הולמס בשמי ישראל – סיכום ביניים

עברו כמה יממות מאז דווח שהשביט התפוצץ והתבהר בכדי כמה מאות אלפי מונים. יו”ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל פורום אסטרונומיה ב-YNET, יגאל פתאל מסכם סיכום ביניים של מה שאירע, מה אנו חושבים שקרה ומה חושבים שיהיה

יו”ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, ומנהל פורום אסטרונומיה ב-YNET יגאל פתאל אומר כי בימים אלה נראה אורח לא-צפוי בשמי הערב. זהו שביט הקרוי שביט-הולמס (Holmes). השביט מצוי בשמים מזה חודשים רבים, אלא שעד השבוע נדרשו טלסקופים גדולים במיוחד כדי לראותו וההתעניינות בו לא חרגה מעבר להתעניינות הרגילה בעשרות שביטים כמוהו שמתגלים מדי שנה ואינם מגיעים לתודעה הקולקטיבית.

אולם, השבוע (24/10) דווח על ידי אסטרונומים ביפן ואירופה שבהירותו של השביט עלתה בערך פי חצי מיליון ובן לילה הוא הפך לגרם שמים שנראה בקלות בעין הבלתי-מזוינת, בתחומי קבוצת הכוכבים פרסאוס שעליה נכתב במאמר החודש. כשם שההתבהרות הפתאומית של השביט לא היתה צפויה כך לא צפויה התנהגותו לאחר ההתפרצות ורצוי מאוד לעקוב אחר השביט מדי לילה.

אין יודעים בוודאות אך סביר להניח שהסיבה היא התפרצותו של כיס גז. שביט הולמס היה בנקודה בקרובה ביותר לשמש במסלולו לפני כחצי שנה, בחודש מאי. כאשר השביט מתקרב לשמש הוא מתחמם וזו הסיבה להילה ולזנב המרהיבים.

אולם, כאן לא נגמר הסיפור. גל החום שנוצר כתוצאה מחימום פני השביט על ידי השמש ממשיך לחדור פנימה גם אחרי שהשביט מתרחק מהשמש. בדרך כלל, גל החום ממשיך להזין את פעילות השביט לתקופת מה לאחר הפריהליון עד שהפעילות כמעט גוועת כשהוא מתרחק. עם זאת, ייתכן מצב שבו גל החום מגיע לכיס גדול מאוד של גז, שכלוא בתוך הקרח. כאשר הגז מתחמם ומגדיל את נפחו, במקרים מסוימים הוא עשוי לפוצץ את השביט.

תופעה דומה נצפתה בשביט האלי לאחר מעברו האחרון סמוך לשמש בשנת 1986. פיצוץ כזה יכול לקרוע את השביט לגזרים או לקרוע ממנו נתחים קטנים, תלוי במיקום כיס הגז בשביט, בגודלו ובמאפייניו הפיזיקליים של השביט. בניסויים במעבדה לחקר שביטים בחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב, שנעשתה בידי צוות בראשות הפרופ’ עקיבא בר-נון ובהשתתפות דר’ דיאנה לאופר ועבדכם הנאמן, נצפתה התנהגות דומה של דוגמת קרח שחוממה ובה היה כיס של גז.

שביט הולמס הוא שביט מחזורי – 17P/Holmes שמקיף את השמש אחת ל- 6.88 שנים, כאשר בעת הפריהליון הוא מגיע למרחק של 2 יחידות אסטרונומיות מהשמש (יחידה אסטרונומית אחת היא המרחק הממוצא שבין כדור הארץ והשמש). בעת האפהליון, השביט מרוחק מהשמש 3.61 יחידות אסטרונומיות, מעט יותר מחגורת האסטרואידים (אם כי מסלולו נטוי בזוית של 19 מעלות ביחס למישור המילקה). נתונים כאלה מתאימים לשביטים ממשפחת צדק, שכנראה נלכדו בכבידה של צדק והוסטו למסלול סגור יותר ממסלולם המקורי. בדרך כלל מקורם בחגורת קויפר.

השביט הגיע לפריהליון בחודש מאי השנה. שביטים מפתחים הילה משמעותית בערך במרחק של כ- 3 יחידות אסטרונומיות מהשמש עם עליה משמעותית בנידוף המים ועקב כך שחרור גזים ואבק שכלואים בקרח, והיא גדלה ככל שהשביט מתחיל להתקרב לשמש. חום השמש מחמם את פני השביט, המים מתנדפים ויחד איתם משתחררים עוד ועוד גזים ואבק הכלואים בקרח. אלה מגדילים את ההילה ואת אטימותה. בד בבד, פועלת רוח השמש על ההילה, דוחפת אותה הלאה מהשביט וכך נוצר זנב האבק וגז היונים (גז היונים נותר שבוי בקווי השדה המגנטי של השמש בעוד שזנב האבק נמשך אומנם מהשמש והלאה, אך צורתו נקבעת עקב הדינמיקה של החלקיקים בזנב שממשיכים להקיף למעשה את השמש באינספור מסלולים דומים לאלה של השביט).

