ד”ר יעל נמירובסקי, אחת מראשוני התעשיה בארץ, סיפרה בכנס של ה-IEEE שעסק בהסטוריה של ההייטק הישראלי
“תעשיית המיקרו אלקטרוניקה הוקמה כדי לספק לישראל יתרון מודיעני וצבאי בעקבות טראומת מלחמת יום כיפור”, הסבירה ד”ר יעל נמירובסקי, מהפקולטה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה בטכניון – אשר היתה מראשוני מחלקת המיקרו אלקטרוניקה ברפאל, במסגרת כנס שנערך בשבוע שעבר על ידי האיגוד הבין-לאומי של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה, IEEE. הכנס עסק בנושא ההיסטוריה של ההיי-טק הישראלי ונערך על ידי הסניף הישראלי של הארגון, המונה 1,300 חברים, בשיתוף ICOHTEC – האיגוד לחקר ההיסטוריה של הטכנולוגיה ומשמעויותיה, ובסיוע אוניברסיטת תל אביב.
נמירובסקי הקדישה את הרצאתה להסטוריה של תעשיית המיקרואלקטרוניקה הישראלית: “התעשייה בישראל הוקמה בראשית שנות השבעים, ובתחילתה היתה מרוכזת בתעשיות הביטחוניות ובעיקר ברפאל. האבולוציה המהירה הונעה בשל הצורך להגביר את האמיניות ולהקטין את המערכות במטוסים וטילים וגם הצורך הנואש בחיישנים מתקדמים. בעקבות מלחמת יום הכיפורים התברר הצורך בהתמחות בתחום חיישני האינפרה אדום, שעל מכירתם הוטל אמברגו על ידי ארה”ב. זה גרם להקמת פרויקט חירום משותף לטכניון ולרפאל, שהניב מערך של חיישנים (Focal Plane Arrays) המשובצים על שבב ייעודי המסוגל לחוש פוטונים (אלקטרו אופטיקה) ושבב CMOS הכולל מעבד אותות (מיקרו אלקטרוניקה)”.
נמירובסקי המשיכה וסיפרה על האנשיםהמוכשרים שכבר הצליחו בעמק הסיליקון ובאקדמיה האמריקנית ושבו לישראל כדי להקים את תשתית התעשיה: “בשנת 1971 הקים דן סיני את הפעילות בתחום המיקרואלקטרוניקה ברפאל (הוא גם זה שגייס את נמירובסקי, א.ב.) ומאוחר יותר (ב-1980) את חברת SCD – Semi Conductor Devices, דב פרוהמן הקים בשנת 1974 את מרכז הפיתוח של אינטל (Intel), ומאוחר יותר ב-1981 את המפעל הראשון שלה. בשנת 1984 הקים ד”ר גיורא ירון את המפעל של נשיונל סמיקונדקטור במגדל העמק שבשנת 1993 הפך לטאואר”.
עוד ציינה נמירובסקי יזמים כגון ברוך גליק מ-SCD – וחברה בשם סנסו-אופטיק שפיתחה מערכות הדמיה לאינפרה אדום בשנות השבעים: “השילוב של צורך לאומי חיוני והשאפתנות האנשים של אנשים מוכשרים שגילו חזון ומוטיבציה היו המפתח להצלחה. גם מקבלי ההחלטות בממשלה, במשרדי הביטחון, הכלכלה והחינוך וגם תורמים יהודים גדולים שסייעו לאוניברסיטאות הביאו את המימון שאיפשר את ההתפתחות של תחום המיקרו אלקטרוניקה בישראל – הן בתעשיה והן באקדמיה, וגם היום התעשיה הזו מתפתחת וצומחת במהירות, והפעם זה בזכותם של סטודנטים לשעבר של החלוצים הענקים הללו”. סיכמה נמירובסקי, שהכינה את המצגת ביחד עם דן סיני.
6 תגובות
איך שהציבור הכללי והפוליטיקה בישראל עובדים יוסי צודק. בשביל לשפר את המצב במערכת החינוך צריך לספר לכולם שהאירנים עוד רגע מנצחים אותנו בחינוך ומשם הדרך לסוף קצרה.
יוסי,
אם לקרוא “בין השורות” את מה שכתבתה אז נראה שאתה מנסה לנבא נבואת פורענות. שאיראן תהיה מעצמה מדעית, שישראל ועוד מדינות מפותחות יהיו בעקבות איראן ולא להיפך- לפני איראן.
אני מבין שהחששה שלך נובעת מכך ש: מערכת החינוך האיראנית היא הסיבה לקום המדענים ה”איראנים” המבריקים שגדלו והתחנכו במדינות מערביות (כפי שנאמר בתגובות).
