סיקור מקיף

קרטיב גנטי

חיידקים הושבו לחיים לאחר 8 מיליון שנים בהקפאה עמוקה

חיידקים שהיו קפואים בעמקי הקרחונים הקדומים ביותר על פני כדור הארץ הופשרו והושבו לחיים במעבדה, וסיפקו תוך כדי כך תובנות חדשות לגבי משך הזמן בו ניתן לשמור יצורים חיים בהקפאה.

עם זאת, בריאותם הרופפת של החיידקים המופשרים הובילה את החוקרים שגילו אותם להטיל ספק בטענה, הקרובה לליבם של אנשים מסויימים, שהחיים על פני כדור הארץ הגיעו לכאן בעזרת שביטים מחוץ למערכת השמש.

לאחר שהפשירו דגימות קרח מעמק מולינס ועמק ביקון שבאנטארקטיקה, מיקרוביולוגים מאוניברסיטת רוטג'רס בניו-ג'רזי גילו יצורים חיים במים מהדגימות הקדומות ביותר, שגילן מוערך בכ-8 מיליון שנים.
חיידקים חיים כבר התגלו מוקדם יותר בקרח עתיק מאתר אחר באנטארקטיקה, אך גילם הוערך בלא יותר מ-300,000 שנה.

“בכך שמצאנו חיידקים בקרח שגילו עד 8 מיליון שנים, המחקר שלנו מרחיב את ידיעותינו לגבי אילו חיידקים שומרים את חיותם”.

עם זאת, בעוד שחלק מהחיידקים שנלקחו מדגימות קרח בנות 100,000 שנה התרבו בקלות ובמהירות, תאים מדגימות הקרח העתיקות ביותר התרבו לאט מאוד והדנ”א שלהם היה פגוע ביותר. בדיקות של קטעי דנ”א מבודדים מאותן דגימות הראו שהחומר הגנטי הלך והתפרק ככל שעבר הזמן.

ע”י ניתוח של דגימות קרח בגילאים שבין 100,000 ל-8 מיליון שנים, החוקרים חישבו את “זמן מחצית החיים של דנ”א”; קטעי דנ”א בקרח מאבדים בממוצע מחצית מאורכם בכל 1.1 מיליון שנים. תהליך הפירוק הזה תואם את התיאוריה לפיה דנ”א ניזוק מפגיעתה של קרינה קוסמית.

החוקרים מאמינים שזמן מחצית החיים הזה הופך את הרעיון, לפיו חיים הגיעו לארץ על גבי שביטים מחוץ למערכת השמש, ל”מאוד בלתי סביר”. “אם תיקח בחשבון את מהירות השביט ואת המרחק שעליו לעבור, זה יקח יותר משמונה מיליון שנים. דנ”א בשביט יתפרק לחלוטין”.

אך לא כל החוקרים משוכנעים שמחקר זה מוכיח שחיים לא נישאו על גבי שביטים מחוץ למערכת השמש אל כדור הארץ. “אני חייב לומר שאינני מבין איך יכולים להסיק את המסקנה הזאת מהתצפיות הקשורות לקרח מעמק ביקון” אומר ריצ'רד הובר, אסטרוביולוג של נאס”א. לדבריו, קרח וסלעים יכולים להגן על חיידקים הנמצאים עמוק בתוך השביט מפני קרינה.

החוקר פול פולקווסקי מאוניברסיטת רוטג'רס, שהוביל את המחקר, תיאר את החיידקים העתיקים הללו כתאים קטנים ועגולים, ששהו במצב של “חיות מושהית למשך 8 מיליון שנים”. לדבריו, הקצב המתגבר של המסת קרחונים לתוך הים כתוצאה מההתחממות הגלובלית עשוי לגרום לשחרור של אורגניזמים חדשים לתוך הים, אלא שאין בכך, לדעתו, משום סיבה לדאגה מיוחדת, כיוון שחיידקים ווירוסים ימיים מזיקים פחות לבני אדם מאשר חיידקים ווירוסים יבשתיים.

ראסל וורילנד מהמכון לחומרים ביולוגיים עתיקים באוניברסיטת ווסט צ'סטר בפנסילבניה מסכים עם ההערכה הזו. לדבריו: “נראה שתופעה זו מתרחשת פעם אחר פעם כבר זמן רב מאוד. קרחונים קופאים ונמסים, סלעים שוקעים ונשחקים. חיידקים היו מעורבים בתהליך הזה כבר 4 מיליארד שנה. כדור הארץ משמש כמאגר גנים לחיידקים”.

באורח דומה, גם פולקווסקי ועמיתיו מתארים את הקרחונים כ”קרטיבים גנטיים” המכילים דנ”א הנרכש ע”י חיידקים קיימים לאחר המסתו.

וורילנד אומר שפולקווסקי גילה “תגלית מרתקת”, אך בה בעת טוען שיש סיכוי שהחיידקים העתיקים הם למעשה צעירים מאוד. לטענתו, קרח הוא חומר שקשה מאוד לעבוד איתו בלי לזהם אותו. קבוצת החוקרים שבראשה עמד פולקווסקי טיפלו בדוגמיות שלהם ב95% אתנול וחומר הלבנה (bleach), שלדברי וורילנד אינם חומרים אפקטיביים לסטריליזציה. לדבריו: “אינני חושב שזה בלתי אפשרי שחיידקים ישרדו תקופה כה ארוכה, אך אני לא הייתי משתמש בטכניקות אלה”.

עם זאת, אם ממצאיו של פולקווסקי אמיתיים, הם עשויים להאריך באופן ניכר את ההיסטוריה המתועדת לדנ”א קפוא בתוך קרח. צוות חוקרים אחר בקופנהגן, דנמרק דיווח בחודש שעבר על דנ”א שנמצא בקרחוני גרינלנד שגילו עד 800,000 שנה.
לידיעה בנייצ'ר

לידיעה בניו סיינטיסט

10 תגובות

  1. כן גם אני ישר נדלקתי על זה ואיךאו אם עושים זאת ללא שום "הגנה נאותה" .

    אבל אכן זה קורה טבעית כל הזמן אם כי חובה על בודקי חיידקים אלו לבודדם רק בשביל הסיכוי.
    שכמו בפארק היורה – יקרה ! D:

  2. לעמי בכר
    קראתי בתשומת לב רבה את תגובתך ויתכן ומסקנותיי היו קיצוניות מידי.
    בכל אופן רצוי לעשות את "ההחייאה" בזהירות.
    תודה על הערתך.
    סבדרמיש יהודה

  3. שליטי מדינות ערב החושבות השכם וערב על השמדת מדינת ישראל יעשו חושבים פעמיים אם הם יבינו שייתכן שלא ישארו בני דודים רבים כדי לשמוח, לכן מר יהונתן, הזילזול שאתה מפנה לעבר צהל, זלזול שהפך לדבר אופנתי בקרב מגיבים רבים, הוא מגעיל , והיה עדיף אם היית חושב פעמיים.
    גם לי יש הרבה בקורות כלפיי צהל אבל אני שואף לתיקונים ולא להשמצות.
    סבדרמיש יהודה

  4. לרגע עם דודלי

    דבר קיומו של מכון לפיתוח אמצעי לוחמה ביולוגית בנס ציונה פורסם לא מעט, בין היתר בהקשר של המרגל מרקוס קלינגהופר. אז תרגיע , צנזורה זה פתרון לאידוטים בלבד.
    וחוץ מזה מה עוזרים לנו כל ה"מכונים" וה"מוסדות" השושואיים, למיניהם המתוקצבים במיליארדי דולרים של הדוד סאם, כשכנופיות פלסטיקאים מביסות ומגרשות אותנו בבושת פנים מאדמתנו פעם אחר פעם, בעזרת אמצעי לחימה הלקוחים מתקופת האבן? חשבת אולי שכל מטרתם של המוסדות הללו כולל צה"ל היא לשמש מקום עבודה לכל מיני מגלומנים שאחרת היו מובטלים?

  5. להערה במאמר בדבר הקושי בשמירת אורגניזמים במשך אלפי שנים ..ובכן בכתבה קודמת שעסקה בנדון לא רציתי להוסיף כי מאד ייתכן שהאורגניזמים מתחילים את מסעם עטופים בחומר משמר מיוחד כי היה כתוב שמצאו אותם בתוך תערובת טיט!! אבל עכשיו יש מצב לחזור לרעיון של עטיפה מיוחדת כמקובל בטבע במקרים רבים .ואולי אף מנגנון מורכב יותר להגנה עליהם במסע הארוך !!
    ייתכן עוד כי חלק מהאורגניזמים מיועדים למסע ארוך של עשרות מיליוני שנים ואחרים למסע פחות ובהתאם סוג המעטפת בתוכה יישהו עד למגע עם סביבה מתאימה לגידול כמובן אותו אחוז קטן שיזכה לכך..כרגיל בטבע !!
    לכן החיידקים שנתגלו לא בהכרח מלמדים על מה שקורה בחלל גם אם הגיעו מהחלל ..כי בינתיים עטיפתם הוסרה והם בבחינת חיידקים ארציים !!
    אגב עניין המרחק..אם אכן מוצאינו מהחלל (דבר סביר למדיי) ואם יום אחד יתגלו אורגניזמים במצבם המיוחד בתוך שביט ..אז אולי נוכל לחשב את המקום ממנו הגיעו ונוכל לכוון לשם טלסקופים לשם בדיקה מעמיקה יותר !!
    אני מאמין שכל הבסיס של הביולוגיה נוצרה במקום מיוחד ומתאים לכך (גם אם ללא יד מכוונת או עם) בחלל ומשם נשלחו הזרעים לתפוצה בכל החלל ולכן אנחנו רק פסיק קטן מבריאה וחיים ביולוגים עצומים פי כמה וכמה ממה שיש כאן !!
    כפי שאנו מכירים את פעילות הטבע הוא לא יבזבז יקום שלם על כמה נודים באיזה כדור קטן "וכחול" !!כשיתגלו עוד אלפי ציווילזציות לא יבינו כאן איך היו פעם אנשים שחשבו שאנחנו לבד !

  6. סבדרמיש יהודה,
    "החיאה" של חיידקים שכזו נעשת בצורה טבעית כל הזמן. זה בדיוק מה שהמחקר הזה מראה. לא צריך את האדם שיפשיר קרחונים בני 8 מליון שנה בשביל להחיות בעלי חיים עתיקים. זה קורה כל הזמן ולזה בדיוק מה שקרה פלקובסקי "סוכריה גנטית". עם הפשרה טבעית של הקרח משתחררים לגוף המים בעלי חיים שמזמן מזמן נעלמו מן העולם ובכך מעשירים שוב ושוב את מגוון המינים בכדור הארץ.

    חיידקים מהסביבה יכולים להיות מסוכנים אך הדבר נדיר עד מאוד. בפרט כשמדובר במנגנונים פזיולוגיים שונים ביותר בבעלי החיים של ימנו, כך שהסיכוי קלוש כי לאלו מן העבר יהיה מנגנון התקפה ראוי. שנית, כאמור, בעלי חיים אלימים שיכולים בכל יום להתפרץ ולהרוג חצי עולם קיימים היום והיו בעבר. העובדה היא שמגפות שכאלה לא מתפרצות בדרך כלל בתדירות גבוהה (יש גם הסבר אבולוציוני ללמה זה קורה).

    לסיכום, לעניות דעתי החשש שאתה מביע בהודעתך זו נראה לי מעט חורג מגבולות הסביר – אם כי ברור לי מה מקור החשש.

    שבת שלום.

  7. לרגע רגע – אם הייתי צריך למיין כל תגובה לפני פרסום היתה לי המון עבודה נוספת על העבודה הרבה שיש לי. לפיכך הכנסתי מילות מפתח שאם הן מופיעות בהודעה, יידרש אישור שלי.
    לדעתי ספקולציות על מכונים כאלה או אחרים שהובאו כדרך אגב הם על דעת הכותב והם עדיין בתחום הלגיטימי.

  8. איני יודע מהו הידע המיקצועי אך ידוע לך משהו על מכון זה אחר אני מבקש שמור את הידע הזה לעצמך ואל תפרסם אותו כאילו כל אחד צריך לדעת את זה או שאתה ממש תמים או שאתה ממש דפוק בראש בחר את התשובה הנכונה
    לעורך האתר הייתי ממליץ למיין לפני הפירסום של הודעה הודעות כמו אלא אשר עלולים לפרסם מידע מזיק
    אני כמובן מדבר על ההערה על מכון אשר קיים או לוא קיים מההודעה למעלה

  9. 1. קיימים זנים רבים של חיידקים ושל נגיפים. חיידקים עשויים ליצור נבגים עמידים ביותר. איני יודע אם החיו כאן חיידקים מוקפאים או נבגים.

    2. העובדה שהם הצליחו לשמור על חיות כ-8 מליון שנים לא מעלה ולא מורידה מהטיעונים שהחיים הגיעו ("נזרעו") בכדור הארץ ע"י שביטים וכ"ד. איש לא קבע שכוכב שביט או מטאוריט אמורים להיסחף מליוני שנים בחלל לפני שיגיעו לכאן. יתכן ונבגי חיידקים או וירוסים נסחפו בחלל לפרקי זמן קצרים בהרבה.

    3. מאחר והחיידקים הוחזרו לחיות בתנאי מעבדה, סביר להניח שלא נעשתה כאן פעולה מסוכנת בהרבה, מאלו הנעשות תחת אפינו ובלא ידיעתנו במכונים לפיתוח נשק ביולוגי (קרי – נס ציונה למשל).

    כך או כך, המחקר מוכיח עד כמה אורגניזמים חיים הינם עמידים בתנאים קיצוניים ביותר.

  10. נעשית פה החייאה של חיידקים שטיבם לא ידוע ועלולים לגרום למגיפה קטסטרופלית!
    לא ניראה למגיביי אתר הידען שנעשה פה דבר מסוכן ביותר?
    האם נעשים "ניסויי החייאה" אלו בזהירות הדרושה?
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.