בשל הצורך ליצירת דלקים חלופיים מחומרים צמחיים, אנזימים המסוגלים לפרק את החומרים הללו לתרכובות שימושיות נדרשים בכמויות מסחריות ובמחירים זולים. קבוצת מחקר אחת מאוניברסיטת טקסס מצאה רעיון: שימוש בצמחים עצמם להפקת אנזימים אלו
פרופסור זיבקו ניקולוב (Zivko Nikolov), האחראי על מעבדת ההפרדות הביולוגיות, הסביר את תוצאות המחקר בשבעה ביולי באסיפה השנתית של האגודה לביולוגיה ניסויית.
שיטות נוכחיות להפקת אנזימים לייצור ביו-דלק יקרות עד פי חמישה מהייצור הרגיל של דלק ועל-כן אינן מסחריות מספיק. ע”י שימוש בצמחים שהונדסו להפיק את החלבונים המסוימים הללו פרופסור ניקולוב מאמין כי היעד המסחרי הזה יכול להיות מושג. קבוצתו, אשר מתמחה בפיתוח שיטות עבודה כלכליות, תכננה אסטרטגיית עבודה המאפשרת קבלת מגוון תוצרים מכל יבול, כך שהתהליך בכללותו הופך לכלכלי.
“אחד מהמיזמים שלנו התמקד בהפקת צלולאזות (cellulases), אנזימים אשר מפרקים בִּיוֹמָסָה (הכמות הכוללת של אורגניזמים חיים בשטח נתון) בגרעיני תירס. באמצעות תכנון דקדקני של רצף הפעולות בתהליך, מיבול יחיד של תירס ניתן לייצר שמן טבעי היכול לשמש כביו-דלק ולקבל תוך כדי גם סיבים וחלבונים היכולים לשמש כמזון לבע”ח וכמובן גם את האנזימים עצמם,” הוא חושף. “קבלת מגוון מוצרים אלו מפצה על תהליך טיהור האנזימים, כלומר – אנו מסוגלים לייצר אנזימים זולים מאלו המתקבלים כיום בשיטות התססה רגילות, תוצאה שאנו מקבלים גם במיזם דומה לייצור קנה-סוכר.”
בשנות התשעים היה עניין מיוחד בשימוש בצמחים להפקת אנזימים תעשייתיים ותרופות, אך בחמש השנים האחרונות פיתוח של אנזימים כאלו יצא מהאופנה, בעיקר בשל יוקר ההפקה ואי-נוחות ציבורית. עתה קבוצתו של פרופסור ניקולוב החזירה את הטכנולוגיה הזו לתמונה.
“השיפורים הכלכליים שהכנסנו לדרך הייצור, בשילוב עם סובלנות גדולה יותר של הציבור לצמחים מהונדסים גנטית, תורמים לכך שעתה אנו יכולים למצות את מלוא הפוטנציאל של טכנולוגיה זו. זה, בתמורה, יקרב אותנו לאתגר החיוני של ייצור דלקים חלופיים זולים במהלך העשורים הקרובים,” הוא מסכם.
