סיקור מקיף

מדענים זיהו שומן "טוב" בבני אדם בוגרים

בניגוד להנחות קודמות, השומן החום הוא סוג של שומן העושה שימוש באנרגיה ומהמחקרים החדשים עולה כי הוא נשאר פונקציונלי במבוגרים

חשיפה של מבוגר לטמפרטורה קרה (משמאל) ולטמפרטורת החדר, וסריקת CT שנערכו לו מראות את החתימה הכהה של השומן החום. מתוך המאמר של ואן מרקן, ליכטנבלט ושותפים, ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיצין, 2009
חשיפה של מבוגר לטמפרטורה קרה (משמאל) ולטמפרטורת החדר, וסריקת CT שנערכו לו מראות את החתימה הכהה של השומן החום. מתוך המאמר של ואן מרקן, ליכטנבלט ושותפים, ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיצין, 2009

PET/CT scans of a person exposed to cold (left) and at room temperature (right) show the dark signature of brown fat.

Credit: W. D. van Marken Lichtenbelt et al., The New England Journal of Medicine 360, 1500 (2009)

שומן "טוב"- יש דבר כזה?

מי ששומר על בריאותו, ומבלה שעות בחדרי כושר ובהליכה בקצב קבוע עושה זאת בעיקר כדי לשרוף שומנים. האם ניתן לגייס לצורך שריפת השומנים ה"רעים" את הגוף עצמו, בלא תלות בפעילות כזו או אחרת. מסתבר שיש דבר כזה, כפי שעולה משלושה מחקרים שפורסמו בו זמנית בכתב העת ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין.

שומן ששומר על גוף רזה נשמע כמו סתירה לוגית, אולם זה מה ששומן חום עושה. שלושה מחקרים חדשים חושפים אמת זו, בניגוד להנחות קודמות, הקיימות מזה זמן רב. השומן החום הוא סוג של שומן העושה שימוש באנרגיה ומהמחקרים החדשים עולה כי הוא נשאר פונקציונלי במבוגרים. הממצאים הגבירו את תקוות החוקרים לתעל את השומן החום לבקרה על משקל הגוף. שומן לבן, או רקמה אדיפוזית לבנה, הוא החומר הרוטט שאוגר עודפי אנרגיה ממזון בגופנו. בניגוד לו, רקמת שומן אדיפוזית חומה צורכת אנרגיה כדי לייצר חום גוף.

הרקמה חוברת למיטוכונדריה שמקיימת חילוף חומרים מבוסס מזון, ומכאן הצבע החום. שומן חום היא רקמת שומן הנבדלת מרקמת שומן לבן בפיזור האנטומי שלה ובהרכבה. הצבע הצהבהב-חום (ממנו נגזר שמה) מתקבל מתכולת המיטוכונדריה, הציטוכרומים ומולקולות השומן ברקמה. שומן חום מצוי בעיקר ביונקים קטנים וגם ביונקים העוברים היברנציה (שנת חורף). ייצור חום שאינו צמוד ל-ATP הוא התפקיד המרכזי של שומן חום. המשמעות היא יצור חום שלא בדרך של הפעלת שרירים . המנגנון הוא באמצעות מולקולה חלבונית המצויה בממברנת המיטוכונדריה והקרויה UCP1 (uncoupling protein).

"זה כמו המבער של תנור החימום" אומר הגנטיקאי הרפואי, סוון אנרבק, מאוניברסיטת גוטבורג בשבדיה, שהוביל את אחד המחקרים בנושא השומן החום. יונקים אחרים ותינוקות אנושיים מסתמכים על השומן החום כדי לשמור על חום גופם. שנים רבות הניחו הפיזיולוגים כי רקמת השומן החום נעלמת ברובה עד הגיענו לגיל בגרות.

אולם כעת, הראו המדענים שהשומן החום שריר וקיים ופועל גם במבוגרים. הפיזיולוג ווטר ואן מרקן ליכטנבלט מאוניברסיטת מסטירכט שבהולנד, יחד עם עמיתיו, ערך ניסוי ל-24 גברים צעירים והאכיל אותם גלוקוז רדיואקטיבי, אשר באמעותו ניתן לעקוב אחר רקמות פעילות מבחינה מטבולית. הניסוי נערך בתנאים של 16 מעלות צלסיוס כדי לעודד פעילות מטבולית לחימום הגוף בקרב הנבדקים. צירוף של בדיקות PET ו- CT, אשר מזהות רקמות שצרכו את הגלוקוז הרדיואקטיבי, חשף את קיומן של רקמות שומן חום בצוואר, בחזה ובבטן בכל הגברים שנבדקו למעט אחד. שומן זה החל לפעול במהלך החשיפה לקור. "היה מלהיב לראות את השומן החום בכל כך הרבה אנשים ובכל כך הרבה רקמות" אומר ואן מרקן ליכטנבלט. כאשר החוקרים סקרו מחדש שלושה נבדקים בטמפרטורת החדר, השומן החום לא נראה יותר (הוא לא נעלם… אלא פשוט הפסיק לעבוד כל כך קשה ולצרוך את הגלוקוז).

