סיקור מקיף

הרשקו: נדיר שנותנים פרס נובל משותף לשלושה המייצגים דורות שונים במדע

פרופסור אברהם הרשקו מהטכניון ייצג את הזוכים בפרס בכימיה בארוחת הערב החגיגית לכבוד חתני פרס נובל

אבי בליזובסקי, שטקוהלם

צילום (קצת מרחוק) אבי בליזובסקי ותודה לקורא אביב בובט על שידרוג התמונה
צילום (קצת מרחוק) אבי בליזובסקי ותודה לקורא אביב בובט על שידרוג התמונה

פרופסור אהרן צ'חנובר התקדם בצעדים מדודים לעבר האות N הענקית במרכז הבמה שבאולם הקונצרטים המפואר של שטוקהולם. הוא נעמד לפני המלך קרל ה-16 גוסטב, הושיט יד שמאל וקיבל את המדליה ואת מגילת הפרס (ה”דיפלומה”), וביד ימין לחץ את ידי המלך, ממש כפי שמנהל קרן נובל לימד אותו ואת עמיתיו מקבלי הפרס בחזרה הכללית שנערכה בבוקר. לקול תשואות הקהל קד תחילה לעבר המלך, אחר כך לעבר חברי האקדמיה השוודית המלכותית למדעים ולבסוף לעבר הקהל המריע. אהרן צ'חנובר, מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון, חתן פרס נובל בכימיה.

אחריו עבר את אותו תהליך עמיתו פרופסור אברהם הרשקו. הוא חזר למקומו, אחז ברכות בידו של המנטור המבוגר והאהוב שלו, פרופסור ארווין רוז, והובילו לעבר המלך. ארני רוז סירב בתוקף לקבל את עזרתו של מלווהו השוודי הצעיר. “רק אברם יעזור לי בטקס”, אמר. הקהל הרב קיבל את המחווה המרגש בתשואות ממושכות.

והטקס נמשך. בזה אחר זה קמו עשרת החתנים מכסאותיהם האדומים. מאחוריהם, על כסאות כחולים, ישבו חתני הפרס משנים עברו. מולם, על כסאות מוזהבים, ישבה משפחת המלוכה. בין לבין היו קטעי נגינה ושירה, כמו גם הרצאות קצרות של פרופסורים שוודים שהציגו בשוודית את מקבלי הפרס ומחקריהם. הכל היה קצוב ומדוד בזמן.

אחרי הטקס הוסעו החתנים ו-1300 האורחים באוטובוסים שהמתינו להם בחוץ, לאולם המפואר בעיריית שטוקהולם. כרגיל בכל שנה, בחוץ המתינו להם קומץ מפגינים, גולים אירנים, שקראו לאירן לשחרר אסירים פוליטיים.

את פניהם באולם המפואר בבניין העיריה, קיבלו 200 סטודנטים שוודים, שזכו בהגרלה וקיבלו את הזכות לשמש סדרנים בארוחת הערב הנוצצת בעולם. 35 אלף סטודנטים השתתפו בהגרלה הזו.

כולם תפסו את מקומותיהם. לא נותר כסא פנוי. לאירוע יש מידי שנה רשימת ממתינים של 2000 איש. רבים מהם לובשים את שמלת הנשף או ה”פראק”, שוכרים חדר במקום סמוך ומצפים לטלפון מהמארגנים. בשתי דקות לשעה 7.00, אם מישהו מהמוזמנים לא מופיע, מגיע הטלפון והממתין או הממתינה המאושרים חשים לאולם ומתישבים במקום שהתפנה. מעולם לא נותר כסא פנוי באולם בן 1300 הכסאות.

בשעה 7.00 בדיוק נכנסו יושבי שולחן המכובדים, ובשעה 7.10 הרים המלך כוסית “לחיים”. בשעה 7.11 ניתנו ארבע דקות לצלמים המאושרים שזכו בכרטיס לאירוע. בשעה 7.15 הוגשה המנה הראשונה. עתה כבר יכלו הקרואים לעיין בתפריט, שנותר סודי עד רגע כניסתם לאולם. אלה מביניהם שהבינו צרפתית, יכלו גם לדעת מה הם אוכלים. 130 מלצרים ומלצריות שירתו אותם, מוזגים כל העת לכוסותיהם יינות משובחים מסוגים שונים, ןשמפניה.

