נקבה בגיל הפוריות מחפשת זכר בוגר, הכנסה גבוהה, אלטרואיסט, אוהב סיכונים, אך אמין ונאמן. לסת ישרה וסימטרית רצויה, אבל לא הכרחית. גברים לא נאמנים ובעלי שפם מתבקשים שלא להשיב למודעה זאת.
רוברט ווינסטון
מה שנשים רוצות
נקבה בגיל הפוריות מחפשת זכר בוגר, הכנסה גבוהה, אלטרואיסט, אוהב סיכונים, אך אמין ונאמן. לסת ישרה וסימטרית רצויה, אבל לא הכרחית. גברים לא נאמנים ובעלי שפם מתבקשים שלא להשיב למודעה זאת.
לפני שהקוראות מאבדות את סבלנותן לנוכח ההעדפות האבולוציונית של הגברים בכל הקשור ליחסי מותניים-ירכיים ופנים סימטריות, רצוי להביא בחשבון מחקר מעניין בכל הקשור למוֹדעות אישיות – שפורסמו על ידי גברים – והביאו למספר התשובות הרבות ביותר מצד נשים. אלה הם הגורמים החשובים ביותר ביצירת עניין אצל נשים: גיל, רמת השכלה והכנסה. שלושת הדברים מעידים על יציבות פיננסית. שוב ושוב התברר כי גורמים אלה ולא, למשל, “אישיות נחמדה”, הגדירו את מה שנשים רוצות בגבר.
אין צורך לומר שנשים בהחלט אינן אדישות לחלוטין למראהו של הגבר. הסטריאוטיפ הוויזואלי המסורתי של הזכר הבריא, עתיר הטסטוסטרון, הגבוה, מרובע הלסת והשרירי הוא עדיין מבוקש מאוד. די להסתכל בשער של כל רומן רומנטי מצוי. עם הזמן, בגדי הגברים נטו להדגיש תכונות אלה: הכתפיים הישרות של חליפה, הקווים השריריים של שריון רומאי מחמיאים ומדגישים את מבנה הגוף של הנושא אותו. גודל וצורה הם בהחלט שיקולים, אבל נראה כי נשים פיתחו תפיסה מתוחכמת וארוכת-טווח יותר של בן זוג מוצלח. הן מתרכזות בטווח הארוך – בעיקר, על פי המחקרים, בעתיד הפיננסי – יותר מאשר בגודל שרירי הזרוע של הגבר. שוב, נדמה כאילו חשפנו סטריאוטיפ מיני נוסף, הפעם זה של האישה תאבת הסטטוס ורודפת הבצע (שלעתים קרובות תעדיף גבר מבוגר ממנה).
המחקר של דיוויד באס על העדפות זיווג, שנפרש על פני שלושים ושלוש מדינות ושבמהלכו רואיינו למעלה מעשרת אלפים איש, מעלה כי נשים בדרך כלל ייחסו לעתיד הפיננסי של בן/בת הזוג חשיבות כפולה מזו שייחסו לו הגברים. תרבויות אחדות נתנו לכך משקל גדול יותר מאחרות. אצל נשים ניגריות ויפניות, למשל, העתיד הפיננסי היה חשוב יותר מאשר אצל נשים פיניות ודרום אפריקאיות. אך העניין של נשים במצב הפיננסי של בן הזוג הפוטנציאלי היה תמיד גבוה יותר מזה של גברים באותה מדינה. כמו כן, נשים העדיפו גברים מבוגרים יותר (דבר אשר למרבה המזל מתאים לתשוקתם של הגברים בנשים צעירות מהם), אך במידה רבה אפשר לראות גם העדפה זו כקשורה לביטחון כלכלי. גברים מבוגרים יותר מרוויחים יותר, הם זהירים יותר בכסף, ועל כן הם בטוחים ויציבים יותר.
אבל נשים אינן מגלות עניין רק בחתונה עם מנהל חשבונות עשיר או, באין בררה, עם מרצה בעל קביעות באוניברסיטה. על פי מחקר של רובין דאנבר (Dunbar) מאוניברסיטת ליברפול, נשים אוהבות גברים שלוקחים סיכונים, בעיקר את אלה שמסתכנים למען אנשים אחרים. ד”ר רוס מהסדרה “איי-אר”, שאותו גילם השחקן ג’ורג’ קלוני, הוא דוגמה מעולה לכך: הוא היה הרואי ועשה דרך קבע מעשי גבורה למען הזולת. יתרה מזאת, הוא היה רופא ילדים (התסריטאים הלכו עד הסוף). במחקר של דאנבר, ניתנה לנשים האפשרות לבחור בין גברים היפותטיים, מכבאי שזכה במדליה על אומץ לב ועד למנהל סופרמרקט שמשחק גולף. הכבאים, שמפגינים אלטרואיזם וגבורה על בסיס יומיומי, זכו בגדול.
הגיבורים האופייניים של הרומנים הרומנטיים בסדרת Mills & Boon ניחנו אף הם בתכונות דומות. הם תמיד חזקים, לוקחים סיכונים, אמיצים. פחדנים חלשים ורגישים קיימים רק כדי שהגיבור הנחשק יביס אותם. לדעת דאנבר, נשים מפרשות גבורה כיכולת להגן עליהן ועל ילדיהן. בעולם שבו סכנה ארבה בכל פינה, מערה ונקיק בדמות נמרים חדי שיניים וזכרים רצחניים מכנופיות יריבות של הומינידים קדומים, גבורה הייתה תכונה חיונית ביותר אצל בן זוג. אך דאנבר מצא כי האסטרטגיה ארוכת השנים של הנשים בכל הקשור למציאת בני זוג פוסלת את אלה שלוקחים סיכונים אנוכיים או בלתי נחוצים. נוכלים והוללים נחשבים מתאימים לסטוץ חד-פעמי (דבר שמעיד אולי על הנטייה של האישה לטבול בחשאי בבריכת הגנים), אך לא כמועמדים לקשר ממושך או לנישואים.
הספרות האירוטית והפורנוגרפית מאפשרת אף היא צוהר מאיר עיניים אל מה שנשים רוצות מגבר. בשנים האחרונות התרחבה מאוד הפורנוגרפיה המיועדת לנשים, וגדל מספר הרומנים הארוטיים הנכתבים על ידי נשים למען נשים. גברים מופיעים לפעמים אך ורק לצורך הנאה מינית, אך זוהי ארוטיקה שונה מאוד מן הארוטיקה הגברית. הגברים המופיעים בסיפורים מגלים עניין בהנאה המינית של האישה, וחשוב מכך, הם מעוניינים לקחת חלק ביחסים טעוני אהבה ורגש, גם אם מדובר ביחסים קצרי מועד. התיאורים הפיזיים אינם בוטים כמו בפורנוגרפיה הגברית. הדגש הוא על קשרים מיניים בין זוגות אוהבים – מפגשים רגשיים סוערים, לא סטוצים חד-פעמיים חסרי כל רגש.
אבל זאת בדיוק הנורמה בפורנוגרפיה המיועדת לגברים. גברים, כפי שידוע היטב, מתגרים בקלות רבה יותר מדימוי ויזואלי, גם אם מדובר בהעתק גרוע של ציור של אישה עירומה או אפילו בתמונה מטושטשת על צג מחשב. כאשר מדובר בסיפור, גברים אוהבים נרטיב מסוג אחר לגמרי. בדרך כלל הם נמשכים לסיפורים שאינם מסתיימים בקשר אוהב וממושך. הם מעדיפים תיאורים של יחסי מין בין זרים, שלא יישארו יחד לארוחת הבוקר. ה”פורנוטופיה” שלהם נשלטת על ידי דמותה של הנימפומנית הנגישה, הזמינה, שאינה מחייבת אותם לשום דבר.
הפער בין הפסיכולוגיה המינית הגברית והנשית הוא רחב. נשים מעוניינות באופי, במחויבות ובביטחון; גברים מעוניינים בתכונות הפיזיות של האישה ובמין אנונימי. האם אי-התאמה זאת פירושה כי אף מין אינו מרוצה ממש ממה שהוא מקבל? המצב אינו לגמרי חסר תקווה. האינסטינקטים האלה חזקים להפליא, אך הם יכולים למלא תפקיד גדול יותר או קטן יותר בזהותנו המינית. אצל אנשים מסוימים בחירת בן או בת זוג אינה תלויה בסימטריה של פנים, בחשבון בנק או ביכולת לבצע ניתוח לב פתוח בלי להיכנס ללחץ. ישנן נשים שאינן מגלות כל עניין במחויבות ומחפשות מין אקראי. ישנם גברים שאינם מייחסים כל חשיבות ליחס מותניים-ירכיים ולצחות עור ומחפשים דווקא בת מזל גדי עם התמכרות לספורט מים. אבל הם היוצאים מן הכלל.
ביציות נגד זרע
כיצד באות לידי ביטוי בעולם הממשי העדפות אלה של בני או בנות המין השני? באופן אידאלי, התכנית הגנטית שלנו תנחה אותנו בצורה יעילה לעבר האסטרטגיה האבולוציונית הטובה ביותר. יהיו לנו חיי מין לא מסובכים, נעימים ומאושרים. אבל בכל מקום בעולם בני אדם נאבקים עם תשוקות סותרות, עם דחפים בלתי מודעים ועם סדר יום פסיכולוגי שמלבים את מלחמת המינים. מבחינת ההומו סאפיינס המודרני, להזדווג דומה במקצת למשחק שח שבו היריב מצמיד אקדח לרקתך. ובכל העולם, פסיכואנליסטים מוכנים להמר על הב-מ-וו שלהם, שהמין לא הולך להיות קל יותר.
הביצית היא אחד התאים הגדולים ביותר בגוף האדם. בקצב של אחת לחודש, במהלך במהלך כשלושים שנות פוריות, מגיל ההתבגרות ועד לבלות, אישה משחררת ארבע- מאות ביציות בשלות בלבד. נכון שבשחלה שלה יש הרבה יותר ביציות (כשלושת אלפים בגיל ההתבגרות) מאלה, אך רוב הביציות האלה פשוט מתות בשחלה בזו אחר זו, עם הגיל. בגיל הבלות לא יישארו שם למעשה ביציות. אם נניח שאחת מבין ארבע-מאות הביציות שהיא מביצית מופרית, התינוק ייוולד כעבור תשעה חודשים, דבר המייצג השקעה ביולוגית עצומה. אם נביא בחשבון את הזמן הדרוש לגידול הילד, הנקתו והטיפול בו עד שהוא יכול לדאוג לעצמו, ברור מדוע על נשים להיות זהירות ביותר באשר לזהות ספק החצי השני של החבילה הגנטית לילד. אם היא טועה, והרה לבן זוג ואב לא מתאים, שאינו מגן על משפחתו, היא בצרות. יתברר לה כי בזבזה משאבים יקרים ביותר. בזבוז כזה היה יכול להיות הרבה יותר קריטי בסוואנה, שם שיעור התמותה הגבוה של הילדים הגביל בלאו הכי את סיכויי ההמשכיות הגנטית.
נשווה זאת להשקעה של האב. גבר בוגר יכול להפיק כמאה מיליון תאי זרע ביום. אם היו מאפשרים לו, הוא יכול היה להוליד מאות, אם לא אלפי ילדים. תא זרע הוא התא הקטן ביותר בגוף האדם, והפקתו כרוכה בהוצאה זעירה ביותר של אנרגיה. תפקידו בכל עיבור הוא דקות אחדות בין הסדינים, פליטה ואולי סיגריה אחר כך.
על פי ספר השיאים של גינס, מלך מרוקו, מולאי איסמעיל צמא הדם (1672 -1727), הוליד את מספר הילדים הגדול ביותר שהוליד גבר אחד – מספר מדהים: 888 (אבל מי בדיוק ספר אותם?). האישה הפורייה ביותר בהיסטוריה המתועדת היא איכרה רוסיה בשם וסילֶבָה, שילדה עשרים ושבע פעמים, ובסך כול שישים ותשעה ילדים: שישה-עשר צמדי תאומים, שבע שלישיות וארבע רביעיות, בין השנים 1725 – 1765. המספר המרשים הזה הוא פחות מעשרה אחוזים מהמספר המרשים של הילדים שהוליד מלך מרוקו. ייתכן אפוא כי אופי הזרע או הביצית מכוון במידה מסוימת את התנהגותנו המינית, כאשר אנו מחפשים בן/בת זוג. מנקודת מבט גברית, ברור שרצוי, מבחינה אבולוציונית, להכניס להיריון נשים רבות ככל האפשר. מנקודת מבט נשית, עדיף להיזהר ולבחור בן זוג בתשומת לב רבה.
חשבו על הנקבה הבלתי נעימה למדיי של העכביש השחור. הערך הגבוה של הביצית של הנקבה בולט במיוחד בהתנהגות המינית היומיומית שלה (ואולי צריך לומר בהפקרוּת שלה). מין אחד של עכביש שחור, העכביש האוסטרלי אדום-הגב, רומנטי במיוחד. הזכר והנקבה, הגדולה בהרבה ממנו, מתחילים בטקס חיזור שנמשך ארבע שעות. אבל זה לא בדיוק יין ושושנים. ברגע שהם מתחילים להזדווג, הזכר משתמש באחד מאיברי הרבייה שלו על מנת לבצע קפיצת התהפכות אל תוך הפה של הנקבה. הם ממשיכים להזדווג, בעוד הנקבה מתחילה לנגוס חתיכות ממנו. הזכר מסוגל להמשיך להזדווג ולהעביר זרע תוך כדי כך. ברוב המקרים הוא שורד את הניסיון הראשון, אך אם אכן שרד, הוא חוזר מיד לחזר אחרי הנקבה. הפעם היא גומרת עליו, כמו שאומרים, טורפת אותו עד הפולקע האחרונה.
קניבליות מינית אינה מוכרת אצל בעלי חיים אחרים, אך העכבישים השחורים פיתחו התנהגות יוצאת דופן זו מסיבה טובה ביותר. הם חיים בסביבה שבה קיים בדרך כלל מחסור במזון המקובל עליהם– חיפושיות ותיקָנים. הנקבות חיות שמונה-עשר חודשים, ובפרק זמן זה יש להן עונת רבייה אחת בלבד. הן צריכות לנצל אותה עד הסוף (carpe diem , חטוף את היום, צריך להיות המוטו שלהן). הזדווגות בלא מזון לאם ולתינוקות תהיה בבחינת רשלנות חסרת תוחלת מבחינת שני ההורים. הפתרון שמצאו הוא שהזכר מקריב עצמו על מנת לספק את המזון הדרוש לאם ולתינוקות. מוטב להזדווג בהצלחה פעם אחת ולמות, מאשר לא להגיע לעולם להזדווגות מוצלחת.
הטקטיקות משתנות, אך השיקול העיקרי הוא להגן על ההשקעה של הנקבה בביצית, גם אם זה כרוך באכילת בן הזוג. המטרות שלנו לטווח הארוך זהות, אך לגברים ונשים דרכים שונות להשיגן. גברים משתוקקים להתפרפר, ועל כל פנים יעשו זאת אם תהיה להם הזדמנות. בניסוי מבדר אחד, שלחו החוקרים סטודנטים לפנות אל בני המין האחר בקמפוס ולשאול אם הם מעוניינים לקיים יחסי מין. שלושה רבעים מבין הגברים הסכימו ליחסי מין מיידיים; אף אישה לא הסכימה לכך (אף כי היו אחדות שהסכימו להזמנה לארוחת ערב).
במערכת יחסים ארוכת טווח, מניאים את הגבר מניסיון לשכב עם נשים אחרות תחושות של נאמנות לבת זוגו, החוקים הבלתי כתובים של מוסד הנישואים, כללי המוסר והמקובלות התרבותיות. אבל אם הוא דוחה הזדמנות למין מחוץ לנישואים, הוא צריך לגבור לשם כך על פיתוי פיזי מתוך בחירה מוסרית. נשים, לעומת זאת, מגלות בדרך כלל עניין מוגבל הרבה יותר במין עם זר גמור. על אף אמצעי המניעה המודרניים, המספקים ערובה של מאה אחוז למניעת היריון (לפחות בהשוואה לשיטות מסוכנות שהיו נהוגות בעבר), נשים אינן בנויות לחפש מין עם מספר גדול של גברים, זרים או לא. הן מגלות עניין רב יותר באיכות מאשר בכמות. מספר הביציות שלהן מוגבל יחסית, ולכן עליהן להיות בררניות באשר למי שיפרה אותן.
אודות הספר האינסטינקט האנושי – רוברט ווינסטון
הספר “האינסטינקט האנושי” יצא בהוצאה לאור של אוניברסיטת ת”א ביוני 2005.
מדוע תינוקות הם מתוקים בעינינו? מה נשים מחפשות בגבר? מדוע גברים מוכנים לסכן את שמם ומעמדם בעבור מין מזדמן? האם האונס משתלם גנטית?
בספר המבוסס על סדרת טלביזיה מצליחה ועטורת שבחים של הבי בי סי, מציע המדען הבריטי הנודע לורד רוברט ווינסטון, סדרה של תשובות לשאלות אלה ולאחרות, מסקרנות לא פחות. בסגנון שובה לב ומלא הומור, מציג ווינסטון לקוראיו את החידושים האחרונים בתחומי חקר המוח, הפסיכולוגיה והגנטיקה. הוא מנפץ מיתוסים ואגדות המופיעים בספרות הפופולרית ומראה כי תגליות המדעיות יכולות להיות מפתיעות יותר מכל מיתוס.
פרופסור רוברט ווינסטון מאימפריאל קולג’ שבאוניברסיטת לונדון עוסק בתחומי הגינקולוגיה והמיילדות. שמו של ווינסטון, מבכירי חוקרי הפוריות בעולם מוכר לכל איש מקצוע. הוא ידוע לציבור הרחב בעיקר בזכות סדרות המדע הפופולרי המצליחות ביותר שלו בבי בי סי. בין הסדרות הללו: “לעשות ילדים”, “המוח האנושי”, ו”האינסטינקט האנושי”, הסדרה שעליה מבוסס ספר זה. בשנת 1995 העניקה לו מלכת בריטניה תואר אצולה.
לחלק הראשון מתוך הפרק “מין והסוואנה” מהספר האינסטינקט האנושי
