סיקור מקיף

תלמידים מחוננים מפרויקט מדעני וממציאי העתיד מציגים את זוכי פרס וולף לשנת 2015

גם השנה הוצגו חתני וכלות פרס וולף בידי ילדי התכנית לפיתוח מדעני וממציאי העתיד העתיד של ישראל, הלומדים במקביל בתיכון ובאוניברסיטאות, בכתבה זו אנו מביאים את נאומיהם הקצרים של חלק מהתלמידים אודות עצמם ואודות הזוכים שהם מציגים

תמונה קבוצתית של תלמידי מדעני וממציאי העתיד. בקדמת הבמה הפסנתרנית המחוננת בת ה-10 עלמה דויטשר, שהופיעה בטקס (אינה קשורה לפרויקט)
תמונה קבוצתית של תלמידי מדעני וממציאי העתיד. בקדמת הבמה הפסנתרנית המחוננת בת ה-10 עלמה דויטשר, שהופיעה בטקס (אינה קשורה לפרויקט)

גם השנה הוצגו חתני וכלות פרס וולף בידי ילדי התכנית לפיתוח מדעני וממציאי העתיד העתיד של ישראל, שמטרתה לאפשר לתלמידים מצטיינים במיוחד (מאזורים שונים בארץ) להשתלב בלימודים אקדמיים ובמחקר אקדמי פעיל. התלמידים בתוכנית יכולים לצבור קורסים אקדמיים לקרדיט בתחומי ההנדסה, המדעים המדויקים, מדעי החיים והרפואה, בהתאם לתכנית לימודים אישית, ולהשתלב במעבדות מחקר מובילות באוניברסיטת תל אביב.

הפעם בחרנו את נאומיהם של חמישה מהילדים

תלמיד התוכנית עופרי גבסו מציג את חתן פרס וולף בפיזיקה רוברט קירשנר

“בסרט “Catch me if you can” אמר פרנק אביגנייל: “Two little mice fell in a bucket of cream. The first mouse quickly gave up and drowned. The second mouse, wouldn’t quit. He struggled so hard that eventually he churned that cream into butter and crawled out.”

הסקרנות היא הרצון לדעת, וכאשר היא מלווה באינטליגנציה היא הופכת ליכולת לגלות, לחקור לשאול ובסופו של דבר לדעת ולחדש. תמיד אהבתי לשאול שאלות, החל מגיל צעיר הבעתי סקרנות לקורה בעולם.

בגיל צעיר כשהייתה עולה בראשי שאלה הייתי פונה להורי, מורי ואחי, אך כאשר לא היית בפיהם תשובה, הייתי פותח ספר או אתר אינטרנט וקורא. תמיד אהבתי לקרוא ספרים, בצעירותי קראתי ספרי פנטזייה, ספרים אלה היוו לי עולמות שלמים כשהייתי בודד, כל ספר היה ונשאר כמו אוצר בשבילי.

לאט לאט כשהתבגרתי גיליתי שספר “מרשה” לך לדלות ממנו הרבה מידע. הרחבתי את תחומי העניין שלי מספרי מדע בדיוני ופנטזייה לספרות מדע פופולרי, היסטוריה, מיתולוגיה, פסיכולוגיה ופילוסופיה.

קראתי על פילוסופיה ופרידריך ניטשה הפך להיות הפילוסוף האהוב עליי. ניטשה חיפש משמעות לאדם בעולם, קראתי על מתמטיקה והתאהבתי במושג אינסוף, קראתי על היסטוריה וסקרנו אותי האימפריות הגדולות ביותר, קראתי על מיתולוגיה והתחלתי להבין שמאז ומעולם האדם חיפש תשובות ומשמעות, קראתי על פסיכולוגיה והבנתי את המאמץ של האדם להבין את עצמו.

ואז נתקלתי, לגמרי במקרה, בעולם ששבה אותי בקסמיו. קראתי על הפיזיקה, הפיזיקה זה נושא עצום שהוא עולם ומלואו. נושא זה חוקר את ה’יש’, בין אם הוא נראה או לא, בין אם הוא במימדים גדולים או קטנים, הפיזיקה תעסוק בו.
מהנושאים הראשונים שנחשפתי אליהם היו קוסמולוגיה, נושא זה ריתק אותי בצורה ששום דבר אחר לא ריתק אותי ומשך את סקרנותי לפני או אחרי.

