האם מחזור תנועתו של שביל החלב משפיע על ההיסטוריה הביולוגית בכדה"א?

מדענים מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, מצאו ששונות ביולוגית מתרחשת לפי מחזור בן 62 מיליון שנים, בהסתמך על תיעודי מאובנים ימיים * במקביל צוות מדענים מאוניברסיטת קנזס הדגיש את העובדה שכוכבים שנעים בחלל, לעיתים חולפים במהירות על פני גלקסיות, או מתקרבים מספיק על מנת לגרום למפגשים קוסמים

שביל החלב
שביל החלב

אוהדי האסטרולוגיה ישמחו לדעת שיתכן וכח קוסמי אדיר אכן מכוון את החיים על פני כדה"א. עם זאת, כח קוסמי זה אחראי יותר על הכחדה מאשר מציאת בחור גבוה ונאה.

מדענים חשפו שהיווצרות והיכחדות של זנים על כדור הארץ כנראה מונעים ע"י מחזוריות תנועת מערכת השמש שלנו כאשר היא נעה בשביל החלב. מספר מדענים מאמינים שכוח קוסמי עשוי להיות התשובה לאחת השאלות הגדולות ביותר של ההיסטוריה הביולוגית של כדה"א.

מדענים מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, מצאו ששונות ביולוגית מתרחשת לפי מחזור בן 62 מיליון שנים, בהסתמך על תיעודי מאובנים ימיים. לפחות שתיים מההכחדות הגדולות בכדה"א- היכחדות התקופה הפרמית לפני 250 מיליון שנה. והיכחדות התקופה האורדוביצ'ית לפני 450 מיליון שנה- התרחשו בשיאי המחזור, דבר שאי אפשר להסביר ע"י תורת האבולוציה איילו היתה פועלת ללא הפרעה.

בנפרד, צוות מדענים מאוניברסיטת קנזס הגיע להסבר יוצא מן הכלל לתופעה. הרעיון שלהם נשען על העובדה שכוכבים שנעים בחלל, לעיתים חולפים במהירות על פני גלקסיות, או מתקרבים מספיק על מנת לגרום למפגשים קוסמים.

הכוכב שלנו נע כלפי מרכז שביל החלב ומתרחק ממנו לסירוגין, וכן מתנדנד מעלה ומטה במישור הגלקטי. מחזור שלם כזה לוקח 64 מיליון שנה- דומה באופן מפתיע למחזור השונות הביולוגית על כדה"א.

כאשר שני צוותי המדענים אישרו בנפרד את מחזור השונות הביולוגית, הם הציעו מכניזם מוזר לפיו מסעותיה הגלקטים של מערכת השמש גורמים לכך.

זה ידוע ששביל החלב נמשך לכיוון צביר ענק של גלקסיות, צביר ווירגו, שממוקם כ-50 מיליון שנות אור מכאן. אדריאן מאלוט מאוניברסיטת קנזס ועמיתו מיכאיל מדבאדב, משערים שבעוד שביל החלב נע במהירות כלפי צביר ווירגו, הוא יוצר לפניו מעין גל הלם שדומה לכזה הנוצר ע"י מטוס על- קולי.

"סביב מערכת השמש שלנו יש גל הלם והוא יוצר כמות טובה של קרניים קוסמיות שמכות בכדה"א. אז מדוע שלא יהיה גל הלם כזה גם סביב הגלקסיה?" שואל מאלוט.

גל ההלם נמצא רק בחלק הצפוני של המישור הגלקטי של שביל החלב, משום שזה הצד הפונה אל צביר ווירגו ואל כיוון התנועה. זה יגרום לכך שגז סופר-חם וקרניים קוסמיות יזרמו מאחוריו, אומרים המדענים. באופן נורמלי, השדה המגנטי של הגלקסיה שלנו מגן על מערכת השמש מפני "הרוח הגלקטית". אך מדי 64 מיליון שנה, מחזור תזוזת מערכת השמש מביא אותה מעל למישור הגלקטי.

"כאשר אנו מציצים מעל הדיסקה, אנו פחות מוגנים, ואנו הופכים לחשופים לכמות גדולה בהרבה של קרניים קוסמיות", אומר מאלוט.

יתכן שלהפגזה בקרניים קוסמיות יש השפעה ישירה על האורגניזמים בכדה"א, עפ"י הפלאונטולוג ברוס ליברמן. הקרינה עשויה להוביל לכמויות גדולות יותר של מוטציות גנטיות באורגניזמים או להתערב ביכולת שלהם לתקן פגמים ב-ד.נ.א. התהליך הזה מוביל להיווצרות זנים חדשים והכחדה של זנים אחרים.