מדוע התפוצץ השביט?

אירועים כאלה אופיניים לשביטים לאחר פריהליון. שביט האלי התפוצץ כשהיה במרחק של 10 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ, הייל בופ במרחק של 6.4 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ. התפרצויות אופייינות גם לשביטים שמרחק הפריהליון שלהם רחוק מהשמש ודוגמה טובה הוא שביט 29P/Schwassmann Wachmann שמתפרץ כמעט באופן סדיר תוך הגדלת הבהירות בכדי 100 פעמים.

ההתפרצות של שביט הולמס היא כבירה בעצמתה – יש הערכות שבין חצי מיליון למיליון פעם. יש להבין מהו מנגנון החימום של השביט כדי להבין את הגורם. סמוך לפריהליון, פני השביט חוממו בידי השמש. חלק מהאנרגיה הופנה לנידוף הקרח וחלק מחום השמש התקדם פנימה אל תוך השביט. התקדמות גל החום גורמת לשחרור נוסף של גזים ממקומות עמוקים יותר בשביט. אולם, ייתכן מקרה ומתחת לפני השטח (במקרה שלפנינו כנראה בעומק של כמה עשרות מטרים) יש כיס גדול של גזים קפואים. כאשר גל החום מגיע אל כיס הגז, הגז מתחמם, מגדיל את נפחו ומתפוצץ. התפרצות הגז מעיפה חומר רב מסביב לשביט, ביניהם אבק שהיה לכוד בקרח וקרח מים שהאנרגיה של הפיצוץ גורמת לנידופו. כל אלה הגדילו באופן דרמטי את ההילה וכן את צפיפותה ומכאן העליה הגדולה בבהירותה.

מה הלאה?

בהנחה שלא תהיינה התפוצצויות נוספות, ההילה תתפזר, ובהירות השביט תהיה תלויה בקצב הירידה בצפיפות ההילה ומצד שני בקצב ההתפשטות שלה. יש להניח שלמשך זמן מה (ימים, שבועות? כרגע אין לי נתונים לחשב את זה) בהירות השביט תהיה יציבה פחות או יותר ולאחר מכן תתחיל לדעוך באופן תלול יותר. מאוד יתכן שההתפרצות גרמה לקריעת חלק או חלקים מהשביט במקרה זה חשוב להמשיך לצפות בשביט כדי לראות אם יש יותר ממוקד אחד. זה יתבהר ככל שההילה הופכת לשקופה יותר. מאוד ייתכן שההתפוצצות ערערה מאוד עת השביט והוא עשוי להתפרק לחלוטין. דוגמה טובה לשביט שהתפרק היה שביט ביאלה במאה ה- 19. אז זה נוכל לראות בהמשך או לקראת הפריהליון הבא.

זנב

צריך לזכור שקיומו של זנב תלוי באינטרקציה עם רוח השמש. מרחקו הגדול של השביט מהשמש מפחית מאוד את ההשפעה של רוח השמש אך עדיין לא מבטל אותה ולכן עשוי להיות סיכוי לזנב, בייחוד כאשר ההילה גדולה כל כך. מאידך, יש שיקול גיאומטרי שהוא כיוון הזנב ביחס לקו הראיה. זנב השביט נראה במיטבו כאשר הוא ניצב לקו הראיה. במקרה שלפנינו, אם יש זנב, בנוסף לעובדה שהוא כמעט על קו הראיה, ההילה של השביט תהיה ביננו ובינו (צריך לזכור כי רוח השמש דוחפת את הזנב מהשביט והלאה ולאחר הפריהליון הזנב מקדים את השביט) ואלא אם כן גודלו יהיה מאוד משמעותי הוא עשוי להיות מוסתר על ידיה. כך או כך, יהיה מעניין וחשוב לעקוב אחר השביט.

מתי והיכן לראותו

ממצפה הכוכבים ברקת במכבים-רעות נמסר כי ניתן לצפות בו בעזרת משקפת בכיוון צפון מערב. השעה הטובה ביותר – שלוש לפנות בוקר לכוכבי שביט ואסטרואידים יש תנועה אחרת בשמיים אשר מבדילה אותם מתנועתם של הכוכבים.לכן נוכל לצפות למצוא את השביט במקום אחר בכל לילה ובצפייה בטלסקופ נוכל אף להבחין בתנועתו במשך שעות בודדות.

תמונת השביט צולמה באמצעות שיטה מיוחדת, בה התחקה טלסקופ האינטרנט הרובוטי במצפה אחר תנועת השביט ולכן ניתן לצפות בגרעין השביט בצורה ברורה. תמונות השביט נלקחו במצפה הכוכבים ברקת באמצעות טלסקופ האינטרנט. טלסקופ יושב על גבי חצובה רובוטית וניתן לשלוט עליו מכל מקום בעולם באמצעות רשת האינטרנט. הוא משמש תלמידים וחוקרים מכל ארצות תבל. רטים נוספים על טלסקופ האינטרנט, כולל סרטי הדגמה ניתן למצוא באתר המצפה.