעומק של כחמישה קילומטרים. נכון לשעת סגירת ידיעה זו, מספר ההרוגים הגיע ל-200, רבים עדיין קבורים תחת הריסות בתיהם ומוגדרים נעדרים, ביניהם סטודנט ישראלי הלומד רפואה בעיר.

ד”ר יורי ריבקוב מהמחלקה להנדסת בניין במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ומרצה בכיר במחלקה להנדסה אזרחית מספר בראיון לאתר הידען כי הצליח להבחין בתמונות שהגיעו מאיזור הרעש באיטליה, כי הבתים שנהרסו הם אלו שבהם חסכו הקבלנים בברזל: ראיתי צילום של מכונית מכוסה בשברי בית, וכמעט כל השברים עשויים מבטון ואין זכר לפלדה שהיתה אמורה להיות, בעיקר בחיבורי הקירות..

מדובר באיזור הנמצא על שבר פעיל ולכן הוא מועד לרעידות אדמה. איטליה דווקא לוקחת את הנושא ברצינות. אין כמעט אוניברסיטה שאין בה מחלקה להנדסה סייסמית, הם ידועים ומפורסמים בשיטות הבניה המודרניות וגם בחיזוק של מבנים עתיקים. אבל עובדה שהתמוטטה הכנסיה ומבנים ישנים אחרים שהיו שם שכנראה לה הספיקו לחזקם. “אני בטוח שאם רעידת אדמה בסדר גודל כזה היתה מתרחשת באיזור מיושב בעולם השלישי היו פי אלף הרוגים והמקום היה נהרס לחלוטין. ”

כמומחה לתחום הבניה בישראל אמר ד”ר ריבקוב: אני לא רוצה שתהיה כזו רעידת אדמה בישראל. אני חושש שבעוצמה כזו היו הרבה מאוד הריסות, הרבה מאוד התמוטטויות ובמיוחד בבניה הישנה כגון השיכונים של שנות החמישים. אין חוק שמחייב את הדיירים לבדוק מה המצב אחרי עשרות שנים שהמבנה שהם גרים בו קיים, ועובדה אפילו אם בודקים, לא תמיד בודקים כמו שצריך. ולא נוקטים בצעדים כנכונים. עובדה, לאחרונה ביקשו דיירים רצו לשפר את העמידות של בניין לרעידות אדמה עתידיות בת”א, והוא התמוטט.

“יש שיטות מודרניות לחיזוק לשיפור תגובת מבנים שמהנדסים אצלנו לא כל כך אוהבים אותם מכיוון שזה לא משתלם לקבלנים להשתמש בשיטות המודרניות דווקא בגלל שהן זולות. עדיף לקבלן לעשות עבודה שעולה פי 10 משום המרווח על עבודות זולות נמוך.”

הבעיה הזו נפוצה בכל העולם, לא רק אצלנו, משום כך לא נכפה בתקן באף מדינה להקים מערכות לבידוד בסיס ולריסון מלאכותי של בניינים. עם זאת, בכל זאת מיישמים את הטכנולוגיות הללו במאות אלפי מבנים ברחבי העולם, כולל ארה”ב, יפן, כולל איטליה, רוסיה. עובדה שזה מצליח. יש בניין למשל בסן פרנסיסקו שהתקינו בו מערכת לבידוד בסיס וזו הייתה הדרך לשדרג אותו ולשפץ אותו ולהגדיל את העמידות שלו לרעידות אדמה עתידיות.”

ריבקוב תוהה מדוע לקשור בין חיזוק המבנים והכנתם לקראת רעידות אדמה לבין בניית יחידות דיור נוספות. למה לא לשפץ בתים בלי שהדבר יהיה כרוך בפעולות נוספות שיעכבו את הביצוע? תוהה ד”ר ריבקוב.

מה מסקנתך?

ד”ר ריבקוב: “המסקנה היא שצריכים להיות יותר פתוחים להצעות חדשות, לבדוק את העמידות של הבתים בהם אנחנו גרים. לא ללכת לפי ההצעה הזולה ביותר בבדיקה אלא להצעה שמביאה אותנו לעמידות הכי גבוהה. צריכים להשתמש בשיטות ידועות, לא רק בשיטות מלפני 50 שנה.”

“צריכים לעשות חיסון למבנה, כמו שעושים חיסון נגד שפעת.” הוא מסכם.

7 תגובות

  1. טוב תעשה המדינה אם תעשה מכרז בו תבדוק X קבלנים ויזמים, תגיע ל5-10 מומלצים הן מבחינת יכולת ביצוע והן מבחינת אמינות, ואיתם ייוכלו הדיירים ליישם את הפרויקט.
    היום אין עוד פרויקט שבוצע, אין קבלן בעל נסיון בהתמודדות עם פרויקט כזה ואף אחד לא מוכן להיות שפן נסיון ולהתקע עם קבלן שיפשוט רגל, או שהבניין יתמוטט לו.

  2. יש לי שאלה עליך ואני מקווה שתענה
    אני עובר לגור בבניין שהוא על חנויות בעריית לוד,הוא ללא עמודים מלבד שתי עמודים בחניה… רציתי לשאול אותך האם זה עוזר לבניין עמידותו שהוא על חנויות.. ולדעתך מה הסיכוי שבניין זה התמוטט

    תודה
    אבי

  3. מאמרו של ד”ר ריבקוב עקרונית נכון אבל לא מושלם בישראל קיימת תוכנית הנקראת למיטב זכרוני תמ’א 38 ענינה חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה תוכנית זו נותנת גם פתרונות מימון לנושא היות ובמבנים הישנים גרים בעיקר דירים ללא אמצעי מימון והמדינה אין ביכולתה לממן עלויות ענק בסדר הגודל הזה (כ-40% מסך כל המבנים בארץ) לפיכך ניתנו זכויות שיפוץ ובניה נוספת כגון בנית מעליות .בנית קומה נוספת בקומת הקרקע או על גג המבנה.קומהזו היא בזכות הדיירים וניתנת למסירה כתשלום לקבלן/חברה המחזקת את המבנה והכל נעשה רק לאחר אישור הרשויות המוסמכות כולל בדיקת התוכניות ע”י הועדה לבניה ומתן אישור הבניה לפי התקן.
    עכב אכילס של התוכנית היא תאות ממון הן מצד הדירים קשי היום והן מצד הקבלן/החברה הבונה.

  4. הכל טוב ויפה, אבל הוא לא מציין מה כן צריך לעשות כדי לצמצם סיכויי נזק. אל מי לפנות, מה לבקש?

  5. קצת סמנטיקה לגבי המכללה באריאל:
    המונח "מרכז אוניברסיטאי" חסר משמעות ולא מוכר ע"י שום גוף מלבד אחד (הוא עצמו, כמובן). זו המצאה של מכללת יהודה ושומרון באריאל, שעשתה לובי חזק למען הפיכתה לאוניברסיטה לפני כמה שנים. כשנכשלה, החליטה בצעד אופייני לשים פס על החלטת המועצה להשכלה גבוהה ולקרוא לעצמה "מרכז אוניברסיטאי" שנשמע יותר יוקרתי מ"סתם" מכללה. עם זאת, אין למונח שום משמעות מעשית: בישראל יש אוניברסיטאות ויש מכללות, וזהו. ואריאל היא מכללה כמו כל מכללה אחרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.