סיבת התפתחותן של הקרניים אינה ברורה, אבל לפחות אצל חלק מבעלי החיים, ככל שהקרניים ארוכות יותר הרתעת הטורפים יעילה יותר * בבחינת “אל תתעסקו אתי”
מימין: קרנף. מעין קרן, העשויה משיער דחוס משמאל: זיקית ג'קסון. זוחלים וחרקים בעלי קרניים הם יוצאי דופן מה יכול להיות שימושי יותר מזוג קרניים נאות? הן נראות כאמצעי המושלם להברחת טורפים, הן מסייעות להביס יריבים, ואפשר גם לאותת עמן בעדינות לבני זוג פוטנציאליים. במצב אידיאלי, לכל אחד צריך היה להיות זוג קרניים.
אבל אם קרניים הן דבר כל כך נפלא, מדוע הן כל כך נדירות? אף שאנשים המבקרים בגני חיות או בחוות עשויים לקבל את הרושם כי קרניים הן הנורמה, למעשה התברכה בהן בעיקר קבוצת יונקים קטנה ומודרנית, הפרסתנים. בנוסף, עוד כמה זוחלים וחרקים יוצאי דופן הם בעלי קרניים.
בקר, שוורים, כבשים, עזים, יאקים ותאו – לכולם יש קרניים, כמו גם לאנטילופות האפריקאיות – החל בקרניים הזעירות והחדות של הציביון וכלה בקרניים האלגנטיות והספירליות של הקודו. הקרניים המעטרות את מצחם של האיילים, הדישונים ואיילי הצפון שונות מאוד בצורתן
אלה של החיות שהוזכרו לעיל, אך גם הן חדות ומועילות. לקרנפים יש מעין קרניים העשויות שיער דחוס בין עיניהם המפורסמות בחולשתן. לעומת זאת, לרבים מבעלי הפרסות אוכלי העשב, כמו גמלים, לאמות, היפופוטמים וסוסים, אין קרניים (החד-קרן אינו נחשב).
לא ידוע מדוע מינים מסוימים מצוידים בקרניים ומינים אחרים לא, אולם מחקר חדש שכלל אינו עוסק ביונקים מספק תשובה חלקית ומעניינת לשאלה. המחקר, המופיע בכתב העת “Science”, עסק במין נדיר, איגואנית מקרינה. 14 מינים של הזוחל הכרסתני חיים במדבריות אמריקה ואוכלים נמלים. ללטאות הללו, הידועות גם כ”קרפדות בעלות קרניים”, יש בליטה חדה דמוית דורבן על גולגולתן, שעמה הן דוקרות את גרונותיהם של הציפורים והנחשים שמנסים לטרוף אותן. על פי המחקר החדש, הקרניים של האיגואנית המקרינה מרתיעות את הטורפים עוד לפני שהם תוקפים.
אחד הטורפים העיקריים של האיגואנית הוא הציפור מהמין חנקן. לחנקן יש הרגל מבעית, שזיכה אותו בכינוי “הציפור הרצחנית”. החנקנים הזכרים משפדים את קורבנותיהם על קוצים או על גדרות תיל כדי ליצור מזווה מזון, שיוכיח לנקבות כי הם מפרנסים טובים. החוקרים מדדו את קרניהן של 155 לטאות חיות ושל 29 לטאות משופדות. קרניהן של הלטאות החיות היו ארוכות יותר בממוצע ב-10%. יתר על כן, בין הלטאות המשופדות לא היה שום פרט, שאורך קרניו היה 80% או יותר מאורך ראשו.
“אפשר להתייחס לכך במושגים של ‘גדול יותר הוא טוב יותר'”, אמר אחד ממחברי המחקר, ד”ר אדמונד ברודי מאוניברסיטת אינדיאנה. על פי חישוביו, אורך הקרן של האיגואנית המקרינה גדל ב-10% בתוך לא יותר מ-20 או 30 דורות. “זה 30-20 שנה”, אמר ברודי, “מדובר בקצב מהיר מאוד”.
לא ידוע על קיומן של קרניים בקרב חזירים, כלבים, מכרסמים, דובים, קופים ובעלי חיים ממשפחת החתוליים. לשום ציפור או דג אין קרניים. ינשוף העצים המקורנן, תוכי הים המקורנן והקמיקי המקרין זכו כולם בשמותיהם בגלל ציצת הנוצות שלהם. גחמות האבולוציה יכולות לגרום להופעתה של “נורה” זורחת על מצחם של דגי החכאי, אבל אף פעם לא לקרניים. חוד השנהב של הלווייתן חד השן (נרוול) הוא ניב ולא קרן.
הקרניים מתחילות להופיע אצל הזוחלים והחרקים. לזיקית ג’קסון יש שלוש קרניים עבות המזדקרות מפניה. עם זאת, הזיקיות אינן ידועות כחיות הששות אלי קרב. כאשר יש טורף בסביבה, הן משנות את צבען וקופאות. הקרניים של זיקית ג’קסון משמשות אך ורק לקרבות בין זכרים שרבים על נקבה. קרבות אלה אינם מרשימים מכיוון שהזיקיות זזות לאט מאוד. זכרי זיקיות הנמצאים בשבי עשויים להילחם בלי להשתמש בקרניים. שני זכרים פשוט מביטים זה בזה עד שאחד מהם מת מרוב מתח.
ד”ר קריסטין ג’ניס, ביולוגית אבולוציונית מאוניברסיטת בראון, אמרה כי לא היתה “כל סיבה אחידה” להתפתחות הקרניים במינים השונים. לדברי ג’ניס, המאובנים המתעדים את השינויים שחלו ביונקים מבהירים כי מסוכן להכליל על האבולוציה של הקרניים בהסתמך על בעלי החיים הקיימים כיום. רק 10 מתוך 91 משפחות הפרסתנים, שרבות מהן כבר אינן קיימות, פיתחו אי פעם קרניים עשויות עצם. לגמל הקדום היתה קרן אחת, לקרנף הקדום היו שתיים.
התיאוריה של ג’ניס היא כי רוב הקרניים של מפריסי הפרסה התפתחו בתגובה לשינויי אקלים, שהביאו להיווצרותם של יערות וערבות. כאשר מזון החל להיות זמין יותר והרבייה נהפכה לעונתית, הזכרים החלו להיות פוליגמיים והיו זקוקים לאמצעי הגנה על הטריטוריה ועל הנקבות שלהם.
בעת סכנה, רוב היונקים בעלי הקרניים בוחרים במנוסה. הקרנפים והתאו האפריקאי הם יוצאי הדופן, ונקבות הנושאות גורים הן לעתים קרובות המסוכנות ביותר. אריות ואנטילופות סוסיות ארוכות קרן נמצאו מתים כשהאריה משופד על הקרניים החדות והמעוקלות של טרפו.
ברוב המקרים רק לזכרים יש קרניים, מה שמצביע על כך שהקרניים מיועדות למטרות רבייה. לא ידוע מדוע בחלק מהמינים, כמו אייל הצפון וגנו, מופיעות הקרניים גם אצל הנקבות. אחת התיאוריות היא שכאשר יש מחסור במזון, גם הנקבות צריכות להילחם עליו. תיאוריה אחרת גורסת שכאשר טורפים אינם יכולים להבחין בין זכרים לבין נקבות, יותר נקבות שורדות והמשך ההתרבות של אוכלוסיית בעלי החיים מובטח.
אתר הידען היה באותה תקופה חלק מפורטל IOL
