ריקוד הגלקסיות

מצפה ג'מיני צילם תמונה מרהיבה של צביר גלקסיות המכונה – החמישיה של סטיבן

ידיעה לעיתונות מטעם מצפה ג'מיני

'חמישיית סטיבן' בעיצומו של ריקוד סוער. קרדיט: ג'מיני, 2004
'חמישיית סטיבן' בעיצומו של ריקוד סוער. קרדיט: ג'מיני, 2004

מצפה ג'מיני פרסם תמונה עוצרת נשימה של ריקוד בלט גלקטי, המתרחש על במה במרחק כ-300 מיליון שנות אור מאתנו.

הגלקסיות, חברות בלהקה מפורסמת שנקראת "חמישיית סטיבן",קורעות למעשה אחת את השנייה לגזרים. צורותיהן מעוצבות על ידי אינטראקציות כבידתיות, המתרחשות על פני מיליוני שנים. קשתות נסחפות של גז ואבק מספרות את סיפוריהן של האינטראקציות הללו ולעיתים גם מעברים של הגלקסיות אחת בתוך השנייה. הריקוד המתמשך עיוות את צורתן של הגלקסיות ויצר מופע זיקוקים פורה של היווצרות כוכבים, הניזון מענני מימן, שנדחסו ליצירת בתי יולדות לכוכבים.

התמונה הראשונה מסוגה של הצביר מעניקה שילוב נדיר מסוגו של רגישות, כושר הפרדה גבוה ושדה ראייה רחב. "לא לוקח הרבה זמן להגיע לעומק כזה, כשיש לך מראה של שמונה מטרים, האוספת אור בתנאים מצוינים," אמר טראוויס רקטור (Rector) מאוניברסיטת אלסקה, שסייע בהפקת התמונה עם טלסקופ הג'מיני על מאונה קי. "עלה בידנו לצלם את הגלקסיות באורכי גל (או צבעים) רבים. כך יכולנו לחדד פרטים שונים ולהגיע לאיכות מונה, שלא נראתה כמותה."

מרכיב מדהים בתמונה הוא הימצאותן של נקודות בצבע אדום עז, המסמלות את אזורי היווצרות הכוכבים בגלקסייה, הנקראת NGC 7320. למרות שהקשר שלה לשאר הגלקסיות בצביר הנו עניין שנוי במחלוקת, מרבית האסטרונומים מאמינים, שהגלקסיה הזו מנהלת לה חיים שלווים יחסית, הרחק מהמאבקים המתרחשים בצביר.

נתונים ספקטרוסקופיים מראים, של-NGC 7320 מהירות נראית מאיתנו הלאה של כ-800 קילומטר לשנייה. שאר הקבוצה, לעומת זאת, נישאת הרחק מאיתנו באדיבות התפשטות היקום במהירות של כ-6,000 קילומטר לשנייה. לפי המודלים הנוכחיים של התפשטות היקום, משמעות הדבר היא שמרכז הצביר מרוחק מאיתנו פי 8 מ-NGC 7320.

הטלאים בצבע אדום עז, המפוזרים לאורך זרועותיה הספירליות של NGC 7320 בתמונה החדשה של הג'מיני, מספקות המחשה ברורה להשפעת המהירויות הנראות של הגלקסיות על התמונה שנגלית לעינינו. ב-NGC 7320 ובשאר הגלקסיות קיימים אזורים של יצירת כוכבים אינטנסיבית, אותם ניתן לזהות בעזרת עננים זוהרים של מימן, הנקראים אזורי HII. האזורים הללו נראים אדומים במיוחד, כיוון שנעשה שימוש במסנן מיוחד, המעביר צבע מסוים של אור אדום, שנקרא אדום אלפא. האדום אלפא מופק באזורי ה-HII. בקרב חברות הצביר המהירות יותר ישנם אזורי HII סביב שתי הגלקסיות המרכזיות, אולם הם אינם מופיעים באדום בתמונה. הסיבה לכך נעוצה בהיסט דופלר. הזוהר הבוקע מאזורי HII הוסט לאדום מעבר לתחום של המסנן הספציפי, ולכן לא הופיע באדום נבדל.

החברות הפעילות בחמישיית סטיבן ככל הנראה תמשכנה במחול הכבידתי שלהן מיליוני שנים נוספות. בסופו של דבר, הריקוד קרוב לוודאי יגרום לכמה מהגלקסיות בצביר לאבד לחלוטין את זהותן הנוכחית ולהתערבב, כך שיהיו עוד פחות עצמים מכיום.

החמישייה של סטיבן נתגלתה בשנת 1877 על ידי האסטרונום הצרפתי אדוארד סטיבן (Stephan) ממצפה מרסיי. הצביר מקוטלג בקטלוג היקסון קומפקט גרופ כמספר 92. הוא נחקר לעומק בכל אורכי הגל, כולל תמונות מטלסקופ החלל האבל. תצפיות של ג'מיני מהזמן האחרון על היווצרות צבירי כוכבים בסמוך לחמישייית סטיבן ניתן למצוא דיקלה אורן

הידיעה לעיתונות מטעם מצפה ג'מיני

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן