“האפונים הירוקות הן גלקסיות קומפקטיות שבהן נוצרים כוכבים בקצב גבוה והן דומות מאוד לגלקסיות שהיו נפוצות ביקום המוקדם” אומרת ג’סקוט. “הניתוח שערכנו מראה כי יתכן שקרינה מייננת דולפת מהן.”
גלקסיות המזכירות בצורתן אפונים ירוקות, שהתגלו בידי אסטרונומים חובבים ב-2007 יכולים לסייע לאסטרונומים להבין את הרה-יוניזציה, שלב מפתח באבולוציה של היקום המוקדם. כך אומרים חוקרים מאוניברסיטת מישיגן.
הרה-יוניזציה התרחשה כמה מאות מיליוני שנים לאחר המפץ הגדול כאשר הכוכבים הראשונים הוצתו ויצרו את הגלקסיות הראשונות. במהלך התקופה הזו, החלל בין הגלקסיות השתנה מערפל סמיך אך ניטרלי לפלסמה שקופה מיוננת, כפי שאנו רואים עד היום. (פלסמה היא גז טעון חשמלית.)
באשר לשאלה כיצד התרחש השינוי, התיאוריה הנפוצה גורסת כי כוכבים מאסיביים בגלקסיות המוקדמות יצרו שפע של אור אולטרה סגול שברח לחלל הבין-גלקטי. הקרינה האולטרה סגולה הגיבה עם גז המימן הניטרלי שבחלל הבין-גלקטי, העיפה אלקטרונים מאטומי המימן והשאירה פלסמה בעלת אלקטרונים טעונים שלילית ויוני מימן בעלי מטען חיובי.
“אנו סבורים שזה מה שקרה, אך כאשר אנו מסתכלים על גלקסיות קרובות, הקרינה עתירת האנרגיה לא נראית כמספיקה. חייבים למצוא כמה גלקסיות בהן מתרחשת בריחת קרינה” אומרת אן ג’סקוט, דוקטורנטית לאסטרונומיה.
ג’סקוט וסאלי אווי, פרופסורית לאסטרונומיה בקולג’ לספרות מדע ואמנויות באוניברסיטת מישיגן, גילו כי האפונים הירוקות יכולות לספק את העדות הזו. הממצא שלהן פורסם בגליון ה-3 באפריל של אסטרופיסיקל ג’ורנל.
“האפונים הירוקות הן גלקסיות קומפקטיות שבהן נוצרים כוכבים בקצב גבוה והן דומות מאוד לגלקסיות שהיו נפוצות ביקום המוקדם” אומרת ג’סקוט. “הניתוח שערכנו מראה כי יתכן שקרינה מייננת דולפת מהן.”
החוקרות התמקדו בשש הגלקסיות מהסוג הזה שבהן קצב יצירת הכוכבים הוא הגבוה ביותר, ואשר מרוחקות מאיתנו 1-5 מיליארדי שנות אור. הן חקרו את קווי הפליטה שלהן כפי שנצפו בידי סורק השמים הדיגיטלי סלואן. קווי הפליטה מראים כיצד האור פועל הדדית עם החומר ובמקרה זה, הם עוזרים לאסטרונומים להבין את הקשרים בין הכוכבים לבין הגז בגלקסיות אלו.”
קווי הפליטה מגלים לג’סקוט ולאווי כמה אור הגלקסיות סופגות, ולאחר מכן כדי לקבוע עם כמה קרינה הם התחילו, הן הריצו מודל להערכה, לדוגמה של גיל הגלקסיות ומספר הכוכבים שהן מכילות. לפי ההערכות – הגלקסיות, מייצרות יותר קרינה מאשר החוקרים גילו, כך שברור שחלק ממנה היה חייב להימלט.”
“אנלוגיה לכך ניתן לראות כאשר שופכים נוזל על מפת שולחן. אם אתם רואים כתם שנמשך עד סוף המפה, קרוב לוודאי שמשהו נפל גם על הרצפה.” אומרת ג’סקוט. “אנו רואים את הגז כמו את המפה ורואים כמה אור הגלקסיה בולעת. היא בולעת הרבה אור, אנו רואים כי הגלקסיה רוויה באור ויש סיכוי שחלק מהאור גם דלף מהקצוות.”
לדבריה, האפונים הירוקות הן מועמדות טובות לסייע לאסטרונומים להבין את אבני הדרך העיקריות בהתפתחות היקום לפני 13 מיליארד שנה.
המחקר מומן בידי הקרן הלאומית למדע.
4 תגובות
מירום
ברור לך שאם מדובר בגלקסיות כה רחוקות של 1-5 מיליארדי שנות אור הריי שאין סיכוי שקרינה כה רחוקה תתחיל לדגדג את מערכת השמש שלנו ובינתיים אף חללית מאוישת (אפי’ עם קוף)לא חצתה את מערכת השמש שלנו כך שבטווח הנראה לעיין אין סיכוי פגיעה בבריאות למשהו או מישהו אנושי על ידם
אם דולפת מהן קרינה מייננת, באיזה מרחק מומלץ להימצא מהגלקסיות על מנת שלא יפגעו בבריאותנו?