בשלב מסויים הגעתי למסקנה המנחה אותי בלימודיי ובעיסוקיי: שהמטרה הנעלה ביותר שלי היא להבין את העולם.
התחלתי לחשוב ולקרוא ולהתעניין עד שהגיעו התשובות, חשבתי שזה יספק את הסקרנות שלי אבל משום מה, ככל שהשגתי תשובות ליותר שאלות כך נפתחו יותר שאלות ונותרו ללא מענה והבנתי שככל שאני לומד יותר ויודע יותר אני מבין כמה מה שאני יודע זה קמצוץ ביחס למה שאיני יודע.

לאחר הקריאה והלמידה מגיע שלב ההסקת מסקנות וההבנה שאת המסקנות האלו אני רוצה להעביר הלאה, לדורות העתיד. עם הבנה זו החלטתי להיות מדריך בתנועת הנוער בני המושבים, אני מדריך כיתת ה’ בנים ואני מקווה שהערכים שאני מנחיל להם הם הערכים הנכונים.

המוזיקה תופסת חלק נרחב מאוד מחיי, המוזיקה בשבילי היא מעבר למקור הנאה, היא צורת ביטוי, העברת מסר או רגש כלשהו. אני מנגן על פסנתר ולאחרונה התחלתי ללמוד את תורת המוזיקה.

כאשר קיבלתי מייל באפריל 2014 שהזמין אותי ליום פתוח לתוכנית “אלפא” לילדים מחוננים באוניברסיטת תל אביב, רצתי לאבא שלי ואמרתי לו “אבא! בבקשה תנקה את הלו”ז שלך ליום חמישי. יש תוכנית מעניינת שכדאי לי לבדוק.”
לאחר היום הפתוח, הייתי צריך לרשום חיבור על אישיות מפורסמת שהמציאה משהו. בחרתי בפרידריך ניטשה, המצאותיו אינן חומריות אך הן בעלות ערך כה רב שהוא לא יסולא בפז.

לאחר הגשת חיבור נבחנתי בשני מבחנים, הראשון באוניברסיטה והשני המבחן של מכון קרני לאיתור ילדים מחוננים. היית מאוד לחוץ אבל לבסוף, עברתי, וכשהגעתי למחנה הפותח של התוכנית הייתי גם קצת לחוץ, לאחר מספר ימים הבנתי שזה הדבר הכי טוב שקרה לי בכל חיי. פגשתי אנשים מכל הארץ, אנשים מדהימים, הכרתי כל כך הרבה נושאי לימוד ומחקר מכל קצוות המדע.

אני זוכר שיום אחד שמעתי הרצאה על סופר נובות, ישבתי מרותק בשורה ראשונה מול המרצה בזמן שדיבר על שיטות למדידת התפשטות היקום באמצעות סופר נובות, גמעתי בשקיקה כל מילה, למרות שאת רוב המושגים לא הבנתי החלטתי לקחת עליי משימה: ללמוד על סופר נובות.

לאחר חָזַרַתִי הביתה פתחתי אינטרנט והתחלתי לקרוא על הנושא. אומנם לא הכרתי את השם של פרופסור רוברט קירשנר אך לאחר שחקרתי על עבודתו הבנתי כי הנושא ששמעתי בהרצאה באותו יום במחנה, זו העבודה שלו. הוא היה פורץ דרך, מדען מן המעלה הראשונה ואיש חכם.

לסיום, אצטט את ניטשה מספרו “לגנאלוגיה של המוסר” : “שעה ארוכה האזין לדברי, אך לא עצר ברוחו להאזין גם לשתיקתי. כי הנה בנקודה זו, יש לי הרבה מה לשתוק.”

גבירותי ורבותי, תודה רבה שהקשבתם לדיבוריי ותודה רבה שהקשבתם לשתיקתי.