קרניים קוסמיות גם קשורות בעלייה בכמות העננים, דבר שעשוי לקרר את הפלנטה ע"י חסימת קרני השמש. הקרניים הקוסמיות גם מתרכבות עם מולקולות באטמוספירה ויוצרות תחמוצת חנקן, גז שמכלה את שכבת האוזון של הפלנטה, וכך נפגעת שכבת ההגנה שלנו מפני קרני האולטרה ההרסניות של השמש.

ריצ'ארד מולר, מצוות החוקרים בברקלי שהיה בין מגלי המחזור, אומר שמאלוט ועמיתיו הגיעו להסבר מתקבל על הדעת בנוגע למחזור השונות הביולוגית.

אם מחקרים בעתיד יאשרו את הקשר בין השונות הביולוגית לבין המחזור הגלקטי, זה יאלץ את המדענים להרחיב את הרעיון בנוגע למה משפיע על החיים על פני כדה"א. "אולי זה לא רק האקלים והשינויים הטקטוניים על כדה"א," אומר ליברמן. "אולי אנו צריכים גם להתחיל לחשוב יותר על הסביבה הגלקטית".

לידיעה באתר אוניברסיטת ברקלי

לידיעה בדיילי גלקסי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

51 תגובות

  1. ליעל פטר
    עכשיו אני מבין כי תגובתי הראשונה נבעה מאי הבנה שמקורה בניסוח לקוי בכתבה. כנראה שבמקום :
    "…הכוכב שלנו נע כלפי מרכז שביל החלב ומתרחק ממנו לסרוגין…" כפי שנכתב ,היה צריך להיות, לדעתי, ניסוח כגון :
    "…הכוכב שלנו בתנועתו ההקפית סביב מרכז הגלקסיה מבצע גם תנועת נידנוד מחזורית משני צידי מישור הגלקסיה (מ"על" ומ"תחת"), זמן המחזור של תנועת הנדנוד הנו כ- 64 מליון שנה…"

  2. א.בן-נר:
    לפי תיאורך דיבר פרופסור שביב על דבר אחר לחלוטין.
    הוא אמנם דיבר על הכחדות שמקורן בתנועה בתוך הגלקסיה אבל התייחס דווקא לקרינה המוגברת שאנו חשים כשאנחנו עוברים באזורים ההומים שלה ולא בשוליה הדלילים.
    רעיון זה הוצג בעבר במספר מקומות ונדמה לי שגם באתר הידען.
    המיוחד ברעיון המוצג כאן הוא בכך שהוא חוזה מחזור הכחדות כפול בארכו – 64 מיליון לעומת 32 מיליון – וזאת בגלל שבמרכז הדיסקה של הגלקסיה עוברים גם בדרך הלוך וגם בדרך חזור בשעה שבשוליה הפונים לכוון ווירגו עוברים רק ברגע בו מסתיימת הדרך הלוך ומתחילה הדרך חזור.
    כמובן ששילוב של שני ההסברים אפשרי אבל שילוב כזה חוזה הכחדות רבות יותר מאלו שנמצאו במחקר.
    אם נסכם את הממצאים (מבלי לנקוט עמדה לגבי נכונותם) הרי שהתיאוריה הנוכחית חוזה הכחדה כל 64 מיליון שנה, התיאוריה של שביב חוזה הכחדה כל 32 מיליון שנה ושילוב שני המנגנונים חוזה הכחדות בהפרשים (במיליונים) שאינם כולם שווים: 32 16 16 32 16 16 32…..
    כל זאת בשעה שממצאי המחקר הישיר על ההכחדות מצא מרווחים של 62 מיליון

  3. היתי צריכה לפרט קצת יותר.
    מערכת מסתובבת, או בעגה מקצועית, סביבון, מכילה 3 סוגי תנועות. רוטציה, פרסציה ונוטציה.
    הרוטציה זה סיבוב הגוף סביב צירו.
    הפרסציה (נקיפה) זה שינוי כיוון הצבעתו של הציר. למשל הקוטב של כדה"א מצביע כיום אל כיוון פולריס (כוכב הצפון), אך בעוד כמה עשרות אלפי שנים הוא יבצע פרסציה ויצביע לכיוון כוכב אחר – ווגה.
    הנוטציה היא מן "התנדנדות" של הגוף המסתובב, כמו בסביבון של חנוכה אחרי שהוא מתחיל לאבד מהירות והוא קצת רוטט מעלה ומטה.

    בכל אופן, סוגי התנועות האלה תקפים לא רק לסיבוב כדה"א אלא גם לסיבוב השמש, וכאשר השמש מבצעת פרסציה או נוטציה היא מסיטה עמה את כל מישור המילקה שהוא המישור של סיבובי הכוכבים סביב השמש. אם כך, חזור ושאל את הפרופסור מה היה קורה, לא אם כדה"א מבצע פרסציה, אלא אם השמש מבצעת פרסציה ונוטציה כך שמישור המילקה מקבל סטיה ומבצבץ מעל המישור הגלקטי (של שביל החלב) ובכך חושף חלק ממערכת השמש אל גלי הלם שיתכן ומתהווים כל הזמן בקצוות הגלקסיה.

    בכל אופן, זו תיאוריה. אולי היא נכונה ואולי לא. אני לא חושבת שיש מה להתווכח על כך.

  4. יחד עם זאת יעל, הרשי נא לי להביע את דעתי כי, המונח "נורמה מקובלת" אינו מעניינה של חשיבה
    מדעית או דיון מדעי, מקצועי כחובבני. בדיון מדעי
    יש להשתמש בנימוקים עניינים. המושג "נורמה מקובלת" כבר עושה לי כאבי בטן כאילו אמרת :
    נא להתיישר עם הנורמה המקובלת ולא להעלות רעיונות חדשים". הנה כאב הבטן כבר עבר לי.

  5. חברים יקרים
    א]. המציאות לעיתים מורכבת במקצת. להערכתי, כתבתה של יעל פטר מתייחסת לאותו רעיון שהעלה פר' שביב אם כי, בהחלט יתכן כי, אותו רעיון נחקר גם ע"י מדענים נוספים, ובמאמרים שונים מושמים דגשים על אספקטים שונים של אותו רעיון.
    ב]. בהרצאתו של פר' עודד אהרונסון, מהמכון הטכנולוגי של קליפרניה, לפני כחודשיים, העלה גם הוא תאוריה המייחסת לתנועת הפרצסיה (נקיפה) של ציר סיבוב כדה"א ביחס למישור המילקה, השפעה מחזורית על התחממות והתקררות כדה"א, במחזוריות של כ- 12 מליון שנים (זהו אורך זמן המחזור של הפרצסיה). פר' אהרונסון אמר, בתשובה לשאלה, כי השפעת הפרצסיה על טמפרטורת כדה"א הינה בלתי תלויה בגורמים נוספים כגון, תנועת כדה"א סביב ומעל ומתחת, למישור הגלקסיה וכן השפעת גזי החממה, תוצרי השימוש האנושי באנרגיית דלקים פחממנים.
    לסיכום: האפשרות שתזה אחת נכונה, אינה אומרת בהכרח כי התזה האחרת מוטעית .

  6. חנן:
    זה נכון שהרבה חידושים גדולים הגיעו מאנשים ששחו נגד הזרם אבל להסיק מכך שצריך לקבל את דבריו של כל מי ששוחה נגד הזרם זו טעות חמורה – גם מן הסיבה הסטטיסטית שאותה ניסית לגייס שהרי רובם המכריע של אלה ששחו נגד הזרם היו אנשים שטעו או רימו. רק מעטים מאד מתוכם באמת גילו משהו שאחרים לא ידעו.
    העניין הוא שמעבר לטעות בפירוש הממצאים הסטטיסטיים יש לך גם טעות בפירוש העיסוק באתר הידען.
    רוב הדיון כאן נערך בין אנשים שאינם מומחים בנושא המוצג במאמר.
    כדי להציג דעה הסותרת את הקונסנזוס של הקהילה המדעית צריך להיות מומחה בתחום ולהתבסס על המתודה המדעית. מי שלא נהג כך מעולם לא חידש דבר.
    מי שאינו מומחה בתחום צריך להחליט למי הוא מאמין והדרך היחידה שיש לו לבחור למי להאמין היא הדרך של התבססות על הרוב.
    אם אינך מומחה ואתה בכל זאת מעדיף את דעת המיעוט אתה פשוט נוהג בחוסר היגיון.

    טענתך על קונספירציות וחרם נגד מדענים המביעים דעה שאינה מקובלת ועושים זאת תוך התבססות על טיעונים מדעיים אינה נכונה.
    בוודאי שיהיה מי שיתנגד לדבריהם מן הסיבה הלא נכונה אבל הקהילייה המדעית בכללותה תבחן את רעיונותיהם בצורה עניינית.