אני מסכים שהתמחות והשקעה והצטיינות בתחום הפיזיקה היא בסיס מעולה להתחלה של התמחויות והשקעה בתחומים אחרים כגון מחשביםת כימיה וכו’.
אבל אל תשכח שבאיראן יש 78 מיליון איש. רובם לא נגישים לחינוך “המעולה” שהממשלה האירנית מקנה לאזרחיה. “מעולה” במרכאות כי נשאלת השאלה מהיכן אתה יודע שיש להם חינוך טוב יותר משיש בישראל?
אנני טוען שבארץ החינוך הוא טוב במיוחד ואף טוב יותר משיש באיראן.
יוסי,
כמו שכתבתי לך בתגובה לכתבה אחרת, נימה ארקני חאמד הוא *לא* תוצר של המדינה האיראנית. הוא נולד בקנדה, גדל בקנדה, התחנך בקנדה, למד בקנדה, ומעולם לא ביקר באיראן. לייחס להצלחה שלו איזהשהו קשר איראני זה כמו להגיד שברק אובאמה הוא עדות למערכת החינוך המצוינת של קניה.
חוץ מזה, אם אתה כל כך רוצה להסתכל על המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון בתור דוגמא, בוא לא נשכח שבקתדרה לפיזיקה יש 4 מושבים. אחד ארגנטינאי (חואן מלדסנה), אחד קנדי ממוצא איראני (נימה ארקני חאמד), אחד יהודי אמריקאי (אד וויטן), ואחד ישראלי (נתי זייברג). והישראלי הוא לא “אמריקאי ממוצא ישראלי”, הוא ממש ישראלי.
אני לא מנסה להגיד שאין בעיות, שלא צריך לעשות יותר בשביל לקדם את האקדמיה הישראלית, או שהמצב שלנו בהתדרדרות. אבל מה שאתה אומר נראה כמו סתם נסיון להפחיד (“תראו, האיראני מנצחים אותנו!”) והדוגמא שלך לא נכונה ולא רלוונטית כי חוץ ממקום לידת הוריו, לנימה אין שום קשר לאיראן.
שנינו צודקים בלי סתירה.
סטודנטים שהגיעו לפוסט-דוק והצטיינו עד כדי כך שהציעו להם משרה בפרינסטון, הרוורד – אכן חיים בארה”ב.
מקורם לא נשכח, במערכת החינוך האירנית.
העובדה שנימה קיבל את פרס סאקלר בת”א, משמעה שהוא מכיר בישראל.
היה עוד מדען בעל שם בתורת הקוונטים Masoud Alimohammadi שחוסל ב-2010 כנראה על רקע מעורבותו בתכנית הגרעין. ישנה רשימה הכוללת כ-200 אנשי אקדמיה ממוצא אירני באוניברסיטאות בארה”ב.
באוניברסיטה ללימודי דת בקום, העיר הראשית של האיסלאם השיעי מלמדים תלמוד בבלי
http://www.albawaba.com/mena_voices/worlds-most-unlikely-place-study-jewish-scripture-736654
משום שהם מוקירים את הספר הזה. זה לא מפריע להם אח”כ להטיף להשמדת ישראל. אדולף אייכמן למד תלמוד באוניברסיטה והתעניין את ד”ר לתלמוד. לא הייתי מזלזל באויבים כאלה.
ליוסי
רוב המדענים האיראנים שאתה מתאר הם ממוצא איראני החיים מחוץ לאיראן ולא מזדהים עם שלטון האייטולות העריץ באיראן.
האוניברסיטאות צריכות לבצע תכנית חומש חירום למצוא דרך כיצד להחזיר את מעמדן בדירוג העולמי. לחשוב מחוץ לקופסא האקדמית. לדעתי אין לזה פתרון קסמים – פשוט השקעה אמיתית של המדינה.
פיתוח חיישני אינפרא-אדום וננו-טכנולוגיה חשוב, אך התקדמות בציר הידע הקיים של ישראל לא מספיק טוב כיום.
בתגובה למאמר על החור השחור ציינתי שני מדענים ממוצא איראני שהם היום בצמרת הפיזיקה התיאורטית והמתימטיקה, ומחוללים מהפכות נדירות בתחומים אלה, לא מהסוג של התקדמות רציפה. ציינתי גם שלדעתי הישגיהם בנושא הסכם הגרעין והכניסה הרוסית לאיזור, לאחר ביקור גנרל הצללים קאסם סולימני במוסקבה, נמצאים בשורה אחת עם הישגי המדע של מדענים ממוצא אירני שפועלים בארה”ב. קיימים מדענים ממוצא אירני נוספים בתורת הקוונטים, וקיימים מוסיקאים מחוננים ואנחנו מפסידים את קרב המוחות.