שקד רייך מציג את חתן פרס וולף בפיזיקה ג’יימס ביורקן

ההברות הראשונות של תינוק הן אירוע משמעותי. וכך היה גם אצלי. רק שהמילה הראשונה שלי, כך מספרים, לא הייתה אימא, והיא גם לא הייתה אבא. אלא “טֶטִי” – הריהו המטאטא-טי – המכונה המופלאה שריתקה אותי. לאט לאט למדתי עוד מילים ואז השאלה הראשונה שלי, בגיל שנתיים, (שוב, כך מספרים) – “איך עובד המאוורר?”…
אני זוכר שיום אחד נתקלתי בספר “אני, רובוט” של אסימוב, ו – גיליתי את המשיכה שלי לז’אנר המדע בדיוני. קראתי את כל הספרים שלו והרבה ספרים אחרים של מדע פופולרי.

ניתן לומר שכמו “הכוח החזק” שמאפשר את קיומם של הפרוטונים והנויטרונים ומחזיק אותם יחד בתוך גרעין האטום, כך גם אני מושפע מ”הכוח החזק” של המשיכה להבין איך דברים עובדים.

שיחק מזלי ויש לי את הזכות ללמוד מזה 3 שנים בתכנית “מדעני וממציאי העתיד” של אוניברסיטת תל אביב, לקראת תואר ראשון בפיזיקה. התכנית היא הזדמנות יוצאת דופן לילדים עם סקרנות לידע ומחקר ללמוד ולהתפתח יחד עם חבריהם.

לפי תומס אדיסון, פריצת דרך גאונית מורכבת מאחוז אחד של השראה ו-99 אחוז של עבודה קשה. תרומה כה משמעותית, כמו של פרופסור ג’יימס ביורקן, היא ללא ספק פריצת דרך גאונית. עבורי ועבור חברי היא בהחלט נותנת השראה ותשוקה לָזכות בעבודה קשה. זה כבוד גדול בשבילי להיות במעמד זה.

פרופ’ ג’יימס ביורקן, חוקר הכוח החלש והאסטרופיזיקאי פרופ’ רוברט קירשנר זכו בפרס וולף לפיזיקה

שון גאלנצאן מציג את פרופסור ג’יימס ארתור חתן פרס וולף במתמטיקה

שלום, אני שון, והיום אני בן 13. מאז שאני זוכר את עצמי אני אוהב מתמטיקה.
כשהייתי בן 4 בתקופת מלחמת לבנון השנייה, קיבלתי כדור, הכולל בתוכו רדיו. כששיחקתי עם הכדור ובעטתי בו הפעלתי את הרדיו שבכדור. הופעלה תחנה שבה דיברו ולא הבנתי מה אומרים שם, שאלתי את הורי “מה זה?” והם ענו לי שזה חדשות, אחרי שהקשבתי מספר שניות אמרתי “אם לא אומרים ‘חזבאלה יורים על עיר’ זה לא חדשות אמיתיות”.
כשהייתי בן 9 התחלתי ללמוד מתמטיקה בשעות הפנאי, ואהבתי לעסוק בה, אחרי שנתיים, אני ואבי החלטנו שאני יגש לבגרות מוקדם, והשנה אני מסיים בגרות 5 י”ח במתמטיקה. בנוסף לכך, השנה התחלתי ללמוד בתוכנית מדעני וממציאי העתיד, ובה אני וילדים בכיתות ט’ מרחבי הארץ לומד קורסים בפיזיקה באוניברסיטת תל-אביב.
היום, אני מבין שהחדשות החשובות הם לא על מלחמות ועימותים, אלה על מדענים ומתמטיקאים שמצליחים בעזרת כישוריהם להוביל את העולם קדימה.
בשל אהבתי הרבה למטמתיקה, נבחרתי להכריז על פרופסור ג’יימס ארתור שזכה בפרס וולף למתמטיקה, על כך שתרם רבות בתחום האנליזה ההרמונית, בכך שהכליל את נוסחת העקיבה של המטמתיקאי Atle Selberg לחבורה , לכל חבורה רדוקטיבית. רעיונותיו, השיגיו ולטכניקות של פרופסור ג’יימס ארתור, היו עוד שימושים רבים וחשובים במטמתיקה, ועבודתו תיתן השראה לדורות הבאים של מתמטיקאים בעתיד.

