סיקור מקיף

מין והסוואנה – הפרק השלישי בספר "האינסטינקט האנושי" מאת רוברט ווינסטון חלק א

הספר יצא לאור בהוצאה של אוניברסיטת תל אביב. ומובא באדיבות ההוצאה.

רוברט וינסטון


האינסטינקט האנושי – רוברט ווינסטון

מדוע תינוקות הם מתוקים בעינינו? מה נשים מחפשות בגבר? מדוע גברים מוכנים לסכן את שמם ומעמדם בעבור מין מזדמן? האם האונס משתלם גנטית?
בספר המבוסס על סדרת טלביזיה מצליחה ועטורת שבחים של הבי בי סי, מציע המדען הבריטי הנודע לורד רוברט ווינסטון, סדרה של תשובות לשאלות אלה ולאחרות, מסקרנות לא פחות. בסגנון שובה לב ומלא הומור, מציג ווינסטון לקוראיו את החידושים האחרונים בתחומי חקר המוח, הפסיכולוגיה והגנטיקה. הוא מנפץ מיתוסים ואגדות המופיעים בספרות הפופולרית ומראה כי תגליות המדעיות יכולות להיות מפתיעות יותר מכל מיתוס.
פרופסור רוברט ווינסטון מאימפריאל קולג' שבאוניברסיטת לונדון עוסק בתחומי הגינקולוגיה והמיילדות. שמו של ווינסטון, מבכירי חוקרי הפוריות בעולם מוכר לכל איש מקצוע. הוא ידוע לציבור הרחב בעיקר בזכות סדרות המדע הפופולרי המצליחות ביותר שלו בבי בי סי. בין הסדרות הללו: "לעשות ילדים", "המוח האנושי", ו"האינסטינקט האנושי", הסדרה שעליה מבוסס ספר זה. בשנת 1995 העניקה לו מלכת בריטניה תואר אצולה.
בברכה, פרופ' אביעד קליינברג, מנהל ההוצאה לאור


פרסום הפרק השלישי מתוך הספר האינטסטינקט האנושי מובא באדיבות הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א


מין ואבולוציה

כבר נאמר, ואני בטוח שזה מדויק לגמרי, כי רוב הגברים חושבים על מין כל שש דקות בעוד עשרים אחוז מבין הנשים חושבות על מין לפחות פעם אחת ביום. המין הוא הקולני מבין כל האינסטינקטים האנושיים שלנו. אנו אובססיביים בקשר אליו, וגם כאשר התנהגותנו אינה מינית באופן גלוי, אנו מבלים זמן רב בפעילויות שקשורות במהותן למין ולהתרבות: כסף, קריירה, הופעה, ידידות, תחרות. כל ההיבטים האלה של החיים האנושיים מחוברים זה לזה ברשת של דחפים הקשורים למין, בין אם אנו מוּדעים לכך ובין אם לאו.
מדוע חלק גדול כל כך של חיינו מוקדש ממש למין? היה מי שאמר כי המין הוא תורשתי; אם הוריך לא קיימו יחסים, סביר להניח שגם אתה לא תעשה זאת. כל אחד מאבות אבותינו קיים יחסים, והתרבה בהצלחה – בכך אנו יכולים להיות בטוחים. סביר להניח כי רבים מבני זמנם של אבותינו הקדומים לא הצליחו לקיים יחסי מין. אולי הם מתו לפני הגיעם לבגרות מינית, או אולי קיימו יחסים, אבל לא העמידו צאצאים. ייתכן שהם היו אחרונים בתור אחרי יצורים חזקים, מתאימים ומושכים מהם, ונשללה מהם הגישה למשחקי ההזדווגות. האבולוציה אינה יודעת פשרות בכל הקשור למין, כי הבררה הטבעית פועלת על פי העקרון שרק האורגניזמים השורדים את תקופת ההתפתחות והבגרות יכולים להמשיך ולהתרבות; המתרבים הם "המנצחים" במירוץ הבררה הטבעית. כל בעל חיים שנכשל במבחן הוא מפסידן דה-פקטו. כשמגיעים לאלף-בית, ליסודות הראשוניים ממש, החיים הם תערובת מסחררת של הישרדות ושל, כן, סקס.
מבחינות רבות מפליא שהגזע האנושי נמצא בכלל על פני כדור הארץ. אחד הדברים שהדהימו אותי בביקוריי האחרונים באפריקה קשור למיעוט השרידים של ההומינידים הקדומים. נדמה כי כל זן ברצף של ההומינידים הותיר אחריו רק תיעוד דליל של מאובנים, וכולם, (מלבד, לפי שעה, ההומו סאפיינס) נכחדו: אוסטראלופיתקוס ראמידוס (לפני חמישה מיליון שנה); אוסטראלופיתקוס אפארנסיס (לפני שלושה מיליון שנה); אוסטראלופיתקוס רובוסטוס (לפני שני מיליון שנה); הומו הביליס, הומו ארקטוס והומו סאפיינס נדרשו למאמצים כבירים על מנת לשרוד בסוואנה המאיימת והעוינת. רק מעטים שרדו – על פי הערכה אחת מספר מייסדי המין שלנו שהגיעו לאירופה לא עלה על תריסר. ניתן להכניס לחלק האחורי של לנד-רובר את כל אוסף המאובנים שנותר מכל ההומינידים. ייתכן שהיינו נדירים כמו הלווייתן הכחול בימינו. אם כולנו כאן עתה, הדחף להתרבות היה כנראה חזק מאוד.
אם שאלתם את עצמכם פעם מהו מקור האינסטינקט המיני שלכם – התשובה היא שהוא נובע מכך שאנחנו נמצאים בקצה אחד של סדרה מאוד מאוד ארוכה של סיפורי הצלחה מיניים. כולנו מתוכנתים למצוא בני זוג ולהוליד ילדים. מבחינת הגנים שלנו, ההתרבות היא העיקר. כמובן, הגנים אינם מגלים עניין בשום דבר – הם אינם בעלי תודעה – אך לעתים נדמה שיש טעם לחשוב עליהם כאילו יש להם נקודת מבט משל עצמם.
כל בן לגזע האנושי שחי עד כה היה התוצר של הִתרבות מינית על ידי גבר ואישה. ייתכן שבעתיד לא כל כך רחוק, ייוולדו ילדים שיש להם רק הורה גנטי אחד. היכולת לתמרן את תהליך ההתרבות, התקדמות בל תיאמן שלא ניתן היה כלל להעלותה על הדעת לפני דור אחד, תוכל אולי לאפשר לנו לעקוף את המסורת הביולוגית של איחוד שני חצאים-משלימים של ד-נ-א כרומוזומי, אחד מהאם ואחד מהאב. ייתכן שנוכל לשתול תקן ד-נ-א שלם מהגרעין של תא נורמלי בוגר – למשל, תא עור – לתוך ביצית שהגרעין שלה, אשר הכיל את הכרומוזומים האימהיים המקוריים, הורחק. "טיפול" כימי מחוכם בביצית עשוי לגרום לה להאמין כי היא הופרתה, והיא תתחיל להתחלק. העובר יהיה תוצר של הורה גנטי אחד, והילד יהיה שיבוט – עותק גנטי זהה – של אותו הורה, בדיוק כפי שתאומים זהים הם עותקים גנטיים זה של זה. שיבוט מלאכותי של עוברים אנושיים נוסה כבר, אבל עד כה אף אחד מהם לא שרד יותר מיום או יומיים. ספק אם עוברים אלה היו באמת "חיים" ונורמליים. ואולם סביר להניח כי התהליך ישוכלל, והשתלת עובר משובט ברחם של אישה, על ההיריון שיבוא בעקבותיה, אכן תתבצע בשנים הבאות, בין אם ננסה לאסור את הדבר ובין אם לאו.
נדמה כי ההתקדמות בגנטיקה מולקולרית כמוה ככדור שלג שאי-אפשר לעצור. ואולם, על אף היכולת שלנו להתערב בתהליך ההתרבות, אנו יכולים להניח בוודאות, שהסקס הישן והטוב לא ייעלם. הפריה תוך-רחמית וטכניקות מלאכותיות אחרות לא יתפסו את מקומה של עשיית הילד במיטה או על שטיח מול האח, וזאת בשל האינסטינקטים הבסיסיים שלנו. אנו מעדיפים את השיטה הישנה, כי יש לנו מוח הפועל בצורה ישנה. האבולוציה מעדיפה את היכולת להתרבות על פני כל שיקול אחר; המין הוא בלב כל מה שעושה אותנו לאנושיים, בגרעין הקשה שלנו. כפי שנראה בהמשך, רבים מבין האינסטינקטים שלנו, בעיקר אלה הקשורים להתנהגות חברתית – תחרות, שיתוף פעולה, גידול ילדים, אלימות – מוקפים דחפים מתחרים, ולעתים קרובות החזק ביניהם הוא הצורך להתרבות, לעשות סקס ולגדל את הילדים שלנו כדי שגם הם יוכלו לעשות סקס.


מלבד יוצאים מן הכלל

פסיכולוגים אבולוציוניים מתייחסים במתכוון אל האנושות כאל מסה יחידה והומוגנית. יש לכך סיבה טובה מאוד. הם מנסים לברר מה משותף לכל המוחות האנושיים, בין אם הדבר קשור לגזע, לסביבה גאוגרפית או לתווים החיצוניים של בעליהם. על פי גישה זו, כל הבדל הוא רק על פני השטח, ומתחת להבדלים קיים מבנה פסיכולוגי יציב ומשותף לכול.
מאחורי גישה זו עומד רציונל אבולוציוני מוצק ביותר. התאוריה המקובלת ביותר בדבר האבולוציה האנושית אומרת כי ההומו סאפיינס התפתח באפריקה ואחר כך התפשט דרך אסיה ואירופה, עד האמריקות, אוסטרליה ואסיה. במשך רוב הזמן האבולוציוני שלנו, על פי תאוריה זו (המכונה "תאוריית היציאה מאפריקה"), אבותיו הקדומים של כל בן לגזע האנושי היו חשופים לאותם לחצים אבולוציוניים כבסוואנה.
איש לא יכחיש כי המבנה המנטלי שלנו שונה מאוד מיחיד ליחיד; יש בינינו חמדנים ואלימים, וכאלה שסקס מעניין אותם יותר מכפי שהוא מעניין אחרים, ויש אנשים המגלים עניין במין עם בני מינם. 2 – 4 אחוזים מכלל אוכלוסיית העולם הם הומוסקסואלים. מנקודת המבט של הבררה הטבעית, ההומוסקסואליות צריכה להיות המבוי הסתום האולטימטיבי. אין כל יתרון אבולוציוני בהומואים או בלסביות, ועם זאת בני האדם אינם המין היחיד שבו ישנם הומוסקסואלים. קופי הבונובו – שימפנזים זעירים – נצפים לעתים קרובות כשהם מקיימים יחסים עם בני מינם. אבל אצל קופי הבונובו יחסים אלה הם תוספת להתנהלות ההטרוסקסואלית הרגילה של ההזדווגות. בני אדם לעומת זאת יכולים להיות הומוסקסואלים באופן בלבדי, כך שהאופן היחיד שבו יוכלו להוליד ילדים הוא על ידי התערבות מלאכותית בתהליך הרבייה.
האם באמת מפתיע שבני אדם מסוגלים להתנהגות שהיא לגמרי בלתי מסתגלת אבולוציונית? קיימות פעילויות אנושיות רבות שמנוגדות למושגים הרגילים שלנו בדבר הבררה הטבעית: התנהגות של הרס עצמי, כמו שתייה, עישון או נסיעה בתיבות מתכת במהירות גבוהה. ישנן תכונות גנטיות הגורמות בפוטנציה למחלות קטלניות, ובכל זאת הן קיימות באוכלוסייה האנושית. אפילו גנים שמזיקים להתרבות אינם נכחדים בהכרח. קבוצת המחקר שלי פרסמה לא מכבר הוכחה לקיומו של גן משתנה (variant gene), הגורם לדחיית עוברים על ידי הרחם בשל גריעת פרוטאין בשם MUC-1 מרירית הרחם. התוצאה היא עקרות, וגם הפריה תוך-רחמית לא תעזור. כך שאם אפשר לחשוב על בני אדם כעל מכונות שנועדו לפתח עד למקסימום את הכושר הגנטי שלהם ולהתרבות מהר ובאופן יעיל ככל האפשר, יש מקום נרחב לווריאציות בביצוע המשימה.
הומוסקסואליות יכולה להיות תופעה תרבותית (או נרכשת), היא יכולה להיות גנטית – או, מה שסביר יותר, תערובת של השתיים. אך היא יכולה להיות היבט "טבעי" לחלוטין של התנהגות אנושית, כל עוד היא מתקיימת בקרב מיעוט בכל דור. ייתכן שחלק גדול מן ההתנהגות ההומוסקסואלית אינו אלא מיניות בקצה אחד של הטווח; ייתכן שללא הלחצים שחברות מודרניות מפעילות, באופן מודע ובלתי מודע, על הומוסקסואלים, התנהגותם הייתה מקבלת תפנית שונה. רגשות הומוסקסואליים, אחרי הכול, שכיחים ביותר בקרב מתבגרים, שעם הזמן נוטים יותר ויותר לעבר הטרוסקסואליות. הומוסקסואליות נראית כאילו היא מנוגדת לכיוון הכללי של ההסתגלות האבולוציונית, אך אין זה אומר שהיא דבר "רע" מבחינה מוסרית. תהיה אשר תהיה הסיבה להתנהגות ההומוסקסואלית, עדיין סביר יותר להסביר את האינסטינקטים המיניים על בסיס ההתנהגות הרווחת יותר.
כאשר אנו חושבים על הפסיכולוגיה של האדם, רצוי להביא בחשבון את העובדה כי באופן כללי כולנו בנויים על פי אדריכלות מנטלית זהה. המוחות שלנו הם אלה של אבות אבותינו מן הסוואנה, שכולם התפתחו והיו להומו סאפיינס באותם תנאים סביבתיים ותחת אותם לחצים אבולוציוניים. מסיבה זו בדיון הזה אנו מגלים עניין רב יותר בכלל מאשר ביוצא מן הכלל. השאלה מדוע אחד מאתנו הוא כזה ולא אחר, מדוע אנשים הם בעלי העדפה פסיכולוגית מסוימת או בעלי מכלול אינסטינקטים שונה מן הרגיל היא אמנם שאלה חשובה, מעניינת ומאירת עיניים, אך ספר זה עוסק בנושא אחר לחלוטין. על מנת לשפוך אור על האינסטינקטים האנושיים שלנו, המשותפים לרוב בני האדם, יש להניח לווריאציות ולהתרכז בנושא העיקרי.
פסיכולוגים של האבולוציה גילו עד מהרה שעליהם להיות זהירים ביותר. הם רגישים מאוד להאשמות שעבודתם מעניקה בסיס לאידאולוגיות גזעניות. דורות קודמים ראו כיצד נעשה שימוש בתאוריות גנטיות של התנהגות אנושית כדי לקדם את "שיפור הגזע" ולספק בסיס פסידו-אינטלקטואלי לנאציזם. אבל מומחים מודרניים מקפידים לומר כי הבדלים של צבע עור, סוג שיער ותווי פנים, ואפילו נטיות למחלות מסוימות, אינם אלא דברים שטחיים, ואין בלבי ספק כי הם צודקים. נדמה כי ישנם רק מעט מאוד הבדלים פיזיים מהותיים בין הגזעים, ואין הבדלים מנטליים שניתן לייחסם ל"אבות-טיפוס" גזעיים או גנטיים שונים. מבחינה גנטית, אין שום הבדל מהותי בין הד-נ-א שלי ובין זה של בושמן אפריקאי, כפי שאין הבדל של ממש בין הד-נ-א שלך וזה של השכן שלך.
אך קיים עם זאת שסע בסיסי אחד במשפחה האנושית. אומרים שההבדל בין הפסיכולוגיה של הזכר לבין זו של הנקבה הוא ההבדל היחיד שבאמת נודעת לו חשיבות. הפער במיניות ובפסיכולוגיה המפריד בין שני המינים הוא אכן רחב ועמוק עד מאוד.
ב-1994 פורסם באמריקה מחקר מקיף על הגישות המיניות של גברים ונשים, "Sex in America: A Definitive Survey". נוכח שפע הראיות המצביעות על הבדלים משמעותיים בין המגדרים, קובעים המחברים כי "אין שום סיבה להאמין כי הבדלים אלה משקפים ציווי גנטי מסוג כלשהו." חוקרים בעלי נטייה להסברים אבולוציוניים נענו לאתגר והחלו למפות בסיס גנטי של המיניות האנושית.

לחלק השני של הפרק מין והסוואנה מתוך הספר האינסטינקט האנושי

לחלק שלישי של הפרק מין והסוואנה מתוך הספר האינסטינקט האנושי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן