ראיון מיוחד לאתר הידען
בעקבות שתי הכשלונות הצורבים בשבוע שעבר: של שיגור הלווין הישראלי אופק 6 והתרסקות החללית האמריקנית ג'נסיס, ביקשנו את חוות דעתו של מנהל סוכנות החלל הישראלית היוצא, אבי הר-אבן
מהו שיעור הכישלונות בשיגור כזה?
תלוי אצל מי. כאשר הלווינים כבר בחלל אחוז ההצלחה כאשר הלווין נמצא בחלל לזה שהוא יפעל הוא מאוד גבוה. כבר יש מספיק ידע שאם יש תקלה בלווין ניתן לתקן אותו מרחוק והיו כבר מקרים. לעומת זאת במשגרים שיעור הכשלון מאוד גבוה, ואף אחד לא ניצל מזה, החל מהיפנים שלאחרונה הלך להם משגר בשווי מאות מיליוני דולרים, והצרפתים שהאריאן 5 שלהם נפל כמה פעמים, האמריקנים הרוסים והסינים. גם אנחנו הצטרפנו לקלאב הזה של כשלונות. מי שמשגר לווינים, ובמשגר יש תקלה. המשגר בנוי מתקלה, המשבר בנוי מחלקים רבים, וכמה שהם לא יהיו אמינים, תמיד סטטיסטית יכול לקרות משהו, קרה ויקרה.
מה בדיוק קרה בשלב השלישי שלא איפשר הצתת אחד המנועים?
מנוע שלב שלוש, כדי שהוא ידלק – זה המנוע שמכניס את ההזרקה הסופית של הלווין במסלול. כדי שזה יתבצע השלב השלישי צריך להימצא במצב מסוים במרחב מבחינת כיוון, מהירות, כי אחרת אם המנוע ידלק והלווין לא נמצא במקום הוא יכול להגיע למקום אחר- להכנס למסלול לא נכון או לפגוע בקרקע במקום לא רצוי. זה לצערנו כתוצאה מתקלה מסוימת בחומרה, השלב השלישי לא היה באותו מקום שבו הנתונים הנומינלים היו כפי שהם צריכים להיות. החוקים שלפיהם המנוע צריך להדלק פעלו כפי שצריך ומנעו את הדלקתו כי אם הוא היה נדלק הוא יכול היה להגיע למקום אחר.
כמה זמן להערכתך ייקח לבנות לווין חדש?
מערכת הבטחון עובדת לפי תוכנית רב שנתית. יש להם בתוכנית בניית לווינים ובניית משגרים. בניית לווינים כוללת הזמנת רכיבים. יש תוכנית עבודה מאוד מפורטת. זה לא אירוע חד פעמי. זה לא עניין של כמה חודשים אבל גם לא הרבה שנים. אני מניח שלאור התקלה ולאור זמינות התקציבים יצטרכו לבצע שינויים מסוימים. מערכת הבטחון תשב ותחליט מה לעשות, האם לחכות עד לשיגור הלווין אופק 7 בעוד מספר שנים שאמור להיות הרבה יותר משוכלל או לבנות לווין ביניים. זו החלטה של מערכת הבטחון ואני לא מוסמך למסור את הנתונים הללו.
האם אי אפשר גם את לוויני אופק לשגר כטרמפיסטים בשיגורים של לווינים גדולים יותר (לעיתים בשיגורים כאלה מציבים משקל עודף דמה, ויכול להיות שטרמפ כזה יכול להוזיל).
להוזיל בוודאי שזה היה מוזיל. לגבי האמינות אני לא יודע כי תמיד יש תקלות. להזכיר כי לווין הטקסאט הראשון שוגר במשגר רוסי והיה כשלון. העניין הוא שאם אתה משגר עם משגר חיצוני קשה מאוד להכתיב את לוח הזמנים, שעת השיגור והמסלול, ולנו יש דרישות שהמסלול יכסה ארצות מסוימות, ואנחנו יכולים לשגר בשעות מיוחדות כדי לתת כיסוי בשעות כאלה או אחרות ובנושאים אסטרטגיים רצוי תמיד להיות עצמאי ולא להיות תלוי בגופים אחרים. אני מניח שבמערכת הבטחון ייערכו דיונים גם בנושא הזה בהתחשב בכל הפרמטרים הללו.
מה התרשמותך ממצב הרוח של העוסקים במלאכה?
תמיד מצב הרוח הוא טוב כשהכל בסדר וברגע שיש איזושהי תקלה מצב הרוח משתופף זו בעיה של מנהיגות. אם מצליחים לאחר הכשלון לדחוף את העובדים ומתוך הכרתי את עובדי מל”מ, מפעל בו עבדתי מספר רב של שנים אני בטוח שהמנהיגות תדע לדחוף אותם הלאה ולהוביל אותם בהמשך העבודה.
מתבקשת כעת גם השוואה עם ג'נסיס שהתרסקה ימים אחדים לאחר אופק 6?
שם מדובר על רבע מיליארד דולר שהלכו ושלוש שנים בחלל, וגם שם קרתה תקלה מאוד מעניינת של חומרה, כשכל ברגי הפיצוץ שהיו אמורים לשחרר את המצנחים לא פעלו וגם כאן יכולה להיות בעיה שאיזשהו אות לא נשלח כתוצאה משיבוש בלוגיקה. האותות האלה להדלקת אותם ברגים פירוטכניים נשלחים גם כן כאשר הלווין נמצא במצב מיוחד בחלל מבחינת מקום, מהירות, כיוון וכו'. זה לא קרה וגם שם עכשיו יושבים כל הצוותים ובוחנים. זה רק מראה שגם גדולים מאיתנו- גם בנושאים כאלה יש תקלות ואני לא מאשים אף אחד שם כי זה קרה ויכול לקרות. זכורים גם אותם שיגורים למאדים שבגלל תקלות שטותיות כמו למשל עבודה במידות שונות מטריות ואינטשים חלליות התרסקו. זה קרוה. חוקי מרפי פועלים בכל העולם
מה השיגור הישראלי הבא?
אנשי מערכת הבטחון יצטרכו להחליט. יש כיום גיוס כספים לעמוס 3. יש לנו שיגור שאני מקווה שהאופק יהיה לפניו – שיגור TAUVEX במשגר הודי בשנת 2006, ואני מקווה שב-2008 נשגר את הלווין המדעי המשותף לנו ולצרפתים, ונוס, כאשר ישראל היא המובילה בפרויקט באמצעות סוכנות החלל הישראלית.