בשעה 8.07 הוגשה המנה העיקרית. אחריה הוצג על המדרגות הרחבות מופע ענק, רב אור וצבע, וזמרי אופרה הפליאו בשירתם. הם הופיעו עוד פעמיים במרוצת הערב שנמשך 3.5 שעות.

אחרי המנה העיקרית ניתנו עוד חמש דקות לצלמים ובשעה 9.17 בדיוק נכנס לאולם “מצעד הקינוח”. הוא הובל על ידי צעירים לובשי שחורים, ולקול תופים ירדו במדרגות המלצרים והמלצריות, נושאים את הקינוח שהורכב ממוס, גלידה ושקדים.

עוד ארבע דקות ניתנו לצלמים, ואלה צילמו את משפחות החתנים מתפעלות ממלאכת המחשבת של הקינוח. בשעה 9.55, ואפילו לא דקה מאוחר יותר, הוגש הקפה.


נאומו של פרופ' הרשקו

בשעה 10.10 החלו נציגי החתנים, אחד מכל קטיגוריה (רפואה, כימיה, פיסיקה וכלכלה , לשאת את דבריהם. פרופסור אברהם הרשקו דיבר בשם החתנים בכימיה.
” בשם שלושתנו, ארוין רוז, אהרן צ'חנובר ואנוכי, ברצוני להביע את תודתנו העמוקה לקרן נובל ולאקדמיה השוודית המלכותית למדעים, על הכבוד הרב וההכרה המדעית שהנחילו לנו”, פתח ואמר. “לעיתים מוענק פרס נובל לכמה אנשים שלא עבדו ביחד, אך תרמו בנפרד לתגלית משותפת. לעיתים אחרות מוענק הפרס לצוותי מדענים שמחקרם המשותף הסתיים בתגלית. אולם זה נדיר שהפרס ניתן לצוות של שלושה, שכל אחד מייצג דור אחר במדע: ביוכימאי מישראל (אנוכי), תלמיד המחקר שלו בעת הגילוי (אהרן צ'חנובר) והמארח והשותף בארה”ב – ארוין רוז.

לכל אחד מאיתנו רקע שונה, כמו גם אישיות מאוד שונה, וכשרונות שונים. אני יכול לתאר זאת כך: אנוכי עם האינטואיציה וההתמדה, ארני רוז כאנליסט והמבקר החריף ואהרן צ'חנובר כאיש עם אנרגיות עצומות.

זו תוצאה של כשרונות משלימים של שלושתנו, ביחד עם מאמצים אדירים של קבוצות מחקר מסורות בחיפה ובפילדלפיה, על בסיס רקע חשוב של מחקר קודם – להשגת המסה הקריטית שהביאה לפריצת הדרך וגילוי מערכת האוביקויטין לפני 25 שנים עליה קיבלנו פרס נובל בכימיה, למרות שהשלכותיה הן בעיקר בתחום הביו-רפואה ולמרבית התקווה – בטיפול או במניעת מחלות בעתיד. הגבולות בין כימיה, ביולוגיה, פיסיקה ורפואה – נעלמים במהירות. רק הבנה יסודית של תהליכים כימיים ופיסיקליים בתאי גופנו ובמערכות אורגניות, תניב גישות רציונליות למניעה וטיפול במחלות.

האקדמיה השוודית המלכותית למדעים הכירה ביחסים האינטימיים הללו בין כימיה, ביו-כימיה, פיזיולוגיה ורפואה – פעמים רבות בעבר, ועתה שוב, בבחירתה השנה בזוכי פרס נובל בכימיה.

באירוע חשוב ומכובד זה, המוקיר עבודה של שנים רבות, אנו חשים את החוב הרב שלנו למשפחותינו ויקירינו, שבלי תמיכתם לא היינו מגיעים להישג זה. בדרך כלל אני מודה לאשתי ולמשפחתי, אך כאן אני מדבר בשם שלושתנו ומודה לזלדה רוז, ליהודית הרשקו ולמנוחה צ'חנובר. תודה לכן על שנים רבות של עזרה ותמיכה, ועל כך שסבלתן פעמים רבות פיזור, מבטים אטומים ומצבי רוח מוזרים, כאשר ניסיונות לא הצליחו כמצופה. תודה לכולכם.
בשעה 10.30 קמו הקרואים מעם השולחנות, בדיוק שש שעות מאז תחילת הטקס באולם הקונצרטים. לרבים מהם עדיין היה כוח לרקוד באולם המוזהב של בניין העירייה המפואר, לצליליה של תזמורת “השגריר”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.