פרופ’ ג’יימס ארתור זכה בפרס וולף בקטגורית מתמטיקה

דניאל חרסונסקי שריד מציגה את זוכי פרס וולף לרפואה

אני דניאל ואני מאוד מתרגשת להיות כאן היום, חלק מההכרזה על הזוכים בפרס וולף ברפואה.
בשבילי להיות רופאה זו שליחות, העבודה שדואגת לדבר הכי חשוב בעיני – לבריאות, להצלת חיים של אנשים.
אני מאוד מתעניינת בכימיה ובביולוגיה, ובגלל זה החלטתי להתחיל ללמוד כבר עכשיו קורסים בתחומים הללו באוניברסיטה.
במחקר שלהם, הזוכים בפרס הבינו את תהליכי ההכרה והפעולה שמתרחשים במערכת החיסון. בתאי הT במערכת החיסון יש נוגדנים – חלבונים שנקשרים לאנטיגנים (שהם חומרים שמסמנים תאים). האנטיגנים מסמנים את הפתוגנים, הגורמים הזרים שעלולים להזיק לגוף, וכך תאי מערכת החיסון מזהים ומשמידים אותם.
חקר מערכת החיסון הוא תחום שמאוד מעניין אותי. התחלנו ללמוד עליו קצת במסגרת הקורס בביולוגיה, וברגע שקיבלתי את נימוקי הזכייה של הזוכים עם הסבר קצר על התהליכים שהם גילו, מיד חיפשתי חומרי קריאה נוספים על התהליכים הללו, והתחלתי לחקור את הנושא.
בעיני זה תחום שההבנה שלו תוכל להביא לפריצות דרך בטיפול ובמניעה של מחלות, ואני חושבת שגם אהיה גדולה ארצה לחקור את התחום הזה.

שלושה חוקרי מערכת החיסון זכו בפרס וולף לרפואה

סיואר אל-אסעד תלמידת פרויקט מדעני וממציאי העתיד מציגה את כלת פרס וולף במוזיקה ג'סי נורמן בטקס ההכרזה על הזוכים לשנת 2015. צילום: נעמה מרינברג
סיואר אל-אסעד תלמידת פרויקט מדעני וממציאי העתיד מציגה את זוכה פרס וולף במוזיקה מאריי פרחיה בטקס ההכרזה על הזוכים לשנת 2015. צילום: נעמה מרינברג

סיואר אל-אסעד מציגה את ג’סי נורמן, מזוכי פרס וולף לאמנות – בתחום המוזיקה

ג’סי נורמן שמה יעד, עבדה קשה, למדה וסוף סוף בעיני השיגה הכול.
זאת היא הזוכה של פרס וולף, ג’סי נורמן ; אישה שלא חשבה רק על שלה ועל ההישגים שלה אלא גם ראתה ומצאה משהו מיוחד באחרים ללא שום יחס או גזע למין או לדת.
היא לא רק ראתה או חשבה על אחרים כמו שכלנו עושים, היא שתפה פעולה בהרבה פעילות חברתית חשובות ובמיוחד למיגור מחלות קשות.
וזה בדיוק מה שמאפיין אותה בעיני ומה שחיבר אותי אליה. אני משתתפת בקרן שהיעד שלה הוא לשים חיוך על הפנים של ילדים שלצערי חולים במחלת סרטן. אז כשידעתי על האישיות האדירה של ג’סי נורמן חשבתי שעל זה היא צריכה פרס מיוחד בעצמו.
ג’סי לא עצרה בתחום אחד היא שלבה בין מה שהיא אוהבת וזה האמנות והקול המדהים שלה לבין לבה הטוב שחושב על החברה, העולם.
כל מה שדיברתי עד עכשיו זה בדיוק מה שדחף אותי להתקדם יותר ולעמוד על שלי.
השילוב שג’סי עשתה בין האמנות ופעולות חברתית למען אחרים זה בדיוק אותו שילוב שאני עושה בין מדעים ואמנות ופעולות חברתית למען עצמי והאחרים. אני עדיין בהתחלה, אבל החיים המיוחדים של ג’סי מעודדים אותי ומוכיחים לי שבדרך זו תמיד יהיה אור מודלק לעזור לי לעבור הקשיים של אותה דרך.

תמיד יש צד שמעודד את הצד השני, מהניסיון הקטן שלי כמשתתפת בתוכנית אלפא – שזו הסיבה שאני עומדת פה. התכנית פתחה לי דלת ברמה החברתית, הכרתי את הצד השני (המגזר היהודי) שתמיד חשבתי שהם שונאים אותי ומסתכלים עלי כעל האחר, וגיליתי שזה כמו שהאצבעות שלנו לא דומות. זה היה כל ההבדל בחיים שלי ובדעות שלי.
החיבור האחרון שהיה ביני ובין הזוכה ג’סי נורמן זו האמנות עצמה בתחומיה הרחבים. אני כותבת שירה.

רינה חרסובסקי מציגה את מאריי פרחיה, חתן פרס וולף לתחום המוזיקה

רינה חרסובסקי, תלמידת פרויקט מדעני וממציאי העתיד מציגה את זוכה פרס וולף במוזיקה מאריי פרחיה בטקס ההכרזה על הזוכים לשנת 2015. צילום: נעמה מרינברג
רינה חרסובסקי, תלמידת פרויקט מדעני וממציאי העתיד מציגה את זוכה פרס וולף במוזיקה מאריי פרחיה בטקס ההכרזה על הזוכים לשנת 2015. צילום: נעמה מרינברג

כששמעתי את שמו של הזוכה אותו אני אציג והתחום- מוסיקה, נכנסתי ישר לאינטרנט לשמוע את הופעותיו מכל העולם.
ביליתי שעות ליד המסך ונדהמתי מהעוצמה של המוזיקה ומעוז הרגשות אותם הוא מצליח להביע דרך הפסנתר.
אני נהנית ללמוד שפות, והנה לפני שפה שלא למדתי מעודי.

מארי פרחיה מנגן בכזאת מיומנות ורגש שהשומע מבין את השפה גם אם לא דובר אותה בעצמו. וכאשר הוא מנגן, אפשר להרגיש באמת שהמוסיקה היא שפה בינלאומית. שפה שמבינים דרך הלב.

למרות פגיעה חוזרת בידו אשר מנעה ממנו לנגן לתקופות ארוכות, הוא לא וויתר על חלומו ואהבתו לנגן וחזר לערוך הופעות.
לכן מאריי פרחיה מהווה עבורי השראה, שאין דבר העומד בפני הרצון, החלום וההתמדה ואין גבול להצלחה ולהישגים.

 

על התלמידים

שון גלנצן (תכנית מדעני וממציאי העתיד) – הזוכה פרופ’ ג’יימס ג. ארתור
כיתה: ז,
גיל: 13
בית ספר: קציר
מקום מגורים: רחובות
תחומי לימוד: פיזיקה ומתמטיקה
תחביבים: פסנתר, רובוטיקה (FLL) שחייה, קורס וירטואלי בתורת המשחקים

עופרי גבסו (תכנית אלפא) -מציג את הזוכה בפיזיקה בתחום האטסרונומיה – פרופ’ רוברט פ. קירשנר
כיתה: י
גיל: בן 15
בית ספר: קריית חינוך ניסויית דרור
מקום מגורים: צור משה
תחומי לימוד מורחבים / מיוחדים: במסגרות פורמאליות אני מרחיב פיזיקה וכימיה בהיקף של חמש יחידות. בנוסף אני חוקר את הנושא של הולכת על בין מבודדים בפיזיקה של חומר מעובה בתוכנית “אלפא”.
בלימוד עצמי אני לומד מתמטיקה, פיזיקה, פסיכולוגיה, היסטוריה ופילוסופיה.
תחביבים: אני אוהב לנגן על פסנתר וללמוד על תורת המוזיקה, אני מנגן מזה כבר שנה וחצי.
אני מאוד אוהב לקרוא ספרים (מדע בדיוני, פנטזייה, מדעים מדוייקים , מדעי הרוח ומחזות), לשמוע מוזיקה וללמוד.
אני מדריך בתנועת נוער “בני המושבים

פיזיקה זוכה שני בתחום – שקד רייך (תכנית מדעני וממציאי העתיד) – פרופ’ רוברט פ. קירשנר

כיתה: יא
גיל: בן 16
בית ספר: הכפר הירוק
מקום מגורים: רמת השרון
תחומי לימוד: פיזיקה ומתמטיקה ומחשבים
תחביבים: רובוטיקה (FLL) אמנויות לחימה

אמנות, פסנתר – רינה סבוסטיאנוב (תכנית אלפא) מציגה את הפסנתרן מאריי פראחיה

כיתה: י’4
גיל: 16
בית ספר: מקיף ג אשדוד
מקום מגורים: אשדוד
תחומי לימוד מורחבים / מיוחדים: אני מרחיבה פיזיקה ביולוגיה בבית ספר, עושה עבודת גמר בביולוגיה באוניברסיטה דרך אלפא, מרחיבה את הידע שלי באולימפיאדות ותחרויות למיניהן,
תחביבים וכל מאפין ייחודי אחר: אני שוחה צורנית בנבחרת אשדוד ומדריכה את כיתות ז’ בתנועת הנוער מדצ”ים.

אמנות, ג’אז – סיואר אל אסעד (תכנית אלפא) מציגה את זמרת הסופרן, ג’סי נורמן
כיתה: י
בית ספר: אלאהליה-עתיד אום-אל פאחם
מקום מגורים: אום אל פאחם
תחביבים: להצטרף למעגלי דיון במיוחד בפוליטיקה/ ריקוד/ קריאה על מדעים מעניינים.
מאפיין מיוחד: כותבת שרה (poems) באנגלית וערבית. יש סיכוי גדול שאסע לארצות הברית למחנה שלום. יש לי היכולת לעמוד על הבמה ולדבר (כבר עשיתי את זה הרבה פעמים) מגיל קטן.
תחומי לימוד מורחבים/מיוחדים: מערכות אלקטרוניקה ומחשבים ופיזיקה.

חקלאות – דניאל חן (תכנית אלפא) מציגה את פרופ’ לינדה י. סאיף
כיתה: י’
בית הספר התיכון שליד אוניברסיטה (ליד”ה),
גיל: בת 15,
מקום מגורים: גרה בירושלים.
תחומי לימוד מורחבים (5 יחידות לימוד) – מתמטיקה, אנגלית, ביולוגיה (מסלול מצטיינים מורחב. הגשה לבגרות שנה מוקדם יותר, וכן לימוד נושאים נוספים במהלך השנה), פיזיקה (מסלול מצטיינים מורחב. לימוד נושאים נוספים שאינם נכללים בבגרות במהלך השנה), אלפא
פעילות מחוץ לבית הספר – הדרכה בצופים בשבט אריאל (קבוצת בנות בכיתה ו)
תחביבים – ציור (סדנה במהלך הקיץ, אומנות במשך שנתיים כמקצוע מורחב בבית הספר), כתיבה (אני משתתפת פעם בשבוע בסדנת כתיבה יוצרת), תיאטרון (השתתפתי במשך 5 שנים בקבוצה בתיאטרון החאן, שמשלבת השתתפות בהפקה ולימודי תיאטרון ודרמה).

רפואה – דניאל חרסונסקי שריד (תכנית מדעני וממציאי העתיד) – פרופ’ ג’פרי ראבץ’ ו פרופ’ ג’ון קאפלר ופרופ’ פיליפה מאראק

כיתה: ט’
גיל: 14
בית ספר: חטיבת שמואל הנגיד
מקום מגורים: הרצליה
תחומי לימוד: במסלול ביו-מד לומדת כימיה, ביולוגיה ויסודות ביוכימיים של הרפואה.
תחביבים: אני רוקדת בלט

 

עוד בנושא באתר הידען:

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.