על הארוחות הטעימות שינעימו את שהותם הארוכה על הירח או במאדים יצטרכו
אבי בליזובסקי
האסטרונאוטים של העתיד להודות לאנשי אוניברסיטת קורנל. שף, תזונאי, מהנדס ביולוגיה וכן מורה לבישול צמחוני, עוסקים בימים אלה בקורנל בפיתוח מתכונים טעימים, מזינים וחסכוניים שירכיבו את התפריט שיוגש במשימות החלל הממושכות ובמושבות החלל. המתכונים מבוססים על מבחר מוגבל של 15 עד 30 סוגי צמחים שיהיה אפשר לגדלם בסביבות חיים חלליות. חיטה ותפוחי אדמה יהוו את המרכיב העיקרי בארוחה, וכתוספת יוגשו אורז, סויה ובוטנים, חסה ועשבים טריים – כולם יגודלו בחוות הידרופוניות מוארות שהטמפרטורה בהן תהיה מבוקרת.
אנשי הצוות נעזרים בקבוצות טעימה המורכבות מאנשיהם, ומסטודנטים ועובדי האוניברסיטה, הטועמים אחת לשבוע מאכלים חדשים שנרקחו. בין המנות שנבדקו באחרונה טאקוס ממולא בגבינה עם חסה עגבניות, “רגלי עוף” עשויות גזר, פסטו מבזיליקום עם אגוזי סויה, פסטה פרימוורה ועוגת גבינה מטופו. “מטרתנו היא ליצור תפריט של 100 מתכונים צמחוניים שיכילו מרכיבים מוכרים וחדשים”, אומרת ג'ין האנטר, פרופסור לחקלאות והנדסה ביולוגית בקורנל, העומדת בראש צוות הפרויקט.
הצוות גם פיתח בשביל נאס”א אסטרטגיית “קבלת החלטות בתחום המזון”, שתדריך את האסטרונאוטים בעת השימוש במערכות תמיכת חיים ביוגנרטיוויות במשימות רבות שנים, כמו מושבה מדעית על מאדים. מערכת תמיכת חיים ביוגנרטיווית – שבה צמחים ומיקרו-אורגניזמים ימחזרו את האוויר, המים וכן ייצרו מזון בשביל הצוות – עשויה להיות פתרון טוב לטיסות חלל ארוכות המתוכננות לעוד 20-15 שנים.
“בגלל שעלות השינוע של המזון לחלל תהיה אסטרונומית, רק 15 אחוזים מהקלוריות יהיו ממזון מתוצרת כדור הארץ”, מוסיף דייוויד לוויצקי, פרופסור למדעי התזונה ולפסיכולוגיה בקורנל, אף הוא משתתף בפרויקט. “רק10 מהקלוריות של המנות שלנו הן ממזונות ארציים. מזון מיובא זה יכיל בעיקר שומנים, תרכיזי טעם וריח, ומגוון מוצרי מזון המבוססים על בשר וחלב, וכן מעט מוצרי לוקסוס כמו שוקולד. הדבר יאפשר לצוות לערוך ארוחות חגיגיות כדי לשבור את המונוטוניות והבידוד של מסע ארוך בחלל”.
בפרויקט משתתפים גם רופרט ספייס – שף ומרצה במחלקה למזון ומשקאות בבית הספר למלונאות של קורנל, שאחראי על פיתוחן של כמה מהמנות האטרקטיוויות ביותר – וכן אדריאן רוברס, לשעבר מסעדן וכיום מורה לבישול צמחוני, המכין את המאכלים ואחראי על קבוצות הניסוי. עמאר אולאבי, בוגר החוג למדעי המזון, אחראי על ריכוז המידע על המצרכים, החל בתגובות שהם מעוררים וכלה בעלותם.
החוקרים קיבלו מנאס”א תקציב לשלוש שנים, והמחקר החל באמצע .'97 כעת הם מפתחים חומר ממתיק ושמן מחיטה ותפוחי אדמה, ומחפשים שיטות לייצור ועיבוד מזון. לשם כך בדקו החוקרים תהליכים מסורתיים של עיבוד מזון, בהם גם כאלה שנמצאים בשימוש יותר מאלף שנה, כמו גם רעיונות ממעבדות היי-טק. כך למשל השתמשו במיקרו-אורגניזמים כדי להפוך גבעולי חיטה ושאריות תבואה אחרות לשמן, וכן כדי להפוך עודפי חיטה ותפוחי אדמה לממתיק.
הצוות של קורנל אינו היחיד שמפתח מזון לנוסעים בחלל, אך הפרויקט שלו הוא ייחודי, שכן הוא יכלול ניתוח עלות העבודה והציוד הנדרש לכל מרכיב ומתכון, ויביא בחשבון נתונים כמו זמן, אנרגיה ואילוצי החלל. כל הנתונים הללו יאפשרו לבחור את הדיאטות הטובות והזולות ביותר לכל משימה. הצוות יגבש גם רשימה של מזונות ורכיבי מזון שיש לייבאם מכדור הארץ, וכן הצעה למרכיבי מזון נוספים שיהיה אפשר לגדל בחלל. בנוסף יודרכו אנשי צוות עתידיים, מתכנני סביבות מגורים בחלל, מהנדסים ואנשי מזון במרכז החלל על שם ג'ונסון, כיצד להכין את הארוחות הטעימות ביותר עם המגוון הגדול ביותר האפשרי של מרכיבים.
“למזון תפקיד קריטי בקביעת מצבו הפיסי והנפשי של צוות מבודד”, אומר לוויצקי. “אנחנו נשאף לפיכך לספק דיאטה שתהיה מוכרת לצוות, כזאת שתיתן להם תחושה של שליטה בהכנת המזון ותחושה של גאווה על הייצור העצמי של מנות אטרקטיוויות וטעימות. נתמקד בכך בסדרה של סדנאות אימון המתוכננות לשנה השלישית של הפרויקט”.
