סיקור מקיף

הלוויין האירופי GOCE התרסק, עדיין לא ידוע היכן בדיוק אך קרוב לוודאי באוקיאנוס

בסוכנות החלל האירופית אומרים כי מרבית הסיכויים שהדבר התרחש מעל האוקיאנוס השקט או האוקאינוס ההודי – מדרום לאסיה ומצפון לאנטארקטיקה. אי הוודאות נובעת מכך שלא ידוע מועד הנפילה המדויק. בכל מקרה רוב המסלול שבו נע הלוויין לקראת סופו היה מעל הים

לוויין נשרף באטמוספירה. איור: shutterstock
לוויין נשרף באטמוספירה. איור: shutterstock

לעדכונים מהיממה הקודמת (10/11/13)

עדכון הבוקר שאחרי: בעוד מרבית מסת הלוויין ששקל 1,100 ק"ג התפרקה באטמוספירה, ההערכה היא ש-25% ממנה הגיעו לפני השטח של כדור הארץ. צוות בינלאומי של ועדת התאום הבין סוכנותית ואנשי משרד פסולת החלל של סוכנות החלל האירופי ניטרו את כניסת הלוויין.

"הלוויין במשקל טונה אחת מהווה רק שבריר מכלל 100-150 טונות של עצמים חלליים מעשה ידי אדם שחודרים לאטמוספירת כדור הארץ מדי שנה: אומר היינר קלינקארד, מנהל משרד פסולת החלל של סוכנות החלל האירופית". לדבריו, "ב-56 שנות טיסות החלל חדרו לאטמוספירה עצמי חלל מלאכותיים במשקל כולל של 15 אלף טונות, בלי לגרום אפילו לפציעה של אדם אחד".

עדכון 04:30 הערכות ראשוניות הן שמעט השברים שלא נשרפו באטמוספירה, נחתו בשטח העצום שבין דרום אסיה לאנטארקטיקה. בכל מקרה, אף מדינה לא דיווחה על נפגעים כלשהם.

 

עדכון 03:45 – סוכנות החלל האירופית מודיעה כי לפי הנתונים הלוויין התרסק, לא הרגע המדוייק של הכניסה לאטמוספירה והיכן בדיוק קרה הדבר. משרד פסולת החלל של הסוכנות יעדכן בהמשך.
עדכון 02:00 – בשעה האחרונה לא נמסרו עדכונים באתר סוכנות החלל האירופית.

 

עדכון 00:50 סוכנות החלל האירופית הצליחה ליצור קשר עם החללית GOCE באמצעות תחנת הממסר TROLL באנטארקטיקה בשעה 00:42. הטמפרטורה של המחשב המרכזי הגיעה ל-80 מעלות צלזיוס והסוללה פועלת ב-84 מעלות. בניגוד לכל הציפיות, מכשירי החללית עדיין פעלו.   Contact with GOCE was made once again from the Troll station in Antarctica at 23:42 CET. The central computer temperature is at 80ºC and the battery is at 84ºC. At an altitude of less than 120 km, the spacecraft is – against expectations – still functional.


עדכון 00:10 – במעבר קצר מעל תחנת הקרקע TROLL שהסתיימה בשעה 22:18 שעון ישראל, כאשר הלוויין GOCE חגה בגובה של 122 קילומטרים בלבד, מערכותיו הראו עמידות יוצאת דופן והם סיפקו מידע חיוני לתחנת הקרקע. באמצעות המידע הזה, שכלל גם תיקוני ניווט לאורך המסלול, ניתן היה להתאים את המסלול ולחשב את מועד הכניסה לאטמוספירה. ההערכות הנוכחיות מובילות לחלון התרסקות בין 00:50 ל-02:50 (השעות חושבו לפי שעון ישראל, באתר ESA מופיעות השעות בשעון מרכז אירופה א.ב). מרבית הסיכויים הוא שאיזור ההתרסקות לפי המסלול המחושב יעבור בעיקר באוקיאנוס האטלנטי ובאוקיאנוס ההודי. סוכנות החלל האירופית תעשה נסיון תקשורת נוסף עם הלוויין שחלקים מהמחשב המרכזי שלו פועלים כבר בטמפרטורה של מעל 80 מעלות כדי למסור תחזית מדויקת יתר ולהוציא גם נתונים מדעיים מגובה כל כך נמוך (כזכור החללית מדדה את שדה הכבידה של כדור הארץ וככל שהגובה נמוך יותר התוצאות טובות יותר וזו גם הסיבה לשחיקת המסלול המהירה לאחר שאזל הדלק שלה באוקטובר). הנתונים הנוספים גם יפחיתו את אי הודאות של תחזית הכניסה לאטמוספירה. עוד על הלוויין ראו:

בעוד מרבית מסת הלוויין ששקל 1,100 ק"ג התפרקה באטמוספירה, ההערכה היא ש-25% ממנה הגיעו לפני השטח של כדור הארץ. צוות בינלאומי של ועדת התאום הבין סוכנותית ואנשי משרד פסולת החלל של סוכנות החלל האירופי ניטרו את כניסת הלוויין.

"הלוויין במשקל טונה אחת מהווה רק שבריר מכלל 100-150 טונות של עצמים חלליים מעשה ידי אדם שחודרים לאטמוספירת כדור הארץ מדי שנה: אומר היינר קלינקארד, מנהל משרד פסולת החלל של סוכנות החלל האירופית". לדבריו, "ב-56 שנות טיסות החלל חדרו לאטמוספירה עצמי חלל מלאכותיים במשקל כולל של 15 אלף טונות, בלי לגרום אפילו לפציעה של אדם אחד".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. גם מכוניות מסתובבות בכבישים וכל יום נהרגים 3,300 כן שלושת אלפים ושלוש מאות בני אדם שלא לדבר על עשרות אלפי הפצועים והנכים… בקיצור – החיים זה דבר מסוכן!

  2. האם לא היה ניתן לכוון אותו בעוד מועד (עוד לפני שנגמר לו הדלק) לנחיתה בטוחה באוקיאנוס? או לחילופין, האם לא ניתן לדאוג מראש (כחלק מהתיכנון שלו) שברגע שלווין כזה עומד לסיים את חייו הוא יפורק לחלקים קטנים (לדוגמה ע"י פיצוץ כתוצאה מפקודה מהקרקע) שיבטיחו שהם ישרפו לפני שיגיעו לקרקע?

    מדוע בכל פעם מחדש אזרחים בכל העולם צריכים לחשוש שאולי חתיכות מתכת גדולות יפלו להם על הראש? נכון שהסיכוי לכך קלוש, אך עצם המחשבה שדבר כזה אפשרי היא פשוט לא נעימה ומלחיצה (נכון שגם מטוסים טסים מעלינו כל הזמן וגם הם עלולים ליפול, אך כאן מדובר על ידיעה ברורה שגושי מתכת גדולים עומדים ליפול בוודאות אל הקרקע בתוך שעות ספורות, זה שונה, וכמו שאמר אחד המגיבים באתר אחר – זה כמעט כמו משחק רולטה רוסית שכולם נאלצים להשתתף בו)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן