תגלית: כתב סמוי מהעין נחשף בקטעי מגילות גנוזות

חוקר רשות העתיקות בדק קטעי מגילות באמצעי הצילום המתקדמים שבמעבדות יחידת מגילות מדבר יהודה, והתרגש לגלות אותיות שהעין לא רואה * הקטעים, שהוצגו היום במסגרת הכנס הבינלאומי – 70 למגילות הגנוזות: “במדבר פנו דרך”, מספקים מידע חדש על אחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר של המאה ה-20 * הכנס מתקיים ביוזמת מרכז אוריון באוניברסיטה העברית, רשות העתיקות, מוזיאון ישראל, אוניברסיטת וינה ואוניברסיטת ניו-יורק

תגלית: טכנולוגית צילום מתקדמת, שפותחה במיוחד עבור מגילות מדבר יהודה ומשמשת את מעבדות המגילות ברשות העתיקות, חשפה סימני כתב שלא ניתן היה לראותם עד כה.

בשנות ה-50 של המאה ה-20, במערות שליד קומראן, גילו חוקרים ובדואים עשרות אלפי קטעי קלף ופפירוס שנכתבו לפני 2,000 שנה, והיו שייכים לכ-1,000 כתבי-יד. מפאת גודלם ומצבם השימורי הרעוע, חלק מקטעים קטנים אלה הונחו בקופסאות ללא מיון ופיענוח.
לאחרונה, כחלק מפרויקט הדיגיטציה של המגילות, נערכו בדיקות מדגמיות בקופסאות אלה. הבדיקות העלו, כי על אף שהעין אינה רואה סימנים, הרי שציוד הצילום החדשני שבשימוש פרויקט הדיגיטציה, מזהה אותם. זיהוי סימני הכתב מספק מידע חדש בחקר חלק מהמגילות, ויתכן אפילו, שאחד מהקטעים מרמז על קיומה של מגילה שלא הייתה מוכרת עד כה.

המחקר הוצג הערב (ג’), במוזיאון ישראל, בכנס הבינלאומי “70 למגילות הגנוזות: “במדבר פנו דרך”. הכנס מנוהל בשיתוף פעולה בין מרכז אוריון לחקר מגילות מדבר יהודה באוניברסיטה העברית, רשות העתיקות, היכל הספר במוזיאון ישראל, אוניברסיטת וינה ואוניברסיטת ניו-יורק.

פרויקט הדיגיטציה של יחידת מפעלי מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות הוקם כדי לעקוב אחר מצב שימורה של אחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות של המאה ה-20, ולהנגיש אותה לציבור באיכות מיטבית. קטעי המגילות מתועדים באמצעי צילום יעודיים ומשוכללים, שפותחו על בסיס טכנולוגיה שפותחה במקור בנאס”א. הכתב נחשף לאחר שאורן איבלמן, חוקר יחידת המגילות של רשות העתיקות ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים, ביצע בדיקה ראשונית לכמה עשרות קטעים ממערה הסמוכה לקומראן, המכונה “מערה 11”. למרבה ההתרגשות, הבדיקה חשפה על פני השטח סימני כתב בחלק גדול מהקטעים – סימנים שאינם ניתנים לזיהוי בעין. בתום מחקר מעמיק, המתפרסם היום, הצליח אורן לפענח את הכתב, ואף לזהות את כתבי היד שאליהם, כנראה, שייכים חלק מהקטעים החדשים.
אמנם, בקטעים קטנים אלה שרדו רק מספר אותיות, אך בחלק מהמקרים זה היה מספיק כדי לשחזר את הטקסט ולשייך אותו לכתב היד המתאים. החוקרים מציינים, כי מפאת גודלם ומצבם השימורי של הקטעים, זיהוי הטקסטים הוא בסבירות גבוהה, אך לא מוחלטת.
בין השאר, זוהו קטעים חדשים מספר ויקרא, מספר דברים, ומספר היובלים, השייכים לעותקים של מגילות המוכרות במחקר.
קטעים מעניינים במיוחד המהווים חידוש מבחינת המחקר, הם:
* קטע המכיל טקסט השייך למגילת המקדש, העוסקת בהלכות הפולחן ובעבודת המקדש האידיאלית: במחקר קיימת התלבטות האם קיימים שניים או שלושה עותקים של מגילת המקדש ממערה 11, הסמוכה לקומראן. זיהוי הקטע החדש, מחזק את ההנחה שכתב היד השלישי הוא אכן עותק של מגילת המקדש (שכן שני העותקים העיקריים שלה התגלו גם הם במערה 11).
* כמו כן, זוהה קטע השייך למגילת תהלים הגדולה (11Q5). הקטע החדש שימר את תחילתו של פסוק א’ מפרק קמ”ז בספר תהלים, שהיה חסר עד כה. סופו של אותו פסוק מצוי בקטע גדול שנרכש ופורסם במקור על ידי יגאל ידין ז”ל. הקטע החדש מלמד שהנוסח שנהגו לקרוא בתהלים קמ”ז לפני 2000 שנה, היה כנראה מעט קצר יותר מהנוסח המקובל כיום.

מעניין לציין, כי אחד הקטעים שנבדק כעת ואשר נכתב בעברית קדומה, לא שוייך לאף אחד מ-1,000 כתבי היד המוכרים עד כה, עובדה שהולידה תהייה, האם מדובר בקטע מכתב יד שעד כה לא היה ידוע למחקר.