חוקר אמריקני מציע להוסיף את השימפנזות והבונובו למשפחת ההומו ולבטל את משפחת ה-PAN
שימפנזה. שייך לסוג "אדם"?
הגיע הזמן להזיז את ענף המשפחה של האדם ולכלול בו את השימפנזות, כך אומר חוקר שלמד כמה קרובים שני המינים. בני האדם והשימפנזים חולקים 99.4 אחוזים מה-DNA – הקוד הגנטי של החיים – לפי צוות שבראשו עמד מוריס גודמן מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת המדינה בוויין.
"אנו בני האדם, נולדנו מקופי אדם דומים מאוד לשימפנזות של היום" אמר גודמן.
המחקר שפורסם ב- Proceedingsשל האקדמיה הלאומית למדעים, מעלה הצעה ולפיה יש להוסיף לשימפנזים את הקידומת הומו, השמורה כיום לבני האדם.
"לבטח זהו רעיון שיתניע מחדש את הויכוח אודות האבולוציה והיחס של בני האדם ובעלי החיים." אמר גודמן. "הקרב על השאלה האם בני האדם קרובים לשימפנזות, לגורילות ולשאר הפרימטים מתקיים מאז שנת 1859, השנה שבה תאר דארווין לראשונה את תורת האבולוציה בספרו "מוצא המינים".
הקרע בין אנשי הדת והקהילה המדעית הגיע לשיא בשנת 1925 כאשר מורה מטנסי, ג'ון סקופס הורשע בלימוד האבולוציה.
הויכוח נמשך עד ימנו אלה. קנזס הורתה להחזיר את הוראת האבולוציה 18 חודשים לאחר שמועצת בתי הספר של המדינה הצביעה בעד הורדתה מתוכניות הלימודים. מועצת בתי הספר של אלבמה הצביעה בעד הוספת מדבקות לספרי הלימוד בביולוגיה המזהירות כי תורת האבולוציה שנויה במחלוקת.
הצוות של גודמן אינו מתייחס ישירות לאבולוציה אך מציע כי בני האדם והשימפנזות יחשבו לענף של אותו סוג בשל הדמיון ביניהם. סוג הוא קבוצה של מינים קרובים. המין האנושי, הומו סאפינס עומד לבדו בסוג הומו. ואולם היו קיימים בעבר מינים שונים מהסוג הומו, כמו למשל הומו נדאנדרטלוס – האדם הניאנדרטלי. השימפנזות משתיכות לסוג פאן, ביחד עם הבונובו המכונה גם השימפנזה הננסית.
גודמן מציע לאחד את כל שלושת המינים תחת משפחת ההומו. אחד המינים בקבוצה יהיה הומו סאפיינס (האדם); השני יהיו הומו (לשעבר פאן) טרוגלודיטס (troglodytes) (השימפנזה המצויה), והמין השלישי יהיה הומו (פאן) פאניסקוס (paniscus) או שימפנזת הבונובו. אין שום וועדה רשמית האחראית על הצבת בעלי חיים במקומם בעץ האבולוציה, ובכמה מקרים יש מינים שלגביהם יש כמה סיווגים חלופיים.
"אם מספיק אנשים ירצו בכך ויחשבו שיש צורך בכך אפשר לקיים סימפוזיון ולהחליט בו אם זו הצעה סבירה". אמר גודמן. "לדעתי זו הצעה סבירה. כמובן, אחרת לא הייתי מציע אותה."
ריצ'ארד שרווד, אנתרופולוג מאוניברסיטת ויסקונסין אינו בטוח בכך. "השימפנזים ובני האדם חלקו אבות משותפים לפני כ-7 מיליון שנה, אמר שרווד, ואולם אין פירוש הדבר שהם שייכים לאותו סוג כיום" אמר.
גודמן מצטט הצעה של ג'ורג גיילורד סימפסון לפיה השיפנמזות והגורילות צריכות להיכלל בסוג אחד. כיום הגורילות נמצאות בסוג גורילה. גודמן אומר כי השימפזות קרובות יותר לבני האדם מאשר לגורילות ולפיכך יש להוסיף אותם לסוג הומו. שרווד אמר כי סימפסון העלה את נושא הכללה של הגורילות והשימפנזות באותו סוג ב-1963 ואילו כיום איש אינו מתווכח על כך שניתן לשים את שניהם באותו הסוג.
סיווג מחדש של השימפנזות יגרום לשינויים רבים בדרך שבה סטודנטים לאנתרופולוגיה לומדים את היחסים בין המינים השונים של בעלי החיים.
במחקר השוו גודמן ועמיתיו 97 גנים מבני אדם, שימפנזות, גורילות, אורנג-אוטנים, קופי העולם הישן ועכברים. גנים מבני אדם ושימפנזים היו הקרובים ביותר, ולאחריהם היו הצמדים של אורנגוטנים וקופי העולם הישן. אף אחד מבעלי החיים שנבדוק לא היה קרוב לעכברים.
אם לוקחים בחשבון את קצב המוטציות בגנים, מעריכים המדענים כי האב המשותף לשימפנזות ולבני האדם התפצל מהגורילות לפני 7 מיליון שנה, ואז נפרד לשני מינים לפני 5-6 מיליון שנה.