בחיפוש אחר השומן החום, האנדוקרינולוג רונלד קאן מהרווארד, בוסטון, ועמיתיו, התעמקו בסקירות PET/CT של כ-2000 מטופלים שהגיעו לבית החולים למטרות שונות. אצל רובם התגלה שומן חום ואילו בקרב 5% מהנבדקים ניתן היה להבחין בשומן החום גם ללא קירור והורדת הטמפרטורה. עוד התגלה כי לנשים יש בדרך כלל יותר שומן חום מאשר לגברים וכן כי כמותו של השומן החום הולכת ומדלדלת עם הגיל.

במחקר השלישי, אנרבאק ועמיתיו השתמשו בסקירות PET/CT כדי לזהות ולאתר במדויק שכבות של שומן חום בקרב מתנדבים בתנאי קור ואז אישרור זהות הרקמה באמצעות פעילות גנטית. דגימות של רקמות אלו הציגו את החתימה המולקולרית של שומן חום, כולל חלבון מרכזי לייצור חום שאינו נוכח ברקמות שומן לבן.

הקבוצות של קאן ושל ואן מרקן ליכטנבלט מצאו גם שלאנשים כבדי משקל יש פחות שומן חום. "לא רק שלבני אדם בוגרים יש שומן חום, אלא שהוא פעיל מטבולית ונמצא במתאם לרזון" אומר קאן. מדוע בקרב אנשים כבדי משקל יש פחות שומן חום זו שאלה שעדיין אין עליה תשובה. ייתכן שאנשים רזים הם רזים משום שיש להם עודף של שומן חום, העוזר להם לשרוף קלוריות. או שאולי אנשים שמנים צריכים פחות שומן חום כדי לשמור על חום גופם מפני שיש להם שכבת בידוד עבה יותר של שומן לבן.

"יחד, מחקרים אלה מהווים נקודת מפנה בדרך בה אנו מתייחסים לרקמת השומן החום" אומר האנדוקרינולוג מיטשל לזר מאוניברסיטת פנסילבניה. כעת, הוא אומר, החוקרים צריכים להתמקד בשאלה האם ניתן לרתום את השומן החום, אולי ע"י האצת פעילותו באמצעות תרופות, כדי לסייע למטופלים כבדי משקל לשרוף שומן לבן שאינו בריא ואינו מועיל.

מקורות

הודעה לעיתונות של החוקרים

עמותת בשער, פרופ' יורם אפשטיין

כתבות נוספות בנושא באתר הידען:

HDL סינטתי – הכלי החדש במלחמה בכולסטרול

9 תגובות

  1. מיכאל, ככה זה בידען, כשמביאים "חידושים" מהניינטיז.
    אבל אין על הידען!

  2. יש כאן משהו מוזר:
    לא מזמן חזרתי מחופשה ורק עכשיו התפניתי למאמר זה.
    אני כבר שמעתי על השומן החום ששורף אנרגיה לפני שנים רבות.
    חיפוש קצר באינטרנט מאשש זאת – אני רואה התייחסויות לעניין כבר ב 2001

  3. בגוף הכתבה אמרת כי המחקר נעשה על "24 גברים צעירים", ולא מבוגרים כפי שנטען בכותרת. התכוונת שנחקרים כבר לא ילדים.
    תוצאות המחקר הזה מעניינות אבל לא מספיקות בכדי לתת הוכחה מדעית סטטיסטית כי היו רק 24 נבדקים. המחקרים עדיין לא בדקו נשים וגם את זה כדאי לעשות.

  4. .
    אני יכול לחשוב על מספר אנשים רזים היו צוררים לא קטנים 🙂
    האחד נמוך עם שפם מצחיק, לשני היה דווקא שפם ענק ומבטא רוסי כבד והשלישי הוא סתם איטלקי מרושע.

  5. אז איך מפעילים אותו כדי להרזותת … האם יש עוד דרכים חוץ מבתרופות …
    ואם אני לא כל כך שמנהה … רק אנשים ששמנים קיצונית והשומן יכול לגרום להם נזק יכולים לקבל את התרופות ? ..

  6. הוא לא עובד כמו שריר מבחינה מכאנית.
    פשוט דימו אותו לשריר כי פעולתו יוצרת חום, רק ששריר מתקווץ והשומן החום לא.
    זהו למעשה מנגנון שעוקף את השימוש בשריר לייצור חום. לא סתם רועדים כשקר, עכשיו מסתבר שבנוסף לרעידות גם השומן החום מגביר הילוך ושורף יותר "גז" 🙂
    "המשמעות היא יצור חום שלא בדרך של הפעלת שרירים"

  7. אני לא מבין השומן הזה עובד כמו שריר?
    כאילו אם אני "אפעיל" את השומן החום לא אמורה ליקטון הכמות שלו כמו עם שמון לבן??

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן