הלחמת חתכים בלייזר – הליך מהיר ומקטין צלקות

הליך שיוכל לסייע לכל המנותחים להיראות טוב יותר לאחר הניתוח. זאת בעקבות מחקר של פרופ' אברהם קציר מאוניברסיטת תל אביב* חובשים בשדה קרב יוכלו לסגור חתכים פתוחים במהירות – ולהציל חיים רבים

קבוצת מדענים בראשות פרופ' אברהם קציר מהקבוצה לפיסיקה שימושית באוניברסיטת תל אביב הצליחו בניסוי קליני ייחודי – ראשון מסוגו בעולם, לבצע איחוי של חתכים בגוף האדם בעזרת חימום החתך בלייזר – במקום עם חוט ומחט. השיטה החדשה היא הרבה יותר מהירה מתפירה, קלה לשימוש וגורמת לאיחוי חתכים עם מינימום של צלקות.

בעקבות הצלחת הניסוי, ינסו עתה החוקרים להשתמש במערכת המהפכנית להלחמת איברים פנימיים בגוף האדם כולל עורקים, נימים, ועוד.

למערכת זו גם צפויים שימושים רבים בכל תחומי הרפואה, הן בשימושים אזרחיים והן בשימושים צבאיים. חובשים בשדה קרב יוכלו לסגור חתכים פתוחים במהירות – ולהציל חיים רבים.

“השיטה של תפירה של גוף האדם עם חוט ומחט היא שיטה ישנה הקיימת בעולם אלפי שנים,” אומר פרופ' קציר. “הרפואה המודרנית התקדמה בתחומים רבים. הגיע הזמן לשפר את אחד הטיפולים השכיחים והחשובים ביותר בכירורגיה – איחוי חתכים. תפירה של חתכים מצריכה לעתים מיומנות רבה , יוצרת צלקות וקיים חשש להזדהמות הפצע. שימוש בשיטות מתקדמות יותר כגון סיכות או דבקים מהירים יוצרים לעיתים צלקות גדולות ומכוערות שנשארות על הגוף שנים וגורמים לעוגמת נפש רבה. השיטה החדשה אמורה לפתור את כל הבעיות הללו. ”

הבסיס לשיטה זו תואר כבר בשנות השבעים; רופאים מצאו שאם מצמידים שפתות חתך זו לזו ומחממים אותן באמצעות קרן לייזר, ניתן לקבל איחוי של החתך. החיסרון שיטה זו, הנקראת “ריתוך בלייזר,” הוא שהשיטה אינה אמינה, היא גורמת לכוויות שמפריעות לריפוי תקין של הפצע והיא אף מעודדת הצטלקות. קבוצתו של פרופ' קציר השתמשה בשיטה אחרת, הנקראת “הלחמה בלייזר”, המבוססת על כך שעל פני שפתות החתך המוצמדות מורחים חומר המשמש דבק ביולוגי. אם מחממים בעזרת קרן לייזר חומר זה, מתקשה הדבק והוא מספק חוזק מכאני וכן אטימה טובה, המונעת כניסת זיהומים ומאפשרת ריפוי מהיר של הפצע. גם שיטה זו לא אושרה לשימוש רפואי נרחב בעולם. קבוצתו של פרופ' קציר שקדה על פיתוח סיבים אופטיים מיוחדים, הקיימים רק במעבדות ספורות בעולם. סיבים אלו אפשרו לפתח מערכת לייזר ייחודית שבעזרתה אפשר ל”הלחים” רקמות, תוך בקרת טמפרטורה – דבר המונע היווצרות חימום יתר וכוויות. בניסויים ראשוניים השתמשו החוקרים בחלבון אלבומין מיוחד שהופק על ידי חברת הביוטכנולוגיה הישראלית אומריקס (Omrix) כדבק ביולוגי. מערכת זו (שכולה מתוצרת “כחול לבן”) אפשרה להתגבר על המכשולים שתוארו לעיל והובילה לקבלת תוצאות פרה-קליניות מצוינות – דבר שחוקרים רבים ברחבי העולם לא הצליחו לעשות במשך כארבעים שנה. על כן השיטה החדשה היא פריצת דרך גדולה בתחום הכירורגי.

בעקבות ההצלחה בניסויים הקדם-קליניים ולאחר שהמערכת כולה נבדקה בקפידה על ידי משרד הבריאות, ניתן אישור על ידי משרד הבריאות לבצע ניסוי קליני בעשרה חולים. לפני חודשים אחדים בוצע הניסוי הקליני על ידי צוות בראשותו של ד”ר דורון קופלמן, ראש המחלקה לכירורגיה כללית במרכז הרפואי “העמק” בעפולה. את ההלחמה בלייזר ביצע הרופא ד”ר דוד שמחון, אשר היה שותף למחקר אשר התבצע באוניברסיטת תל אביב. עתה, לאחר כמה חודשים של בדיקה ומעקב אחר החולים, ניתן לסכם שהניסוי נחל הצלחה רבה. בניסויים הסתבר שאכן הלחמה בעזרת לייזר גרמה לאיחוי טוב של החתכים. לאחר ניסויים קליניים אלו מתכוונים פרופ' קציר ועמיתיו לבדוק את שיטת ההלחמה בעזרת לייזר בחתכים ארוכים יותר, כגון בחתכים לאחר ניתוח בקע מפשעתי או לאחר ניתוח קיסרי.

פרופ' קציר צופה שהלחמה בעזרת לייזר תהא פעולה כירורגית הרבה יותר פשוטה מאשר תפירה בעזרת חוטים. הוא סבור שפשטות השיטה תאפשר לאנשי רפואה שאינם רופאים כדוגמת חובשים בשדה הקרב ואחיות בחדר ניתוח להשתמש בשיטה זו בעתיד. הוא גם מעריך שניתן יהיה להשתמש בשיטה זו בכדי לבצע איחוי של חתכים בתוך גוף האדם בעזרת הסיבים האופטיים המיוחדים שהוזכרו לעיל, בתהליך שהינו פשוט יחסית.

כבר עתה מאות אתרי אינטרנט מדווחים על פריצת הדרך הזו, כולל האתר של MIT – אחד ממכוני המחקר החשובים ביותר בעולם הטכנולוגי:

בעולם נערכים מדי יום עשרות אלפי ניתוחים שברובם יש צורך בתפרים. לכשיאושר השימוש במערכת הזו היא תחסוך זמן בבתי חולים, תייעל ותוזיל ניתוחים רבים, ותאפשר לחולים זמן החלמה קצר יותר, עם הרבה פחות סיבוכים, כאב או צלקות.