סיקור מקיף

מחקרים חדשים קובעים: התחממות כדור הארץ תגביר את התפשטות המחלות הזיהומיות ואת התחלואה באזור

במחלות כגון מלריה או קדחת הנילוס המערבי, גם הפתוגנים וגם הנשאים הספציפיים של כל מחלה חסרים מנגנונים לשמירה על טמפרטורת גוף קבועה ולכן הם מושפעים מכל שינוי בטמפרטורה

אוניברסיטת בן גוריון
אוניברסיטת בן גוריון

העליה בטמפרטורות כתוצאה ממגמת התחממות של כדור הארץ גורמת להתפשטות מחלות זיהומיות המועברות על ידי נשאים הרגישים לשינויי טמפרטורה, כגון יתושים או קרציות. במחלות כגון מלריה או קדחת הנילוס המערבי, גם הפתוגנים וגם הנשאים הספציפיים של כל מחלה חסרים מנגנונים לשמירה על טמפרטורת גוף קבועה ולכן הם מושפעים מכל שינוי בטמפרטורה. ההתחממות תוביל לעליה בהתפתחות, בדגירה ובשכפול של הפתוגן. גם עונת ההעברה של המחלה עלולה להתארך בשל עליית הטמפרטורה.

כך קובעת החוקרת ד"ר שלומית פז מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה לקראת כנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית, שתתכנס למושבה השנתי באוניברסיטת בן-גוריון בימים ראשון עד שלישי בשבוע הקרוב (ה-9-11/12/2007). במחקרים שתציג ד"ר פז בכנס, ימסרו נתונים לגבי ההשלכות של מגמת ההתחממות הגלובאלית על בריאות האדם באזורנו. לדבריה, שינויי האקלים מובילים לעליה בשכיחותם של גלי חום קיצוניים אך גם, במידה פחותה, להופעת יתר של גלי קור. מצבים אלה עלולים להוביל לעליה בתחלואה עד כדי תמותה נרחבת. "גל החום של קיץ 2003 באירופה הראה כי דווקא במדינות המבוססות בהן שיעור האוכלוסייה המבוגרת גדל בהתמדה, עשויים גלי טמפרטורות חריגות לגרום לפגיעה אנושה באלפי בני אדם", מציינת ד"ר פז.

יתרה מכך: אירועים קיצוניים כמו סופות חמורות או שיטפונות פתאומיים משפיעים באופן ישיר על בטחון האדם – פגיעה ברכוש, סחף קרקעות, אובדן יבולים ועוד. האזורים הנחשלים הם אלה שמידת הפגיעות שלהם היא הגבוהה ביותר. מכיוון שבעבור חלק מנשאי המחלות, השילוב של חום ולחות הוא זרז להתרבות מהירה, נמשכת ההשפעה זמן רב לאחר האירוע. ד"ר פז מביאה דוגמאות להשפעות ההתחממות על בריאות האדם באזור: הVibrio- vulnificus, חיידק המצוי בבריכות דגים שמימיהן מלוחים. פגיעה מחיידק זה התרחשה בארץ בעיקר בקרב אלה שנדקרו מסנפיר של דג אמנון. מדובר במחלה קשה הגורמת לכאבים עזים, לחום גבוה מאוד ולעיתים לצורך בכריתה של האיבר הנפגע. החיידק התגלה לארץ בראשונה ב-1996 בבריכות בעמק בית שאן. מחקרה שהתבצע יחד עם ד"ר נאיל בשארת מהמרכז הרפואי "העמק" ושותפים נוספים הראה קשר מובהק בין גלי חום שהשפיעו על טמפרטורת מי בריכות הדגים, להופעת המחלה בארץ.

לדבריה, מחלה אחרת שנעדרה מישראל במשך שנים רבות היא קדחת הנילוס המערבי, המועברת בעיקר על ידי העברות חוזרות של הנגיף בין עופות באמצעות יתושים. עיקר הסכנה עבור האדם הנעקץ מיתוש נגוע טמונה באפשרות של הופעת דלקת קרום המוח ודלקת רקמת המוח בעיקר אצל קשישים או חולים בעלי מערכת חיסון מדוכאת. במספר מחקרים נמצא כי תנאי חום כבד הם גורם קריטי המעודד את התפרצות קדחת הנילוס המערבי. מכיוון שמאגר הנגיף בטבע מצוי בעיקר בעופות, מיקומה של ישראל בנתיב ציר נדידה מרכזי הוא בעל חשיבות קריטית להעברת המחלה. הנגיף נתגלה בארץ כבר ב-1998 במגוון עופות נודדים כמו חסידות ואווזים, אך גם בעופות השוכנים דרך קבע בערים, כמו יונים ועורבים. בקיץ 2000 חלה התפרצות של המחלה בבני אדם בישראל (417 מקרי תחלואה בהם 35 מקרי תמותה).

במחקרה של ד"ר פז נמצא קשר בין התפרצות המחלה לתנאי מזג האוויר שכן עונות הקיץ של 1998, 1999 ו-2000 היו חמות יותר מאי-פעם ולוו בגלי חום ארוכים. מחקר נוסף שבדק את הקשר בין אוכלוסיית יתוש הבית המצוי (Culex pipiens), שכיחות המחלה בבני אדם ותנאי מזג האוויר בישראל בשנים 2001 עד 2005 הראה מגמת גידול באוכלוסיית היתושים במקביל לעליה בטמפרטורות וכן מתאם חיובי מובהק של עד חודשיים וחצי לפני הופעת המחלה, בין עליית הטמפרטורות להופעת קדחת הנילוס המערבי .

הכנס השנתי של האגודה הגיאוגרפית הישראלית (אג"י) התקיים בתחילת דצמבר 2007 באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואורגן על ידי המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן