ציידי הלווינים: “אריאן ספייס” ו”אורביטל רקוברי” מתכוונות לשגר לחלל ב-2007 חללית-גרר להחזרת לווינים למסלול תקין. מתברר שלא רק אנחנו לפעמים “יורדים מן הפסים”
מאת: יורם אורעד, גלילאו
איור מתוך אתר אורביטל רקאברי
לא רק ילדים ובוגרים “יורדים מן הפסים” לעתים. מסתבר שגם לוויינים עושים זאת. לוויינים רבים המקיפים את כדור הארץ למטרות שונות נוטים לעתים לחרוג ממסלולם המתוכנן, דבר העלול לעתים לשבש את ביצועיהם, ולעתים אף למנוע מהם למלא את המטרות שלשמן יועדו.
חריגות ממסלול עלולות להיגרם עקב סיבות שונות, למשל תקלה בשיגור הלוויין או הנמכה הדרגתית של מסלולו, עקב החיכוך עם האוויר הדליל המצוי בחלל הקרוב, חיכוך הגורם להאטת תנועת הלוויין וכתוצאה מכך להנמכת מסלולו סביב כדור הארץ.
להחזיר סוררים למסלול
כדי לנסות להתמודד עם בעיית החריגה ממסלול התאגדו שתי חברות, 'אורביטל רקוברי', יוזמת הרעיון, וחברת השיגור האירופאית 'אריאן ספיי'ס. בכוונתן לשגר בשנת 2007 חללית-גרר, שתפקידה יהיה להחזיר לוויינים סוררים למסלול תקין בחלל. שתי החברות מתכוונות לשגר עוד ארבע חלליות כאלה במהלך שנת 2008.
נחיצותן של חלליות גרר שכאלו ברורה מבחינה כלכלית. לוויינים מסוגים שונים, כגון לווייני תקשורת, לוויני מזג אוויר ואף לוויני ריגול, עולים כסף רב. במקום לאבד לוויינים כאלה, ניתן יהיה להחזירם למסלול תקין בעלות כספית שתהיה, כך יש להניח, קטנה מזו הדרושה לבניית לוויין חדש ושיגורו, שהרי שבלוויין מושקע כסף רב לא רק בשיגור עצמו אלא במרכיבים אחרים הקשורים בו כגון תכנונו ובנייתו.
תהליך אוטומטי
משקלה של חללית גרר שכזאת יהיה על פי התכנון בין 1,200 ל-1,400 קילוגרם. החללית תהיה מצוידת במתקן אחיזה שיהיה מחובר לאחד ממנועיה. התקרבותה של החללית אל לוויין היעד והיצמדותה אליו יתבצעו באופן אוטומטי אך תוך פיקוח של בקר הנמצא על פני כדור הארץ.
לאחר השלמת ההיצמדות ללווין תגרור אותו חללית הגרר באיטיות, באמצעות מנוע הנעה יונית (הנעה יונית היא הנעה רקטית המתבססת על פליטת גז מיונן כחומר הדחף הרקטי) עד שיגיע לעמדה הרצויה. גם לאחר הגעת חללית הגרר יחד עם הלוויין לעמדה הרצויה היא תמשיך להיות מחוברת אליו כדי לאפשר תמרונים נוספים בעתיד.
מועמד לגיטימי – האבל
מועמד אפשרי לשימוש בשירות הגרירה החללית הזו הוא לא אחר מטלסקופ החלל האבל. אחת מן האפשרויות שהועלו לגבי האבל היא שימוש בחללית גרר כדי לקרבו לתחנת החלל הבינלאומית. קרבתו של הטלסקופ לתחנת החלל, תוכל לאפשר את הצלתם של אנשי צוות שיטפלו בטלסקופ החלל בעתיד, אם ייקלעו למצב חירום.
קרבה זו תאפשר את חילוצם מטלסקופ החלל והעברתם אל תחנת החלל הסמוכה. לקוחות לחללית הגרר העתידית הזו לא יחסרו, כפי הנראה. על פי אחת ההערכות קיימים לפחות 50 לוויינים שיזדקקו לטיפולה במהלך עשר עד עשרים השנה הבאות. נראה ששירותי הגרירה מתרחבים אל מעבר לתחומי כדור הארץ.