  7. חנן סבט,

    אתה צודק אך הית צריך להסתכל על תגובתי בהקשר של אותו דיון.

    בנאדם שבא ושולל משפטים מהכתבה ובאותה נשיפה מציע הסבר אחר לא קשור ומביא תימוכים של מדען שהדעות שלו נמצאות מחוץ לנורמה המקובלת פשוט נראה לי קצת הזוי. בגלל זה אמרתי את דברי על פרופ' שביב. לא כדי לבקר אותו אלא כדי להגיד שאם כבר להביא הסברים ותימוכים אז לפחות שיהיה להם תוקף.

  8. חנן,

    אני מצטער אם קשה לי לקחת את תגובותיך ברצינות. זאת לא אשמתך שיש לתגובותיך קונוטוציה ל"לא רצינות". אולי זאת אשמת העובדה שאתה מאמין שאתה מכיר את סוגי החייזרים והאימפריות שלהם שהגיעו לכדוה"א ועובדה שעם כל תגובה שלך אתה שותל כחתימה לינק לאתר שלך בנושא.

    בלא קשר, אני מוכן להקשיב באובייקטיביות לדעות של אותו פרופ' שביב אם יש לו עדויות תומכות לתאוריות שלו. כל זאת בהנחה שהוא לא נמנה כחבר של "אגודת רפובליקת החייזרים #$#$#%!~&" (ברח לי העיברות של השם שנתת להם). במקרה זה אני יאבד את האובייקטיביות שלי בגלל חוסר אמינות של אותו פרופ'…מה לעשות, אני לא מושלם.

    אורן
    http://www.spageti-monster-rulez.org.il

  9. ליעל פטר –

    העובדה שלפרופ' שביב יש דעות שאינן נופלות עם הזרם המרכזי, לא הופכות אותן למוטעות ושגויות.

    הטיעון שההתחחמות הגלובאלית מקורה טבעי, מועלה ע"י חוקרים רבים, אולם טיעוניהם נדחים ומושמים לעיתים ללעג, לאו דווקא מסיבה מדעית, אלא יותר מסיבות פוליטיות. במקרים רבים הם פשוט מוחרמים, רק מפני שאינם מוכנים "ליישר קו" עם הרוב.

    פורצי דרך בהיסטוריה האנושית, רובם ככולם שחו כנגד הזרם וכנגד הדעה הרווחת. התגליות הגדולות בהיסטורייה, נעשו ע"י אנשים שחשבו אחרת ובצורה שונה ולא אלו ששחו עם הזרם.

    לכן לסיכום, אין לשלול את טענותיו רק בגלל שהדעות הרווחות לא תואמות לדעותיו. מאחר וכל המחקר הזה תיאורטי, הרי שניתן להניח הנחות מרחיקות לכת גם לכאן וגם לכאן. ע"פ כל הנתונים, מדובר במחקר התחלתי, שרוב רובו טרם התברר.

    חנן סבט
    http://WWW.EURA.ORG.IL

  10. א.בן-נר,
    יש פה כמה סוגי סיבובים.
    גם כדה"א סובב סביב השמש וגם השמש סובבת סביב מרכז הגלקסיה. נוסף על כך מערכת השמש מבצעת נוטציה במישור הגלקטי.
    כוונת מאלוט ועמיתיו כנראה נוגעת לקשר בין הנוטציות שמבצעת מערכת השמש במסלולה בתוך המישור הגלקטי לבין סיבובו של כדה"א סביב השמש (שהוא מסמל את ההתקרבות וההתרחקות ממרכז שביל החלב).
    משמעות הנוטציה היא שמישור הסיבוב של גוף מסתובב יכולה להשתנות. כך מערכת השמש אמנם סובבת סביב מרכז הגלקסיה אך היא ואיתה גם שאר הכוכבים במערכת השמש מבצעים התנדנדות מעלה ומטה.

    דרך אגב, למרות שניר שביב אדם חכם ונפלא, אם אני זוכרת נכון, הטענות שלו בכל הנוגע לאסטרונומיה וגיאולוגיה הן לא ממש מיצגות את הדעות הרווחות. בעבודותיו הוא מנסה להוכיח באופן קונסיסטנטי שההתחממות הגלובלית היא לא מעשה ידי אדם אלא תוצר של מחזוריות טבעית של פעילות סולארית.

  11. נקודה:
    אינני מבין מה אתה מצפה שאסביר.

    א.בן-נר:
    לא נראה לי שאתה מדבר על גלי ההלם אותם מזכיר המאמר.
    להזכירך – כאן מדובר על גלי הלם הנמצאים על מעטפת הגלקסיה ואפילו רק בצידה הפונה לכיוון ווירגו.
    על מסלולה של השמש בגלקסיה ועל הסיבות לשינויי מרחקה מן המרכז תוכל לקרוא כאן:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Milky_way#Sun.27s_location_and_neighborhood

    אגב, במספר מקומות ונדמה לי שגם כאן באתר הופיעה מתישהו כתבה המייחסת את ההכחדות ההמוניות דווקא למעבר בחלק המרכזי יותר של דיסקת הגלקסיה שבו הצפיפות רבה יותר והסיכויים לפגוש סלעים תועים גדלים.

  12. המשפט המופיע בכתבה : "הכוכב שלנו נע כלפי מרכז שביל החלב ומתרחק ממנו לסרוגין…"
    נראה לי כלא נכון !!, אלא עם כן הכוונה היא למסלולה האליפטי של השמש בתנועתה סביב מרכז הגלקסיה. ככל הידוע לי מידת הפחיסות של המסלול האליפטי של השמש בגלקסיה היא קטנה מאוד דהיינו, היחס בין צירי האליפסה הראשי והמשני הינו קרוב ביותר ל-1.

  13. חברים יקרים
    שמעתי את הרצאתו של פר' ניר שביב בנושא זה, לפני כמספר שנים, בכנס האגודה הישראלית לאסטרונומיה. אנסה לתמצת את הרעיון כפי שזכור לי. א].מתצפיות אסטרונומיות נמצא כי גלי הלם במרחב הגלקסיה גורמים לחומר הגלקטי להיות בצורה של גלים. זה מה שיוצר לגלקסיה את מראה הזרועות הספירליות שלה. ב]. השמש
    חגה בתוך הגלקסיה במסלול הקפי ותוך כדי תנועתה היא עוברת באזורים בעלי צפיפות מסה משתנה, פעם עולה ופעם יורדת. ג]. באזורים הצפופים יותר יש הווצרות רבה יותר של כוכבים וריכוז גבוה יותר של כוכבים מתפוצצים- סופרנובות, מאשר באזורים. ד]. אזור עשיר בסופנובות הנו גם עשיר בקרינה קוסמית. הקרינה הקוסמית מורכבת מחלקיקים שהם גרעיני מימן דאוטריום והליום בעלי אנרגיות גבוהות ביותר המואצים מהסופרנובה ומואצים ביתר שאת ע"י השדות מגנטיים הגלקטיים.
    ה]. הקרינה הקוסמית החודרת לאטמוספרה של כדה"א גורמת לינון האטמוספרה. ו]. ינון האטמוספרה הוא הגורם הדומיננטי הגורם להיווצרות ענני המיים באטמוספרה וכך, מעבר השמש באיזורים צפופי קרינה קוסמית, מגביר ומגדיל את כמות המשקעים בכדה"א. ז]. הגידול בכמות המשקעים מגדיל גם את הפרמטרים הביולוגיים התלויים בגשם כגון כמות הצמחיה, בעלי החיים וכיו"ב. ח]. מעבר השמש באיזורים בעלי צפיפות קרינה קוסמית נמוכה ביחס, מקטינה את הפרמטרים הבולוגיים, בהתאמה.

  14. באמת הויכוח על השפה לא מעניין כל כך…
    המהות היא שאנו מוכרחים להתקיים ביקום הזה…וזה המהות. ועדיין לא הסברת זאת.

  15. נקודה:
    איני מסכים עם אף אחת ההגדרותיך את משמעות המילים.
    תינוק לא נועד לגדול אלא אם מישהו מיעד אותו לזה. אם מישהו נועד למשהו הרי שכפי שאמרתי – מישהו ייעד אותו לכך.
    משהו זה קיצור של מה שהוא והוא יכול להיות גם היעדר מוחלט, בדיוק כמו שגם אפס הוא מספר וגם פי (הקבוצה הריקה) היא קבוצה.

    עכשיו – אני אמנם בטוח שהשימוש שלך במילים הוא שגוי אבל זה בכלל לא חשוב לי.
    אם ה"נועד" שלך לא מחייב מישהו שמייעד – דייני. במקרה כזה איננו מסכימים על השפה אבל אנחנו כן מסכימים על המהות וזה מה שחשוב.

  16. בשפה כשאומרים העדר, מתכוונים בדיוק ל"לא משהו"…ברור שבמציאות אין דבר כזה לא משהו…אבל בשפה משתמשים במובן הזה.

    בשפה אפשר אפשר להיות מיועד גם ללא מישהו.
    כמו שתינוק מיועד לגדול.

    ובכלל, אתה מסתכל על היקום בתור מרחב שמשתנה עם הזמן. בעוד שכשאני אומר יקום אני מתכוון לכל המרחב זמן של היקום, ושבו אנו נמצאים, וכנראה אנו בהכרח נמצאים.
    להיות קיים בהכרח זה הרבה יותר חזק מלהיות מיועד להתקיים.

  17. נקודה:
    קודם כל – כל דבר הוא "משהו". גם היעדר מוחלט. אן ל"משהואים" נחוץ יעוד (והיעוד מתגלה באופן טריביאלי על ידי מה שהם) אז אין סיבה שלהיעדר מוחלט לא יהיה יעוד.
    כמובן שלדעתי – שום דבר לא צריך יעוד.
    חוץ מזה – את מה שהבנת עכשיו ביחס לכוונתי אמרתי מהרגע הראשון.
    יש הבדל בין יעוד לבין תוצאה.
    תוצאה אינה זקוקה לרצון. ניתן לחשב את התוצאה הסבירה של מצב נתון מבלי לערב בעניין גורם בעל רצון.
    יעוד אינו כזה. כשמשהו מיועד – מישהו ייעד אותו. זו המשמעות של המילה בעברית. לכן קיום ייעוד ליקום מחייב את קיומו של מישהו שהיה קיים לפני היקום והטיל עליו את היעוד הזה.
    כך זה בעברית.
    מישהו שקיים מחוץ ליקום ומטיל עליו ייעוד, מן הסתם גם יוצר את היקום או לפחות משפיע על יצירתו.
    מישהו כזה הוא מי שנהוג לכנות אלוהים אבל האמן לי שלא המילה אלוהים מפריעה לי. מה שמפריע לי זו שרשרת המסקנות השגויה שנובעת ככל הנראה משימוש לא נכון במילים.

  18. תודה יעל,
    אני עדיין לא רואה את הכותרת משום מה. נצטרך כנראה להתאמץ קצת וללחוץ בכפתור של ה"סימניות" 🙂

    דרך אגב יעל, מקווה שאני לא מחטט, אבל יש לך רקע בנושא פיזיקה ואסטרופיזיקה בפרט? או שההתמחות שלך זה תקשורת? לא יוצא לי פשוט לראות (מחוץ לאקדמיה וגם שם לא הרבה) בחורות שמתעניינות בנושא, בלי להעליב.

  19. אותי העניין הזה מפחיד, כי אי אפשר לדעת איפה מערכת השמש שלנו נמצאת ביחס לגלקסייה, אני רק מקווה שנותרו למערכת השמש לפחות עוד 1,000,000 עד שהיא תצא מ'האטמוספירה' של גלקסיית שביל החלב, כי גם ככה בעוד 1,000,000 שנים לא יהיו חיים על כדור הארץ, ואני מעדיף למות מאסטרואיד מאשר מקרינה קוסמית שתשנה את הרכב האטמוספירה של כדור הארץ…

  20. גל ההלם שיוצרת מערכת השמש מקורו ברוח השמש אשר נתקלת בהתנגדות מהקרניים הגלקטיות.
    ההגיון שלי אומר שה"רוח" הגלקטית שזה סך כל האנרגיות של כל השמשות בגלקסיה אמורה להתקל בהתנגדות מהרוח הגלקטית של גקלסיות אחרות בסביבה הקרובה לגלקסיית שביל החלב, אך בסביבת גלקסיית שביל החלב אין הרבה גלקסיות הגדולות מגלקסיית שביל החלב ולכן הרוח הגלקטית מגיעה ומגינה במרחקים עצומים מפאתי הגלקסיה עצמה.
    אני לא לגמרי השתכנעתי מהתיאורייה המוצגת בכתבה.

  21. מה שייך אלוהים לעניין?
    עכשיו אני שם לב שכל החשש שלך מהאמירה שלי לגבי יעודו של היקום נובע בגלל אלוהים. בכלל לא התכוונתי לזה. ודאי שאין איזה מישהו שתיכנן… מישהו זה דבר מורכב.

  22. בנוגע לנאמר למעלה-
    גרמי השמיים משפיעים על החיים על פני כדה"א. זה אולי בלתי אפשרי לדעת על מה וכיצד מערך השמיים משפיע, אך הגרביטציה והקרינה הקוסמית ככל הנראה משפיעים על החיים כאן.

    אורן,
    אני גולשת דרך פיירפוקס וזה לא עושה לי בעיות עם הלוגו.

  23. אני לא רואה את הלוגו בראש הדף… רק אצלי? בגלל פיירפוקס אולי?

  24. נקודה:
    ומהו יקום?
    גם יקום ריק הוא יקום.
    גם מצב של היעדר מוחלט של מרחב וזמן יכול להיקרא יקום.
    גם מצב של היעדר מוחלט של הכל – כולל אלוהים יכול להיקרא יקום.
    האם גם את המצב האחרון היית מגדיר כדבר בעל ייעוד וגוזר מכך שיש מי שייעד את היקום להיות כזה?
    זה כמובן אבסורד ולכן ההיקש על קיומו של מישהו או משהו שמגדיר יעודים הוא שגוי.

  25. אורן – לחיצה על הלוגו של האתר שבראש הדף, מעבירה לדף הראשי.

  26. לכל מי שהעיר על איזכור האסטרולוגיה:
    אינני חושב שמי שמאמין באסטרולוגיה הוא עד כדי כך מטומטם שישאב עידוד מבדיחה שעושים על חשבונו.
    איך שלא יהיה – הבדיחה הזאת הופיעה בידיעה המקורית בדיילי גלקסי והתרגום נאמן למקור.

  27. מיכאל, כתבת
    "שים לב שאמונה מסוג זה היא מוזרה ביותר כיוון שבכל יקום שניתן להעלות על הדעת ניתן גם לומר שמישהו רצה שיהיה בדיוק כזה"
    ואתה צודק לחלוטין בקביעה שבכל יקום הטענה חלה.

    כשחושבים על הדברים לעומק, מגלים שהטענה הכללית שצריך היה להיות איזשהו יקום , היא זו המוזרה. בדיוק מהסיבה שעל כל יקום היה ניתן לשאול את השאלה הזו.

  28. איזכור האסטרולוגיה היה מיותר לחלוטין ומשחק לידיהם של כל ההוזים למיניהם.

  29. תגידו מה עם המאיץ חלקיקים בזנבה?מתי מכניסים אותו לפעילות רצינית?

  30. קראתי על הסברה הזאת בעוד מקום או שניים. חוששני שיתכן שיש
    דברים בגו. אך הסיפור אינו קשור בהכרח ל"נמסיס" (שלא נמצאה
    הוכחה לקיומו) אלא לגופים מקריים המצויים במישור הגלקסיה וחולפים
    דרך ענן אורט ומסיטים שביטים המצויים בו – כאשר השמש מתקרבת
    למישור הנ"ל.

  31. מיכאל
    קודם כל תודה – זה בעיקרון מה שחשבתי.
    לפני שאני אוכל להביע את דעתי לגבי המאמר לעומק לגבי לכאן או לכאן אני חושב שהם צריכים להביא יותר עדויות והוכחות תומכות בממצאים שלהם.
    אם הם צודקים אזי הממצא באמת מעניין.

    מצד שני, בד"כ השערות רבות הן שבונות תאוריות טובות 🙂

  32. אורן:
    כנראה שאין עוד מידע על אותו גל הלם משוער, או לפחות לא כזה שידוע לאלה שהציעו את המנגנון הנדון.
    כתוב במאמר:
    "אדריאן מאלוט מאוניברסיטת קנזס ועמיתו מיכאיל מדבאדב, משערים שבעוד שביל החלב נע במהירות כלפי צביר ווירגו, הוא יוצר לפניו מעין גל הלם שדומה לכזה הנוצר ע"י מטוס על- קולי.
    "סביב מערכת השמש שלנו יש גל הלם והוא יוצר כמות טובה של קרניים קוסמיות שמכות בכדה"א. אז מדוע שלא יהיה גל הלם כזה גם סביב הגלקסיה?" שואל מאלוט."

    מכאן עולה שהמדענים הנדונים רק משערים את קיומו של אותו גל הלם והחיזוק היחיד שמצאו להשערתם זו הוא גל ההלם העוטף את השמש.

  33. נקודה:
    לידיעתך – המילה "נועד" נגזרת מן המילה "יעד" והיא מחייבת מישהו שזו תהיה מטרתו.
    אתה מאמין שיש מישהו ששם לו ליעד את קיומנו וקיום שאר הדברים ביקום?
    אם אינך מתבלבל בפירוש המילה "נועד" אזי:
    שים לב שאמונה מסוג זה היא מוזרה ביותר כיוון שבכל יקום שניתן להעלות על הדעת ניתן גם לומר שמישהו רצה שיהיה בדיוק כזה!
    במילים אחרות – אתה מדבר על מישהו שהוא אלוהים ואומר שהוא קיים בכל יקום אפשרי.
    שים לב – אלוהים כזה חייב להיות קיים גם ביקום שבו אין אלוהים (כי מישהו רצה שזה יהיה יקום בלי אלוהים).
    האפשרות הסבירה יותר בעיני היא שאתה משתמש במילה "נועד" באופן שונה מן השימוש לו *נועדה*

  34. נקודה,

    היקום לא נועד ליצור אף אחד.
    העובדה שאנו קיימים מוכיחה שתנאי ההתחלה והחוקים הפיזיקליים מאפשרים את קיומנו, אבל אל תתבלבל – הם לא ** נועדו ** ליצור אותנו.

  35. שים לב שלא כתבתי נועד ליצור רק אותנו, אלא אותנו, בין שאר הדברים..

  36. מיכאל, היקום הזה בהחלט נועד ליצור אותנו. תנאי ההתחלה וחוקי הפיזיקה כנראה מובילים בהכרח לקיומינו, אי אפשר לברוח מזה, ביחוד אם אתה דטרמיניסט.
    האפשרות הסבירה היא שיש אינסוף יקומים, ואז אנו בסה"כ בסוג של אבולוציית יקומים, אבל גם זה לא שולל שהיקום הזה שלנו נועד ליצור אותנו.

  37. היתה לי טעות כתיב טפשית:
    "עם ממש מחפשים"= "אם ממש מחפשים".
    לא קריטי, אבל אני לא אוהב להשאיר את זה ככה…

    אבי, הייתי רוצה להמליץ 2 שינויים באתר:
    1. אפשרות לערוך הודעות. אם לא לכל אחד, אז לכל אדם שמוכן להרשם לאתר וליצור בו חשבון עם שם משתמש קבוע.
    2. למה אין כפתור שמאפשר לחזור לדף הראשי של האתר? בד"כ זה נמצא בכותרת של כל דף באתרי פורומים, כלומר ע"י לחיצה על שם האתר שאמור להופיע למעלה.

  38. דרך אגב, הייתי רוצה לדעת אם החוקרים במאמר או אחרים בכלל הוכיחו את המצאותם של ריכוז גבוה של קרניים קוסמיות באזור הקרוב ל"חזית המפגש" עם הגלקסיה ווירגו (החלק הצפוני של המישור הגלקטי של שביל החלב), או שזה עדיין בגדר תאוריה גרידא. כי כרגע זה נשמע נסיון להתאים תופעות שמימיות עם אירועים קטסטרופליים, דבר שכל אסטרולוג או "ניו-אייג'" מסוגל לעשות.

    אני לא פוסל את התאוריה, אבל הייתי רוצה קצת יותר "בשר" ועובדות לפני שאני אשתכנע. כי לכל אירוע קטסטרופלי שהתרחש בכדוה"א אפשר למצוא "הסבר כוכבי" זה או אחר עם ממש מחפשים.

    אז אם למישהו יש עוד מידע על תימוכין בתאוריית "גל-ההלם" וריכוז קרניים קוסמיות גבוה ב"אזור הצפוני" של הגלקסיה למשל ויכול להביא אני אודה מראש.

  39. חבל שהכותבת מכניסה בפיסקה הראשונה של כתבתה את המילה אסטרולוגיה.
    אני בתור קורא נאמן של האתר מוצא זאת קצת מעליב, כאילו הכותבת ייעדה את הכתבה לקוראי YNET ולא לקוראי הידען.

  40. אנו חיים ביקום שנועד(עובדתית) ליצור אותנו.

    אם התנאים בעבר היו מעט שונים,
    האם עדיין היינו בני האדם נוצרים?

  41. מזכיר את השערת נמסיס שמסבירה הכחדות, אחת ל- 130 מיליון שנה (פי שניים מהמחזור של 64 מיליון המצוין בכתבה). נמסיס, על פי ההשערה, הוא כוכב המהווה יחד עם השמש שלנו מערכת בינרית וכיום הוא במרחקו הגדול ביותר מאיתנו, אך לפני כ- 65 מיליון שנה למשל, מועד הכחדת הדינוזאורים, הוא היה קרוב אלינו ובכך הסיט ממקומם שביטים ואסטרואידים שאחד מהם פגע בכדור הארץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן